עורכי דין מתפרעים בפייסבוק: "עוד ניצחון ענקי! מי רוצה להיות הלקוח הבא שלי?" - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עורכי דין מתפרעים בפייסבוק: "עוד ניצחון ענקי! מי רוצה להיות הלקוח הבא שלי?"

כללי האתיקה החדשים שקבעה לשכת עורכי הדין מתיימרים להסדיר את מדיניות השימוש במדיה החברתית - 
האם נוקשים וברורים מספיק?

19תגובות

לפני כשנתיים פורסמה באתר הקופונים גרופון מודעה שהציעה עסקה עם משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה. עורכת הדין שפירסמה את הקופון, הציגה את עצמה כבעלת הצלחות מוכחות בניהול תיקי משפחה, והציעה לגולשים קופון ב–399 שקל בלבד לפגישת ייעוץ משפטי בתחום דיני המשפחה, עריכת צוואה ב–555 שקל ועריכת הסכם ממון ב–1,199 שקל.

בעקבות המקרה הזה פנתה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין שפירסמה את המודעה בדרישה להסיר את הפרסום, מאחר שהוא עובר על כללי האתיקה. הדוגמה הזאת אולי קיצונית, אך היא ממחישה את ההשפעה של המהפכה הדיגיטלית על עורכי הדין. אפילו הם, שמורגלים לעבוד בעיקר עם הררי ניירות ובבתי משפט, הבינו כי הם לא יכולים להזניח את הפעילות במרחב הווירטואלי. בשנים האחרונות גדל מספרם של משרדי עורכי הדין המקימים אתרי אינטרנט או דפי פייסבוק ייעודיים.

"מספר הפניות אלינו בעניין אתרי אינטרנט מקצועיים בתחום עריכת הדין שולש לפחות", אמר נדב בן ארצי, מנכ"ל חברת נט בוטיק, המתמחה בבניית אתרים לעסקים. "באופן טבעי, הגידול בפניות נובע מההשפעה של גידול הפרסום באינטרנט, שהשפיע ישירות על החלטות השיווק של משרדי עורכי דין".

לעורכי דין אסור לשדל, ולכן השימוש המרכזי באינטרנט הוא תדמיתי - למשל, לדאוג ששם המשרד יעלה ראשון בחיפוש בגוגל. עורכי הדין מבינים גם את החשיבות של הנוכחות ברשתות החברתיות, שנהפכו לאחת הזירות המרכזיות למפגש עם לקוחות פוטנציאליים. נוכחות אפקטיבית ברשתות החברתיות יכולה לגרום לאחרים להמליץ על עורך דין בכל מקרה שבו יעלה צורך בשירות משפטי בתחום ההתמחות שלו.

בלשכת עורכי הדין הבינו כי התחום פרוץ לחלוטין, וכי קיימת בו אי־ודאות. ללשכה הגיעו לא מעט שאלות מעורכי דין מבולבלים, שלא ידעו היכן עוברים הגבולות בין האסור והמותר - וגם מאזרחים שהלינו על התנהגות של עורכי דין ברשתות החברתיות.

בעקבות הפניות הללו ביקש מנכ"ל לשכת עורכי הדין, גיל סלומון, מוועדת האתיקה הארצית להתכנס על מנת להסדיר את הנושא. "המדיה החברתית הפכה לכלי תקשורת מרכזי, ולכן מצופה ממי שמציג את עצמו ברשת כעורך דין לשמור על הכללים ועל כבוד המקצוע", אמר סלומון.

בחודשים האחרונים עבדו ועדות האתיקה והאינטרנט של הלשכה על מציאת פיתרון הולם לשמירה על כללי האתיקה גם במדיה הדיגיטלית. בלשכה היו דעות שונות בנוגע להגדרת הכללים הללו. "הרשתות החברתיות מעמידות אתגר של ממש בפני כללי האתיקה. לפני עידן הרשתות החברתיות היה קל יותר ליצור כללים ומגבלות על שימוש ברשתות התקשורת, אך כיום הרשתות החברתיות מתפתחות ומשתנות באופן תדיר ולכן קשה יותר להתאים להן כללים ברורים". אמר עו"ד ניר גולן שעומד בראש ועדת האינטרנט.

