הפנסיונרית, היורשים והבן - הישראלים שמדווחים על חשבונות בשווייץ - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפנסיונרית, היורשים והבן - הישראלים שמדווחים על חשבונות בשווייץ

מסע ההפחדות שמנהלת רשות המסים נגד ישראלים שלא דיווחו על חשבונות בחו״ל נושא פרי, וכבר 620 ישראלים הגישו בקשות לגילוי מרצון מאז ספטמבר

10תגובות

"הגיע אלינו אדם כבן 60, עם שקית ניילון מחוררת, ומתברר שיש לו 14 מיליון שקל בחשבון בשווייץ. האיש סיפר שאבא שלו ברח ממדינה כלשהי, החביא את הכסף בשווייץ כי כולם אמרו ששם צריך לשים את הכסף, לא נגע בחשבון 30 שנה וירש אותו. במקרה אחר, אשה בת יותר מ-90 שברחה מהשואה עם מטילי זהב, שמה אותם בבנק בשווייץ. ברגע מסוים ביקשו ממנה בבנק להמיר את הזהב לדולרים או ליורו, וכעת יש לה בחשבון 15 מיליון שקל שהיא רוצה להכשיר לדור הבא".

את הדמויות שמעורבות בחשבונות הבנקים החשאיים בשווייץ שנחשפים באחרונה, מתאר עו"ד אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ושות' שמטפל בעשרות בקשות שהוגשו לגילוי מרצון, רובן במסלול האנונימי.

"בדרך כלל הניהול סולידי מאוד, אז התשואה נמוכה וגם המס נמוך. מדובר באנשים סודיים מאוד, שבדרך כלל בפגישה הראשונה הם לא מגלים את שמם האמיתי. אנחנו קוראים לזה 'תיקי יעקב', ורק בהמשך הם מוסיפים את השם, לפני שעורך הדין מצהיר, כפי שהנוהל מחייב, שיש לו ייפוי כוח", מוסיף גולדמן.

בלומברג

מעצר של ישראלים שמחזיקים בחשבונות בלתי מדווחים בשווייץ, החיפושים שנערכו בבתים שלהם, פרסום שמותיהם ועיסוקם, וחשיפת היקפי החשבונות שלהם - הם חלק מתוצאות מסע ההפחדות שמנהלת רשות המסים בחודשים האחרונים. מנתונים שחשף בשבוע שעבר רוני חכם, סמנכ"ל בכיר חקירות ומודיעין ברשות המסים, עולה כי 620 ישראלים כבר נקטו מאז ספטמבר נוהל של גילוי מרצון המאפשר להם להתוודות על הכנסות לא מדווחות ולקבל פטור מהליך פלילי. מדובר בסך של 2.5 מיליארד שקל כספים בלתי מדווחים, כלומר, בממוצע, מיליון דולר למדווח.

נוהל הגילוי מרצון החדש מאפשר למי שהעלימו הון מהמדינה במשך שנים לנהל משא ומתן באופן אנונימי - בהוראת שעה, לתקופה שמוגבלת לשנה החל בספטמבר 2014 - מול רשות המסים, באמצעות עורך דינם או מיופה כוח אחר. בהתאם לדרישת הרשות, יוכלו מי שינהלו משא ומתן כזה להחליט אם להיענות להסכם, כלומר להיחשף, לדווח על הונם ולשלם את המס הנדרש, או להישאר אנונימיים ולהמשיך לעבור על החוק. עם זאת, אם רשות המסים תגיע מיוזמתה למי שיבחרו להישאר אנונימיים, הם מסתכנים בכתב אישום פלילי ומן הסתם בתשלום מס גבוה יותר.

הרשות אינה מעניקה למגלים מרצון פטור מריבית והצמדה וגם נמנעה מלהבטיח פטור מקנסות. ואולם, עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, שמטפל בעשרות מקרים של גילוי מרצון בהיקף של מאות מיליוני שקלים, מציין כי מהדיונים הראשונים שנעשו מול רשות המסים מסתמנת המגמה ביחס למדיניות הקנסות בגביית המס.

לדבריו, מסתמן כי רק מי שיצליח להוכיח באופן מלא את המקור לאותם כספים בלתי מדווחים לא יידרש לשלם מס על הקרן, אך מי שייכשל במשימה עלול לשלם מס שיכול להגיע ל–10%–15% מהקרן, וזאת גם אם מקור הקרן לא היה חייב כלל במס בישראל. מדובר בסוג של קנס, מעבר למס שיידרשו לשלם על רווחי ההון והריבית שבחשבון.

