"במסגרת מילוי תפקידם": השר שביקש מהמדינה הוצאות משפטיות של מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"במסגרת מילוי תפקידם": השר שביקש מהמדינה הוצאות משפטיות של מיליון שקל

אישומים פליליים והתגוננות מפני מבקר המדינה גרמו לישראל כ"ץ, אביגדור ליברמן, אלי ישי, יובל שטייניץ ויצחק אהרונוביץ' לבקש ממשרד המשפטים החזרי הוצאות - אבל השרים לא לבד

9תגובות

הוועדה להגנה משפטית פירסמה השבוע את החלטותיה בנוגע לבקשות של עובדי מדינה להחזר הוצאות משפט. הוועדה דנה בבקשות, הן של נבחרי ציבור והן של עובדי ציבור, להחזר הוצאות משפטיות שספגו במסגרת מילוי תפקידם, ודנה, בין השאר, בבקשות שהגישו שר החוץ, אביגדור ליברמן; השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ (בנוגע לתפקידו כשר האוצר); ראש מפלגת יחד, אלי ישי (בנוגע לתפקידו כשר הפנים); ושר התחבורה, ישראל כ"ץ (בנוגע לתפקידו כשר החקלאות).

אחת הבקשות שבהן דנה הוועדה היא של מנהלת בית ספר, שהוגשה נגדה תביעה אזרחית בגין לשון הרע, לאחר שהתלוננה על תפקודה המקצועי הלקוי של מורה במייל שנשלח בתפוצה רחבה של 40 איש. התביעה הסתיימה בפשרה ובהליך גישור שקיבל תוקף של פסק דין. המנהלת ביקשה מהמדינה החזר הוצאות של 15 אלף שקל, והוועדה החליטה לאשר את הבקשה, שכן ההתכתבות נעשתה במסגרת תפקידה כמנהלת.

בחלק מהבקשות שבהן דנה הוועדה, כמו זאת של המנהלת, לא פורסם שמו של העובד, אך פורט המקרה שבו תבע החזר. כך, למשל, בשני מקרים פנו עובדי משרד ממשלתי למשרד עורכי דין לקבלת ייצוג לאחר שטיוטה ראשונה של דו"ח מבקר המדינה האשימה אותם בפעולות אסורות - וזאת מכיוון שקיימת אפשרות לזכות בהשתתפות בהוצאות משפטיות בגין תגובה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה. ההאשמות האישיות בוטלו בסופו של דבר, לאחר תגובות מטעם עורכי הדין למשרד המבקר. ההחזר שקיבלו אותם עובדים היה 30 אלף שקל בתוספת מע"מ.

מקרה נוסף שהגיע לוועדה הוא של עובד רשות המסים שהועבר לתפקיד זהה, אבל בעיר אחרת. הוא פנה לעורך דין במטרה לעכב או למנוע את העברתו, ובסופו של דבר שובץ בהסכמתו בתפקיד שאליו הוחלט להעבירו. במקרה זה נדחתה בקשתו להשתתפות בהוצאות משפטיות - בסך 4,600 שקל - בקביעה כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות, לא כהליך משמעתי ולא כהליך אזרחי.

מוטי מילרוד

בקשה נוספת שלא אושרה, של עובד רשות המסים, עסקה בתביעה אזרחית בגין לשון הרע שהוגשה כנגדו על ידי עובדת שכפופה לו. לטענתה, הוא נכנס לחדרה בעת שהיה אצלה נישום, ואמר לה בקול רם שנשמע בכל הקומה - שהיתה עמוסה בנישומים - שלא מקובל עליו שהיא מנהלת את הרומנים שלה בעבודה, נותנת ייעוץ מס פרטי בעבודה, והוסיף כי ידאג לפטר אותה. לאחר שתלונתה לפקיד השומה לא נענתה, היא הגישה תביעה שהסתיימה בהסכמה שלפיה העובד יתנצל וישלם לה הוצאות משפט בסך 5,500 שקל.

העובד ביקש החזר של ההוצאות ששילם ושל שכר הטרחה של עורכי דינו בסך כ–17 אלף שקל. הוועדה דחתה את הבקשה, מכיוון שהחליטה כי העובד לא פנה לרשות המסים להגנה משפטית וכי המעשים שבגינם הוגשה התביעה - הן מבחינת תוכנם והן מבחינה מהותית - לא היו בתחום סמכותו, או בהיותו סבור בתום לב כי הם בתחום סמכותו.

