עדי שלג נגד נוחי דנקנר: "שטרום ביקש שאעשה כל מה שאני יכול כדי שהנייר לא יירד"

עד המדינה בבית המשפט: "שטרום אמר לי בצורה אגרסיבית לקנות מניות דחוף. שאלתי אם זה בשביל נוחי, שטרום אמר לי אל תשאל שאלות" ■ "אם לא הייתי פועל בנייר, הוא היה יורד ב-20% מהערך שלו"

יסמין גואטה
יסמין גואטה

אווירה מתוחה שוררת הבוקר באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בדקות אלו עומד על דוכן העדים, עדי שלג, עד המדינה בפרשת הרצת המניות של אי.די.בי אחזקות. התובעת, עורכת דין חנה קורין, חוקרת כעת את שלג בחקירה ראשית. קורין שאלה את שלג על פירוק השותפות בינו לבין שטרום. שלג סיפר כי היוזמה לפירוק השותפות היתה שלו לאחר שהפסידו כסף בשוק ההון. "באתי לאיתי ואמרתי לו זה הולך ומחמיר בוא נעצור את זה".

תובעת: מה היתה התגובה של איתי?

שלג: "בהבנה, העברתי לו את המניות, חתמנו על הסכם של פירוק השותפות, ונפרדנו כידידים. לאורך התקופה של השותפות משכתי דיבידנדים על החשבון, זה הצטבר ל-180 אלף שקל, ברגע שהחברה נסגרת זה הפך לחוב שלי".

תובעת: באותו שלב שסגרתם את החברה דיברתם על זה?

שלג: "איתי לא דיבר על זה, אחרי כמה חודשים התקשר אליי סמנכ"ל הכספים ואמר לי לשלם את הכסף או להוציא חשבונית, לא שילמתי את הכסף הזה עד היום".

תובעת: מה עשית אחרי פירוק השותפות?

שלג: ישבתי בבית, משהו כמו שבועיים ועשיתי דייטרידינג. באותם ימים החלטתי שאני לא רוצה להיות יותר סוחר בשוק ההון, וחיפשתי עבודה בתחום הכלכלי שמתאימה לכישורים שלי. שלחתי קורות חיים להרבה גורמים, שלחתי הודעת טקסט גם לאייל סולגניק שהיה מרצה שלי לתואר ראשון, היינו ביחסים טובים. ב-15 בפברואר שלחתי לו הודעה אם אפשר להשתלב בחברת אי.די.בי, הוא חזר אליי ואמר לי שבאי.די.בי לא מגייסים, הוא הפגיש אותי עם מנכ"ל כלל ביטוח.

התובעת קורין הציגה התכתבות בינו לבין מאיה אשתו: "אסור לי לגעת במסך אל תתני לי", כתב לה שלג. והוא הסביר על הדוכן: "ידעתי שאני מפסיד כסף, וביקשתי ממנה לא לתת לי לעשות את זה".

עדי שלג הבוקר לצד נוחי דנקנרצילום: מוטי מילרוד

תובעת: פנית גם לשטרום כשחיפשת עבודה

שלג: "כן, ידעתי שאיתי מקורב לנוחי, ביקשתי ממנו לסייע לי למצוא עבודה באי.די.בי. אני יודע שיש שתי שיחות בהן אני מדבר עם שני חברים ומנסה לשדר עסקים כרגיל, אני מתרברב שיש לי כסף".

תובעת: יש לך היכרות עם נוחי דנקנר?

שלג: "לא"

תובעת: מה אתה יודע על ההיכרות בין שטרום לדנקנר?

שלג: "אני יודע שהם חברים, היה גם משקיע שהבאתי - אבא של חבר - ריצ'ארד האריס, איש נדל"ן שיצא לפנסיה ועשה עלייה לארץ. כשהגיע לארץ, נפגשתי אתו הרבה, סיפרתי על זה לאיתי, שרצה שיבוא לפתוח אצלו תיק ואז השיחה התגלגלה שהוא ייתן לנוחי הלוואה של 300 מיליון דולר. איתי לקח את ריצ'רד לבית של נוחי, אחרי זה ריצ'רד ביקש דו"חות של אי.די.בי, הוא בדק אותם וחזר ואמר שהוא לא מבין מאיפה החברה הזו תחזיר כסף, הוא אמר שהמצב של החברה רעוע. ההצעה של נוחי היתה 9%".

תובעת: יש לנו מסרונים שאתה מחליף עם שטרום בנושא הזה, יש הבהרה של שטרום שאתה לא יכול לסחור בניירות של אי.די.בי שהמגעים מתקיימים, מה היתה התגובה שלך?