אמיל סלמן

אינטרס משותף

"בניגוד לנוהל הקודם, שהיה אולי ביורוקרטי ולא אחיד, אבל לא דרשו הוכחות מלאות למקור הכסף אם הן לא היו קיימות - הפעם רשות המסים עושה מזה עניין גדול", אומר עצמון. "בנוהל הקודם היו מסתכלים מי אתה, ואם ראו שאתה מורה להתעמלות וצמחו לך לפני 15 שנה מיליון דולר בשווייץ, הבינו שזה לא משיעורי התעמלות בשווייץ. היינו מסבירים שזאת מתנה מהחמות העשירה, מביאים את ההוכחות שאמנם החמה היתה בעלת הון ושיש ירושה - וזה עבר. ברור שלא ניתן להביא את ההעברה עצמה מלפני 15–20 שנה שהרי כולם החביאו את החשבון והמוריש מן הסתם נפטר לפני שנים רבות.

"כיום, לעומת זאת, רשות המסים הולכת רחוק יותר ורוצה שאני אראה את האקדח המעשן ואם אין הוכחות מלאות, גם אם הם אומרים שהם מאמינים לנו, אז המשמעות היא קנס שיכול להיות גם 10%–15% מהקרן. גובה הקנס יהיה לפי חוש המומחיות של פקיד השומה, עד כמה הוא רואה את ההוכחות מצד אחד לעומת הספק לכאורה מהצד השני".

עצמון מוסיף כי "מהדיונים הראשונים עולה חשש ונדלקת נורה אדומה שהכיוון יהיה שמס הכנסה ינסה להוציא יותר כסף מאשר בעבר, משום שהם מרגישים שיש להם הרתעה ואנשים לכודים יותר מבעבר. יש תחושה שהם מנצלים את זה. יש בזה משהו לא הוגן, כי אם מישהו שמר הוכחה, אז הוא ישלם אפס על הקרן. מי שחשש ולא השאיר מסמכים או שאביו שפתח חשבון בשווייץ אחרי מלחמת המפרץ, לא השאיר מסמכים וכעת אין לו דרך להוכיח זאת - והוא יישא בקנס".

מבחינת חישוב המס על הקרן, כל האפשרויות פתוחות למשא ומתן, אבל לרוב כשמדובר בחשבון ישן, מתייחסים לסכום שהיה בחשבון ב-1 בינואר 2005 (אם היו הפקדות מאז, כמובן שהן חייבות במס). כלומר, הקרן היא היתרה שהיתה בחשבון כולל הרווחים שהחשבון עשה במשך השנים, כאשר הרווחים מ-2005 ממוסים בכל מקרה.

עצמון מסביר כי יש אינטרס משותף לכולם שהנוהל יצליח: רשות המסים רוצה להביא כסף למדינה, האזרחים רוצים שכמה שיותר אנשים ידווחו על ההון השחור ואולי כתוצאה מכך הנטל יהיה הוגן יותר עבור המדווחים - ועבור יועצי המס זאת עבודה.

"רשות המסים עושה עבודה של הרתעה, אבל הצד השני הוא שיהיה נוהל הוגן, ראוי, נוח וזמין ושאנשים יבואו. אנחנו לפני מבחן של רשות המסים. אני לא רוצה הנחות. אנשים שעברו עבירה צריכים לשלם את המס החל עליהם. אבל לרוב האנשים אין הוכחות מלאות למקור של הכסף, אין את האקדח המעשן להראות שלפני 20 שנה הכסף של אבא עבר לשווייץ במזומן, וברשות מנצלים את זה לגביית 'קנסות' כבדים", אומר עצמון.

המסלול הירוק

גולדמן מציין כי במקרה של אדם שהסכום בחשבונו הלא מדווח הופחת לאורך השנים, המס על הקרן ייגזר מהסכומים הגבוהים. כך, למשל, לקוח שלו, שהיו לו 40 מיליון שקל ב-2003 והוא ביזבז אותם עד שכיום נותר לו רק מיליון - ישלם כקנס סכום הגבוה מהיתרה בחשבונו.

"מיסוי הקרן זה הנעלם הכי גדול בגילוי מרצון, כי את כל השאר אנחנו פחות או יותר יודעים לתכנן. זה חד־משמעית לא הוגן למסות את הקרן. הרי אם המצב היה הפוך ורשות המסים היתה תופסת את הקרן ומעוניינת בהליך פלילי, הם היו צריכים להוכיח את המקור ואיך הם היו מצליחים להוכיח משהו שקרה לפני 80 שנה? לכן, הם צריכים להקל גם על מי שעושה גילוי מרצון. אם המקור לא ברור, לא צריכים לתת על כך עונש. זה מה שהכי מרגיז את האנשים. איך אשה בת 90 תביא הוכחות לכספים שההורים שלה הפקידו לפני 80 שנה?"