לעומת זאת, במקרה של עובד משרד הפנים שנתבע בגין לשון הרע אחרי שהטיח בתובע האשמות קשות על שחיתות מצדו - כן התקבלה הבקשה להחזר הוצאות. העובד הכחיש את הטענות בכתב התביעה, והצדדים הגיעו להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, שלפיה אותו עובד יפרסם התנצלות וישלם לתובע 4,000 שקל. במקרה זה, לעומת המקרה הקודם, הזכאות כן אושרה, שכן נקבע כי העובד נתבע בגין מעשה שעשה תוך כדי ולשם מילוי תפקידו, ובשל התנהגות שהיתה בתחום סמכותו כדין. סכום ההשתתפות שביקש היה נמוך מהתעריף - כ–5,000 שקל.

בנוסף, עובדת ותיקה במשרד המשפטים הגישה בקשה להשתתפות בהוצאות משפטיות בסך 125 אלף שקל בגין הליכי פיטורים שננקטו נגדה, ובגין הגשת בקשה לצו מניעה בבית הדין לעבודה. לאחר שבקשתה נדחתה על ידי הוועדה, היא הגישה השגה, שנדחתה גם היא. נקבע כי הליך סיום העסקה ונקיטת שימוע אינם בגדר "הליך משמעתי לפי דין", שמזכה בהשתתפות בהוצאות הגנה.

שמה המלא של הוועדה שמוסמכת לדון באותן בקשות הוא הוועדה להגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה. הבסיס לבקשות הוא החלטת ממשלה - שקובעת כי הזכאות למימון הגנה משפטית מהמדינה היא ביחס להליך משפטי שיסודו במעשה או במחדל של העובד או נושא המשרה בעת מילוי תפקידו, תוך כדי מילוי תפקידו, לשם מילוי תפקידו, ובשל התנהגות שהיתה בתחום סמכותו כדין או שנהג בה בתום לב, בהיותו סבור כי הוא נוהג בתחום סמכותו.

מוטי מילרוד

הוועדה הודיעה השבוע כי מעתה ואילך יפורסמו החלטותיה באופן יזום ושוטף באתר האינטרנט של משרד המשפטים. זאת, לאחר שאימצה כללים רחבים לפרסום החלטותיה, שקובעים, בין השאר, כי ההחלטות יתפרסמו בין אם הוחלט לקבל את הבקשה ובין אם הוחלט לדחות אותה; כי ביחס לנבחרי ציבור (שרים וסגני שרים, לרבות ראש הממשלה) הפרסום יכלול את שם המבקש; וכי בבקשות של עובדי ציבור (עובדי מדינה ושופטים) לא יימסר שם המבקש או מידע מזהה, אלא אם הוועדה תחשוב שקיים אינטרס ציבורי ממשי בפרסומו.

הכללים גובשו במסגרת עבודת מטה של מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים.

סגירת התיק 
אינה מספיקה

הוועדה דנה גם בבקשות של חברי כנסת ושרים - שחלקן כבר פורסמו בעבר. כך, למשל, ביולי האחרון הוועדה דנה בבקשתו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, להשתתפות בהוצאות משפטיות שהוציא לצורך התגוננות בהליכים הפליליים שהתנהלו נגדו. ליברמן ביקש לקבל מהמדינה השתתפות "צנועה" של כמיליון שקל, אך לבסוף אושר לו רק 6.5% מהסכום - כ–65 אלף שקל.

הבקשה של ליברמן מתייחסת לשני הליכים: חקירה פלילית שהחלה ב–2006 בעניין חשד לקיום זיקות אסורות לחברות פרטיות במקביל לכהונה ציבורית, שהסתיימה לפני שנתיים בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק בשל היעדר ראיות מספיקות; והליך שני של העמדתו לדין פלילי בבית משפט השלום בירושלים בעניין מעורבותו במינוי שגריר ישראל בבלארוס לשעבר לתפקיד שגריר במדינה אחרת. הליך זה הסתיים בזיכוי מחמת הספק.

בבקשה שהגיש טען ליברמן כי הוא נחקר במשטרה שבע פעמים בנוגע לפרשת החברות ועוד פעמיים בפרשת השגריר. הוא ציין כי החל מיולי 2007 ועד לסיום ההליכים בעיינו הוא יוצג על ידי משרד עוה"ד ד"ר י. וינרוט ושות', וכי "נוכח היקפו העצום של החומר שהועבר לצורכי השימוע, והזמן שהוקצב, הוא יוצג בהליכי השימוע במקביל גם על ידי משרד עורכי הדין אדרת, שמחוני ושות'".

