נתניהו יקבע את עתידם של הסטודנטים למשפטים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סערת ההתמחות

נתניהו יקבע את עתידם של הסטודנטים למשפטים

משרד המשפטים דחה בקשת הסטודנטים לשנות את מתכונת ראיונות ההתמחות ■ לטענתם, נמנעת מהם האפשרות לקבל כמה הצעות להתמחות ולבחור מביניהן את האפשרות המועדפת עליהם ■ ראש הממשלה יכריע

13תגובות

בשבועות האחרונים מנהלים הסטודנטים למשפטים מאבק לשינוי הוראת השעה שתקבע כיצד יתנהלו הראיונות להתמחות בעריכת דין. בסוף השבוע שעבר הודיע משרד המשפטים לסטודנטים כי הוא מתנגד לבקשתם לשנות את הוראת השעה שאימצה לשכת עורכי הדין. לטענת המשרד, הוראת השעה מאזנת באופן הוגן בין צורכיהם של עורכי הדין, השירות הציבורי והסטודנטים.

לפי הוראת השעה שאומצה על ידי מועצת לשכת עורכי הדין, רק החל ב–15 במארס יהיו רשאים עורכי דין לראיין סטודנטים משנה ג' המועמדים להתמחות בעריכת דין ב–2016. לפי הצעת הכללים, ניתן יהיה לראיין את המועמדים במשך עשרה ימים - אך אסור להציע למועמד מקום התמחות במהלך ימים אלה, אלא רק מ–25 במארס.

אמיל סלמן

הסטודנטים מתקוממים בגלל הקביעה שלפיה למועמדים לא תהיה אפשרות לצבור כמה הצעות ולבחור מביניהן את ההצעה המועדפת עליהם. זאת, בניגוד לכלל שהתקיים בשנה שעברה, "כלל 72 השעות", שלפיו משרדים חויבו להחזיק בהצעתם למשך 72 שעות עד לקבלת תשובה מהסטודנט.

קשה להימנע מהתחושה שמשרד המשפטים מגונן על שירות המדינה, שהתקשה בשנה שעברה להתחרות על סטודנטים מצטיינים מול המשרדים הפרטיים. לשכת עורכי הדין, מצדה, דואגת לחבריה (ראו מסגרת). הסטודנטים הם היחידים שאין להם השפעה על ההחלטה.

בשנה שעברה הפעילה ח"כ עדי קול (יש עתיד), יו"ר הוועדה לפניות הציבור בכנסת היוצאת, לחץ על מנת לעגן את "כלל 72 השעות". לאור פרישתה של קול מהכנסת, הסטודנטים איבדו את נקודת ההשפעה שהיתה להם.

עופר וקנין

במכתב ששלחו אגודות הסטודנטים למשרד המשפטים נטען, כי הכללים המוצעים מוטים לרעתם. הסטודנטים חוששים מהצעות התמחות שיתקבלו כאולטימטום: "אנו מציעים התמחות, השב עכשיו או שנעבור לבא בתור ברשימת המועמדים". החשש הוא כי מועמדים ייאלצו להסכים להצעות שאינן אופטימליות, כדי להבטיח לעצמם מקום התמחות.

הכללים שאימצה הלשכה מחייבים עדיין את אישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממלא את מקומה של שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני. הסטודנטים ביקשו מראש הממשלה לשנות את הכללים שקיבלה מועצת לשכת עורכי הדין, אך משרד המשפטים השיב כי "סמכותו של שר המשפטים (כלומר נתניהו, ע"ב) היא לאשר את הכללים שהתקבלו או לא לאשרם. אין הוא מוסמך לאשר את הכללים בנוסח שונה מזה שהתקבל במועצה". משרד המשפטים ימליץ לראש הממשלה לאמץ את הכללים שגיבשה מועצת עורכי הדין, אבל התחייב לצרף את פניית הסטודנטים כלשונה.