בסופו של דבר הוחלט בלשכה שלא להיכנס להגדרות ספציפיות, אלא ליצור את גילוי הדעת שישמש כמסמך על, שייתן הגדרות כלליות ויתחום את גבולות המותר והאסור — ועל פיו תפעל בהמשך ועדת האתיקה, בהתאם לפניות שיגיעו אליה מעורכי הדין.

ואכן, באחרונה הוציאה ועדת האתיקה את גילוי הדעת. הוועדה קבעה, למשל, כי עורכי דין יימנעו מפרסום שמשלב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי, ועלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית. גילוי הדעת החדש מאפשר לעורכי הדין לפרסם את עצמם באופן ממומן ברשתות החברתיות, ובלבד שיהיה ברור כי מדובר בפרסומת.

ד"ר לימור זר־גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע"ש וינר במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בירכה על היוזמה, אך טענה כי חוות הדעת באה באיחור של כמה שנים, "לאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה". לדבריה, בתקופה הארוכה שעד פרסום ההחלטה שררה אי־ודאות, ודווקא עורכי דין שהקפידו על הכללים יצאו מופסדים. "פרסומת ממומנת ברשת חברתית, לדוגמה, הותרה בהחלטה, אך בבירור היתה אסורה לפני כן", אמרה זר־גוטמן. "למרות זאת, היו עורכי דין שפירסמו באופן זה ולא הועמדו לדין משמעתי, בעוד שהרוב נמנעו כי לא רצו להפר את הכללים, ויצאו מופסדים מבחינה שיווקית". זר־גוטמן סבורה כי אסור שיהיה נתק בין כללי האתיקה לבין השטח. "נתק כזה מביא לאי־ציות לכללים, ולזילות של כל האתיקה המחייבת עורכי דין. וזה, לצערי, בדיוק מה שאירע בנושא זה", היא הדגישה.

"להגן על הסודיות - גם בפיג'מה מהבית"

כללי האתיקה של עורכי הדין מ–2001, שעוסקים בפרסומת מותרת, מאפשרים לעורך דין להקים אתר אינטרנט אישי, ובלבד שהאתר יעמוד בכללי הלשכה שמגדירים מהי פרסומת מותרת. על פי הכללים, עורכי הדין רשאים לפרסם את עצמם בעיתונות הכתובה רק במדורים שיוקצו לפרסומות לעורכי דין.

במקרה זה, אפשר למצוא עורכי דין שמותחים את הגבול בדרכים יצירתיות. למשל, בשבועות האחרונות מפרסם משרד עורכי דין מתחום המסים מודעה יפה, מעוטרת בלוגו המשרד ובתמונות עורכי הדין ושמותיהם בעמודים בולטים בעיתונים (גם בעמודי החדשות, ולא רק במדורים הכלכליים). המודעה קוראת לשריין את התאריך לכנס שעורך המשרד בסוף יוני בנושאים שונים, ובהם הליכי גילוי מרצון של חשבונות בנק בחו"ל ותכנון מס.

לא יהיה מופרך לחשוב כי המטרה שלשמה הוקצה תקציב מכובד למודעות היא לא רק כדי להזכיר לאנשים שיש כנס בעוד ארבעה חודשים, אלא לציית לאיסור על פרסומת אסורה - ובכל זאת להביא לידיעת הציבור בדרך מתוחכמת שהמשרד עוסק בנושאים האלה. זאת, דווקא בימים שבהם ישראלים רבים מעוניינים להגיש בקשות לגילוי מרצון של חשבונות בנק נסתרים שלהם בשווייץ ובמדינות נוספות בחו"ל.

תומר אפלבאום

לפי כללי האתיקה כיום, עורכי דין יכולים גם לפרסם את עצמם במגזינים, כתבי עת, מדריכי טלפון, ספרי מען, מדריכים מקצועיים מסווגים, בשלט המשרד, בנייר המכתבים של המשרד ובכל מסמך אחר היוצא מהמשרד. כמו כן, נקבע כי עורכי דין יוכלו לפרסם את 
עצמם באינטרנט.

