כמה תצטרכו לשלם כדי להתוודות שהסתרתם כסף מרשות המסים? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה תצטרכו לשלם כדי להתוודות שהסתרתם כסף מרשות המסים?

ישראלים בעלי חשבונות בחו"ל המבקשים מסמכים מהבנקים לצורך הליך גילוי מרצון, נדרשים לשלם סכומי עתק ■ עו"ד נועה לב גולדשטיין: "העלויות לא מרתיעות את הישראלים"

15תגובות

ישראלים שמעוניינים לדווח על חשבונות בחו"ל בהליך של גילוי מרצון מול רשות המסים, עשויים להיתקל בקשיים ביורוקרטיים בהשגת המסמכים והמידע שהרשות דורשת כתנאי לקיום ההליך, וגם לשאת בהוצאות שאולי לא צפו מראש. המחיר שדורשים הבנקים הזרים עבור הדפסת מסמכים שנוגעים לחשבון, למשל, עשוי להגיע לאלפי יורו לבקשה אחת.

"כדי לקחת חלק בהליך גילוי מרצון, רשות המסים דורשת הוכחות בדבר מקור הכספים המוחזקים בחו"ל, וכן אסמכתאות לרווחים והפסדים שנצברו בחשבונות", אומרת עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, מנהלת מחלקת המסים במשרד איתן, מהולל & שדות ושות'. "הבעיה היא שיש מקרים שבהם הבנקים בחו"ל מערימים קשיים על המצאת האסמכתאות, ובין היתר נתקלנו בדרישות לנוכחות פיזית של בעל החשבון בסניף הבנק בחו"ל, ולעתים גם דרישות לתשלום של סכומים לא מבוטלים רק בעבור המצאת ניירת בסיסית לנישום, ניירת שהיא הכרחית לצורך הליך הגילוי מרצון".

לדברי לב גולדשטיין, בחשבונות קטנים יחסית, של 300–400 אלף דולר, יכולים אותם מגלים מרצון למצוא עצמם בסופו של דבר עם מחצית הסכום בחשבון ופחות - אחרי התשלומים הכרוכים בהליך הגילוי מרצון עצמו, ותשלום המס הנדרש בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בגין שנים עברו.

בלומברג

"עם זאת, במרבית המקרים העלויות לא מרתיעות את הישראלים המחזיקים חשבונות בנק בחו"ל, שכן הציבור התחיל להבין את המשמעויות של אי־דיווח על הכנסות. לכן, מי שקיבל החלטה "להכשיר" את החשבון, ישלם את מה שכרוך בכך ויעשה את המהלך עד הסוף".

עד כה הוגשו כ–750 בקשות לגבי הון של 3 מיליארד שקל. הליך של גילוי מרצון יכול להימשך לא מעט חודשים, בין השאר בשל עומס שנוצר בבנקים השווייציים בהעברת מסמכים, בשל ריבוי בקשות.

אחת הסיבות העיקריות ללחץ של ישראלים שמעוניינים בגילוי מרצון - מעבר לחשש שיש בידי רשות המסים רשימות שבאמצעותן יגיעו אליהם - הוא העובדה שבנקים זרים, ולא רק בשווייץ, התחילו בחודשים האחרונים לפנות ללקוחותיהם בדרישה שיחתמו על טופס הקובע כי החשבון מדווח כדין לרשות המסים, אחרת ייאלצו להוציא את הכספים מהחשבון. מהלך כזה מותיר מעט ברירות בידי ישראלים שלא דיווחו על החשבון, וחלקם מגיע בריצה למשרדי עורכי הדין ורואי החשבון, כדי לפתוח בהליך של גילוי מרצון.

נוהל הגילוי מרצון החדש מאפשר למי שהעלימו הון מהמדינה במשך שנים לנהל משא ומתן באופן אנונימי - בהוראת שעה, לתקופה שמוגבלת לשנה החל בספטמבר 2014 - מול רשות המסים, באמצעות עורך דינם או מיופה כוח אחר. לאחר ניהול המשא ומתן הם יוכלו לבחור אם להיענות להסכם, לדווח על הונם ולשלם את המס הנדרש, או שלא להיחשף - ולהסתכן בכתב אישום פלילי.

הנוהל כולל גם מסלול ירוק, שמיועד למי שצבר הון של עד 2 מיליון שקל והכנסה חייבת בגין הון זה של כחצי מיליון שקל. אנשים אלה יוכלו לקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר של דיווח, ללא משא ומתן 
עם הרשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#