מה הסיכוי של כחלון להוריד את מחירי הדירות? "זו עבודה סיזיפית שתיקח שנים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הסיכוי של כחלון להוריד את מחירי הדירות? "זו עבודה סיזיפית שתיקח שנים"

משפטני מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מחפשים דרכים חוקיות לפתור את משבר הדיור ו"ערוכים להתנפלות של הממשלה החדשה" ■ עורכי הדין שהמדינה לא זזה בלעדיהם - כתבה שישית ואחרונה בסדרה

44תגובות

במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים מתכוננים לצונאמי. עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים וראש המחלקה יודע היטב מה מחכה לו: "מיד עם כינונה של הממשלה החדשה תהיה התנפלות על נושא הדיור", הוא אומר.

המחלקה של קמיניץ עוסקת בכל שרשרת הדיור: תכנון, רישוי, הפקעות קרקע ורכישות קרקע ושמאות מקרקעין. שורת היוזמות בתחום הדיור על שולחנו של קמיניץ ארוכה: מחיר מטרה, מע"מ 0%, שיווק קרקעות, פינוי מחנות צה"ל, קרקעות הקיבוצים, הסדרת הדיור הציבורי, דיור בר השגה, מכר דירות לעמותות ציבוריות, רשות להתחדשות עירונית, חוק שכירות הוגנת, יחסי המדינה וקק"ל, דיור במגזר הערבי — הרשימה לא נגמרת. שיתוף הפעולה עם משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון — הדוק.

למה לא מצליחים להוריד את מחירי הדיור בישראל?

קמיניץ: "לא כל כישלון זה מחדל. זה לא שלא מנסים. הרבה מהבעיות שזיהה מבקר המדינה בדו"ח הדיור האחרון טופלו בשנתיים האחרונות. זה חוצה מפלגות. זה נכון שבעבר משרד האוצר ראה ברשות מקרקעי ישראל מקור הכנסה של מיליארדי שקלים בשנה. הדבר הזה השתנה. משרד האוצר התגייס למשימה. אפשר לראות זאת בטיפול של האוצר בפינוי מחנות צה"ל".

אוליבייה פיטוסי

עם זאת, קמיניץ מודה כי "לפעמים המאמץ למצוא פתרונות מייצר רעיונות הזויים שיש בהם פגיעה גדולה מדי בזכויות תכנוניות וקנייניות, ואז אנחנו מתערבים. על זה אנחנו סופגים ביקורת. להגדיל את ההיצע זו המשימה המשמעותית ביותר. הדרג הפוליטי מקדם יוזמות שנועדו לטפל גם במחיר. זה לטווח קצר. להגדיל את ההיצע זו עבודה סיזיפית והתוצאות שלה הם משהו שייקח שנתיים שלוש ואולי יותר".

קמיניץ החל את דרכו כעו"ד בשוק הפרטי. במשך שלוש שנים וחצי עסק בעיקר בדיני משפחה. "אם אתה רוצה שיימאס לך מהשוק הפרטי — לך לשם. אחרי שלוש שנים וחצי הבנתי שאני רוצה משהו אחר — ראיית רוחב. חלמתי לתקן את חוק הירושה והגעתי למקום שבו אני משפיע. התחלתי פה מלמטה".

הוא במשרד המשפטים כבר 14 שנה ומונה לתפקיד המשנה ליועץ לפני כשנה וחצי, על ידי יהודה וינשטיין, אחרי קדנציה סוערת של המשנה, עו"ד שרית דנה, שקוממה עליה גורמים רבים בממשלה על רקע רפורמות בתחומי התכנון והבנייה. "שרית היא טוטאלית ומקצוענית. היא הכירה את התחום היטב והבינה איזה שינויים צריך לעשות. כמו בכל מצב שבו אתה מנסה לקדם רפורמה מהותית, אנשים קמים עליך לכלותך. אנשים שלא אוהבים את השינויים", אומר קמיניץ.

