הסנגורים של ישראל בזירה הבינלאומית: 800 מועמדים מתמודדים על משרה אחת - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסנגורים של ישראל בזירה הבינלאומית: 800 מועמדים מתמודדים על משרה אחת

במחלקת ייעוץ וחקיקה (בינלאומי) במשרד המשפטים מייצגים את ישראל בזירה המשפטית העולמית ומנסים לייצר מערכות יחסים ידידותיות - גם עם מדינות עוינות באו"ם ■ כתבה חמישית בסדרה

7תגובות

באפריל 2009 החליט בית משפט בצרפת לדון בתביעה שהגיש ארגון זכויות אדם צרפתי־פלסטיני נגד שלוש חברות צרפתיות שפעלו בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. הטענה היתה כי היות שחלקו של הפרויקט נמצא בשטח מזרח ירושלים, שנכבש על ידי ישראל, הוא מנוגד לחוק הבינלאומי. ארבע שנים לאחר מכן דחו השופטים את טענות הפלסטינים, ופסקו כי כיבוש השטח על ידי ישראל אינו מפר כל חוק בינלאומי.

במקרה אחר, היה ניסיון בצרפת לדרוש מישראל פיצוי על כך שספינה שהשתתפה באחד המשטים לישראל נתפסה והוחרמה. התיק נוהל בהנחיית המחלקות המקצועיות הכפופות למשנה ליועץ המשפטי (משפט בינלאומי), אשר אחראיות להעמיד ייצוג משפטי למדינה בפני בתי דין זרים, בתי דין וגופי בוררות בינלאומיים, או כל פורום בינלאומי אחר. מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בינלאומי) הובילה את הטיפול בסוגיית חסינות המדינה שעמדה במרכז ההליך. "בתי המשפט בצרפת קיבלו את הטענה שלנו שיש לישראל חסינות על מעשים שלטוניים שנעשו", אומר ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש המחלקה.

"הזירה המשפטית לא קלה לצד השני", מוסיף שיינדורף, "בתי משפט זרים דוחים תביעות מכיוון שהעמדות המשפטיות של מדינת ישראל הן מוצקות. יש מקרים שלא נדרשת מעורבות שלנו, יש מקרים שנדרשת מעורבות גדולה ויש שנדרשת מעורבות פחותה. אנחנו עם אצבע על הדופק פועלים לממש את האחריות ולהגן על האינטרסים של ישראל באווירה הבינלאומית".

עופר וקנין

בכלל, אומר שיינדורף, יש ניסיון להזריק פוליטיזציה לכלים משפטיים. "ככל שמנסים יותר, המערכות המשפטיות מגיבות ומייצרות חסמים כדי למנוע זאת. במקרים קיצוניים יש מקום להתערב, אבל בסך הכל במדינות נאורות וליברליות יש נטייה להימנע מהכנסה גדולה מדי של סוגיות פוליטיות לתוך מערכת המשפט שלהם", הוא מוסיף.

מחלקת ייעוץ וחקיקה בתחום הבינלאומי הוקמה בשנת 2000 על ידי ד"ר שביט מטיאס, במטרה להעמיד לרשות משרדי הממשלה וגופי המדינה ייעוץ משפטי בנושא המשפט הבינלאומי והשלכותיו על המדינה, ולספק שירות מקצועי בכל הנוגע לכריתת הסכמים בינלאומיים וייצוג בתביעות בינלאומיות. היא משתתפת במשאים ומתנים לכריתת הסכמים בינלאומיים, מייעצת לגבי ההשלכות המשפטיות הנוגעות להסכמים במישור הפנימי ובמישור המשפט הבינלאומי, מסייעת בגיבוש מדיניות אחידה של גורמים המייצגים את המדינה בנושאים שונים, ודואגת לתיאום בין המשרדים.

שיינדורף, שמכהן בשנה וחצי האחרונות כמשנה ליועץ, למד לתואר ראשון ושני במשפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ושירת ב–2001–1995 בפרקליטות הצבאית במחלקה בדין הבינלאומי. "זו היתה תקופה מעניינת, של משאים ומתנים מדיניים עם הפלסטינים והסורים. הייתי צעיר, אבל היה לי את המזל להתלוות לראש הממשלה דאז, אהוד ברק, למשא ומתן המדיני עם הסורים וללוות ועדות שונות במשא ומתן מול הפלסטינים".