לגבי פרסום בעיתון, הכללים מגדירים כי הפרסומת לא תעלה על שמינית העמוד, ותהיה באותיות בצבע אחד בלבד. עוד נקבע כי עורך דין לא יפרסם יותר ממודעת פרסומת אחת באותו גיליון של עיתון יומי. באשר לפרסומת באינטרנט קובעים הכללים כי היא תובא בלא ליווי של מלל קולי. ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים גרפיים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע, וניתן לפרסם תמונות של עורך הדין, אך לא של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין. בנוסף, נקבע כי ניתן להוסיף לינקים לאתרים של עורכי דין, ארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים בלבד. אתר עורכי דין לא יכלול פסי פרסומת של אחרים, ועורך הדין לא יהיה רשאי לפרסם באמצעות פסי פרסומת באתר של אחר.

המטרה של הכללים החדשים שנקבעו בגילוי הדעת, על פי ועדת האתיקה, היא להתוות את דרכי השימוש ברשתות החברתיות באופן שאינו מפר את כללי האתיקה בהתחשב במאפיינים המיוחדים של הרשתות החברתיות, ובעובדה שהן ממשיכות להתפתח ולהשתנות באופן שמקשה לקבוע כללי הפעלה נוקשים. הכללים קובעים כי יש לשמור על כללי האתיקה גם במסגרת הפעילות באינטרנט וברשתות החברתיות. על פי הכללים, בדף או בחשבון של עורך הדין ברשתות החברתיות, אסור לעורך הדין לכלול דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול.

הכללים גם מגדירים מה מותר לעורכי הדין לכתוב בפוסטים או בטוקבקים שהם מעלים ברשתות החברתיות. הם אוסרים על עורכי הדין להתבטא באופן הפוגע בכבוד המקצוע או בכבודם של עורכי דין אחרים. עוד נקבע כי עורכי הדין לא ישתמשו בתמונות שיש בהן כדי לפגוע בכבוד המקצוע או בחובות שלהם כעורכי דין - למשל, בחובה לשמור על חיסיון הלקוחות. כלל נוסף קובע כי עורך הדין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות וידיעות על מאמרים ופסקי דין, גם על תיקים שלא השתתף בהם. עם זאת, במקרה שבו ההתבטאות מביעה את נכונותו לקבל על עצמו עבודה או להציע את שירותיו, עליו לזהות את עצמו כעורך דין. גם על ההתבטאויות הללו יחולו כללי הפרסומת, והן לא יוכלו 
לכלול דברי שבח עצמי.

הכללים החדשים מאפשרים לעורכי הדין לרכוש פרסומות בתשלום ברשתות החברתיות במגבלות מסוימות. עורכי הדין צריכים לציין באופן ברור כי מדובר בפרסומת, בין היתר, תוך הדגשת המלה "פרסומת" מעל הפרסום או כל מלה אחרת שנהוגה כברירת מחדל באותה רשת חברתית. כך, למשל, המלים "חסות", "sponsored", "מודעה", "פוסט ממומן" או "פוסט מקודם".

באשר לעורכי דין שמשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם, נקבע כי הם ישתמשו בממשקי רשתות שמאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, תוך הקפדה שתוכן השיחה לא יפורסם באופן שמאפשר צפייה על ידי ציבור משתמשים.

זר־גוטמן ציינה בעניין זה כי הכללים יוצרים הבחנה ברורה וחשובה בין פרסום ברשת חברתית שהוא בבחינת "שבח עצמי", ולפיכך אסור, לבין פרסום מותר, שהוא בגדר "הבאת ידיעה משפטית לידיעת חבריו". לדבריה, הבחנה זהה קיימת גם בארה"ב, "שבה כמה מדינות פירסמו כבר לפני כמה שנים הנחיות לגבי שיווק עורכי דין ברשתות החברתיות, ועורכי דין כבר הועמדו לדין משמעתי על הפרתן.

"לדוגמה, לגבי הפוסטים הבאים שהופיעו בדף הפייסבוק של עורך הדין, קבעו ועדות האתיקה בארה"ב שהם אסורים: 'עוד ניצחון ענקי בבית המשפט היום! הלקוח מרוצה מאוד. מי רוצה להיות הלקוח הבא?'; או 'זכיתי בפסק דין בפיצויים של מיליון דולר. תגידו לחברים שלכם להיכנס לאתר שלי'; וגם, 'זכיתי בעוד תיק פיצויים. התקשרו אליי לייעוץ חינם'".

