האם צבי בר יוענש כמו ראשי הערים בפרשת הולילנד? - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם צבי בר יוענש כמו ראשי הערים בפרשת הולילנד?

יחסי השוחד הוצגו ע"י הנאשמים כטובות בין חברים. בימ"ש: "גם חבר יכול לתת שוחד"

7תגובות

"גם חבר יכול לתת שוחד", כתב שופט בית המשפט המחוזי צבי גורפינקל כאשר הרשיע בשבוע שעבר את ראש עיריית רמת גן לשעבר, צבי בר, בעבירות שחיתות מהחמורות שנראו כאן בשנים האחרונות. בגלל רעשי הבחירות ומורכבותה של הכרעת הדין, המשתרעת על יותר מ–200 עמודים, לא קיבלה ההכרעה הזאת תשומת לב ראויה.

ההרשעה היא הישג חשוב של הפרקליטות במאבקה לניקוי האורוות בשלטון המקומי. זהו תיק השחיתות החמור ביותר אחרי פרשת הולילנד. בפרשה הזאת השחיתות התבטאה בהלוואות שלא הוחזרו, במתן מניות, ואפילו בסידור מקום עבודה לילד.

מוטי מילרוד

יחסי השוחד הוצגו על ידי הנאשמים כטובות בין חברים. גם אתם הייתם רוצים חברים כאלה. איכשהו, החברים הטובים ביותר של ראשי ערים הם דווקא יזמי נדל"ן בעיר שלהם. השופט גורפינקל ניתח באזמל את מערכות היחסים שבין בר ליזמים־חברים. פסק דינו הוא מלאכת מחשבת של חיבור נקודות לכדי מסקנה - מתחת לחברויות מסתתר השוחד.

בר היה ראש עיריית רמת גן בין 1989 ל–2013. הוא פרש לפני הבחירות האחרונות בלחץ בג"ץ, בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה שתמך בהפסקת כהונתו.

כתב האישום התמקד בשורה של פרויקטים ברמת גן ב–1998–2008. בר הורשע בארבע עבירות של קבלת שוחד, בהפרת אמונים אחת ובעבירות נוספות כמו הלבנת הון, וזוכה מכמה מקרים של הפרת אמונים. במתן השוחד לבר הורשעו אנשי העסקים שאול לגזיאל וחיים גייר - חבריו של בר - וכן דוד לוי. שחקן נוסף הוא איש העסקים עמנואל ארביב, המתגורר בלונדון, שהפך לעד מדינה ולא הועמד לדין.

דן קינן

קשרים נסתרים במגדלי התמרים

פרשת מגדלי התמרים ממחישה עירוב הפלילי בין חברות, עסקים ואינטרסים. כראש עיר, בר היה מעורב בקידום מיזם נדל"ן של חברת מגדלי התמרים. לגזיאל החזיק בנתח מהחברה, ולכן היה לו אינטרס כלכלי בפרויקט.

הפרקליטות טענה, באמצעות עורכי הדין טל פרג'ון, נטלי קוקוי ומיכל רגב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כי בר חתם על התראה לפני הוצאת צו מינהלי לקופת חולים כללית שהיתה דייר מוגן במיקום, שמגדלי התמרים היתה צריכה לפנות, הפעיל לחץ לקידום תוכניות על הקרקע בוועדות התכנון, השפיע על מינוי שמאי מכריע שהיטיב עם החברה ולא עם העירייה, ובניגוד לעמדת אנשי המקצוע - סירב לערער על השומה המכרעת.

לבר היו קשרים עסקיים עם לגזיאל, שהוסתרו. בר היה שותפו של לגזיאל בחברת אקו פאוור. הכיצד? בר קיבל מניות באקו פאוור משותף אחר, עו"ד אמנון עברון, בתמורה ל–50 שקל בלבד. בית המשפט קבע כי לגזיאל עמד מאחורי המתת.

דרכה של אקו פאוור אמנם לא צלחה, אבל בית המשפט מסביר כי יש לבחון את שוויה של טובת ההנאה לפי פוטנציאל הרווח. השופט מחדד: "בר לא סיכן את כספו, ובמקרה של הצלחה היה קוצר את הפירות ללא סיכון. התמורה של 50 שקל עבור המניות, שקולה לאפס תמורה". בר הורשע בהפרת אמונים במקרה זה, אם כי השופט מעיר כי "לא מן הנמנע שאילו היה מואשם בשוחד, אפשר שהיה מורשע בעבירה הזאת".

בית המשפט מדגיש כי "הפרת האמונים שביצע בר באה לידי ביטוי לא רק בקידום הפרויקט, אלא גם בקבלת מניות מיזם בעל אינטרסים בעיר, בעבר, בהווה ובעתיד".

אילו היה בר גלוי ושקוף - היתה נמנעת ההרשעה. השופט גורפינקל מסביר כי "לדיווח חשיבות כפולה: הן משום שהמעורבים - אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות - היו מודעים לניגוד העניינים ובוחנים במשנה זהירות את הצעותיו ועמדותיו של ראש העיר, והן משום הנראוּת ואמון הציבור בראש העיר".

מהי חברות?

נאשמים מרבים לטעון להגנתם כי מה שנראה כמו שוחד הוא פשוט עזרה בין חברים. הרשעת בר מתייחדת בכך שהשופט קובע כי כאשר נטענת טענת חברות בין נותן למקבל טובת ההנאה, יש לבחון אם מדובר אכן בחברות אמת - או שמדובר בחברות על בסיס אינטרסים כלכליים? "החברות בין לגזיאל לבר אינה יכולה לשמש הגנה לנאשמים. לא מדובר בחברות על בסיס אישי, ואף אם הייתי קובע כך, אסור לבר לקבל טובת הנאה מיזם התלוי בו עקב אינטרסים כלכליים ברמת גן", מדגיש גורפינקל.