ב–2001 הוא נסע ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק אצל פרופ' תאודור מירון, ישראלי לשעבר ובכיר בתחום המשפט הבינלאומי, שמכהן כיום כנשיא בית המשפט הפלילי בהאג בעניין פשעי מלחמה שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר.

במהלך השהות בארה"ב עבד שיינדורף במשרד עורכי דין בולט בתחום של ליטיגציה בינלאומית, וכששב לישראל המשיך לתת שירותי ייעוץ למשרד. לקראת סוף 2009 הגיעה ההזדמנות להוביל יחידה חדשה שתטפל בכל ההליכים המשפטיים בזירה הבינלאומית. "נשאלתי אם אתמודד על התפקיד של מנהל היחידה. זה בער בעצמותי, אבל היו לי התלבטויות. יש לזה גם משמעויות כלכליות, אבל זאת היתה הזדמנות גדולה", הוא אומר.

בתחילת 2010 הקים שיינדורף את המחלקה לתפקידים מיוחדים (בינלאומי) בפרקליטות המדינה, שתפקידה לטפל בכל הכרוך בהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראל הנובעים ממאבקה בטרור, לרבות ועדות בדיקה שונות שהוקמו על ידי האו"ם ומוסדותיו. באוקטובר 2013 הוא מונה למשנה ליועץ במקומה של מטיאס, והצטרף במקביל לעבודתו במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, גם למחלקת ייעוץ וחקיקה. שיינדורף מופקד על טיפול בפרשיות רגישות, ומאז מינויו מתנהל התחום הבינלאומי כיחידה אחת שבה הפונקציות השונות תורמות למאמץ המשותף.

באופן לא מפתיע, מבצע צוק איתן עורר פעילות רבה בזירה הבינלאומית נגד ישראל. "אנחנו נמצאים כיום במצב שהצד הפלסטיני בחר לפעול בצורה אגרסיבית בזירה המשפטית הבינלאומית, ואל מול הפעילות הזאת אנחנו מרכזים את הפעילות הנגדית של ישראל. יש לנו התמודדות עם ועדה שהקימה המועצה לזכויות אזרח של האו"ם לחקירה של מבצע צוק איתן והיא צפויה לפרסם דו"ח ביוני", אומר שיינדורף.

"הרשות הפלסטינית פועלת גם מול בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כדי שיפתח בחקירה נגד ישראלים. חשבנו שרק מדינות יכולות להצטרף, ולכן התובעת היתה צריכה לדחות את התביעה, אבל היא החלה בבדיקה מקדמית והתהליך צפוי להימשך תקופה. אלה דברים בעלי חשיבות גדולה לישראל", הוא מוסיף.

מערכת כללים
 למסחר אלקטרוני

מעבר להתכתשויות משפטיות בזירה הבינלאומית, מטפלים במחלקה גם בעניינים יומיומיים יותר, כמו הצורך להסדיר ברמה הבינלאומית סוגיות של מסחר אלקטרוני. "נכון להיום, אם צרכן ישראלי קנה למשל מוצר באמזון והוא מעוניין לתבוע ספק בחו"ל - זה יהיה על גבול הבלתי אפשרי עבורו", אומר עו"ד איתי אפטר, שחבר בצוות שמרכז את הנושא. "אין מנגנונים בינלאומיים לפתרון הבעיה, אבל יש אפשרות שהמצב ישתנה. הרעיון הוא לייצר מערכת כללים בחסות האו"ם שתכלול מנגנון שיאפשר לצרכן להתלונן תוך שלושה ימים, ותוך חמישה ימים - לקבל החלטה מגורם נייטרלי. ההנחה היא שאמזון למשל, כחברה אמריקאית, לא תרצה לחשוף עצמה לסיכון בינלאומי ולא תרצה להיתפס כחברה שהיא לרעת הצרכנים".

מוטי מילרוד

אפטר מספר כי הפגישה האחרונה בנושא הזה היתה בתחילת פברואר בניו יורק. בשלב זה יש מחלוקת בין האיחוד האירופי לארה"ב, כאשר האמריקאים רוצים מערכת שכוללת בוררות מחייבת והאירופאים מתנגדים לכך. "ניסינו לקדם פשרה שלא הצליחה. כעת אנו מנסים לעבוד מאחורי הקלעים עם מדינות אסיאתיות שמעוניינות בהצלחת הפרויקט כדי שימשיך להתקיים, בתקווה שבהמשך יאומצו הכללים".