בנוסף, הדגישה זר־גוטמן כי עניין השידול המודגש בכללים הוא חשוב מאוד. "גם אם מדובר בדף פייסבוק פרטי של עורך דין - אסור לו לשדל באמצעותו ישירות, ואסור גם שידול בידי אחר. למשל, מגיבים לפוסט שהעלה עורך הדין יכתבו 'זה עורך הדין הכי טוב לגירושין, כדאי לכם לפנות אליו'. במקרה זה, אפילו שעורך הדין לא כתב את התגובה הזו, הרי שזה שידול בידי אחר, שכן זו תגובה לפוסט שעורך הדין העלה - כך קבעה ועדת האתיקה של מדינת קליפורניה בתחילת 2013".

בעיה נוספת שטמונה ברשתות החברתיות וגם אליה מתייחסים הכללים החדשים, היא פגיעה בפרטיות של הלקוחות והפרה של הסודיות.

לדברי זר־גוטמן, גם עורך דין שמספר בבלוג שלו על תיקים שבהם הוא מייצג ללא אזכור שמות הלקוחות - עלול להפר את חובת הסודיות. הפתרון לבעיה הזאת, לדבריה, הוא כפול: "ראשית, לא לכתוב בבלוג או בפוסט על תיקים שבהם אתה מייצג. זה איסור לא פשוט לעורך הדין, אך חובת הסודיות צריכה לגבור. שנית, לחשוב פעמיים על סודיות ופרטיות הלקוח לפני כל פוסט שמעלים. לחשוב פעמיים זו משימה לא פשוטה, במיוחד בשל כך שהרשתות החברתיות ידועה במהירות התגובה של הגולשים והמפרסמים. אני מאמינה שעורכי הדין רגילים להגן על סודיות הלקוח - הם רק צריכים להביא עמם תכונה זו גם כשהם משתמשים ברשת חברתית 
בפיג'מה מהבית".

האם הכללים מנציחים 
את האי־ודאות?

האם הכללים החדשים פותרים את הבעייתיות ומספקים ודאות לעורכי הדין? הטענה הבולטת הנשמעת נגדם, מצד עורכי דין, היא שהכללים הם ברירת מחדל, שבלמה למעשה הטלת כללים נוקשים יותר, ושאין הכוונה אמיתית. עורכי הדין טוענים כי מסמך שאומר את המובן מאליו, ומבהיר שיש לעמוד בכללי האתיקה, ולשמור על כבוד המקצוע גם ברשתות החברתיות - הוא מיותר, ואף מנציח את האי־ודאות.

לטענת עורכי דין, הגישה של הלשכה כלפי הרשת צריכה להשתנות, ועליה להבין שמדובר בערוץ לגיטימי וחשוב מאוד לשיווק ומפגש של עורכי דין עם לקוחות פוטנציאלים. בנוסף, הם טוענים כי בראש ובראשונה, ההתפתחות מחייבת יצירתיות וחשיבה מחודשת על כללי האתיקה העוסקים בפרסומת, כמו גם השאלה אם יש להם עדיין מקום בעידן 
הרשתות החברתיות.

גם פרופ' חמי בן נון, מומחה לאתיקה מקצועית מהמרכז האקדמי שערי משפט, בעל משרד עורכי דין ומשתמש פעיל ברשתות החברתיות, סבור כי "אין בגילוי הדעת הזה בשורה". לדבריו, הכללים עמומים ולא מוגדרים מספיק: "יש כאן ערפול ועמעום מכוונים המשאירים מקום לשיקול דעת של ועדות האתיקה, ובכך ניתן להן כוח יתר. האם דברי שבח עצמיים הם רק כשברור שהם כאלה או גם כשהם משתמעים? ומה זה מטעה? מי יקבע מהו פרסום מטעה? שוב אותה קבוצה?"

לדברי בן נון, "חוות הדעת הזאת אינה מסייעת לעורכי דין 'שאפתנים' (שאינם רואים גבולות לפרסומם העצמי) כמעט בכלום, אלא בולמת במעט את היצירתיות שלהם, כי היא יוצרת, כמקובל בניסוח כללים, מסגרת שלתוכה ייצקו תוכן ההחלטות של בתי הדין המשמעתיים, ועדות האתיקה 
ובתי המשפט".

