ציונים גבוהים זה לא הכל: הכישורים שיעזרו לסטודנטים להתקבל להתמחות - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ציונים גבוהים זה לא הכל: הכישורים שיעזרו לסטודנטים להתקבל להתמחות

ביום ראשון התחילו אלפי סטודנטים למשפטים לדלג בין משרדי עורכי הדין בניסיון להתקבל להתמחות ■ איך בוחרים המשרדים מבין מאות המועמדים?

4תגובות

סטודנט למשפטים בשנה השלישית ללימודיו ניגש ללשכתו של שופט בבית המשפט המחוזי, דפק ב"חוצפה ישראלית" על הדלת, שאל אם יש אפשרות להתמחות אצלו, וקיבל את התשובה הבאה: "אני בטוח שתוכל להיות מתמחה מצוין, אבל יש אצלי רשימה ארוכה. רק היום סגרו אתי הורים על התמחות של הילד שלהם, שעדיין הולך לגן'". השופט התבדח אמנם, אבל הרעיון (מעבר לפרוטקציות הנהוגות בתחום) היה ברור - התחרות על ההתמחות גדולה.

סבבי הראיונות להתמחות נפתחו ביום ראשון, ואלפי תלמידי שנה שלישית במשפטים התחילו לדלג בין משרדי עורכי הדין, כדי לסגור על מקום להתמחות בשנה הבאה. הם יבקרו בפירמות גדולות, בינוניות וקטנות, יתראיינו, יראיינו, ישמעו על המשרדים, התיקים והתנאים, יתרשמו, ינסו להרשים - ועשרה ימים אחרי יריית הפתיחה, ב-25 במארס, יוכלו לדעת אם הם מקבלים הצעה להתמחות.

אז מה הכי משפיע על המראיינים? האם אלה הציונים? התשובות שהם מקבלים בנושאים משפטיים? איך בוחרים מתמחה אחד, חמישה או 50 מבין מאגר גדול של פונים?

עופר וקנין

"אנחנו מחפשים מתמחים מצטיינים, שאפתנים, שחושבים מחוץ לקופסה, בלי הבחנה בין מוסדות הלימוד בהם למדו", אומרת עו"ד דנה בטאט, שותפה במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', שאחראית על המתמחים. בטאט מספרת שביומיים הראשונים לסבבים רואיינו במשרדה קרוב ל–80 מועמדים, והכוונה היא לראיין כ–100 מועמדים בסך הכל, שמהם ייבחרו 13 מתמחים.

"אנחנו מזמנים לראיונות את הסטודנטים המצטיינים וכאלה שאנחנו מקבלים עליהם המלצות ייחודיות ממרכזי ההשמה במוסדות הלימוד", אומרת בטאט. "הראיונות נערכים אחד על אחד עם השותפים הצעירים במשרד, ונשאלות שאלות כדי להבין את הסיבה שהם בחרו ללמוד משפטים, מה מעניין אותם בתחום. אנחנו גם שואלים שאלות משפטיות פשוטות, כדי לשמוע את השפה המשפטית ולבחון את דרך החשיבה".

אחרי כל הראיונות נפגשים המראיינים ומחליטים על רשימה מתאימה, בהתאם למחלקות. לדברי בטאט, "כבר בראיון אפשר לחוש את מידת ההתאמה. לפי מה שהבנתי ממועמדים, כל אחד מהם מתראיין למינימום שבעה משרדים ומקסימום 26, מה שגרם לנו גם לראיין הרבה יותר סטודנטים מבשנים קודמות. התחרות היא עצומה משני הכיוונים".

בטאט מספרת כי יש לסטודנטים כיום יותר תעוזה, משנה לשנה הם מגיעים מוכנים יותר, ובחלק מהראיונות היא מרגישה שהם מראיינים אותה. שאלות נפוצות מצד הסטודנטים יהיו על סיכויי ההישארות במשרד אחרי הסטאז', סוג העבודה והתרומה שתהיה להם לתיקים שבהם המשרד מטפל.