במחלקה, שבה עובדים 16 עורכי דין, חמישה מתמחים ושלושה סטודנטים, עוסקים בשלושה אשכולות עיקריים. באחד נושאי הנדל"ן, רשויות מקומיות וקניין. אשכול שני בנושאי המשפט האזרחי והגנת הצרכן; ואשכול שלישי — קניין רוחני. תחומי העיסוק של המחלקה כוללים את כל החקיקה האזרחית — כמו חוקי החוזים, נזיקין, קניין, עשיית עושר, דיני צרכנות, תובענות ייצוגיות וחוזים אחידים, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וזכויות יוצרים.

בין וד"ל לותמ"ל

עו"ד כרמית יוליס עומדת זה כשנה בראש אשכול נדל"ן במחלקה. היא למדה משפטים באוניברסיטת בר אילן לתארים ראשון ושני, התמחתה אצל עו"ד שרית דנה ועבדה במשך שנתיים בתחום התכנון והבנייה במחלקה המשפטית של משרד הפנים לפני שחזרה למשרד המשפטים ב–2008.

יוליס מדגישה את התפקיד המרכזי של המשפטנים באיזון אינטרסים. למשל, "בין הרצון לשמר שטחים פתוחים לבין הרצון לפתח קרקע". את האיזונים האלה מביא המשרד לביטוי בהליכי חקיקה שנועדו לקדם פתרונות למשבר הדיור של ישראל. למשל, ברפורמות שנועדו ליצור מסלולי אישור מהירים לתוכניות פיתוח.

השפה המשפטית של תחום הנדל"ן מלאה מונחים חידתיים. קמיניץ ויוליס מרבים לדבר על חוק הווד"לים (ועדה לדיור לאומי) ועל רפורמת הוותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור). ותמ"ל היא ועדה שנועדה ליצור מסלול תכנון מיוחד למתחמי דיור גדולים במיוחד ברמה הלאומית. וד"לים הן ועדות שנועדו ליצור מסלול מהיר לאישור תוכניות פיתוח מעט יותר קטנות מאלה שמאושרות בוותמ"ל. יוליס מסבירה כי המשפטנים התמודדו עם השאלה אם רק המדינה רשאית להגיש תוכניות לוועדות האלה, שמהירותן באה על חשבון איזוני אינטרסים, או שמא יורשו גם יזמים פרטיים להגיש תוכניות פיתוח ובנייה. האיזון שהכתיבו המשפטנים היה שרק המדינה תורשה לקדם תוכניות בוותמ"ל, ואילו יזמים פרטיים יוכלו להגיש תוכניות לווד"ל.

הלקח העיקרי של קמיניץ מדו"ח מבקר המדינה בנושא משבר הדיור, שפורסם זמן קצר לפני הבחירות, הוא הצורך לגבש מדיניות משותפת. "מה שחשוב עכשיו זה שתהיה עבודה אחודה. זה גם נושא שמבקר המדינה העיר עליו. כאשר אין עבודה אחודה התוצאה היא עבודה לכיוונים מנוגדים עם רציונלים שונים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו הוראות חוק סותרות או החלטות ממשלה סותרות".

קמיניץ מדגים: "בנושא של דיור בר השגה, הממשלה משכה לכיוונים מנוגדים. רשות מקרקעי ישראל חששה מהקשיים כי מחיר מטרה זה נושא שנתקל כרגע בבעיה מבחינה כלכלית. קשה לממש פרויקטים כאלה. לעומת זאת, משרד הבינוי משך לכיוונים אחרים. לנו במשרד המשפטים היה מתווה משפטי לדיור בר השגה, אבל אנחנו לא יכולים לכפות על גופים אחרים — אנחנו יודעים לתכלל את המדיניות. התוצאה היא שבנושא הזה יש בוקה ומבולקה. הממשלה החדשה תצטרך לעשות סדר".

לעומת זאת, קמיניץ סבור שהממשלה הפגינה עבודה משותפת בחקיקת מנגנונים לתוכניות דיור נרחבות. "צוות תשעים הימים שהוקם בתחילת הממשלה הקודמת קידם את נושא הוותמ"ל. הוותמ"ל אמור להיות טיפול כימותרפי בבעיה בהשוואה לווד"ל, שהיה סוג של אקמול". לדברי קמיניץ, קידום הוותמ"ל "נעשה בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה. משרד המשפטים התגייס למאמץ. בלענו כמה צפרדעים משפטיות. ההסדר הזה פגע בזכויות תכנוניות וקנייניות, אבל חשבנו שהוא נעשה לטובת אינטרס ציבורי חשוב של פתרון בעיות הדיור ובמידתיות הנדרשת".