חברות היתה גם ההסבר להלוואה שקיבל בר מהיזם גייר. 100 אלף דולר. בר ביקש את ההלוואה כדי לרכוש דירה לבנו אבנר, והבטיח להשיב את הכספים. בפועל, הוא השיב כמחצית הסכום, ורק לאחר שנפתחה החקירה נגדו. "מעט מדי ומאוחר מדי", אומר השופט.

השופט גורפינקל בחן אם סיפור ההלוואה נשמע הגיוני כלכלית. ספוילר: הוא לא. "תמוה בעיני מדוע על אף החברות בין הנאשמים, גייר העדיף לעגן את ההלוואה בהסכם משפטי, לרבות החתמת בר על שטר חוב", כותב השופט. הכרעתו מבטאת את האתגר שעמד בפני התביעה במקרה הזה: הלוואה שנראית חוקית ומעוגנת במסמכים בין חברים - כיצד היא שוחד?

המענה של גורפינקל: "על פי ההסכם המקורי, בר נטל הלוואה לשנה, אבל במשך יותר מחמש שנים לא השיב את הכספים לגייר (רק לאחר תחילת החקירה בעניין החזיר מחצית מהקרן). מעבר להתנהלות בר, שלא מיהר להחזיר את ההלוואה, תמוהה התנהלותו של גייר, שלא דרש את המגיע לו". השופט קיבל את טענת הפרקליטות כי ההלוואה אינה הגיונית. בר טען בחקירה שהיה "קצר באשראי", אבל בפועל היו לו כספים זמינים, תנאי הריבית שקיבל מגייר לא היו טובים במיוחד, והוא יכול היה לקבל הלוואה ממקורות אחרים. גורפינקל: "נכון שאנשים פועלים, גם במישור הכלכלי, בחוסר היגיון. במקרה שלפני, מצאתי כי חוסר ההיגיון הוא חריג - בעיקר הימנעות משימוש בכספים הנזילים שעמדו לרשותו - ומעלה תמיהות בנוגע להלוואה".

על החברות אומר השופט: "חברותם של בר וגייר אינה מוטלת בספק. עם זאת, גם חבר יכול לתת שוחד...הנסיבות אינן מתיישבות עם הלוואה 'חברית'".

ג'וב לילד

פסק הדין מגולל כיצד משך בר בחוטי קשריו כדי לסדר עבודה לבנו יואב ששב מלימודים בחו"ל. פעם אחת ניסה בר לסדר לבן עבודה בחברת מד פטרוליום, שלגזיאל היה מבעלי מניותיה. בפעם אחרת פנה לעד המדינה ארביב וביקש ממנו לשבץ את בנו בחברת פראגון. ארביב היה יזם בעל אינטרסים ברמת גן. השופט גורפינקל קובע כי "פנייה של ראש עיר ליזם בעל אינטרס כלכלי בעיר לדאוג למקום עבודה עבור בנו, מעמידה אותו בניגוד עניינים שעולה כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים".

השופט מסביר כי "כך נוצרת תלות בעייתית בין היזם לראש העיר. מעמדו הרם של בר כראש עיר מטיל עליו אחריות להתנהלות תקינה וטוהר המידות".

המיוחד הוא שבמועד הפנייה לא רכשה עדיין החברה שבשליטת ארביב את הנכס הקרוי "בית ליר אור", שבר קידם לאחר מכן בעירייה עניינים הקשורים אליו. השופט קובע: "אין בלבי ספק ש(בר) ידע על מעורבותו של ארביב, ידע על כוונתו לרכוש את בית ליר אור וידע גם על כך שארביב נזקק לתמיכתו לצורך השלמת המהלך".

בית המשפט החליט לזכות את בר מהפרת אמונים במקרה הזה בנימוק של "זוטי דברים". השופט מדגיש כי בנסיבות אחרות, בקשה של נושא משרה ציבורית להעסקת קרוב משפחה עשויה להביא להרשעה - אמירה המלמדת כמה חומרה מייחס בית המשפט למכלול מעשיו של בר.

במקרים רבים מציין השופט גורפינקל כי הפרקליטות לא הוכיחה שפעולותיו של בר היו "סטייה מהשורה". מורכבות תחום הנדל"ן ומתחם שיקול הדעת של הרשויות מקשים מאוד על התביעה להוכיח כי ראשי הרשויות קיבלו החלטות חריגות. קושי דומה היה גם בפרשת הולילנד. למרות זאת, הקו המאפיין את ההרשעות הללו הוא הרצון העז של יזמי נדל"ן ושלוחיהם לקשור קשרים עם ראשי ערים. ממש כמו דבורים לצוף.

השאלה כעת היא איזה עונש ייגזר על בר, המיוצג על ידי עורכי הדין נבות תלצור וירון ליפשס. מעשי השוחד המיוחסים לבר רבים וחמורים כמעט כמו אלה של פרשת הולילנד. בר איש רב זכויות בשירות הציבורי ובן 80, אבל זכויות היו גם לאהוד אולמרט ולאורי לופוליאנסקי החולה בסרטן - והם נידונו לשש שנים ולשלוש שנים בכלא, בהתאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#