"מחפשים שותפים עתידיים"

עו"ד אהרן פולק, שותף בכיר ומייסד משרד עמית, פולק, מטלון ושות', אומר שבמשרד מחפשים את הדורות הבאים שינהלו אותו. הם מתכננים לגייס 20 מתמחים ויראיינו לפחות 200 סטודנטים. כל ראיון אורך בין 45 דקות לשעה ויותר, ולדבריו זה כמעט כל מה שעשו במשרד בימים ראשון ושני.

"לפני עשר שנים החלטנו להפסיק לראיין מתמחים, אלא שותפים עתידיים למשרד", אומר פולק. "מבחינה כלכלית, אין תועלת למשרד ממתמחה שמגיע לשנה אחת. אני רואה במשרד בניין שלא הסתיימה בנייתו, והמתמחים הם האבנים החדשות. זה מרוץ השליחים שלנו".

הוא מספר שבראיונות הם בודקים את האישיות של המועמדים ומה הם עשו בחיים עד היום, בית הספר התיכון שבו למדו, השירות הצבאי, התנדבויות, מה הם לומדים פרט למשפטים ובמה הם מתעניינים מעבר למשפטים. "אנחנו מנסים להתרשם מהאישיות, ושואלים שאלות משפטיות מתוך כוונה לראות את יכולת הביטוי והניתוח. אנחנו לא מחפשים אנשים שיודעים את התשובות, אלא שיודעים לשאול את השאלות הנכונות. אנחנו מחפשים אנשים שיודעים להמשיך וללמוד משפטים. לציונים יש חשיבות גדולה. אנחנו מאמינים שלא כל תלמיד טוב יהפוך לעורך דין טוב, אבל עורך דין טוב היה תלמיד טוב".

פולק אומר שבמשרדו רואים בגיוס המתמחים משימה מספר אחת של המשרד. "בשנים האחרונות אני אומר לסטודנטים שהם מחוזרים על ידינו, ולא ההפך. יש היצף גדול של עורכי דין ומחסור גדול בעורכי דין טובים. הם מגיעים כבר אחרי שעשו מחקר על המשרדים, ומהראיונות עד כה אני יכול להגיד שאם הייתי יכול, הייתי שמח לקבל את רובם ככולם".

"הסטודנטים צריכים לדעת הכל"

את עו"ד עמית חדד, שותף במשרד וינרוט, מעניינת יכולת הניתוח של המועמדים. בראיון הוא נותן למועמדים קייס משפטי, בדרך כלל תיק שהמשרד מנהל. "התיק נראה אבוד ממבט ראשון, ואנחנו בודקים אם הסטודנט מצליח לראות את התמונה המלאה", מסביר חדד. "לפעמים אני מדבר אתם על פילוסופיה, ובודק את הניתוח שלהם וההיגיון הבריא שלהם במנותק מהחוק. למשל, האם אדם שירה במישהו ולא פגע בו ראוי לגנאי מוסרי. בדרך כלל נוצרת דינמיקה מעניינת".

מבחינת חדד, הסטודנטים צריכים לדעת הכל. "אני מעריך מאוד ידע. לבוא ולהגיד שדבר שנלמד לפני שנתיים הוא מעבר לזיכרון השמיש - זה רע. אני מצפה מהם לזכור הכל. כמעט בכל תיק משפטי הפתרון הוא משפט ששמעת לפני כמה שנים, או מקרה ששמעת עליו באוניברסיטה".

במשרד וינרוט מתכננים לגייס ארבעה מתמחים בלבד, ולמרות זאת חדד מודה: "יש לנו קלסרים רבים של קורות חיים". המיון הראשוני נעשה על ידי כמה עורכי דין, שעוברים על כל קורות החיים ועל הציונים ומבקשים מהמועמדים הפוטנציאליים גם עבודה בכתב. "אנחנו בודקים את יכולת הניתוח, מחפשים יכולות ניתוח אנליטיות גבוהות", מסביר חדד. "אחרי שאנחנו מסתכלים על המכלול הזה אנחנו מזמנים את האנשים. בדרך כלל אלה בוגרי אוניברסיטאות בהצטיינות, ומדי פעם יש גם כאלה שאנחנו מזהים אצלם משהו מיוחד, גם אם הם לא בוגרי אוניברסיטה - למשל, ניסיון ייחודי בצבא או פעילות התנדבותית. יכול להיות שהעבודה היא כזאת מרשימה, שלמרות גיליון ציונים מרשים פחות אנחנו נזמן את המועמד לראיון".