לפתוח את הפקק

רפורמה משמעותית שהמחלקה היתה מעורבת בה היא הגדלת הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה — ועדות שמורכבות מנבחרי ציבור בשלטון המקומי. על רקע פרשיות שחיתות הקשורות בשלטון המקומי, כמו פרשת הולילנד והרשעת ראש עייריית רמת גן לשעבר, צבי בר, נראה שהעברת סמכויות נרחבות לוועדות המקומיות היא סיכון. לפי הרפורמה (תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה), שנכנסה לתוקפה באוגוסט 2014, יקבלו ועדות מקומיות הסמכה לעסוק בתכנון מקומי שעד כה התבצע בדרגי תכנון גבוהים יותר. "זה נועד לפתוח את הפקק בוועדות המחוזיות כדי שהן יוכלו לעסוק בתוכניות גדולות יותר", אומר קמיניץ.

שר הפנים הוא שמעניק את ההסמכה לוועדות המקומיות, אבל הוא עושה זאת על בסיס המלצה של שני גורמים. האחד, מינהל התכנון שמעניק חוות דעת לגבי המומחיות המקצועית של הוועדה. השני, המחלקה של קמיניץ, שמעניקה חוות דעת על טוהר מידות. "אנחנו בוחנים את יכולת האכיפה של הוועדה המקומית וגם את טוהר המידות של חבריה. למשל, אם יש חקירה נגד מישהו".

החוק מאשר להעניק שתי רמות של הסמכות לוועדות המקומיות. "עצמאית", ו"עצמאית מיוחדת". יוליס מסבירה כי הרמה השנייה היא הסמכה בדרגה הגבוהה ביותר שיכולה לדון גם בתוכניות התחדשות עירונית ופינוי־בינוי. מאז שנכנסה הרפורמה לתוקפה, קיבלו יותר מארבע ועדות מקומיות הסמכה ובהן חיפה, נתניה, הרצליה (שזכתה למעמד של עצמאית מיוחדת), וקריית טבעון.

"צידדנו במהלך של העברת סמכויות לוועדות המקומיות כי זה דמוקרטי מאוד להעניק לנבחרי הציבור ברשות המקומית את הסמכויות לקבל החלטות, אבל עשינו זאת תוך שמירה על היבטים חיוניים כמו טוהר המידות", אומרת יוליס.

בצד הגדלת הסמכויות לנבחרי הציבור, קידם היועץ המשפטי לממשלה מנגנון של השעיית ראשי ערים וחברי ועדות במקרה של הגשת כתב אישום נגדם. מאבקו של וינשטיין להשעיית ראשי הערים בר, שלומי לחיאני (בת ים), שמעון גפסו (נצרת עילית) ויצחק רוכברגר (רמת השרון) היה חלק מהמהלך הזה. בטריבונל המיוחד שהוקם כדי לדון בהשעיית ראשי רשויות מייצגת הפרקליטות את היועץ, אבל המחלקה של קמיניץ מלווה את הפעילות שהוא מגדיר יצירת דין חדש — "צריך לקבוע מהם חשדות שמצדיקים השעיה ולהפוך את הנושא הזה למשהו מערכתי".

לדבריו, "בתכנון ובנייה קל מאוד להתפתות למקומות האפורים והפליליים. יש כאן המון כסף ושיקול הדעת של רשויות התכנון רחב מאוד. כיום אנחנו מעבירים סמכויות ניכרות לוועדות האלה ואני אומר בכל פורום — ברגע שאנחנו מעבירים לכם סמכויות יש גם אחריות. תהיה לנו אפס סובלנות לעבירות. נהיה קשוחים מאוד עם מי שינצל סמכויות לרעה".

תחרות באשראי הצרכני

תחרות בשוק האשראי לצרכנים היא אחד התחומים המרכזיים בהם עוסקת עו"ד רני נויבואר, העומדת בראש האשכול האזרחי. נויבואר סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית, התמחתה במשרד המשפטים אצל עו"ד טנה שפניץ, שהיתה משנה ליועץ במשך שנים רבות. נויבואר עבדה גם כסגנית הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, תחת ידין ענתבי.