בתגובה ששלחה לסטודנטים עו"ד דנה יפה ממחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים נאמר, כי "כלל הגורמים המעורבים סבורים כי יש טעם בהסדרת הליך קבלת המתמחים, כך שיינתן הן למשרדים והן למועמדים פסק זמן מספיק לקיים ראיונות מבלי שייווצר לחץ על הצדדים לסכם על קבלה להתמחות בטרם עת; כלומר למנוע קבלת החלטה בטרם הספיקו המאמנים (עורכי הדין האחראים על המתמחים, ע"ב) לראיין מספר מספק של מעמדים ובטרם הספיקו המועמדים להתראיין אצל מספר מספק של מאמנים - כך ששני הצדדים יוכלו לקבל את החלטתם על סמך מידע מרבי לגבי האפשרויות העומדות לפניהם".

במועצת לשכת עורכי הדין נתגלעה מחלוקת בשאלה אם יש לתת לסטודנטים זמן לשקול את הצעות ההתמחות שקיבלו. נציגי הסטודנטים ביקשו זכות התלבטות של 24 שעות לפחות, אך המועצה החליטה שלא להעניק להם זמן להתלבטות כלל.

משרד המשפטים דוחה את הטענה שהכללים החדשים מגינים על רק עורכי הדין המאמנים. "להבנתנו, הכללים המוצעים מגנים גם על האינטרסים של כלל המועמדים", השיפה עו"ד יפה, וציינה כי "עמדת משרד המשפטים וחלק משמעותי ממשרד עורכי הדין הפרטיים היתה כי 'כלל 72 השעות' היה כלל מזיק לכל הגורמים המעורבים - הן למועמדים והן למאמנים - ומקרב המאמנים, בעיקר לאלה מהמגזר הציבורי ועל כן אין לקבלו שוב".

"קבוצה חזקה שלא זקוקה להגנה"

לדברי משרד המשפטים, מתן הזדמנות לסטודנטים לצבור הצעות ולשקול אותן "נתן למעשה את עיקר הכוח לקבוצה מצומצמת של מועמדים - אותם מועמדים שקיבלו ראשונים הצעה להתמחות. נציין כי מדובר בלאו הכי בקבוצה חזקה של מועמדים, שספק אם היא זקוקה להגנה מיוחדת בכללים. במקביל, הכלל הזיק הן למאמנים והן ליתר המועמדים, שכן בסופו של דבר כלל זה הוביל לכך שמועמדים ומאמנים סיכמו על התמחות המדורגת נמוך מבחינת העדפתם, אף שלולא כלל 72 השעות היו יכולים שני הצדדים לסכם על התמחות העדיפה עליהם".

משרד המשפטים מדגיש כי "כלל 72 השעות הזיק למאמנים, ובעיקר למאמנים מהמגזר הציבורי, שכאשר פנו אל המועמדים הבאים ברשימתם, לאחר שהמועמד הראשון סירב להצעתם, אלו כבר סיכמו על התמחות במקום אחר. באופן זה מאמנים קיבלו מועמדים שהיו בדירוג נמוך מבין אלה שהתראיינו אצלם. נוסיף כי חשש זה הוביל לכך שמאמנים נמנעו מראש מלהציע למועמדים בעלי דירוג גבוה מקום להתמחות שכן חששו כי אלה, בהיותם מועמדים מבוקשים, יעדיפו להתמחות במקום אחר. בכך יצר כלל 72 השעות עיוות נוסף שהזיק אף הוא לכלל המעורבים".

לדעת משרד המשפטים, "כלל 72 השעות" הזיק לסטודנטים. "ראשית, בשל החשש כי מועמד מרשים יקבל הצעות ממספר מקומות במקביל, היו מועמדים מרשימים שלא קיבלו הצעה להתמחות מידי מאמנים שדווקא היו מעוניינים לקבל אותם להתמחות. שנית, בעוד שהמועמדים שקיבלו הצעה להתמחות השהו את תשובתם בהתאם לכלל, כל אותם מועמדים שלא היו הראשונים לקבל את ההצעות, בהיעדר מידע לגבי אפשרויות ההתמחות הפתוחות בפניהם בפועל, סיכמו על התמחות עם מקומות שהעדיפו פחות".

