הכירו: עורכי הדין שמשפיעים על הנושאים הכי רגישים בחברה הישראלית - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו: עורכי הדין שמשפיעים על הנושאים הכי רגישים בחברה הישראלית

המשפטנים שהמדינה לא זזה בלעדיהם ■ במחלקת ייעוץ מטפלים בהדרת נשים, מאכערים, מינויים, חקיקה בשטחים וטיפול במסתננים ■ כתבה שנייה בסדרה

3תגובות

עו"ד דינה זילבר והמחלקה בראשותה הם מהגופים המשפיעים ביותר על התנהלות המדינה. המחלקה עוסקת במתן חוות דעת והנחיות למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים, בהכוונה ובקביעת מדיניות בעבודה עם ומול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

זילבר והאנשים מאחוריה מייעצים לממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, במנעד רחב של החלטות, החל בסוגיות ביטחוניות שהתעוררו במבצע צוק איתן, עבור במתקן השהייה חולות וכלה במיחזור הבקבוקים של בית ראש הממשלה. וינשטיין נעזר בזילבר ומחלקתה גם בנושאים כמו הדרת נשים במרחב הציבורי, הסדר גיוס תלמידי הישיבות, אכיפת החוק ביהודה ושומרון וגם עבירות סייבר — והיה זה שדחף למינויה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ.

אחד היעדים המרכזיים שהציבה זילבר למחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) הוא להניח בפני היועץ ובפני שר הפנים הבא דין וחשבון והמלצות אופרטיביות למיגור השחיתות בשלטון המקומי. המחלקה ביצעה בחודשים האחרונים עבודת מטה, ובוחנת בין היתר את פעילותם של המאכערים ברשויות המקומיות. המחלקה צפויה להגיש בקרוב גם חוות דעת בנוגע לחטיבה להתיישבות, שבה המלצות לשינויים מבניים במעמדה ובדרכי התנהלותה.

"המחלקה מעורבת עד הצוואר בליווי המשפטי של העשייה הציבורית הבוערת ביותר", אומרת זילבר. בפועל, היא מוסיפה, "אין שום תהליך משמעותי שקרה בציבוריות הישראלית בשנים האחרונות, לא משנה באיזה נושא — בין אם זה ההתנתקות ובין אם המלחמה, קידום של פרויקטים של שלום, גדר ההפרדה והגירה — בלי שהמערך המשפטי עיצב אותו, ייצר אותו, איפשר אותו וערך בו התאמות, כך שהמשפטנים הם שותפים מתמידים לעניין הזה".

דני חורין
אוליבייה פיטוסי

גם בעתות לחימה מספקת המחלקה ייעוץ משפטי שוטף, החל בפעולות המתבצעות בעורף וכלה בליווי של הממשלה בהחלטות הקבינט. כך למשל, בימי מבצע צוק איתן ליווה וינשטיין את הקבינט המדיני־ביטחוני באופן צמוד, השתתף בישיבות באופן קבוע והיה מעורב בכל ההחלטות המבצעיות שניתן היה לצפות מראש. בין היתר הוא בחן את החוקיות של השימוש באמצעי לחימה שונים או את האפשרות של ניתוק המים לרצועת עזה. זילבר היתה לצדו בחלק גדול מהדיונים.

"למרות הביקורת שיש על המשפטנים שהם תוקעים את הכל, ברור שבעתות חירום קובעי המדיניות לא זזים בלי ייעוץ משפטי — וטוב שכך", היא אומרת. "הם מבינים בעצמם את הערך שיש לפעולה שמלווה באופן שוטף על ידי יועצים משפטיים".

האישה הראשונה בנעלי מזוז וחשין

תפקיד עורכי הדין במחלקה הוא לתרגם את מדיניות הממשלה להליכי חקיקה. המחלקה גם יוזמת בעצמה פניות והנחיות לגופי הממשלה ולגופים ציבוריים, כדי להבטיח את שלטון החוק.

זילבר, 44, העומדת בראש המחלקה יותר משנתיים, היא בעלת תואר שני מחקרי במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב — ונחשבת מומחית בתחומי המשפט החוקתי והמינהלי. בתפקידה הקודם היתה פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים, ששוכנת קומה מעל משרדי היועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים. "ירדתי במדרגות קומה אחת בלבד ונפתח לי עולם חדש לגמרי", היא מודה. זילבר היא האישה הראשונה בתפקיד, שמילאו בעבר דמויות משפטיות ידועות כמו מני מזוז, מלכיאל בלס ומישאל חשין.