הוא הוסיף כי "כללי הפרסומת מהווים פשרה בין הרצון לאפשר כל פרסום ובין מכובדות המקצוע ושמירה מסוימת על כללים. ככל פשרה, היא מותחת את הסדין במקום אחד ומכווצת במקום אחר. לכן, על פני הדברים אין חידוש מרעיש בחוות הדעת הזאת, אלא המשך הפשרה בין הרצון לפרסם עסק ככל עסק, ובין העובדה כי מדובר בעורכי דין. אישית אני תומך בריסון ולא בהתפרעות, ולכן גם המעט שיש בחוות הדעת הזו מקובל עלי".

לדברי זר־גוטמן, "הבעיה המרכזית בגילוי הדעת היא שהוא מכפיף את הפרסום המותר ברשת החברתית רק למה שהותר בכללי הפרסומת ובהחלטות קודמות של הוועדה לגבי אתר אינטרנט של משרדי עורכי דין". לדבריה, "מן הראוי היה שההחלטה החדשה תרחיב במפורש את קשת הדברים שמותר לעורך דין לעשות ברשתות החברתיות, ובכך תבדל את הרשת החברתית מדף האינטרנט של משרד עורכי הדין. לא ניתן להגיד שהרשת החברתית היא בדיוק כמו אתר אינטרנט. אלו פלטפורמות שונות המצריכות כללים מעט שונים".

לשכת עורכי הדין: הכללים החדשים כוללים בשורות משמעותיות

מלשכת עורכי הדין נמסר: "אף שפייסבוק והרשתות החברתיות מלווים אותנו כבר עשר שנים, לשכת עורכי הדין לא עסקה בנושא זה עד לשנים האחרונות. גילוי הדעת החדש בנושא כולל כמה בשורות משמעותיות לעורכי הדין, ובהן ביטול החובה לערוך הפרדה מוחלטת ברשתות החברתיות בכלל ובפייסבוק בפרט בין העיסוקים המקצועיים של עורך הדין לאלו הפרטיים, וכמו כן הכרה בזכותם של עורכי הדין לפרסם ברשתות החברתיות בתשלום.

"יש לזכור כי החובות האתיות של עורכי הדין מוסדרות בחקיקה ובכללים, ולוועדת האתיקה אין סמכות לבטל כללים אלו, אלא אך ורק לפעול במסגרתם על ידי מתן פירוש לכללי האתיקה. גילוי הדעת מפרש את כללי האתיקה באופן שמאפשר להימנע מהעמדה לדין של עורכי דין עקב פעולות שונות שהם מבצעים ברשתות החברתיות.

"עם זאת, חשוב לציין כי גילוי הדעת של ועדת האתיקה אינו סוף פסוק בעניין השימוש ברשתות החברתיות, אלא תחילתה של תקופה חדשה. ועדת האתיקה נדרשת לא אחת להכריע בשאילתות שמוגשות לה על ידי עורכי הדין בדבר הרשתות החברתיות, ותשובותיה לשאילתות גרמו לה לפתח בהדרגה את הדין האתי החל ברשתות החברתיות בהתאם להתפתחות הטכנולוגית.

"יש לזכור גם כי המותר והאסור בתחומי האתיקה נתון במחלוקת בין עורכי הדין, וקיימות גישות שונות אילו דברים יש להתיר ואילו לאסור. גילוי הדעת עצמו מהווה סוג של פשרה בין גישתה של ועדת הרוויזיה באתיקה, וגישתה של ועדת האינטרנט. עו"ד ניר גולן, כמ"מ יו"ר ועדת האינטרנט וכמי שעסק בנושא מטעם ועדות האינטרנט והאתיקה, יזם בין היתר פשרה בין הגישות, באופן שיש בו בשורה אמיתית לעורכי הדין, מצד אחד, מבלי לגרום לפריצה מוחלטת של ההגדרות המפרידות בין מותר ואסור, מצד שני.

"כמו כן, נציין כי הלשכה תקיים בקרוב יום עיון בו יוסבר גילוי הדעת לעורכי הדין, ותינתן הזדמנות להעלות נקודות ושאלות בנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#