"היו גופים שהתנהגו בחזירות, התייחסנו לבעלי ההון כבני אלים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכים על חטא?

"היו גופים שהתנהגו בחזירות, התייחסנו לבעלי ההון כבני אלים"

המפגש השנתי של עורכי דין בכירים סיפק ציטוטים מפתיעים ■ עו"ד ארדינסט: בעתיד נדע להבחין בין אנשים שמגלגלים ניירות על חשבון הפנסיה שלנו לבין כאלה שתורמים באמת ■ עו"ד מטלון: "חולשה מטרידה מאוד בהתנהלות היועמ"ש ומבקר המדינה"

8תגובות

"היו גופים לא מעטים שהתנהגו בצורה חזירית, כאילו מה שלא פלילי הוא מותר. היו עסקות שעברו בשוק ההון בתמיכה של המוסדיים ועם שתיקה של כולם. כמו שאחרי מלחמת ששת הימים התייחסנו לאלופים כבני אלים, כך גם התייחסנו לבעלי ההון" - כך אמר אתמול עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד עוה"ד ארדינסט, בן נתן ושות'.

"אני מאמין שהדברים האלה יגיעו לשיווי משקל", הוסיף ארדינסט, "ובעתיד נדע להבחין בין אנשים שתורמים לחברה לבין אנשים שמגלגלים ניירות ועושים עסקות עם עצמם על חשבון הפנסיה שלנו. אנחנו מסתכלים כיום בצורה מפוכחת יותר גם על העשירים וגם על הגנרלים". ארדינסט דיבר במפגש השנתי של פורום Dun's 100.

עם זאת, למרות פרשות השחיתות הגדולות שנחשפו בשנה האחרונה, 73% מעורכי הדין הבכירים סבורים כי ישראל אינה מדינה מושחתת - כך עולה מסקר שערכה קבוצת דן אנד ברדסטריט.

אייל טואג

עוד עולה מהסקר כי 53% מעורכי הדין הבכירים חושבים כי הענישה נגד אישי ציבור מחמירה מדי. בפורום השתתפו עורכי הדין, המנהלים והשותפים מפירמות עורכי הדין המובילות בישראל.

עורכי הדין דנו בין היתר בבחירות לכנסת ה–20 בצל פרשיות השחיתות, משוב השופטים, מעמדה של לשכת עורכי הדין וגם פרשת הבקבוקים של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. "כשאנחנו מסתכלים על ההתנהלות של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ומבקר המדינה, יוסף שפירא, אנחנו רואים חולשה מטרידה מאוד. התחושה היא ששומרי הסף נהפכו להיות חוסמי הסף. במקום לעשות את העבודה שלהם הם מתכתשים ביניהם, ועסוקים בלהעביר את תפוח האדמה הלוהט מיד ליד", אמר עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל של משרד עוה"ד גורניצקי ושות', ביחס לפרשה.

גם עו"ד אלי זהר התייחס לפרשת הבקבוקים, והדגיש כי "היה צורך לבדוק את הדברים כבר כשהם קרו ב–2013. לא היה צורך לעכב דו"חות. הסיטואציה שנוצרה כיום היא קטסטרופלית, בגלל העובדה שהעניין לא נחקר בזמן. אם הסיפור הזה נכון והפיקדון על הבקבוקים נכנס לכיס הפרטי של אשת ראש הממשלה, זו עבירה מובהקת ואפילו בוטה". זהר, שנמנה עם צוות הסנגורים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוסיף כי "הרשויות נוקטות איפה ואיפה. אני האחרון שרוצה להזכיר מה עשה הרגולטור לראש ממשלה קודם".

עו"ד אלקס הרטמן ממשרד עוה"ד ש. הורוביץ לא הסכים לדברים: "רשויות האכיפה עושות את עבודתן בעומס בלתי רגיל. התחושה שלי, ממה שראיתי בשנים האחרונות, היא שהן נוהגות בתום לב לנוכח האילוצים הרבים", אמר.

חלק מעורכי הדין לא הטילו את האחריות רק על הרשויות, אלא גם על השיח הציבורי: "אם בעבר שר שיכון התאבד כי היתה נגדו חקירה פלילית, כיום מי שנחקר הופך את המצב לקרדום לחפור בו, ויש ציבור גדול שמקבל את הטענה שלו שמחפשים אותו", אמר עו"ד אביתר קנולר ממשרד עוה"ד אפשטיין, קנולר, חומסקי, אסנת, גילת, טננבוים ושות'. "כיום אין זעזוע בחברה משחיתות כלכלית. ראש הממשלה שעמד לדין לא חשב להגיד 'אני לא ארוץ יותר לראשות הממשלה', וגם שרים שישבו בכלא לא חשבו שהם צריכים להתנזר מהחיים הפוליטיים אחרי השחרור. ההסתכלות בחברה הישראלית היא סלחנית כלפי עבירות כספיות".

עו"ד שרית מולכו ממשרד עוה"ד ש.פרידמן אמרה כי "ב–1977 התפטר ראש הממשלה יצחק רבין בגלל חשבון דולרים בבנק בארה"ב שהחזיקה אשתו. היועץ המשפטי לממשלה הסביר לו אז שאי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח. בעבר, אנשים לא היו עושים דברים אם הם חשבו שהם לא מוסריים. העניין הזה נעלם, ומה שיש כיום זו השאלה מה יעשו לי אם יעלו על זה".

עו"ד דודי תדמור, העומד בראש משרד עוה"ד תדמור ושות', פרופ' יובל לוי ושות', הוסיף כי "רבין לקח אחריות על החשבון בעצמו, אבל כיום הפטנט הוא להפיל את הבעיה על האשה. יש לך עובד זר? אשתך מעסיקה אותו".