בהשוואה לניסיונה במחלקת הבג"צים, המטפלת בעתירות שנוגעות לדברים שכבר נעשו, במחלקת הייעוץ "מלווים תיק מראשיתו. זה נותן לנו חופש ומרחב ליצירתיות, אנחנו יוצרים את ההסדר החדש". עם זאת, המרחב לא תמיד חופשי לחלוטין, ולעורכי הדין נדרשות יכולות גישור בין האינטרסים של הדרגים בממשל. "זה לא פשוט", אומרת זילבר. "לפעמים יש עימותים במקרים שבהם יש פערים בין הדרג המשפטי לדרג המדיני, וצריך למצוא את נוסחת האיזון". בסוגיות מורכבות מיוחד, נוסחת האיזון מחייבת להביא את כל הגורמים לישיבה אצל וינשטיין, שמכריע.

בימים שבשגרה נתקלים במחלקה לא אחת בגישה שמאשימה את המשפטנים בחסימת יוזמות מצד הדרג הפוליטי. "האווירה הזאת קיימת מאוד — ומתחדדת עוד יותר בתקופה של משבר", מודה זילבר. "יש טענות כאלה גם כשהממשלה נחושה מאוד לבצע מדיניות מסוימת".

לדברי זילבר, הלעומתיות בין דרג קובעי המדיניות לדרג המשפטי מורגשת "בווליום גבוה" בשנים האחרונות. "בעבר עול המשפט היה דבר מקובל, הבינו שהוא חלק מכללי המשחק וכמו שיש מגבלות תקציביות יש גם מגבלות משפטיות", היא אומרת. "אבל כיום הסבלנות כלפי הטיעון הזה בקרב הדרג שקובע מדיניות נשחקת והולכת".

וינשטיין משקיע מאמצים בהנחיית המשפטנים בהתמודדות מול הדרג הפוליטי. לאחרונה הוא ייסד פורום של כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, מתוך הבנה שהיועצים נקלעים בתכיפות ללחצים המחייבים תמיכה. "השקענו הרבה עבודה בניסיון להוריד את החשדנות כלפי עורכי הדין, בניסיון להעצים את התפישה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא לא אויב", אומרת זילבר, "אלא ידיד".

אוליבייה פיטוסי

"לא רוצה להיות 
חרב להשכיר"

בשנים האחרונות היתה עו"ד קרן דהרי־בן נון אחראית על ההיבטים המשפטיים של הנושאים הביטחוניים הבוערים, בתפקיד ראש אשכול לענייני ביטחון ושטחים. זמן קצר לאחר הראיון הזה היא עברה לפרקליטות, כדי להיחשף לעשייה משפטית מסוג אחר. קודם לכן עמדה בקשר קבוע עם היועצים המשפטיים של גופים שעוסקים בנושאי ביטחון: צה"ל, שב"כ, המוסד, המטה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, הפרקליטות הצבאית ומחלקת הדין הבינלאומי בעניין איו"ש.

אחד הפרויקטים המשמעותיים שעליהם עמלה דהרי־בן נון הוא התאמת דיני העבודה בין ישראל לאלה שביהודה ושומרון. המשפט בדיני העבודה שחל ביהודה ושומרון הוא חוק העבודה הירדני מ–1960. החוק הירדני מסדיר את ההיבטים של גובה השכר, ימי המחלה והפיצויים באופן שונה מאשר הדינים בישראל. אין בו הסדרה של פנסיה, והוא לא מקנה סמכויות אכיפה למשרד הכלכלה במקרים של חריגה ממנו. "השוני הזה יוצר אי־ודאות וגם בעייתיות מבחינת אכיפה", אומרת דהרי־בן נון. "נניח שעובדת ישראלית באיו"ש מפוטרת אף שהיא בהריון — משרד הכלכלה לא יכול לשלוח פקחים. הפרויקט הזה נועד לסגור את הפערים. זה לא פשוט, בגלל שיש שתי אוכלוסיות שונות, ויש כל מיני היבטים שמצריכים התאמות מיוחדות. למשל, איזו ערכאה או בית דין לעבודה ידונו בעניין".

