כך מתכננים בעלי השליטה לעקוף את חוק הריכוזיות - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המלחמה של כבוב

כך מתכננים בעלי השליטה לעקוף את חוק הריכוזיות

השופט חאלד כבוב: "צפויה התדיינויות משפטיות לפי הדמיון הפורה של עורכי הדין, שינסו לעקר את החוק מתוכנו. משרדי עורכי דין כבר יוזמים ימי עיון בנושא" ■ עו"ד וינבאום: "בעלי שליטה מייצרים צאצאים בעלי יכולות ניהול נפלאות"

6תגובות

שנה עברה מאז נכנס לתוקף חוק הריכוזיות, וארבע שנים נותרו עד תאריך היעד שנקבע לחיסול הפירמידות. כיצד ישפיע החוק הזה על עולם המשפט ועל החברות הגדולות?

לדברי השופט חאלד כבוב, מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, "אנו צפויים לשלל התדיינויות משפטיות לפי הדמיון הפורה של עורכי הדין שייצגו את החברות האלה וינסו למצוא פתרונות שיעקרו במידה מסוימת את העיקר מהחוק עצמו". לדבריו, "כל מבנה שוק ההון ייכנס לתזזית וישתנה מהקצה אל הקצה".

את הדברים אמר כבוב בשבוע שעבר בערב עיון לכבוד השקת הספר "דיני חברות - חברה יחידה ואשכול חברות" מאת ד"ר עדו לחובסקי, שהתקיים בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. כבוב דן בהשפעת חוק הריכוזיות על חברות במבנה פירמידלי.

עופר וקנין

החוק קובע לוחות זמנים קפדניים בנוגע ליישומו, שלפיהם עד סוף 2019 לא נראה בשוק ההון חברות פירמידה בעלות כמה שכבות. כבוב מנה את דרכי הפעולה הצפויות של מרבית החברות לשם השטחת הפירמידות: מכירה מלאה או חלקית, מיזוג, חלוקת דיווידנד בעין, הפיכה לחברה פרטית ופדיון מוקדם של אג"ח.

לדבריו, "בכל משרד עורכי דין גדול בישראל עושים ימי עיון ללקוחות כדי להסביר מה צפוי להם בשנים הקרובות. חלק מבעלי השליטה כבר התחילו לפעול. כבר שמעתי על דרכים שבעלי שליטה מתכננים לנקוט כדי לעקוף את החוק. פתרון אחד שמישהו סיפר לי עליו הוא גיוס של אג"ח בחו"ל, שאינו כפוף להוראות החוק".

"31 קבוצות במשק מחזיקות בעיקר ההון"

המטרות שעמדו בבסיס החוק הן הגברת התחרותיות במשק והחלשת השליטה המופרזת של מספר קטן יחסית של קבוצות בו. "כל מי שמכיר את העניין יכול לתת לי שלל נימוקים לכך שהפירמידות ראויות, למשל כי זה מאפשר לחברה מימון זול יותר, יציבות או צמצום בהוצאות של הנהלה - אבל המחוקק החליט מה שהחליט", אמר כבוב. "אני לא יודע אם החוק היה קורה ללא המחאה הציבורית שתפסה את כולנו לא מוכנים".

חוק הריכוזיות מורכב משלושה פרקים עיקריים. האחד קובע כללים נגד שליטה בו־זמנית בתאגידים פיננסיים וריאליים גדולים במיוחד. פרק נוסף עוסק בפירוק הפירמידות וקובע כי קונצרן לא יהיה רשאי להחזיק בשרשור של יותר משתי חברות מדווחות. עוד פרק עוסק בריכוזיות כלל־משקית חוצת־ענפים וקובע כי במכרזים ובהפרטות עתידיות תינתן תשומת לב לכך שקבוצות גדולות, שכבר יש להן עוצמה כלכלית משמעותית במשק בגלל פעילות בשורה של ענפים, לא יזכו בהקצאת זכויות, רישיונות וזיכיונות מטעם המדינה.