אילן אסייג

לדבריו, בהליך השימוע, שכלל שלוש ישיבות בפני היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, הגישו עורכי דינו סיכומים בכתב בהיקף של 31 עמודים, לצד נספחים רבים. לטענתו, במסגרת העמדתו לדין בפרשת השגריר התקיימו בפני בית המשפט שישה מועדי הוכחות, הוקדשו יומיים לשמיעת סיכומי הצדדים, וכן הוגשו על ידי הצדדים סיכומים בכתב, כשגם במסגרת הליך זה יוצג על ידי שני משרדים במקביל.

לבקשתו צירף חשבונית בסך 411 אלף שקל ממשרד וינרוט, שלוש חשבוניות בסך 234 אלף שקל ממשרד אדרת, וכן חשבוניות נוספות משני המשרדים ומפרופ' שלום לרנר בסך 562 אלף שקל.

הוועדה דנה בשאלה האם המעשים ביחס אליהם נוהלו ההליכים כנגד ליברמן בוצעו במסגרת תפקידו: "סגירת תיק בלא הגשת כתב אישום, ואף זיכוי מעבירה, אינם מלמדים על כך שהמעשים נעשו במסגרת התפקיד ולצורך מילוי התפקיד". בוועדה ישבו מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור; עו"ד רנאטו יאראק כנציג ציבור; סמנכ"ל הקרן הפנימית ענבל, שירי מרזל; וסגן נציב שירות המדינה, מאיר אהרונוב.

הוועדה אישרה את זכאותו של ליברמן להשתתפות בהוצאות משפטיות בכל הנוגע לפרשת השגריר, ודחתה את בקשתו בכל הנוגע לפרשת החברות. בעניין זה קבעה הוועדה כי לא ניתן לקבוע כי המעשים נעשו "לשם מילוי תפקידו". זו גם היתה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

לא מסתפקים בייעוץ המשפטי של המשרד

ביוני 2012 פירסם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדרשטראוס, דו"ח מיוחד על אסון השריפה בכרמל. הדו"ח הטיל "אחריות מיוחדת" על שר הפנים לשעבר, אלי ישי, ועל שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ - אולם נמנע מלקרוא להדחתם בעקבות מחדליהם שנחשפו בדו"ח. בנוסף, הטיל הדו"ח אחריות כוללת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'.

המבקר קבע כי הכשל והמחדל שנתגלו בפרשה - שמיוחסים לקברניטי המדינה - "מחייבים להציג בפני הדרג הממשלתי באופן נוקב את החובה לתת הסבר ומענה באשר לסיבות למציאות זו, ולהזנחה המתמשכת".

ישי, שטייניץ ואהרונוביץ' לא הסתפקו בייעוץ המשפטי הפנימי של משרדיהם, והעדיפו להתאבזר לקראת פרסום הדו"ח, כל אחד מהם בנפרד, בייעוץ משפטי ממשרדי עורכי דין חיצוניים, בעלות עשרות אלפי שקלים. כל אחד מהם הגיש בקשה להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין העברת תגובה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה. למרות שמדובר בשלוש בקשות נפרדות, הוועדה דנה בשלושתן במאוחד.

מרק ישראל סלם

ישי הגיש בספטמבר 2012 בקשה לשתתפות בהוצאות משפט בסך 326 אלף שקל. הסכום מורכב משכר טרחה של 98 אלף שקל למשרד אשבול בורובסקי ושכר טרחה של 228 אלף שקל למשרד גדעון פישר. שטייניץ הגיש ביולי 2012 בקשה צנועה בהרבה להשתתפות בהוצאות משפט בסך 60 אלף שקל - 30 אלף שקל לפרופ' אריאל בנדור ו–30 אלף למשרד צבי אגמון. אהרונוביץ' הגיש ביולי 2012 בקשה להשתתפות בהוצאות בגין שכירת שירותיו של עו"ד דורי קלגסבלד. אל הבקשה צורף פירוט של השעות והפעולות שבוצעו על ידי המשרד, וצוין כי המשרד אינו דורש תמורה מעבר לזו שתיקבע על ידי הוועדה.