עד כמה הדיאלוג שלכם עם מדינות אחרות, בניסיון לקדם מעמד ואינטרסים כלכלי ומסחרי, מושפע מהאירועים והלחצים שיש כיום בזירה הביטחונית?

אפטר: "בשבוע הראשון למבצע צוק איתן, הייתי בדיוני מליאה של האו"ם, ובמהלך הדיונים היו גם שיתופי פעולה עם מדינות ערביות. לא דיברנו על המצב, אבל הם תמכו בעמדות שלי בדיונים. אנחנו חברים שלהם, אנחנו יוצרים מערכות קשרים נטולות הקשר פוליטי. אלה אנשי מקצוע וברוב התחומים שלנו זה לא משפיע".

אפטר התעניין במשפט בינלאומי כבר בעת לימודי המשפטים באוניברסיטת חיפה: "כתבתי בכתב עת שלושה מאמרים על גדר הביטחון, אמנת ורשה וחסינות האו"ם, והבנתי שאני רוצה להיות שם במוקד קבלת ההחלטות". לאחר שהתמחה במשרד החוץ במחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי הוא עשה תואר שני באוניברסיטת ניו יורק במשפט בינלאומי, וב–2008 הצטרף למחלקה. הוא חבר בצוות שעוסק במשפט בינלאומי פומבי, בראשות יעל ויינר.

מי שהגיעה עוד הרבה לפניו למחלקה והיתה המתמחה הראשונה היא עו"ד הילה אקרמן, אז עולה חדשה מוונצואלה, וכיום ראש האשכול של משפט בינלאומי כלכלי מסחרי. ב–2000 פגשה אקרמן את מטיאס במהלך לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, ושאלה אם תוכל להתמחות אצלה. "זו היתה תקופה מעניינת של הקמה, של יש מאין, לחשוב מה רוצים ולאן הולכים", היא מספרת. "היינו בהליך כיבוי שריפות מתמיד, בחשיבה לגבי הסכמי עבר בנושא שיתופי פעולה שונים של תרבות, חינוך והשקעות שהיו הסכמי מגירה בלי שחשבו עליהם יותר מדי".

אקרמן נולדה בישראל לאם ישראלית ולאב ונצואלי, שבשנות ה–50 הוריו עלו לישראל. בגיל שבע עזבו הוריה לוונצואלה שם סיימה בית ספר יסודי, תיכון ותואר ראשון במשפטים. ההחלטה שלה ושל בעלה לעלות לישראל הבשילה זמן קצר אחרי שהוגו צ'אווס עלה לשלטון בדצמבר 1998. היא היתה אז בת 24, עורכת דין במשרד הגדול בוונצואלה בתחום התאגידים, המיזוגים והאנרגיה. "עלייה לישראל תמיד היתה על הפרק וכולם במשפחה עלו. במשך ההשתלבות בישראל כעורכת דין זרה עברתי את מבחני הלשכה ושיפרתי את העברית", היא מספרת.

כאחת מעורכות הדין הראשונות ביחידה, היא טעמה ממגוון נושאים, אך גילתה עניין מיוחד בתחומים הכלכליים. היא עוסקת בכל מה שקשור בארגונים, הסכמים בינלאומיים, ייעוץ וחקיקה, עם הקשר למשפט בינלאומי כלכלי מסחרי.

כשקרן פנסיה מסקנדינביה רוצה למשוך השקעות מחברה ישראלית, זה יכול להיות רלוונטי ליחסים בין מדינות?

"אלה יותר היבטים של משרד החוץ. כשיש עמדה ממשלתית, משרד החוץ הוא זה שמוביל, ואנחנו באים עם הכלים המשפטיים לעזור בזירות הבינלאומיות".

אקרמן מציינת כי ב–OECD מכבדים את ישראל, ועוד לפני שישראל הצטרפה במאי 2010, היא השתתפה ב–52 מסגרות עבודה ("הוא לא היה זר לנו").

עד כמה OECD, שבו ישראל חברה, מכתיב לנו התנהלות של מנגנון משפטי? הביקורת היא שנהפכנו ממדינה מתפתחת מובילה למדינה מפותחת לא מספיק מוצלחת.