שלג: "אני הגבתי, אין בעיה. הנייר לא מעניין".

נוחי דנקנר ובנו עומרצילום: מוטי מילרוד

תובעת: מה היתה התגובה של שטרום לכשלון המגעים?

שלג: "איתי דיבר איתי ואמר לי שלא אדאג שאי.די.בי מתפרקת ואפשר לעשות מזה עסקה ונגזור עמלה במקום אחר".

תובעת: אתה מודע לפעילות עסקית בין שטרום לדנקנר?

שלג: "לא"

תובעת: לפני פברואר 2012, ISP פעלה במניות אי.די.בי?

שלג: "אני לא זכרתי את זה, בחקירה הציגו לי את זה כעובדה, שלא פעלנו בנייר".

תובעת: עד כמה הפעילות שנעשתה בימים האלה תאמה את מתווה הפעילות של ISP ?

שלג: "היא לא תאמה לכלום. כל הפעילות של הימים האלה לא דמתה לשום דבר שעשינו בעבר".

תובעת: ספר מה קרה באותו יום?

שלג: "ישבתי בבית, סחרתי עם עצמי. איתי התקשר, סיננתי אותו, לא רציתי לענות בגלל החוב. הוא שלח לי אס.אמ.אס 'תחזור אליי אני צריך אותך דחוף', חזרתי אליו, הוא אמר לי שאני צריך לקנות מניות אי.די.בי ושאני אגיע למשרד. התארגנתי ונסעתי למשרד".

תובעת: אבל לפני כן עשית משהו

שלג: "כן, נתתי הוראת קנייה מחשבון סיטיברוקר (של מאיה שלג, י.ג) של מניות אי.די.בי"

תובעת: תוך כמה זמן אתה במשרד?

שלג: "מתל ברוך צפון להרצליה פיתוח - תוך רבע שעה הייתי במשרד. אני מגיע למשרד, איתי אומר לי תעשה כל מה שאתה יכול כדי שהנייר הזה לא יירד".

תובעת: מה הבנת?

שלג: "שאלתי למה, הוא אמר לי אל תשאל שאלות. כשפתחתי את המסך הנייר היה -5.5, הוא אמר לי שכשאגיע ל-5 מיליון שקל סחורה לחזור אליו"

תובעת: קיבלת הנחיות לגבי דרך הפעולה?

שלג: "כן, הוא אמר לי דחוף, הנחיה מאוד אגרסיבית. הוא אמר לי: 'תבוא מהר, תקנה 5 מיליון, תעשה מה שאתה יכול כדי שהנייר לא יירד'".

שלג סיפר על דוכן העדים על הפעילות שביצע בעקבות בקשתו של שטרום.

תובעת: זו התנהגות אגרסיבית, ושטרום מודע לכך?

שלג: "כן, איתי ידע, שאלתי אותו כמה הוא רוצה שאני ארים את זה והוא אמר כמה שיותר".

תובעת: דיווחת לו על העסקות המתואמות עם סיטיברוקר

שלג: "לא"

תובעת: למה?

שלג: "זה לא היה בסדר, הרגשתי לא בנוח שאני עושה לביתי תוך כדי שאני מבצע את הבקשה שלו, בדיעבד הייתי צריך לספר לו, אני לא חושב שהיתה לו התנגדות לכך אם הייתי אומר לו"

תובעת: מה זה הנעילה בבנק?

שלג: "היה לנו הון עצמי של בין 800 ל-900 אלף שקל, שמתי את המסגרת של ההון העצמי ביתר והמערכת נסגרה"

תובעת: למי דיווחת על כך?

שלג: "לאיתי. הוא שאל אותי עם מי צריך לדבר בבנק כדי לפתוח את המערכת? אמרתי לו שאני חושב שנצטרך הרבה מיליונים, אמרתי לו שבבנק לא יפתחו לי את המסגרת אשראי והוא צריך לדבר איתם. הוא התקשר לבנק. לפני זה שלחתי לו את הטלפונים של ניצה זעפרני והבוס שלה אבנר".

תובעת: בתקופת הפעילות של החברה - מי עמד בקשר שוטף עם הבנק?

שלג: "אני".

תובעת: "אז למה לא אתה דיברת איתה על פתיחת המסגרת?"