עמדת היועץ המשפטי היתה כי שלוש הבקשות עומדות בתנאים הקבועים בהחלטת הממשלה. היועץ התייחס לכך שטיוטת הדו"ח המקורית ייחסה לשרים אחריות מיוחדת לנושאים הנתונים לתחום משרדיהם. לא היה מדובר בחשש לביצוע עבירה פלילית או משמעתית, וכן לא נכללו בדו"ח המלצות אישיות - אך הדו"ח ייחס לשרים אחריות מיוחדת, ולא ניתן היה לצפות מראש את עוצמת השלכותיו הפוליטיות והציבוריות. בעמדת היועץ צוין כי "ניתן להכיר בצורך של השרים, במקרה הזה, בייצוג משפטי נפרד מזה שניתן למשרד הממשלתי, נוכח הצורך שלהם להתגונן באופן אישי מפני הליך שתוצאותיו עלולות להביא 
לפגיעה בהם". הוועדה אימצה את חוות הדעת של היועץ המשפטי, ואישרה לכל אחד מהם השתתפות בסך 50 אלף שקל.

התנועה לאיכות השלטון התנגדה

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הגיש לוועדה בקשה להשתתפות בהוצאות משפטיות בסך 135 אלף שקל בגין חקירה פלילית שהתנהלה נגדו, וכן בגין עתירה לבג"ץ שהתנהלה נגדו בתקופה שבה כיהן כשר החקלאות. הוועדה אישרה לו החזר של 40% מהסכום שהוציא.

החקירה הפלילית נפתחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה ממאי 2005, שכלל ממצאים שהעלו חשדות למעורבותם של כ"ץ וגורמים נוספים במינויים פוליטיים ובפעולות פסולות אחרות במשרד החקלאות.

לאחר חקירה ממושכת של היחידה הארצית לחקירות הונאה, העבירה המשטרה לפרקליטות מחוז מרכז את חומר החקירה שנאסף בצירוף סיכום החקירה, ומשם הועבר התיק להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. ב–2009 הודיע היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, על סגירת תיק החקירה.

שנה לאחר מכן, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה וכנגד כ"ץ, שבה נדרש כי היועץ יפעיל את סמכותו לחיוב אישי נגד כ"ץ ומעורבים נוספים, בדרישה להשיב את כספי הציבור שהוצאו לכאורה שלא כדין בהקשר למינויים, אולם ב–2013 חזרה בה מהעתירה בהמלצת בית המשפט.

מהבקשה של כ"ץ עולה כי בשלב החקירה המשטרתית הוא יוצג על ידי משרד עורכי הדין וינרוט, ושילם תמורת הייצוג 58.5 אלף שקל. לאחר סיום החקירה המשטרתית ובמהלך המגעים עם הפרקליטות, עד לקבלת החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הוא יוצג על ידי עו"ד נבות תל צור ממשרד כספי, ושילם על כך 30 אלף שקל עבור 60 שעות עבודה (כלומר, 500 שקל לשעה). במהלך ניהול העתירה שטייניץ המשיך להיות מיוצג על ידי משרד כספי, כשהייצוג כלל הגשת תגובה לעתירה והופעה בדיון בבית המשפט העליון. בגין שירותים אלה שילם 46.5 אלף שקל.

בעמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, הוא ציין כי הוא סבור כי כ"ץ עומד בתנאי ההשתתפות "לנוכח הזיקה בין מילוי תפקידו לחשיפה להליכים משפטיים". לעניין החקירה הפלילית צויין כי כ"ץ זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות עבור החקירה הפלילית שבוצעה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה. בכלל זה ניתן לראות את המגעים מול הפרקליטות כחלק מהחקירה.

לעניין העתירה לבג"ץ, צוין כי העתירה הופנתה כלפי היועץ המשפטי לממשלה כדי שיפעל לחיוב אישי כנגד כ"ץ - וכי בעתירות מסוג זה פרקליטות המדינה אינה מייצגת משיבים שלגביהם מבוקש בעתירה כי יינקטו נגדם צעדים, וכפועל יוצא מכך הייצוג של כ"ץ על ידי עורך דין פרטי הוא מוצדק.

הוועדה אישרה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר אישרה לכ"ץ השתתפות של 40 אלף שקל בגין ההליך הפלילי, ו–10,500 אלף שקל בגין ההליך בבג"ץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#