אוליבייה פיטוסי

באשכול של נויבואר מקדמים שלושה חוקים שיכולים לייצר תחרות בתחום האשראי. קמיניץ מסביר: "אנחנו רוצים לקדם חוק נתוני אשראי וחוק הלוואות חוץ בנקאיות שיוכלו לייצר תחרות יותר משמעותית לשוק הבנקאי. כיום הבנקים מתחרים בינם לבין עצמם והתחרות בשוק האשראי נכה. השחקנים בשוק החוץ בנקאי נתפסים כשחקני שוק אפור בעייתי".

חוק אחד הוא החוק לשיתוף בנתוני אשראי, שמסדיר את האופן שבו ניתן יהיה לקבל מידע על אמינותו של אדם לעניין עמידתו בהתחייבויות כספיות. "המחקרים מראים שזה נותן תועלות גדולות למשק, כי שוק אשראי מפותח מועיל במיוחד לשכבות הביניים, העשירונים החמישי והשישי", מסבירה נויבואר. "הם יכולים לקחת יותר אשראי וזה יוצר ניידות חברתית. אלה הדברים החיוביים שאשראי יכול להביא. בעשירונים העליונים יש לאנשים נכסים לשעבד. בעשירונים הנמוכים יותר, אנשים לא יכולים לשעבד נכסים ואז מה שחשוב הוא המוניטין שלהם כלווים".

לשם כך נדרש חוק שיחייב את הבנקים לשתף גופים נוספים בנתוני האשראי של הצרכנים. נויבואר מציינת כי שיתוף נתוני אשראי "גם מאפשר להתגבר על סטראוטיפים. למשל, כאשר נכנס אדם מקבוצה מסוימת באוכלוסייה שיש לה סטראוטיפ בעייתי, אם יש גישה לנתוני האשראי שלו ורואים שהוא לווה טוב, סיכוייו לקבל אשראי טובים יותר".

חוק נתוני אשראי עלה בצוות התחרותיות שהקימה הממשלה ונדחף על ידי המפקח על הבנקים הפורש, דודו זקן. לדברי נויבואר, החקיקה מתמקדת באפשרות להקים מאגר שישתף במידע חיובי, כלומר מידע על מי שעומד בצורה טובה בהחזרי האשראי שלו. לנותני אשראי שונים תהיה גישה למאגר הידע.

רוב הבנקים מתנגדים ליוזמה. אגב, משרד המשפטים התקשה למצוא מומחה שאינו קשור לבנקים לסייע בגיבוש החוק, ולכן ניתן אישור מיוחד להיעזר במומחה מחו"ל. "אני מניחה שהלובי הבנקאי יטען לפגיעה בפרטיות של לווים. מכיוון שנושא הפרטיות חשוב לנו, אני בטוחה שנגיע לנוסחה שיש בה איזון נכון", אומרת נויבואר.

לבנקים יש לובי פוליטי חזק, לא?

נויבואר: "יש כוח פוליטי של הבנקים, אבל אני אופטימית. הרבה תלוי בקואליציות שנוכל לגבש. אגב, הבנקים לא בחזית אחידה פה. יש בנקים שיהיו מעוניינים בנתוני אשראי חיובי".

רפורמה נוספת שמקדם המשרד נועדה להסדיר שוב את תחום ההלוואות החוץ בנקאיות. "הגענו למסקנה שבלי רגולציה לא נצליח לפתח תרבות בריאה של הלוואות חוץ בנקאיות", אומרת נויבואר. אחת המסקנות של צוות התחרותיות היתה לקבוע תקרת ריבית אחידה להלוואות בנקאיות וחוץ בנקאיות. מהלך זה דווקא ייקר את הריבית המקסימלית המותרת כיום בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות.

נויבואר מסבירה: "יצא שתקרת ריבית המותרת כיום בהלוואות חוץ בנקאיות היא נמוכה מדי. זה הרי שוק שבו הלווים הם בדרך כלל בעלי סיכון גבוה. היו כאלה שחשבו שלא צריך תקרת ריבית בכלל. אנחנו קצת יותר פטרנליסטים. תקרת ריבית תאפשר לפתח בשוק יותר מנגנוני אשראי, אבל אנחנו לא רוצים לאפשר ריביות נשכניות".

