רשות המסים חושפת: כמה ישראלים דיווחו על הון שחור - ובאיזה סכום

חשיפת חשבונות הבנק של ישראלים בבנק השווייצי HSBC משתלבת מצוין עם מסע הציד של רשות המסים נגד מעלימי המס ■ ומי מרוויח?

אפרת נוימן
אפרת נוימן

רשות המסים לא יכולה היתה לחלום על עיתוי מוצלח יותר לחשיפת TheMarker של הרשימה חדשה, ובה שמותיהם של 6,200 ישראלים שהחזיקו 10 מיליארד דולר בבנק השווייצי HSBC. עוד רשימה, כי משה אשר, מנהל רשות המסים, כבר הצהיר שיש בידיו כמה רשימות כאלה - מלבד רשימת החשבונות של אזרחים ישראלים בבנק UBS שווייץ, שנחשפו בקיץ שעבר.

העובדה שישראלים מחזיקים חשבונות בנק בשווייץ אין בה כשלעצמה כל פסול, כמובן, כל עוד הם דיווחו על החשבונות כחוק. עם זאת, החדשות האחרונות משתלבות מצוין בצעדים שנקטה רשות המסים בחצי השנה האחרונה נגד מעלימי מס, והן צפויות להגביר את זרם הבקשות לגילוי מרצון של אזרחי ישראל - הליך המאפשר למי שיחשוף הכנסות לא מדווחות לפני שרשות המסים תגיע אליו לקבל פטור מהליך פלילי.

הבוקר (ב') המשיך אשר את המומנטום החדש של מסע ההפחדות בראיון ל"גלי צה"ל", וחזר על כך שיש בידי הרשות רשימות מבנקים אחרים וכי הרשות תגיע לכולם. וזה עובד - מספר הבקשות לגילוי מרצון עולה מדי יום: לפני שבועיים דיבר רוני חכם, סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים, על 620 בקשות שהוגשו ושדווח בהן על 2.5 מיליארד שקל, ואתמול כבר הגיע מספר הבקשות ל–750, והיקף הכספים המדווחים בהן הגיע ללא פחות מ–3 מיליארד שקל.

צילום: אי־אף־פי

מתוך בקשות אלה, 470 הוגשו במסלול המאפשר לאנשים לדווח באנונימיות ולהחליט - לאחר שיתברר להם גובה תשלומי המס והקנסות - אם להמשיך בהליך או לחזור לאנונימיות ולהסתכן בכתב אישום פלילי ובתשלום מס גבוה יותר. 150 בקשות הוגשו במסלול הירוק, המתאים למצב שבו סך ההון הנכלל בבקשה אינו גבוה מ–2 מיליון שקל וההכנסה החייבת במס הנובעת ממנו אינה גבוהה מחצי מיליון שקל, ועוד 130 בקשות הוגשו במסלול הרגיל. אפשר להניח שחלק נכבד מאלה שפנו בהליך האנונימי עשו זאת מחשש שייתפסו, ולכן בהמשך יבחרו להיחשף, לדווח על הונם ולשלם את המס הנדרש.

הבוקר דיווח אורי בלאו ב–TheMarker כי במסגרת פרויקט מיוחד של ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, שבו משתתפים כ–140 עיתונאים מ–45 מדינות, נחשפו חשבונות שהוחזקו או שהיו קשורים לישראלים בין 1988 ל–2007. החשבונות מקושרים לכ–6,500 לקוחות בעלי זיקה ישראלית, כלומר כאלה שזוהו באמצעות דרכון ישראלי, נולדו בישראל או רשומים תחת כתובת בישראל.

לרשות המסים אין, נכון לעכשיו, את הרשימה הישראלית של HSBC, הכוללת מנהלי בנקים, יהלומנים שעסקיהם חובקי עולם, אנשי נדל״ן ושוק ההון, בעלי חברות ציבוריות ופרטיות, אנשי היי־טק שהתעשרו מאקזיטים, עורכי דין מוכרים, מנחה טלוויזיה פופולרי, אמנים, שחקני כדורגל מצליחים, סוכני ספורט, שופטת בית המשפט המחוזי, פרקליטה בכירה לשעבר, אנשי צבא לשעבר, רופאים, אנשי תקשורת ורבים נוספים. כשזו תגיע אליהם, הם יתחילו להצליב מידע ולראות מי מהאנשים דיווח להם על החשבון ומי לא. בדיוק כמו שעשו - ועדיין עושים - עם רשימת החשבונות שגילו בבנק UBS בשווייץ.

ברגע שרשות המסים תניח את היד על הרשימה של HSBC, אותם ישראלים שמופיעים בה ולא דיווחו על החשבונות לא יוכלו לנצל את נוהל הגילוי מרצון גם אם שמם עדיין לא נבדק. הם כבר "שרופים". עם זאת, גם אם אותם אנשים לא יקבלו חסינות, כלל לא בטוח שיוגש נגדם כתב אישום פלילי. בסופו של דבר, רשות המסים תתקשה לחקור ולפתוח תיקים פליליים לאלפי אזרחים, ולכן אפשר להניח שהיא תשאף להסדיר את מרבית התיקים בהליך שאינו פלילי.

רשות המסים היא כיום הצד החזק בסיפור. מבחינתה (והיא מקפידה לציין זאת בכל הזדמנות) היא עושה טובה לאלה המעוניינים בגילוי מרצון ונותנת להם אפשרות להתוודות לפני שיהיה מאוחר מדי - כי היא תגיע אליהם בכל מקרה. התקיפות של הרשות מתבטאת גם בטיפול עד כה בישראלים שלא דיווחו על חשבונות בשווייץ. אחרי שהשיגה את "הרשימה השחורה" של ישראלים שמחזיקים בחשבונות ב–UBS שווייץ, היא עצרה 32 איש שבחשבונות הלא מדווחים שלהם היו יתרות של עד מיליון דולר בממוצע, שיחררה אותם בערבות, פירסמה בקול תרועה את שמותיהם ואת החשדות נגדם כדי ליצור הרתעה, ואף הודיעה כי בכוונתה לבצע מעצרים נוספים.

ברשות המסים לא מצהירים על יעד גבייה, אבל בינתיים המספרים עולים ועוד יוסיפו לעלות. הלחץ של הישראלים מתבטא גם בכך שבגלל הביקוש הגובר, לוקח עכשיו לבנקים השווייציים יותר זמן להפיק מסמכים שנדרשים לגילוי מרצון, כך שהגשת הבקשות לגילוי מרצון מתעכבת.

עם המרוויחים בסיפור נמנים בין השאר משרדי עורכי דין ורואי חשבון, שזוכים למבול של פניות מצד ישראלים מפוחדים שמעוניינים לברר את מצבם ולהגיש בקשות. אחדים ממשרדי עורכי דין אף הגדילו את מחלקות המסים שלהם רק כדי לתת מענה לביקוש. לאחר הפרסום אתמול, וככל שיהיו חשיפות נוספות של חשבונות ועוד מעצרים מתוקשרים, זרם הפונים יגדל - ואתו התקבולים לרשות המסים. ומכך, כולנו אמורים להרוויח.

סניף בנק של UBS בז'נבה שווייץצילום: בלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