ב–2013 הגיעה אביבה וינשטיין, רעייתו של היועץ המשפטי לממשלה, להסדר טיעון עם רשות ההגירה. היא הורשעה בהעסקת עובד זר ללא היתר, ונקבע כי תשלם קנס של 20 אלף שקל. ב–2011 הוגש כתב אישום גם נגד רעיית שר הביטחון לשעבר, נילי פריאל, בגין העסקת עובדת זרה בניגוד לחוק. בשני המקרים העבירה יוחסה רק לאשה, אך בניגוד לתיק של פריאל - שנסגר בטרם הועבר הטיפול במעסיקים העבריינים ממשרד התמ"ת לרשות ההגירה, ונפתח שם בשנית - במקרה של וינשטיין נידון התיק כולו מלכתחילה במקום אחד, רשות האוכלוסין וההגירה. לדברי תדמור, בשני המקרים מדובר בפיקציה. 

"הוצפנו בעורכי דין לא מוכשרים למקצוע"

בפורום הוצג דירוג משרדי עורכי הדין של דן אנד ברדסטריט ל–2015: לאחר שלוש שנים רצופות במקום השני, חוזר השנה לראש הדירוג המשרד הוותיק הרצוג פוקס נאמן, עם 265 עורכי דין. במקום השני, משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', עם 250 עורכי דין. את השלישייה המובילה סוגר משרד גולדפרב זליגמן ושות', עם 210 עורכי דין.

מגמת המיזוגים בענף עריכת הדין השפיעה על הדירוג גם השנה, כשלמקום 15 בדירוג נכנס המשרד הממוזג תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', עם 85 עורכי דין. לדברי אפרת שגב, מנהלת מחלקתDun's 100 בקבוצת דן אנד ברדסטריט, "המשרדים הגדולים המשיכו להיות מעורבים השנה כמעט בכל מהלך משמעותי במשק - ליווי עסקות מיזוגים ורכישות עם חברות גלובליות, הנפקות ענק של חברות ישראליות בחו"ל וטיפול בנושאי רגולציה מהותיים".

עו"ד מאיר לינזן, העומד בראש משרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן, התייחס לפעילות של גופים בינלאומיים בישראל. הוא ציין כי במשך שנים נחשבה ישראל מקום טוב למשקיעי חוץ, אבל המצב הזה השתנה, בין היתר בעקבות התערבות רגולטורים וביקורות על בעלי הון מקומיים. "אנחנו מזהים רתיעה מצד משקיעי חוץ להשקיע בישראל", אמר. "הם שואלים אותנו אם יש סיכוי לתביעות נגזרות או ייצוגיות. היו משקיעים מגרמניה ששאלו אם אצלנו זה כמו בארה"ב, ואז אומרים לנו 'לא, תודה'".

עו"ד דודי תדמור הסכים עם לינזן: "כשחברת וודסייד הגיעה לישראל, היא הבינה שלא תגיע להבנות עם רשות המסים והלכה הביתה. יש מחיר כבד שהמדינה משלמת בהשקעות זרות, ואם נוסיף על זה כסף ישראלי שיוצא החוצה להשקעות בחוץ, נקבל מציאות של כסף ישראלי שיוצא החוצה וכסף זר שמתקשה להיכנס".

מבחינת עו"ד אלי זהר, הבעיה היא לא בבעלי ההון - אלא בציבור: "יש לנו חברה בעלת אופי קשה כלפי מנהיגיה, נבחריה ומצליחיה. זו חברה נטולת פרגון, נטולת שמחה, לבד משמחה לאיד. הפער החברתי יוצר קנאה ואיבה אמיתית כלפי אלה שהצליחו. זה מתבטא גם בתקשורת וגם ברגולציה. התוצאה היא שאנחנו הולכים כיום לבחירות בלי לדעת למה. האחריות היא של התקשורת וגם של הרשויות. יש להביא בחשבון את התפישה של שנאת הכל, ובתוכם גם הטייקונים".

עו"ד גיל אוריון ממשרד עוה"ד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' סבור כי בית המשפט הכלכלי מרתיע את בעלי ההון מלפעול: "בית המשפט הכלכלי אמנם עשה שינוי מהותי, והוא מוכיח איך אפשר לעשות דברים אחרת - אבל מצד שני, יש לו אג'נדה מסוימת שמקרינה על החלטות רבות שלו. יש מגמה של הגנת יתר על בעלי מניות מיעוט. עסקות נבחנות יתר על המידה, וזה מרתיע פעולות של בעלי הון. כאן ההתערבות השיפוטית היא גדולה מדי".

נדמה כי בחדר היתה הסכמה ביחס לנושא אחד בלבד, והוא לשכת עורכי הדין. מבחינת עורכי הדין הבכירים , הלשכה אינה רלוונטית וכלל לא מייצגת באופן נכון את האינטרס של עורכי הדין.

לדברי עו"ד רפי ליבא ממשרד עוה"ד איתן, מהולל&שדות, משוב השופטים שעליו הכריזה באחרונה הלשכה הוא מוטעה ולא הצליח. הוא אמר כי הלשכה לא מצליחה להתמודד גם עם הצפת מקצוע עריכת הדין. "מכללות קמו תחת כל עץ רענן, תנאי הסף נמוכים. הוצפנו בעורכי דין שחלקם לא מוכשרים למקצוע", אמר. "אנחנו רואים את זה בעולם התובענות הייצוגיות, שנהפך לספורט לאומי. חלק מעורכי הדין מבלים את היום שלהם במרכולים כדי לחפש עילות תביעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#