בצד הדאגה לסטודנטים, משרד המשפטים מודה יותר מפעם אחת במכתבו כי "כלל 72 השעות הזיק בעיקר למגזר הציבורי. משרדים פרטיים מצאו דרכים לאותת למועמדים שאותם הם מעוניינים לקבל על כך, כדוגמת הזמנות של מועמדים מסוימים לארוחת קוקטיילים במשרד. לעומת זאת, מאמנים במגזר הציבורי שמרו על כלל 72 השעות בדווקנות, מה גם שמובן לכל כי אין המגזר הציבורי יכול לצעוד באותן הדרכים הפתוחות בהקשר זה בפני המגזר הפרטי".

יפה מדגישה: "אין אנו שותפים לטענה שלפיה הכללים המוצעים מפקירים את הסטודנטים. להפך - הרצון להגן על האינטרסים של כלל הסטודנטים היה מרכיב משמעותי מקביעת עמדתנו לכללים המוצעים, ואנו סבורים כי הכללים המוצעים מגנים עליהם בצורה מיטבית".

מכתבה של יפה מספק גם פרשנות לאופן היישום של הכללים: "להבנתנו הכללים אינם מונעים יצירת קשר בין המועמדים למאמנים לפני המועד הראשון לקבלה להתמחות. על כן סביר להניח כי שני הצדדים יוכלו להתרשם במהלך אותם הימים אילו סיכויים יש להם לסכם על התמחות עם הצד שמנגד. עם זאת, הכללים אוסרים במפורש על סיכום התמחות ואף על מתן תשובה חיובית מצד המועמדים באותו פרק הזמן, וזאת בדיוק כדי למנוע את הפעלת הלחץ מצד המאמנים לקבלת החלטה חפוזה, שממנה הסטודנטים חוששים".

לפי משרד המשפטים, מהמועד הראשון שבו ניתן להציע התמחות, 25 במארס, "יוכל מועמד לפנות למאמן המועדף עליו ולשאול אותו אם הוא יכול להתקבל להתמחות אצלו. באותו אופן יוכל מאמן לפנות למועמד המועדף עליו ולהציע לו מקום התמחות".

משרד המשפטים מבהיר כי גם הכללים החדשים יהיו בגדר הוראת שעה. "לקראת תקופת ההתמחות הבאה נקיים הליך נוסף של הפקת לקחים ונציע לשנות את הכללים המוצעים בהתאם, כך שיישמרו האינטרסים של 
כלל המעורבים".

פתרון טכנולוגי? לא תודה

ההתאמה בין קבוצה של מחפשי התמחות לקבוצה של משרדים היא בעיה מוכרת בתורת המשחקים, הקרויה "בעיית הנישואים היציבים". במאה שעברה פיתחו מתמטיקאים מודלים לפתרון הבעיה, שניתן ליישם בתוכנת מחשב. כך, למשל, משבצים כיום מתמחים ברפואה בבתי החולים בארה"ב.

מומחי מחשבים הציעו למשרד המשפטים וללשכת עורכי הדין ליישם את הפתרון בישראל: לאחר הראיונות, המשרדים יעבירו ללשכה רשימת מועמדים לפי סדר עדיפות, ומנגד, המרואיינים יעבירו רשימת העדפות לגבי המקומות שבהם התראיינו. תוכנה פשוטה "תשדך" בין משרד למועמד באופן אופטימלי.

יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, עו"ד חווה מרצקי, השיבה לאחת היוזמות שהופנו אליה במלים הבאות: "למען ההשכלה הכללית - ללשכה אין מעורבות במפגש הרצונות מאמן־מתמחה (להבדיל ממתמחי רפואה), וגם אין עליה אחריות למצוא מקום להתאמן או למצוא מתמחים. ההתערבות שלנו בשוק החופשי מתבצעת רק במקום שיש בו כשל שוק שפוגע בזכויות מי מהצדדים. בכל מקרה, תודה על הרעיונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#