הנוהל החדש כולל גם מסלול ירוק, אף הוא בהוראת שעה מוגבלת לשנה, שמיועד למי שצבר הון של עד 2 מיליון שקל והכנסה חייבת בגין הון זה של כחצי מיליון שקל. אנשים אלה יוכלו לגלות את הכנסותיהם מרצון ולקבל חסינות מהליכים פליליים (כמו ביתר המסלולים בנוהל) בהליך מהיר של דיווח, ללא משא ומתן עם הרשות. בנוהל המקוצר, מסביר עצמון, "מעדכנים על מקור הכסף, אך הבדיקה שלו תהיה, אם בכלל, רק בעת ביקורת של השומה של אותו מדווח".

מרשות המסים נמסר: "לא מדובר בקנס כי אם בחיוב במס על סך הקרן. עוד נוסיף כי שיעור המס הוא נמוך יחסית, שכן מדובר בכספים שיש חשד שלא שולם המס בגינם בעת הפקתם, ואם היה משולם בזמנו אזי ברור כי שיעור המס המתחייב היה גבוה יותר. במקרים שבהם מוכח כי מדובר בכספים שהתקבלו בירושה, הרי שאלה לא מתחייבים במס".

גם עובדת סוציאלית ומרצה באוניברסיטה

הנתון של מיליון דולר בממוצע לחשבון בלתי מדווח "מסתדר" גם עם הנתונים שנחשפים מדי יום על החשבונות הבלתי־מדווחים שהתגלו בשווייץ, אחרי שנעצר בתל אביב בנקאי השקעות שמתגורר בשווייץ בזמן שהגיע להיפגש עם לקוחות והתגלתה רשימת לקוחותיו. לפי רשות המסים, מדובר בחשבונות שבהם כחצי מיליון-מיליון דולר.

ברשות המסים איתרו את אותם חשבונות בלתי־מדווחים בשווייץ די במקרה. הם עקבו אחרי בוריס ואבישר וייסמן, בעלי מרפאות בחו"ל שנחשדו בכך שלא דיווחו על הכנסות שנרשמו בחשבונות בשווייץ, ודרכם הגיעו לבנקאי שלהם מבנק UBS בשווייץ, רוני אליאס, תושב ישראל לשעבר שמתגורר בשווייץ. במחשבו של אליאס נמצאה רשימה שחורה של לקוחות אותם החלה רשות המסים לבדוק. עד כה נעצרו ושוחררו בערבות 32 איש שחשופים לאישומים פליליים.

מהרשימה שפירסמה רשות המסים - ולטענתם יש עוד שלוש רשימות שונות שאינן קשורות לאליאס - עולה כי לא מדובר בטייקונים או באנשי עסקים מהמאיון העליון, אלא באנשים שרובם משתייכים (לפחות על פניו) למעמד הבינוני־גבוה. לצד שופט מחוזי ואשתו נעצרו בעל משרד עורכי דין, מנהל של חברת הנדסה, מתווך נדל"ן ומרצה באוניברסיטה. אולי הדמות המפתיעה ביותר היא עובדת סוציאלית בת 42 מחולון, שנעצרה בחשד כי ניהלה חשבונות בנק לא מדווחים בהיקף של כמיליון דולר, שאותם החזיקה בלפחות שלושה חשבונות בנק זרים נפרדים שנוהלו בבנקים שווייציים ובחשבון בארה"ב.

לפי רשות המסים, עובדת סוציאלית או לא, הסיפור שלה לא תמים כלל. לטענתם, במהלך חיפוש שנערך בביתה של החשודה, נתגלו ונתפסו גם מסמכים הקושרים אותה לקבלת כספים בהיקף של מאות אלפי דולרים מנאמנויות הרשומות במדינות הידועות כמקלטי מס, וואדוז ופנמה, לחשבונות בנק בחו"ל שנוהלו על שמה. גם בעלה נחקר בחשד כי השמיט הכנסות ולא דיווח על חשבון בנק בארה"ב.

עצמון אומר לגבי רוב המגלים מרצון שהוא נתקל בהם כי "הם נורמטיבים שחיים ברמת חיים סבירה לחלוטין המקובלת אצל מעמד הביניים־גבוה ולא מעבר לכך. שום דבר בחייהם לא מעיד על כך שמישהו במשפחה - והרבה פעמים זה לא הם - שם כסף בשווייץ לעת צרה והכסף הזה צמח והגיע לחצי מיליון, מיליון דולר. אחוז קטן יותר של אנשים מגיעים מכיוון שהשאירו חלק מהכספים של העסקים שלהם בחו"ל. כאלה שלמשל במספר הזדמנויות הרוויחו סכום כסף בעסקה בחו"ל והחליטו להשאיר אותו בחשבון לא מדווח בחו"ל. חשבון זה צבר רווחים, וכך הצטבר להם בחשבון מיליון דולר".