"ב–OECD נכתבים ומעוצבים הסטנדרטים. לפני שהצטרפנו לקחנו את 300 המסמכים המשפטיים של הארגון, עשינו בדיקות ב–2004 וב–2007 — והשורה התחתונה היתה שבמרבית התחומים אנחנו עומדים בדרישות הארגון, הן מבחינת חקיקה והן מבחינת יישום מדיניות. כשהוזמנו להצטרף ידענו שאנחנו בנקודת פתיחה מעולה. אני חברה בוועדת ההיגוי של OECD ובהרבה תחומים אנחנו מובילים — איכות סביבה, ממשל תאגידי, מדע וטכנולוגיה".

שיינדורף: "בתחום הסייבר, למשל, ישראל מובילה בהיבטים של התמודדות משפטית. צריך להיזהר מהכללה של המשפט הבינלאומי כמקום שיש בו אלמנטים פוליטיים. בזירות שמנותקות מהיבט פוליטי יש הובלה של ישראל. זה תחום מתפתח, יש פה אנשים צעירים עם הרבה אנרגיה שעוסקים בתחום של המשפט הבינלאומי. יש תוכן שאנחנו מביאים לוועידות וזה חלק מהכיף, לא לעסוק כל היום בהתגוננות, להיות במקומות האלה של הנורמליות, להיות חלק מוביל, תורם ומוערך מהקהילה הבינלאומית.

"החשיבות של תחום המשפט הבינלאומי היא תופעה מרכזית בכל העולם, וזה תופס מקום מרכזי בהרבה בשיח. כמעט לכל נושא יש היבטים של משפט בינלאומי. ב–15 שנה שביט הובילה אותנו למערך של 50 אנשים שמטפלים בכל התחומים. יש 800 מועמדים על כל משרה כאן. בגיל צעיר הם יוצאים לייצג את המדינה בפורומים שונים".

עו"ד הילה קוגלר־רמות מוסיפה כי הטיפול בהצגת הנרטיב הישראלי־משפטי נעשה כל הזמן וכל השנה. "זה נכון שסביב מבצעים קמות ועדות, אבל אנחנו עושים הכול כדי לשמור על מוניטין חיוביים בנושאי זכויות אדם. זה מאבק להראות את הצד שלנו בנרטיב המשפטי. למשל נושא של תנאי כליאה של אסירים עולה בפורומים מקצועיים כלליים", אומרת קוגלר־רמות.

"באופן שוטף אנחנו מתמודדים עם פניות של חברה אזרחית, למשל ארגונים כמו אמנסטי. נשאלתי פעם אם זה נכון שבישראל מאשרים הימורים על סוסים באופן שפוגע בחיות, וישבנו והסברנו לאותו פונה את המצב. אנחנו עונים כמיטב יכולתנו. חלק חשוב מהעבודה זה להקשיב, לשמוע במה חושבים שאנחנו לא בסדר. למשל, לאורך שנים יש טענה חוזרת שאין בישראל נציבות עצמאית של זכויות אדם. יש מהלכים ויש על השולחן כל מיני הצעות איך לקדם אותם", היא מוסיפה.

קוגלר־רמות הצטרפה למחלקה ב–2008: "ביום החתונה שלי נודע לי שקיבלתי את התקן". היא דור שלישי למשפטנים במשפט המסחרי בינלאומי ולדבריה, כבר מגיל צעיר התלבטה בין לימודי משפטים לבין יחסי חוץ והסברה. היא למדה משפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה במטרה לשלב בין השניים, ואחרי ההתמחות במחלקה הבינלאומית בפרקליטות - היא הגיעה למחלקה. בנוסף, יש לה תואר שני במשפטים עם התמחות במשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית.

"אנחנו אשכול שמטפל בדיני זכויות אדם בכל היבטיו. מדובר בענף גדול ומתפתח במשפט הבינלאומי שמסדיר היבטים שונים של זכויות אדם. זכויות פרט והקשר בינו לבין המדינה מוסדרים ברמה הבינלאומית בתשע אמנות יסוד שאנחנו חברים בשבע מהן. הצטרפנו, למשל, לאמנה להגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות. זיהו אותם כקבוצה שזקוקה להגנה מוגברת, והאמנה מתייחסת למגוון הזכויות".