שינוי חוק המשכון

יעל אנגלהרט

הפרויקט השלישי שבו ממוקדת נויבואר הוא שינוי חוק המשכון. המטרה העיקרית של השינוי היא שוב, לטובת הצרכן. כיום מי ששיעבד נכס לבנק אינו יכול לשעבדו פעם נוספת ללא רשות מהבנק. "זה כובל אנשים לבנקים שמהם לקחו אשראי. אנחנו טוענים שאנשים יכולים לקחת שיעבוד נוסף על בסיס אותו נכס כדי לקבל אשראי מנותן אשראי אחר", מסבירה נויבואר.

משרד המשפטים מציע לאפשר לציבור לשעבד נכסים יותר מפעם אחת ללא קבלת רשות מראש מבעל השעבוד הראשון. נויבואר צופה: "יהיה שם קרב עם הבנקים". לדבריה, החקיקה נעשית בשיתוף פעולה עם רשות התאגידים שמקדמת רישום מקוון של משכונות, כדי שניתן יהיה להפוך את שוק האשראי והשעבודים לשוק דינמי ויעיל.

נויבואר מרכזת את הטיפול של היועץ המשפטי לממשלה בהתנגדויות לפשרות בתביעות ייצוגיות וגם בהתייצבויות של היועץ בהליכים כאלה, כשיש אינטרס ציבורי שצריך להביאו לידיעת בית המשפט. אחד המהלכים הבולטים שהיועץ התערב בהם ונויבואר ליוותה היה ההגנה על רוכשי יחידות קלאב הוטל שביקשו להשתחרר מהחוזים וזכו לכך רק לאחר חקיקה בכנסת.

לדברי נויבואר, היא מזהה טקטיקות של עורכי דין שנועדו למנוע בקרה על פשרות, כמו הליכה למגשר בעל שם בתקווה שבית המשפט יימנע מהתערבות בפשרה שהוא גיבש.

את החשיבות הגדולה ביותר היא רואה בחוק דיני הממונות, "הקודקס האזרחי". זהו קובץ שאמור להחליף את החקיקה האזרחית של ישראל — דיני החוזים, הנזיקין ועוד. הקודקס גובש במשך שנים וזוחל לאטו בכנסת.

"אם הכנסת תחליט להתעמק בכל סעיף זה ייקח הרבה מאוד זמן", צופה נויבואר. "בעיני זה משהו חשוב מאוד. זו התשתית המשפטית לעבודה הכלכלית של המשק. יש בחוק הזה הסדרים טובים והרבה מאוד ודאות. החוק יעשה סדר בכל הבלגן".

בינתיים החקיקה האזרחית כוללת עדיין חלקים עתיקים למדי. "פעם הייתי בכנס בינלאומי שהיו בו נציגים מטורקיה וסיפרתי להם שיש לנו עדיין בחקיקה האזרחית הסדרים מהמשפט העות'מני. הם התפוצצו מצחוק".

פונט מוגן

עו"ד הווארד פולינר, שגדל בקונטיקט, עומד בראש אשכול הקניין הרוחני. פולינר עבד כעו"ד בארה"ב ובשלב מסוים החליט לבוא לשבתון בישראל, ומאז נשאר. הוא התמחה אצל השופטת אלישבע ברק־אוסוסקין (רעייתו של אהרן ברק) בבית הדין לעבודה. לאחר מכן עבד במשרד רשם הפטנטים והתאהב בתחום. עו"ד נעמה דניאל הצטרפה למחלקה לפני ארבע שנים, לאחר שסיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב.

תחום הקניין הרוחני זכה לכותרות כאשר הממשל האמריקאי הכניס את ישראל ל"רשימה השחורה" שלו. "מאז שנות ה–90 ישראל נכנסת ויוצאת מהרשימה השחורה של ארה"ב בתחומי הקניין הרוחני. טיפלנו בזה והורדנו את רמת הפיראטיות לרמה המקובלת במערב", אומר פולינר.