דהרי־בן נון למדה תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמחתה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מחלקת הייעוץ מבחינתה מספקת עולם תוכן עשיר, מגוון ומאתגר יותר. לדבריה, "אנחנו עוסקים בחקיקה וקובעים נורמות התנהגות שחלות כלפי כולם". אחרי מחלקת הבג"צים עבדה דהרי־בן נון במשרד עורכי דין פרטי, אך החליטה שהיא "לא רוצה להיות חרב להשכיר".

מה עושה עורכת דין במחלקת הייעוץ בשגרת היומיום?

"אנחנו לא מופיעים בבתי משפט, אלא בוועדות שרים בממשלה ובוועדות בכנסת. ההופעה השגורה שלנו היא בוועדת השרים לחקיקה. בכל יום ראשון הוועדה דנה בהצעות החוק הפרטיות והממשלתיות שיעברו בקריאה טרומית באותו שבוע, ואנחנו צריכים להחליט מה העמדה שלנו לגבי כל הצעה. זה פורום מעניין מאוד, כי מגיעים לשם הרפרנטים השונים, ויש לי שתי דקות להסביר למה אנחנו מתנגדים או תומכים".

חברה נוספת בצוות של זילבר, עו"ד אביטל שטרנברג, ראש תחום ייעוץ וראש אשכול משפט מינהלי, אמונה בין היתר על הוועדה המייעצת למניעת ניגוד עניינים של נבחרי השלטון המקומי. הוועדה משותפת לשלטון המרכזי והשלטון המקומי, ומדי שנה היא מייצרת כ–100 חוות דעת. "המשמעות של העבודה היא להסיר מכשול בפני עיוור ולכוון פנס לאזורים שיש בהם חושך וצריכים אור", אומרת שטרנברג. בין השאר עולות בוועדה שאלות של ניגוד עניינים בעקבות מינויים של ראשי עיריות ומועצות.

שטרנברג למדה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית והתמחתה בבית המשפט העליון. לאחר לימודי תואר שני בהרווארד, היא שבה לישראל והצטרפה למחלקה. לדבריה, כבר כשנרשמה ללימודי משפטים היה לה ברור היכן היא רוצה לעבוד. "התחושה שלי היא שאני עושה משהו שהוא גם חשוב וגם מאתגר אינטלקטואלית. משלמים לי על מה שאני הכי אוהבת לעשות — לשבת ולחשוב".

קורה לך שאת עומדת מול הצעת חוק שאין בה בעיה משפטית, אבל מבחינה אישית לא היית מצביעה בעדה?

"לכולנו יש דעות, אבל הדעות נשארות בבית. זה דבר מהותי לעבודה שלנו. אסור לנו להוסיף אותן. אתה יכול לטפל בדברים שאתה כאזרח לא מסכים אתם, אבל מבחינה משפטית אתה צריך לדאוג שהם ייעשו בצורה הכי נכונה והכי שומרת על זכויות אדם, בלי קשר לעמדות שלך. אם מגיעה הצעת חוק שאומרת, 'אל תיתנו לנכד של יהודי חוק שבות', לי כמשפטנית אין מה להגיד. כאזרחית יש לי, אבל זה לא רלוונטי".

איך ההרגשה כשמקבלי החלטות לא מקבלים את העמדות המשפטיות שלכם?

"קרה לא פעם ולא פעמיים שלא קיבלו את העמדות המשפטיות שהצגתי, אבל איפשרו לי להיהרג עליהן, וכשהסתכלתי על עצמי בבוקר בראי ידעתי שעשיתי כל מה שיכולתי כדי לקדם אותן. האפשרות להילחם עד טיפת הדם האחרונה ממתנת את המשברים. את ההופעה בכנסת אני מדמה לתחום אומנויות הלחימה, שממנו אני מגיעה. אני שנים בענייני קראטה. בעוד שההופעה בבית המשפט היא אכילה עם סכין ומזלג ועם מפית על הצווארון, בכנסת אין כללים. זה סוג של קרב חופשי. אתה חייב לאלתר כל הזמן, אתה חייב להיות יצירתי — ואתה חייב לייצר פתרונות שיביאו לתוצר שהוא נכון מבחינה מקצועית. ההופעה בכנסת כשאתה מקדם דבר חקיקה היא כל כך מאתגרת, זו חוויה מקצועית מדהימה".