עו"ד אפרת כהן, שותפה ואחראית על גיוס ועבודת המתמחים במשרד עוה"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', אומרת: "אני מראיינת מתמחים כבר עשר שנים, ועד היום הדבר הכי משמח אותי הוא להיזכר בראיונות הראשונים של המתמחים, שהמשיכו והתקדמו להיות עורכי דין ובהמשך גם שותפים". כהן עצמה התמחתה אצל עו"ד דודי תדמור ב–2002.

בימים האחרונים מראיינים במשרד, שהתמזג באחרונה, תשעה צוותים שונים במקביל. חלק מהסטודנטים מתראיינים ביריד השמה שעורכת האוניברסיטה העברית, וזה אינו המשרד היחיד שמראיין סטודנטים בירידי השמה שמתקיימים במוסדות הלימוד. "זה מקל על הסטודנטים", אומרת כהן. "במקום לנסוע משדרות רוטשילד לרמת גן ומשם לקניון עזריאלי, יש להם יריד השמה מרוכז, שאליו מגיעים המשרדים הגדולים ומראיינים אותם במקביל".

בסופו של דבר יראיינו במשרד 300 סטודנטים ויקבלו 25 מתמחים. "אנחנו נותנים עדיפות לפקולטות שאנחנו בקשרים אתן, למשל באוניברסיטאות ובמרכז הבינתחומי", היא מוסיפה. "אנחנו מחפשים סטודנטים מצטיינים עם ניסיון תעסוקתי או רקע התנדבותי ואקדמי מעניין, פרויקטים של התנדבות, עוזרי הוראה, השתתפות בקליניקות, חברות בכתב עת, אנשים מגוונים במאפייניהם". במשרד גם מקפידים לבקש מכל מועמד דוגמת כתיבה, כדי לבחון את יכולת הכתיבה של המועמדים.

במשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות' התקבלו כ–1,000 קורות חיים, שמהם יתקבלו 10–12 מתמחים. עורכי הדין ליויאן סגל ודן סלע, שאחראים על גיוס המתמחים במשרד, מספרים כי "הסינון הראשוני מתייחס לאוניברסיטאות ולשתי מכללות מובילות - הבינתחומי והמכללה למינהל. אבל אם מגיעות פניות גם מסטודנטים ממכללות אחרות עם משהו יוצא דופן, אנחנו לא נוותר עליהם. נתקלנו בסטודנט בוגר מכללה עם ממוצע ציונים של 99, ואמרנו שאנחנו מוכרחים לראות אותו. המחזור הזה מצוין, אנחנו אמנם בעיצומו של התהליך, אבל מתקשים להחליט".

בימים האחרונים הם מראיינים עשרות סטודנטים מ–8:00 עד 21:00, בשני צוותים. "הסטודנטים נראים כבר די עייפים, כולם עוברים לפחות חמישה ראיונות ביום, והם מתורגלים בשאלות ובתשובות", הם מודים. לדברי ליויאן וסלע, מה שמרשים אותם הם "אנשים עם תשוקה למקצוע, שמתוך הראיון אתם עולה שמשפטים זה משהו שבוער בהם והם מתחברים אליו, ולא למדו משפטים כברירת מחדל".

במשרד לא שואלים שאלות משפטיות, אלא מתעניינים בנושאים שלמדו המועמדים: "אנחנו מנסים לעורר שיחה עם מאפיינים משפטיים, מבקשים מהסטודנטים לדבר על נושא שקרוב ללבם. ברבע שעה של ראיון אנחנו לא יכולים להתרשם מהידע שלהם, אלא מצורת החשיבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#