אם מעסיק אינו מסדיר גישה לנכים, החברות של ישראל באמנה משפיעה עליו?

קוגלר־רמות: "ההנחה היסודית היא שברגע שאנחנו חלק מאמנה, אנחנו מחויבים לעמוד בה כמדינה ולהכין את כל המערכת. האמנות האלה מסדירות את החובות, הציפיות והדרישות של המדינה מול הפרט. כל מדינה שחברה באמנה צריכה ליישם אותה בשטחה, ואנחנו נבחנים על זה ונדרשים לדווח. ברגע שאנחנו מבינים שיש מסמך בינלאומי חשוב שמתגבש, אנחנו רוצים להיות חלק מגיבושו.

"המשלחת הישראלית היתה פעילה מאוד והשפענו על ניסוח סעיפים. ברגע שחתמנו על האמנה שיש בה למשל סעיף על נגישות - זה יכול להיות הנגשת תחבורה ציבורית, הנגשת בתי ספר לתלמידים עם כסאות גלגלים או שילוב שפת סימנים בשידורי טלוויזיה - אנחנו כמדינה צריכים לחוקק את זה פנימה. חתמנו על האמנה ב–2007 ואישררנו אותה ב–2012, והיא נכנסה לתוקף. במהלך התקופה, פעלנו להתאים את החקיקה הישראלית שתעלה בקנה אחד עם דרישות האמנה".

מהי הדינמיקה שגורמת לגופים הרלוונטיים ליישם אצלנו את האמנות?

קוגלר־רמות: "זאת יכולה להיות יוזמה של משרד ממשלתי שרואה בכך חשיבות לעשייה שלו, וזאת יכולה להיות יוזמה שלנו כאנשי מקצוע. גם הקשיים שונים. יש אמנות עם השלכות תקציביות ויש אמנות עם השלכות של חקיקה ושינוי תפישה נורמטיבי. למשל, לפעמים צריך להגדיר כעבירה פלילית מעשה מסוים שלא הוגדר כך קודם".

אוליבייה פיטוסי

אפטר: "רוב העולם מצטרף לאמנות האלה ואז קשה לנו להגיד לא. אם 177 מדינות הצטרפו לאמנה נגד שחיתות, גם אם יש התנגדות מסוימת, קשה לסרב - כי יש כאן משמעות אוניברסלית. ישראל רוצה להיות בשורה הראשונה של הדברים האלה, וזה נהיה יותר קל לשכנע".

קוגלר־רמות: "תמיד יהיה גורם ממשלתי שמזהה את הצורך בהסדרה - והוא רותם את כל הסובבים אותו".

"רוצים שההסכם בין ישראל לקפריסין יילמד בבית ספר למשפטים"

עו"ד הילה אקרמן ממחלקת ייעוץ וחקיקה (בינלאומי) שבמשרד המשפטים מספרת על נושא בעל משמעויות כלכליות שנמצא בטיפול המחלקה: משא ומתן בין ישראל לקפריסין לחתימת הסכם מסגרת, על מנת שיהיה ניתן לבצע פיתוח משותף ואופטימלי של מאגר גז. מדובר ברישיון "ישי" בצד הישראלי אשר גובל בתגלית הגז של בלוק 12 בקפריסין.

"זהו הסכם מסגרת לשיתוף פעולה במאגרים חוצי גבולות שיקבע את שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין", מסבירה אקרמן. המשא ומתן עדיין לא הסתיים. בשלב זה יש החלפות מידע, בהנחה שהמידע שיועבר בין המדינות יסייע להעריך בצורה טובה יותר את המאגר אשר נמצא בחלקו בקפריסין ובחלקו בצד הישראלי, ולהחליט כיצד יחולקו ההכנסות בין החלק הישראלי, הקטן יותר, לצד הקפריסאי.

"אנחנו מצפים שזה יסתיים השנה. הגענו איתם לרמות מקצועיות גבוהות וזה יהיה שיפור לעומת המודלים בעולם. כמעט כל שאלה שתתעורר תכוסה. אנחנו מקווים שזה משהו שיילמד בבתי ספר למשפטים בתחום הזה. אנחנו יוצקים תוכן חדש למשפט הבינלאומי ומדינות לומדות אחת מהשנייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#