בית המשפט: בנקים נותנים אשראי בלי ביטחונות ל"מחוברים" - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השיטה נחשפת

בית המשפט: בנקים נותנים אשראי בלי ביטחונות ל"מחוברים"

השופטת מיכל אגמון-גונן בביקורת חריפה על דיסקונט: "נגלית תמונה מדאיגה ביותר באשר לקלות הבלתי נסבלת שבה מעמיד בנק מסחרי בישראל אשראי בגובה מיליוני שקלים, ללא כל בחינה או בדיקה" ■ דיסקונט: "ביסוד החלטת בנק להעמיד אשראי, עומדים שיקולים עסקיים הנסמכים לא רק על שאלת הביטחונות אלא גם על מאפייניו האישים של הלקוח"

23תגובות

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב לא הסתירה, בפסק דין שנתנה היום את הביקורת שיש לה על הבנקים ומדיניות האשראי שלהם כלפי "מקורבים". מדובר בתביעה של בנק דיסקונט לתשלום חוב כשהביקורת  של אגמון-גונן הובעה לאחר שהיא נחשפה לראיות בתיק ולמרות שקיבלה את התביעה של הבנק לתשלום חוב של לקוח.

"נגלית תמונה מדאיגה ביותר באשר לקלות הבלתי נסבלת, שבה מעמיד בנק מסחרי בישראל, אשראי בגובה מיליוני שקלים, ללא כל בחינה או בדיקה של מקבל האשראי. האשראי ניתן על סמך היותו של מנהל החברה מקבלת האשראי, אחיו, ובן אחיו אנשי עסקים. זאת, ללא כל בטוחות, זולת ערבותו האישית של הנתבע".

התובע במקרה הזה היה בנק דיסקונט שתבע בסדר דין מקוצר תשלום של יתרת חוב בסך 4.4 מיליון שקל שהצטברה בחברת אסבר ניהול ופרויקטים. היא תבעה את החברה ואת בעליה אסף ברזני, שערב לחוב באופן אישי. בעת פתיחת החשבון, בספטמבר 2005, אושרה לחברה מסגרת אשראי של 4 מיליון שקל.

וכך קבעה בצורה נחרצת אגמון-גונן: "אשראי בגובה ארבעה מיליוני שקלים ניתן לחברה חדשה, חסרת כל פעילות, וזאת רק בשל העובדה שבעל החברה הוא איש עסקים מוכר ומבוסס לכאורה, או למצער אחיו. זאת על סמך דו"ח עושר אישי שלפיו הינו בעל מספר בתי מלון בארץ ובעולם, בעל מניות בחברות ציבוריות ופיקדונות של עשרות מיליוני שקלים, אשר לא נבדק על ידי כל גורם שהוא בבנק. לא זאת אף זאת, גם לאחר שהתברר לבנק, כי בחשבון החברה נוצרה יתרת חובה משמעותית, ניאות הבנק להעמיד לטובת החברה הלוואה בסיכון גבוה, וזאת ללא כל בטוחות הולמות, ולמצער, שעבוד של איזה מבין נכסיו של הנתבע, הנזכרים בדו"ח העושר.

"התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה, וזאת בלשון המעטה שבהמעטה. כידוע, אינטרס ראשון במעלה של הבנק – ובאופן ישיר של הציבור כולו – הינו בשמירת יציבותו הכלכלית, תוך הקפדה על גביית חובות הלקוחות והימנעות מהיחשפות למשברי נזילות. כפועל יוצא של האמור, לבנק מוקנית זכות להקטין או לבטל מידית מסגרת אשראי במצב של שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח, העלול לסכן את הבנק באי יכולת לגבות את החוב, או במקרה של היווצרות תנאים אחרים המחייבים הקטנה מידית או ביטול של מסגרת אשראי, או במקרים אחרים המותרים על פי כל דין".

אוליבייה פיטוסי

הנתבעים טענו כי חשבון הבנק של החברה, שאמנם נפתח לבקשתם, שימש בפועל את מנהל הסניף דאז, תוך שהנתבע, שאמנם ערב אישית לכל חוב בחשבון, משמש לצורך כך כ"איש קש". לגרסתם, כל הכספים שנמשכו מהחשבון הועברו לידי מנהל הסניף, שעשה בהם שימוש לצרכיו, לאחר שהסתבך כלכלית.

הבנק טען, כי אין בסיס לטענות האלה וכי הנתבעים, עצמם, הם שעשו שימוש באשראי שהועמד בחשבון וכי מכל מקום, אין לפטור את הנתבעים מתשלום חובם לבנק על סמך טענתם, כי הם פעלו ביודעין ובמכוון במטרה להונות את הבנק, וזאת לו רק בשל שיקולים של מדיניות משפטית.

אגמון גונן קבעה כי הגרסה שהציג ברזני היתה תמוהה ואין לתת בה אמון. הוא טען למשל כי מי שיצר את הקשר בינו ובין מנהל הסניף הוא אחיינו איציק חממי, אך הוא לא זימנו כלל לעדות.

מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר-טופילסקי
דניאל בר און

עם זאת, אגמון-גונן לא יכלה להתעלם ממה שחשפו הראיות: "מהראיות שהתבררו לפני במסגרת הליך זה עולה, כי הבנק, התובע, העמיד אשראי בגובה ארבעה מיליוני שקלים לחברה חדשה, חסרת כל פעילות, כאשר הבטוחה היחידה שהבנק דרש לצורך כך היא ערבותו האישית של הנתבע, שהינו איש עסקים מוכר ומבוסס לכאורה".