העניין בגילוי מרצון מביא גם לגילוי של סודות משפחתיים. "כשאני מברר את מקור הכסף לעתים גם מתגלים סיפורים דרמטיים. החל מהסיפור של סבא שנספה בשואה ושהספיק להבריח כספים לשווייץ ועד לסיפורים על בני זוג שמסתירים כספים מבני זוגם, או ילדים שקיבלו בחשאי ירושה או מתנה מאמא, מבלי ששאר האחים יודעים על כך".

ניר קידר

4 מיליארד דולר מחכים להיחשף

גם במשרדי רואי החשבון מטפלים בבקשות לגילוי מרצון. בפירמת רואי החשבון בייקר טילי ישראל מספרים כי מאז פתיחת ההליך החדש, מטופלים בחברה כספים לדיווח בהיקף של יותר מ-20 מיליון דולר. הצפי בפירמה הוא כי עד סוף השנה, המספרים יוכפלו להיקפים של 40–50 מיליון דולר ויותר.

רו"ח עו"ד גיא רשטיק, ראש תחום המסים בבייקר טילי, מעריך לפי ניסיון העבר ועל פי היקפי הכספים המטופלים, כי סך הגילוי יהיה כ-3–4 מיליארד דולר (12–16 מיליארד שקל).

רוני קריה, שותף ומנהל מחלקת Deloitte Private אומר כי בפירמת רואי החשבון והייעוץ דלויט מטפלים בעשרות פניות לגילוי מרצון. "פרופיל הפונים מורכב מתושבי ישראל בעלי חשבונות בנק בלתי־מדווחים מחוץ לישראל, בהיקפים שנעים בין 500 אלף דולר לעשרות מיליוני דולרים. זאת, לצד תושבי ישראל בעלי נדל"ן בלתי־מדווח מחוץ לישראל בהיקפים של מיליוני דולרים". לדברי קריה, "חלק גדול מהפונים להליך של גילוי מרצון הם פנסיונרים בשנות ה-60 עד ה-90 לחייהם".

ישראל מלובני

קריה מסביר כי "מקור ההון הראשוני של הפונים מגיע פעמים רבות מירושות - בגין מימוש נכסים בחו"ל או ירושות כספיות שהופקדו ממשפחות ניצולי שואה שחששו להעביר את כל הונם לישראל; או ירושות נכסים של בני משפחה שנותרו בחו"ל, ולאחר מותם הנכסים הועברו לבני משפחתם בישראל, שלא דיווחו על כך בדו"חות למס הכנסה.

"כמו כן, חלק מההון של הפונים להליך גילוי מרצון מגיע מהפקת הכנסות, ששולם עליהן מס בישראל, ולאחר מכן הועברו לחשבונות בחו"ל, שם צברו תשואות נוספות שלא דווחו, וכן מתשואות מחשבונות בחו"ל שנפתחו על ידי תושבי חוץ עבור תושבי ישראל (למשל הורים תושבי חוץ לילדים הגרים בארץ), שלא היו חייבים במקור בתשלום מס בישראל. בנוסף, להליך גילוי מרצון פונים גם בעלי ממון שהעבירו כספים לחו"ל מחשש לקריסת הבנקים בישראל ומחשש ביטחוני".

יובל זלצמן, שותף מסים-מסוי ישראל בפירמת רואי החשבון BDO זיו האפט, מציין כי המשרד מטפל במספר לא מבוטל של פניות גילוי מרצון בסכומים מהותיים למדי. "אם אנסה לקטלג את מאפייני הפניות שביצענו עד כה, ניתן לומר שמדובר בלקוחות שהמחדל הדיווחי שלהם נבע מסיבות שונות והעיקרי שבהן הוא ירושה שהתקבלה מקרוב משפחה קרוב או רחוק ושנשארה בחשבון הבנק שנים ארוכות.

"מקרה מאפיין נוסף הוא כספים שנובעים מפעילות שבוצעה בחו"ל ושלאור החקיקה שהיתה נהוגה בישראל עד סוף 2002, לא היו חייבים במס, ואף שהחוק השתנה - לא נעשה לגביהם דיווח כלשהו. לא מעט כספים נשארו בחו"ל גם בשל חוק הפיקוח על המט"ח, שבוטל ב-1998 ואסר על החזקת מט"ח ללא אישור מפורש של בנק ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#