"יש ויכוחים — אך השרים מתיישרים"

למחלקת הייעוץ יש אחריות גם על שמירת טוהר המידות בשירות הציבורי. "הראייה ההיקפית רחבה. אנחנו רואים גם את הכנסת, גם את בתי המשפט, גם את הפרקליטות וגם את משרדי הממשלה. התפקיד שלנו הוא לשלב את נקודת הראייה של משרד המשפטים ולתת מענה למחלוקות", מסביר עו"ד דני חורין, ממונה בכיר במחלקה וראש אשכול טוהר מידות וביקורת שיפוטית.

חורין למד משפטים במרכז הבינתחומי, התמחה במחלקת הבג"צים ונשאר לעבוד שם כפרקליט במשך חמש שנים. בהמשך היה יועץ משפטי של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, ולאחר שש שנים שב למשרד המשפטים.

חורין אחראי על נושאים שנוגעים לאתיקה, ובהם גם שאלות שנוגעות למתנות, חוק המתנות ותרומות למשרדי ממשלה. "בהקשרים של אתיקה עולות גם שאלות יומיומיות שמגיעות ממשרדי הממשלה", הוא מסביר. "זה יכול להגיע מדרג העובדים הזוטרים ועד לבכירים".

וינשטיין הוא המכריע בסוגיות כמו פרשת מיחזור הבקבוקים והיבטים משפטיים של התנהלות בית ראש הממשלה, אבל לפני שמתקבלות החלטות זילבר וחורין מתבקשים בדרך כלל לחוות דעה. בעניינים האלה לא ניתן לחלץ מהם אף מלה.

חורין אחראי על הרגולציה של ניגוד עניינים במינויים בשירות המדינה. "אנחנו עוסקים בהתלבטויות לגבי מינויים אפשריים", הוא אומר. "עולות כל מיני שאלות, בין היתר אם נכון להתערב. ברוב המקרים התהליכים מסודרים. כשיש מינויים מורכבים מציפים אותנו בשאלות, אבל בהקשרים האלה לפעמים יש מידע שמוכרחים לשקול. זה יכול להיות מידע שמונע מינוי או שלא מונע, אבל נכון שיהיה בפני מקבלי ההחלטות".

עד כמה לוחצים עליכם גורמים פוליטיים?

"יש השפעות ולחצים לגיטימיים, למשל מבקשים שהתהליך יהיה מהיר. בתחומים של ניגוד עניינים יש ויכוחים, אבל לא נתקלתי במקרים שבהם שר לא מתיישר לפי העמדה שלנו. אם אנחנו חושבים שיש צורך במגבלות מסוימות, אנחנו מדברים עם המועמד כדי להבין את התמונה. לפעמים אנחנו לא מספיק מבינים את השוק כדי להביע עמדה, ונעזרים במקורות מידע נוספים. במקרים כאלה יש לחצים גם מהמשרד או המועמד לנסות לשכנע שמגבלה מסוימת היא לא נחוצה, או להפך".

יש תחושה שכיום יש זהירות יותר גדולה במינויים.

"המעורבות הציבורית והמשפטית של בתי המשפט מעוררת נושאים שפעם פחות התעוררו לגבי מינויים, או לגבי שאלה ספציפית בעברו של אדם שיכולה להיות רלוונטית".

"לא עורכי דין רגילים"

עו"ד מרגנית לוי התחילה את דרכה במחלקה כמתמחה וכיום היא עוזרת ראשית במחלקה ורפרנטית ביקורת שיפוטית וטוהר מידות. היא למדה משפטים באוניברסיטת חיפה לאחר שירות קבע בצה"ל והגיעה למשרד המשפטים, לדבריה, בגלל תחושת שליחות ציבורית.

"גם אם המחיר זה שעמיתי ללימודים מקבלים חופשות במלון בראשית ואנחנו מסתפקים במלון בטבריה", היא אומרת בחיוך, "אנחנו לא עורכי דין רגילים שמשרתים רק את הלקוח שלנו, במובן הזה שאם המדינה שכרה אותנו אנחנו צריכים לייצג רק אותה, כי הלקוח האמיתי יותר והגדול יותר שלנו הוא הציבור שעומד מאחורינו. זה בעצם הקושי הגדול. גם כשאנחנו עושים את הדברים הכי משפטיים ואפורים, אנחנו זוכרים שאנחנו משרתים את הציבור".

לוי עובדת בין היתר על הרחבת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים — הסמכה של בתי משפט השלום לדון בעניינים מינהליים והרחבה של הסמכויות של בתי המשפט המחוזיים. לדבריה, "כיום יש הרבה נושאים שבג"ץ דן בהם כערכאה ראשונה, וזה לא בהכרח מוצדק. השאיפה שלנו היא לווסת את העניינים המינהליים בין שלוש ערכאות באופן מושכל ונכון גם מבחינת מהות ההחלטה וגם מבחינת יצירת זכות ערעור לאזרח".

על עבודת החקיקה אומרת לוי שהיא "עבודה סיזיפית וארוכה, אבל בסוף יש תוצר. ההליכים קשים וארוכים. צריך לרצות את כולם, את משרדי הממשלה, ואחר כך את הכנסת. צריך להיות מסוגלים לקרוא את הסביבה בכנסת, כי אחרת לא יוצאים משם עם שום דבר. בסופו של תהליך ארוך של חקיקה יש חוק שמפורסם והוא חגיגי ונקי, אבל לא יקרה אתו שום דבר אם אנחנו לא נעשה את ההטמעה. התהליך של ההטמעה גם במערכת המשפטית וגם בציבור הוא לפעמים הרבה יותר ארוך והרבה יותר קשה מאשר יצירת החוק".

יש רגעי משבר?

"יש כאן הרבה. זו לא עבודה פשוטה. בעבודת החקיקה יש המון אינטרסים, לאו דווקא פוליטיים. יש אינטרסים מערכתיים, אינטרסים של מדיניות ואינטרסים ארגוניים. יכול להיות מצב שבו אני אעבוד על תקנות במשך חודשים, אכתוב מאות עמודים, ובסוף זה ייפול כי גורם מסוים במערכת יחליט שלא צריך את זה. כשזה קורה זה מתסכל ויש תחושת פספוס על הזמן והמשאבים שהושקעו בעבודה ובסוף זה לא יוצא אל הפועל".

עו"ד נטע קניגשטיין, עוזרת ראשית במחלקה, למדה תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים באוניברסיטת סטנפורד. היא התמחתה אצל השופטת עדנה ארבל בבית המשפט העליון, ובהמשך גם היתה עוזרת משפטית שלה ושל השופטת אילה פרוקצ'יה עד לפרישתה. קניגשטיין מרכזת את פרויקט שלטון החוק ברשויות המקומיות. מדובר בצוות חדש שהקים היועץ המשפטי, שמורכב מנציגים בכירים במשרד המשפטים, במשטרה ובמשרד הפנים. הצוות מרכז כיום נושאים שיש בהם פרצות בשלטון המקומי וברשויות המקומיות, כדי לבדוק כיצד להסדיר אותם.

"כשבנינו את הצוות היה חשוב שזה יהיה בשיתוף פעולה של מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים", אומרת קניגשטיין. "הצוות מזמן גורמים שונים להישמע בפניו, למשל יועצים משפטיים ברשויות המקומיות, נבחרי ציבור, גורמים שבאים במגע עם רשויות מקומיות — הכל כדי לקבל תמונה רחבה ולא לשבת כאן בחלל סגור ולהגות מה צריך לעשות".

ומה תהיה התוצאה הסופית?

"התוצר של הצוות יהיה דו"ח שיוגש ליועץ, ובתקווה שבתיאום עם שר הפנים. הדו"ח ימפה נושאים שבהם יש קשיים או פרצות. המטרה היא ליצור הסדרים שיביאו לשיפור שלטון החוק בשלטון המקומי — זה יכול להיות באמצעות חוזרי מנכ"ל של משרד הפנים, הנחיות של היועץ או שינויי חקיקה. הדו"ח ייתן פתרונות קונקרטיים לכל דבר, אבל זה לא יהיה הסוף — זאת תהיה נקודת התחלה לתהליך שימשיך אחר כך, שבו יהיה צורך בקידום הנושאים האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#