שלג: "ידעתי שלא יאשרו את זה, וגם סיימתי את הפעילות בחברה, החשבון שלנו הלך והידלדל, מי שנתן את הטון מול הבנק מבחינת המסגרות היה איתי ולא אני, אני דיברתי בשוטף אמנם אבל איתי דיבר על המסגרות"

תובעת: אמרת שבמשך השנים איתי הגדיל את ההון העצמי

שלג: "היו לנו מלחמות עם הבנק, רצינו להגדיל את הפעילות ולהישאר עם אותו הון, והבנק לא היה מוכן לפתוח לנו ואיתי נאלץ להביא עוד הון".

תובעת:  אנחנו יודעים ששטרום ביקש מהבנק מסגרת, מה היתה המעורבות שלך?

שלג: "לא היתה לי. הוא שאל אותי מה צריך בשביל להרים את הנייר ואמרתי לו הרבה מיליונים, ההחלטה שלו התבטאה בסכום האשראי שביקש"

תובעת: "עברו 40 דקות בין הבקשה שלך לקבלת האשראי, זה השירות שהבנק נותן לסוחרים שלו? ככה בצרי אמר"

שלג: "זה מאוד מהיר, הבינלאומי מאוד גמיש עם סוחרים, אבל אני לא נתקלתי בכזה שירות".

שופט: אתה לא שטרום, לך אין את שווייץ?

שלג: "הבנק ידע את זה גם בעבר"

שופט: זה חריג בעיניך?

שלג: "בעבר לא הצלחנו, זה נראה לי חריג"

תובעת: היתה לך הערכה לגבי הרקע, היכרות של שטרום עם מישהו?

שלג: "אני זוכר שאיתי חבר של זאב גוטמן חבר הנהלה בבנק, חשבתי שהוא דיבר עם זאב"

תובעת: השמיעו לך בחקירה את השיחה בין שטרום לזעפרני, הוא מסביר שהמטרה היא מכירת המניות לגורם אחר, אתה מודע למטרה הזו באותו שלב?

שלג: "לא"

תובעת: מה אתה יודע בין שטרום לבנק הבינלאומי באותו מועד?

שלג: כלום, אני במשרד ומבצע את הרכישות, איתי אמר לי שאושרה המסגרת, אמר לי 'פתחתי לך 15'

תובעת: מה היה ידוע לך בזמן אמת על המעורבות של דנקנר בבנק?

שלג: "לא ידעתי"

תובעת: עד כמה שטרום היה מעורב בפעילות המסחר שביצעת?

שלג: "הוא היה מאוד מעורב, בכל ערוצי התקשורת כל הזמן ידע מה קורה. דיווחתי לו על נתונים טכניים של המסחר, איפה עומד הנייר, כמה קנינו באיזה ממוצע, כל הנתונים במסחר. הוא רצה שאני ארים את הנייר".

תובעת: הוא היה יכול להבין שאתה קונה גבוה?

שלג: "כן, איתי מאוד מנוסה, הוא מקבל ממני פידבקים, רואה שאני קונה באופן שלא קשור לשוק, אני מניח שהוא הבין שאני קונה בשביל להרים. לא קיבלתי הנחיה מסוימת לגבי שער, אלא 'תרים כמה שיותר'".

תובעת: לך היו שאלות במהלך היום

שלג: "שאלתי אם זה בשביל נוחי, הוא אמר לי אל תשאל שאלות"

שופט: כסוחר מיומן ידעת שאתה קונה כמה שיותר במחיר גבוה לא שאלת למה אנחנו מפסידים כסף בכוונה, מה עומד מאחורי ההנחיות שלך?

שלג: "עשיתי את המיטב לגבי מה שהוא רצה, שאלתי אותו והוא חסם אותי, אמר לי: 'עדיף שלא תשאל שאלות'".

שופט: לא צלצלו לך כל האורות האדומים?

שלג: "נהפוך הוא, עשיתי בדיוק מה שאני אמור לעשות, הבנתי שאנחנו עושים משהו שהוא לא בסדר, המשכתי לקנות".

שלג: "בכל פעם ששאלתי אותו שאלה הוא אמר לי אני אחזור אליך, הבנתי שהוא מתייעץ עם עוד מישהו"

תובעת: היית מודע לקשר טלפוני באותו יום בין שטרום לדנקנר?

שלג: "לא"

תובעת: מה אתה משער לעצמך לגבי המעורבות של דנקנר?

שלג: "אני לא יודע, אמרתי לו לדבר עם נוחי כי ראיתי שפוגעים לו בנייר בצורה משמעותית. היה מישהו שהתנהג הפוך ממני, היה מישהו שזרק סחורה למטה. הנחתי שמישהו עושה את ההיפך ממני, ביקשתי מאיתי לעדכן את נוחי. אמרתי לו חבר שלך פוגעים לו בחברה".