בעדותה של צהלה כספי, בנקאית עסקים בכירה בבנק דיסקונט היא אמרה כי הם הסתמכו על אסף ברזני ועל אחיו אמנון ברזני ולא על נתוני החברה שהיתה חדשה, ללא בטחונות וללא בטוחות.

כשנשאלה: "את רוצה לומר שמגיע אדם בשם אסף ברזני ועל סמך זה שקוראים לו אסף ויש לו חברה שהיא בעלת חשבון על סמך זה שקוראים לו אסף נותנים לו 4 מיליון שקל"? ענתה כספי: "נותנים גם יותר זה הוא והמשפחה שלו והחברות בבעלותם לפי ידיעתנו, ואמנון ברזני אחיו היה ידוע בבנק".

בהמשך היא הוסיפה: "אנו רוצים לממן עסקים, אסף ברזני היה ידוע בשוק, הוא היה מוכר, הוא היה מגיע לכל מיני מקומות עם אחיו, הכיר אותו סגן מנהל החטיבה, מנהל החטיבה, על השם שלו אנו נותנים אשראי גבוה יותר. יש שיקול דעת. 4 מיליון שקל השתמש בסמכות שלו, מאחר והוא הכיר את אסף ומה שיש מאחוריו ודוח העושר האישי חיזק את מה שחשבנו...אסף בא והציג שהוא מבעלי גמול, שהוא ואחיו זה אותו הדבר, כל חוב שלו זה כמו החוב של אחיו. על סמך הידע שהיה עליו ועל סמך היכרויות של ראשי הבנק אתו ועם המשפחה אז הוא אישר".

כספי הודתה שלא היתה בדיקה של הבנק לגבי הנכונות של הנתונים, אפילו לא מינימלית של מסמכי בעלות.

תומר אפלבאום

בהמשך חקירתה הנגדית של כספי הסתבר, כי מיד לאחר העמדת האשראי בחשבון, העמיד הבנק לחברה הלוואות בסכומי עתק, כאשר סכומים אלה התנדפו מיד מהחשבון, לטובת מימון עסקאות שונות ומשונות שכלל לא נבדקו לעומקן על ידי הבנק.

אגמון-גונן: "באם לא די בדברים חמורים אלה, הרי שבהמשך חקירתה הנגדית של הגב' כספי הסתבר, כי גם כאשר הצטברה יתרת חובה משמעותית בחשבון הבנק של החברה ולבנק כבר היה ידוע, כי המדובר בחוב בעייתי, אפשר הבנק לנתבעים ליטול הלוואה ספקולטיבית בגובה 112 מילון יין מחשבון החברה במט"ח, וזאת בניסיון להקטין את יתרת החובה בחשבון, כאשר גם בהזדמנות זו, כאשר ידועה לבנק חומרת הדברים, הבנק לא טורח לבקש מהנתבע לשעבד איזה מבין נכסיו כנגד מתן ההלוואה, על מנת לשפר את מצב הבטוחות שבידי הבנק".

עם זאת, בהחלטתה, לאור הסתירות בעדותו של ברזני ואי היכולת שלו להוכיח את גרסתו, היא קיבלה את התביעה של הבנק לתשלום חוב של 4.4 מיליון שקל. לאור התנהלות הבנק היא וויתרה על תשלום הוצאות.

בכך לא סיימה אגמון-גונן והיא הוסיפה בסוף פסק דינה כי: "אשר לפן הציבורי עקרוני, הרי ככל שאין מדובר בהתנהלות חריגה באופן מתן האשראי, הדברים מעוררים חששות כבדים ביותר שיש להעמיד לבחינת רשות הפיקוח על הבנקים.

"יש לזכור, כי במשוואת היחסים שבין הבנק לבין הלקוח נהנה הבנק מעדיפות ברורה, הן בכוחו לכפות את תנאי ההתקשרות, הן מבחינת המידע ומאגרי המידע שברשותו והן ביכולותיו לצמצם ולהפחית מרמות הסיכון שהוא עשוי להיחשף להם במהלך עסקיו. כך הן במהלך ניהול החשבון, כך, על אחת כמה וכמה בשלב פתיחת החשבון ומתן אשראי ראשוני.

"לא מצאתי כל הסבר על שום מה מצא הבנק לנכון לפרוק את עצמו, במקרה זה, מכל חובותיו הבסיסיות ואחריותו לשמור על יציבותו הכלכלית, ורב הסתום על הנגלה. אין ספק, כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות".

מבנק דיסקונט נמסר: "בית המשפט דחה את כל טענות הנתבעים וקבע כי אין שחר לטענות אשר ניסו להטיל דופי בעובד בכיר בבנק. בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה.

"ביחס לספקות אשר הועלו על ידי בית המשפט באשר להחלטת הבנק להעמיד אשראי על סמך ערבות, יצוין כי בית המשפט העליון קבע לא אחת כי ביסוד החלטת בנק להעמיד אשראי, עומדים שיקולים עסקיים הנסמכים לא רק על שאלת הביטחונות אלא גם על מאפייניו האישים של הלקוח - מצבו הכלכלי, מטרת האשראי וכיו"ב. עוד יצוין כי לבנק מדיניות בקשר למתן אשראי וכן נהלים הנסמכים בין היתר על הוראות המפקח על הבנקים ועל מדיניות ניהול סיכונים ראויה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#