שי אשכנזי

עד כמה החוק ישפר את שוק ההון בישראל? לדברי כבוב, עדיין מוקדם לקבוע. עם זאת, הוא הדגיש כי החוק שיפר משמעותית את המצב הקיים, מכמה סיבות. "לתופעת הריכוזיות בשוק ההון בישראל אין אח ורע בעולם", אמר כבוב. "עיקר ההון בישראל מצוי בידי קבוצה די מצומצמת של בעלי הון - 31 קבוצות. 85% מהחברות הציבוריות נשלטות בידי בעלי שליטה. אלו נתונים שאין בעולם".

גם כבוב ער לחשש מניצול הכוח הזה לרעה: "מרבית ההון בשוק הוא של הציבור ולא של בעלי השליטה, ולמרות זאת במשך שנים השוק מתנהל מתוך חשש שמא בעלי השליטה, שאחוז השליטה שלהם לא תמיד עולה על 50%, שולטים בחברות ענקיות".

כבוב דן בסנקציה שקובע החוק במקרה של אי־עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק לפירוק פירמידה - פנייה לבית המשפט ובקשה למנות נאמן. "אנחנו מנטרלים את בעל השליטה ואומרים לו: אדוני הנכבד, שב בצד. אין לך זכות לפעול כבעל שליטה".

כבוב ציין כי זו התערבות שתביא לפגיעה בזכות יסוד קניינית של בעל שליטה: "זו הביקורת שמושמעת נגד חוק הריכוזיות. אומרים המבקרים: 'מי שמכם לפגוע בזכות היסוד שלי להשתמש באמצעי ההון שלי מפני שאתם חוששים?' אני אומר את זה בלהט, אבל אני לא משכנע את עצמי אפילו", הוסיף בחיוך. להערכת כבוב, מינוי נאמן במקרה של אי־פירוק פירמידה עשוי להגיע בבוא העת לבית המשפט העליון, וזה יבחן אם יש בכך פגיעה בזכות הקניין.

כבוב הזכיר איזון נוסף לפגיעה בקניין של בעל השליטה: "החוק מקנה לבעל השליטה אפשרות לבטל שכבה בפירמידה באמצעות קניית המניות מהציבור במחיר הוגן, וזאת ברוב של יותר מ–50% - חלומו הוורוד של כל בעל שליטה שרוצה לעשות אקזיט ולצאת מחברה ציבורית לפרטית". לדברי כבוב, בית המשפט יאשר מתווה כזה אם הוא ישתכנע שהמחיר שמקבלים בעלי המניות מקרב הציבור הוא הוגן.

עם זאת, כבוב העלה קושי בעניין הזה: "האפשרות הזאת מהווה כלי לבעלי שליטה, שבכל מקרה התכוונו לרכוש את החברה מהציבור, לעשות זאת בטענה שהתכלית היא בעצם למחוק שכבה".

בנוסף, לדבריו, האפשרות הזאת עשויה להוביל לתביעות מצד בעלי מניות המיעוט שקופחו: "הם יגידו: אם החוק בא להיטיב עמנו, למה הוא מחייב אותי למכור את המניות שלי?"

בעד החוק

עו"ד ליאב וינבאום: "בעלי שליטה מייצרים צאצאים בעלי יכולות ניהול נפלאות"

עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב, סבור כי חוק הריכוזיות הכרחי כדי להתגבר על הכשלים במשק, והציג את דעתו בערב העיון.

"תארו לעצמכם מה יקרה אם שלוש מהקבוצות הגדולות במשק יתחילו להתנדנד וייפלו", אמר וינבאום. "היינו מגלים שהיציבות של הבנקים שלנו, שאנחנו כל כך מתהדרים בה, היא לא גבוהה כל כך. בעיניי היו חייבים לעשות משהו דרסטי".

וינבאום סבור כי הרגולטורים היו מוכרחים למצוא פתרון לכשלים בשוק ההון הישראלי. לדבריו, הבעיות המרכזיות בשוק נובעות מהריכוזיות הגדולה ומהשליטה בשירותים החיוניים.

לוינבאום, המייצג את רשות ניירות ערך ואת המדינה ברוב הדיונים הנוגעים לחברות מסחריות, יש שלל דוגמאות לכשלים נוספים בשוק ההון. "חשבתם פעם על החלק הדרוויניסטי של שוק ההון? בעלי שליטה מייצרים צאצאים בעלי יכולות ניהול נפלאות. תחשבו איזה יופי שהילדים שלהם הם בעלי יכולות ביצוע נפלאות להיות מנהלים בכירים בחברות ונמצאים ראויים לנהל את אותן חברות. זו יכולת שעוברת בדיפוזיה לבני הזוג". הבעיה הזאת יוצרת לדבריו ניהול לא מקצועי בחברות.

אחת הדוגמאות של וינבאום היא אי.די.בי אחזקות בתקופה ששלט בה נוחי דנקנר. "זו היתה קבוצה עסקית שהיה בה ממשל תאגידי 'נפלא', שבו מעולם לא הורמה יד כדי להצביע נגד. היתה בקבוצה הזאת משילות שנוהלה כמו פלוגה פרוסית", אמר בציניות. "אבל קרו דברים וגם נושאת המטוסים הזו ירדה. לפני כן ישבו בפירמידה הזאת אנשים שסגרו כל מיני תזרימי מזומנים בכל מיני חברות ושאלו את עצמם: 'רגע, באיזו קומה אני יושב?'" 

לדברי וינבאום, חלק מהבעיות שהתרגלנו לחשוב שנובעות מהריכוזיות הן בעצם בעיות שנובעות מבעלי השליטה. הוא אמר כי אחד הפתרונות לכך הוא הרחבת הכלל של שיקול הדעת העסקי, כלל שפותח בפסיקה שלפיו הדירקטורים פעלו בתום לב וללא ניגוד עניינים.

נגד החוק

עו"ד דוד חודק: "החוק אנטי כלכלי ומיותר"

"החוק הזה הוא שערורייתי, הוא לא תקין והוא מהווה פגיעה מיותרת בחופש הקניין. הפירמידות היו מתפרקות מאליהן", אמר עו"ד דוד חודק, ראש משרד עוה"ד גרוס קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג בערב העיון.

חודק, המייצג לא מעט בעלי הון שצפויים להיפגע מהחוק, סבור כי המבנה הפירמידלי מתאים למדינות מתפתחות ובונה שוק הון פנימי. "תנו למגזר העסקי לעשות את שלו ולשלם מסים. כדי להגדיל את הצמיחה צריך חופש עסקי וחופש כלכלי", הוסיף.
ההתנגדות הנחרצת של חודק נובעת לדבריו מתפישת עולם פילוסופית בנוגע לכלכלה. "יש הרבה מבוכה בעולם בעקבות המשבר הכלכלי שהעולם חווה, אבל אני עדיין חושב שכלכלה צריכה להיות חופשית עם תיקון כשלי שוק קטנים ככל האפשר. אני עדיין מאמין בעקרון היד הנעלמה".

ב–2009 עמד חודק בראש ועדה שדנה בהסדרת שוק האג"ח הקונצרניות וקרויה על שמו. "אני לא נגד רגולציה, גם אני טיפלתי בכשלי שוק", הבהיר — אבל חוק הריכוזיות מבחינתו הלך רחוק מדי בהתערבות של הרגולטור. "מי שתפישת עולמו היא של שוק ליברלי, של שוק חופשי, היה צריך להתנגד לחוק הזה בכל מאודו", אמר.
לדברי חודק, חוק הריכוזיות נולד "עקב דמוניזציה של הכוח של העסקים בישראל ולא שיקוף של המצב". הוא הסביר כי חברי הכנסת נבהלו מהכוח של בעלי העסקים בישראל ונאלצו להתגונן בפניו. 

ואולם הוא מדגיש "אני לא מכיר דוגמה שבה בעלי ההון השתמשו בכוח שלהם נגד השלטון. קחו את ועדת הגז למשל, היה מאבק עם קבוצת דלק, והשלטון הכה את דלק אפיים ארצה. אז על מה אנחנו מדברים פה? היתה התנגדות גדולה של המגזר העסקי. זה עזר להם נגד החוק? לא". 

התוצאה של החוק לדבריו היא נזק כלכלי ופגיעה בתוצר המשק בעקבות הנטל הרגולטורי שהוא יוצר. "ההכבדה הרגולטורית היא זו שמפריעה לכלכלה לצמוח ולהגדיל את העושר הלאומי. החוק הוא אנטי־כלכלי, הוא מיותר וחבל שהוא בא לעולם. אנחנו נשלם עליו מחירים לכל אורך הדרך", סיכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#