תובעת: מתי נודע לך שיש הנפקה?

שלג: "במהלך היום הראשון, איתי ירד איתי למטה, צהרי היום הראשון, כדי לעשן סיגר, דיבר איתי אמר לי אתה יודע שיש הנפקה, אמר לי שמה שאנחנו עושים זה להציל את ההנפקה, ושזה אקט ציוני ושאם אי.די.בי תקרוס זה יהיה קטסטרופלי למשק. זה היה נאום מוטיבציה".

תובעת: אם אתה לא היית פועל כך מה היה קורה למניה

שלג: "אם לא הייתי פועל בנייר, הוא היה יורד ב-20% מהערך שלו"

תובעת: שוחחתם שוב במהלך הימים, אתה ואיתי?

שלג: "דיברנו כל הזמן"

תובעת: מה היה ביום הפעילות השני?

שלג: "עזבתי את המשרד בסוף יום המסחר הראשון, שאלתי את איתי אם אני צריך לבוא למחרת והוא אמר לי שיחזור אליי. למחרת, קבע איתי בבית קפה בהרצליה. ישבנו בחוץ ובפגישה הזו בפעם הראשונה אני מבין שנוחי בסיפור, הוא אמר לי: 'דיברתי עם נוחי, יש לך כמה כסף שאתה צריך'. נתן לי דף עם שמות של חברי בורסה עם מחיר, הכתב שלו לא ברור, ביקשתי הבהרות, אמר לי רק רגע, הוא קם עשה שיחת טלפון וחזר, שאלתי אותו מי הביא את הקונים האלו אתה או נוחי ואמר לי גם וגם. כשהסתיימה הפגישה אשתו של איתי הגיעה ואני הלכתי לבצע מה שביקש".

תובעת: כשהוא נותן לך פרטים של מכירות, מה היתה הפוזיציה שלכם במניות?

שלג: "היתה לנו סחורה ב-16 או 17 מיליון שקל".

תובעת: יש שיחה מוקלטת בינך לבין זעפרני, אתה מדבר איתה על עסקות, שאתם מנקים את הסחורה

שלג: "הם היו לחוצים על המסגרת ואני הודעתי לה על הסחורה".

תובעת: תאר את המעורבות של איתי ביום השני

שלג: |"ביום השני איתי היה עוד יותר מעורב מהיום הראשון,  היה עם יד על הדופק, דיבר עם הרבה גורמים והיה מעודכן בכל מה שקורה בשוק"

תובעת: איזה עסקות מכירה ביצעת באותו יום?

שלג: "רובן היו מחוץ לבורסה"

תובעת: איזה קונים הכרת בשם?

שלג: "שניים, את יוסי ויליגר וצביקה בירנבוים, כי אלו אנשים שהיו איתי פיזית על הקו".

תובעת: מה היתה הגירסה שלך בחקירה הראשונה?

שלג: "בחקירה הראשונה ניסיתי ללכת לפי הקו שאיתי אמר לי ללכת בו - שאם יום אחד מישהו ישאל אותי, אגיד שקנינו כי זה טוב כי האמנו בנייר. לאורך כל החקירה ניסיתי להגן על עצמי וללכת לפי הקו הזה".

שופט: לא שאלת אותו איך יכול להיות טוב? מוכרים בזול וקונים ביוקר? מי יקנה הסבר כזה, טוב למי?

שלג: "מוכרים בזול וקונים ביוקר זה יחסי, היו שם הבדלים של אגורות, נכון שזה לא הדבר הכי נכון לעשות אבל זה לא עניין אותנו באותו רגע מה שעניין זה התוצאה שהרמנו את הנייר. מעבר לזה, לא האמנתי שיבואו וישאלו, לא לקחתי בחשבון מה יקרה אם, כשלקחו אותי מהבית זה היה הקו שניסיתי לדבוק בו אבל הוא לא החזיק בכל פעם הראו לי עוד ראיה ועוד ראיה. החוקר אמר לי שאיתי סידר אותי, בהתחלה לא האמנתי לו אבל אז הוא השמיע לי שאיתי אומר שקנינו את זה בשביל הנוסטרו".

תובעת: תאר אינטראקציות עם הקונים

שלג: "לי לא היתה אינטראקציה מול הקונים, איתי עשה את זה. בפועל, מכרנו וקנינו".