הוא מסביר כי הלחץ של ארה"ב על ישראל לא נבע מהיעדר אכיפה, אלא מהרצון של הממשל האמריקאי שישראל ומדינות אחרות יאכפו את החוק ברמה גבוהה יותר מהסטנדרט הבינלאומי, כדי לשרת אינטרסים של חברות אמריקאיות. "מה שהיה חשוב לאמריקאים זה ההגנה על תרופות מקור. הכנסנו כמה שינויים בחוק שסיפקו אותם", מסביר פולינר.

היתה התנגדות של חברות המייצרות תרופות גנריות, חיקויים של תרופות מקור, כמו טבע?

פולינר: "היתה. אבל אין גירסה גנרית של תרופה אם אין גרסת מקור. מעבר לאינטרסים של חברות התרופות הגנריות, בישראל דווקא משרדי הבריאות והאוצר היו מתנגדים חריפים, כי תרופות גנריות מוזילות את המחירים בהשוואה לתרופות מקור ולכן המשרדים היו מעוניינים שלא ניתן לחברות תרופות המקור מונופול לתקופות ארוכות מדי".

אי.פי

אחד הפרויקטים שעליו עובדת דניאל הוא תזכיר חוק שנועד להגן על מדגמים, כלומר על עיצוב תעשייתי. החוק יגן גם על מדגמים שלא נרשמו במשרד רשם המדגמים.

דניאל מסבירה כי "יש עיצובים בעלי חיי מדף קצרים, שלא משתלם כלכלית להעביר אותם את הליך הרישום, אבל ראוי לתת להם הגנה. למשל, כל קולקציה היא סוג של עיצוב תעשייתי, אבל האופנה מתחלפת בתוך עונה, ואין טעם לרשום על זה מדגם. הצעת החוק תעניק הגנה למדגם לא רשום, אבל משך ההגנה יהיה קצר. הצענו הגנה של שלוש שנים למדגם לא רשום ו–15 שנה לדגם שיירשם".

תחום המדגמים מתמודד עם התפתחויות טכנולוגיות. למשל, השאלה אם עיצוב האותיות במחשב, הפונט, הוא עיצוב מוגן. דניאל: "בעבר פונט היה מוגן על ידי מדגם כי הוא קיבל ביטוי מציאותי בתבניות העופרת ששימשו להדפסה. כיום זה כבר לא קיים, אבל הפונט הוא עיצוב לכל דבר מבחינה מהותית ולכן הוא צריך להיות מוגן על ידי זכות מדגם".

הניסיון בתחום הקניין הרוחני מבוקש לעתים מסיבות מוזרות למדי. פולינר מספר כי "המחלקה מתבקשת לתת לגורמי הסברה ישראליים חוות דעת בעניין זכויות יוצרים בחומרים של חמאס או חיזבאללה. כאשר גורמי הסברה רוצים להשיב לביקורת נגד ישראל בעולם, לפעמים צריך להראות חומרים של חמאס או חיזבאללה כדי להמחיש במה מדובר. זה נשמע מוזר, אבל אנחנו נותנים חוות דעת כיצד להשתמש בחומר הזה מבלי להפר זכויות יוצרים. אגב, עד כה לא היתה נגד ישראל תביעה כזו".

"צריך להסדיר את יחסי שוכר-משכיר"/ עידו באום

הממשלה האחרונה קידמה חוק שיסדיר את יחסי השכירות בדירות פרטיות. תזכיר חוק ראשוני כבר פורסם להערות הציבור והמשנה ליועץ המשפטי, ארז קמיניץ, מקווה שיקודם בימים אלה. הוא מודה כי בתחילת הדרך סבר שאין מקום להתערבות ביחסים בין שוכרים ומשכירים בשוק הפרטי, אבל שינה את דעתו.

"זה קצת כמו חוק הערבות. חוק הערבות הסדיר את נושא הערבות בכללותו, אבל הוסיפו לו פרקים שמתייחסים לערבים קטנים יותר, כמו ערב מוגן וערב יחיד, כי התברר שצריך הסדרה מיוחדת בשבילם. גם חוק השכירות הוא חוק שעוסק בכל מקרי השכירות, אבל הגענו למסקנה שהיחסים בשכירות של דירות מגורים הם מקרה מיוחד שצריך להסדיר אותו בצורה ייחודית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#