תובעת: "מה היתה התחושה במשרד באותם ימים אל מול הפעילות הזו, נוכח ההפסדים?

שלג: "שלי - הרגשתי לא בנוח מהפעילות הזו, היה המון לחץ. של איתי, הוא היה מאוד לחוץ שאנחנו מפסידים כסף".

שופט: ובכל זאת הוא המשיך לתת לך הוראות להמשיך להפסיד כסף. היה לך חשד שאתה מעורב בפעילות פלילית?

שלג: "לא חשבתי שזה פלילי אבל הרגשתי שזה לא בסדר".

שופט: כפעיל ותיק, ידעת שיש פה פעילות של תיאום שערים באופן מלאכותי כדי להשפיע על השער ולא נתנו לך תכלית ראויה

שלג: "היתה תכלית - להציל את ההנפקה. מההתחלה הבנתי מה אני עושה, שאני משפיע על השער, ביום השני הבנתי שנוחי מעורב"

שופט: אתה בוגר תואר, ידעת שהפעילות הזו צבועה בשחור, למה עשית את זה? זו עבירה

שלג: "כשהתחלתי לא ידעתי שזו תהיה כזו מלחמה, לא שיערתי שתהיה כזאת התנגדות בשוק, לא ידעתי שזה יימשך על פי כמה ימים. ברגע שהתחלתי עם זה, נסחפתי לתוך הפעילות. הייתי מחויב לאיתי, הרגשתי אשם שהחברה הפסידה כסף. זה היה שילוב של גורמים. ברגע שהיתה אי.די.בי וביקשתי לעבוד שם, היתה לי אמונה שאני אכנס למיליה הזה.

שופט: ואיפה סיטיברוקר נכנסה לתמונה?

שלג: "הייתי מרוצה מזה שהרווחנו כסף, בהתחלה הייתי צריך חשבון נוסף בגלל הפעילות, זה לא התחיל בשביל להרוויח כסף, אבל בהמשך הרווחתי. עכשיו כשאני מסתכל על זה אחורה נורא קל לנתח את זה, אז לא חשבתי כמה זה יהיה גדול, זה קיבל עוד ועוד נפח".

תובעת: ביום השלישי גם סחרת?

שלג: "בסוף היום השני, המסך אמר לי שיש לנו כמות מסוימת של סחורה וביום השלישי דיווחתי לאיתי שיש כמות שונה כי היתה טעות במערכת. באותו יום היה המכרז המוסדי".

תובעת: אתה שואל אותו אם להמשיך והוא אומר לך עוד לא תן לי לבדוק את הפתיחה

שלג: "במהלך כל הימים האלה דיברנו או בטלפון או פנים מול פנים לגבי כל מה שקורה במסחר. איתי היה מעורה במה שאני עושה. אני ביצעתי ואיתי קבע מה לעשות".

תובעת: עד כמה המסרונים משקפים את התקשורת ביניכם באותם ימים?

שלג: "היינו בקשר רציף במשך כל אותם ימים, בטלפון הפנימי, בטלפונים הניידים ופנים מול פנים. היינו בקשר כל הזמן, הוא ליווה את כל הפעילות שלי".

תובעת: ספר על חילופי הדברים בסוף יום המסחר השלישי

שלג: "זה היה בערב, איתי ביקש שאני אבוא למכור את הסחורה".

תובעת: זה היה ברור שפעילות הרכישה הסתיימה?

שלג: "כן, שאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות עם המניות והוא אמר לי שנוחי כבר ייקח את זה. הוא אמר לי שעשיתי עבודה טובה וביקשתי ממנו לדבר עם נוחי בקשר לעבודה בשבילי, אמר לי שנחכה קודם לסיים את הסיפור. הוא ביקש ממני להגיע למשרד בהמשך לסגור את הכל".

תובעת: למה קראו לך כדי לבצע את המכירות?

שלג: "הנחתי שאיתי לא רוצה שעוד מישהו יהיה מעורב בתהליך".

תובעת: אתה מעדכן את איתי שהשער נמוך, למה?

שלג: "בגלל שאנחנו בפוזיציה, החברה מחזיקה המון סחורה נהיה שם הפסד של מיליונים ואני מאותת לאיתי שיסיים את העסקה הזו".

תובעת: ב-6 במרץ אתה שולח לשטרום הודעה אני בקפה טוטו ואתה שואל אותו אח"כ אם קיבל את הקורות חיים והוא אומר לך כן.

שלג: "אני לא זוכר את הפגישה אבל זוכר ששלחתי לו קורות חיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker