אל תצפו מאיתן רף וגליה מאור להיכנע - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תצפו מאיתן רף וגליה מאור להיכנע

על המדינה לוודא כי חלקם של מנהלי לאומי וחברות הביטוח בקנס הוא הגדול ביותר האפשרי

22תגובות

מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, כבר ויתרה בעבר על "מענק אי־תחרות" של מיליוני שקלים, שניתן לה במועד פרישתה מהבנק כדי שלא תתחרה בו בעתיד. מי שחושב שהסיפור הזה יחזור על עצמו במקרה של המענקים שקיבלה מאור במשך השנים, בין היתר בגין רווחים שהפיק הבנק מהפעילות הלא חוקית של סיוע לאזרחים אמריקאים להעלים מס, משלה את עצמו.

לא מאור ולא יו"ר הדירקטוריון לשעבר, איתן רף, יסכימו להחזיר את הבונוסים. אגב, הם לא היחידים שצריכים להחזיר כסף. שורה לא קטנה של מנהלים היו שותפי סוד בדרגה גבוהה מאוד למעשים שביצע בנק לאומי - מעשים שהיו לא חוקיים מבחינת הממשל האמריקאי. כולם צריכים להחזיר בונוסים. החזרת הבונוסים היתה יכולה להיות מעשה ראוי, נכון ויפה, ואילו היתה נעשית כתגובה מיידית ואלטרואיסטית להסדר שנחתם בין הבנק לשלטונות ארה"ב, היה בכך אפילו ביטוי למודעות ציבורית, מעין אקט של נשיאה בנטל. אבל עכשיו - תשכחו מזה.

גליה מאור
עופר וקנין

חוזי ההעסקה של נושאי משרה בכירים בתקופתם של רף ומאור לא כללו סעיפים המאפשרים לבנק למשוך בחזרה בונוסים שניתנו בגין רווחים קצרי טווח שהתבררו כהפסדים בטווח הארוך. סעיפים כאלה, המכונים סעיפי clawback, הוחדרו למנגנוני התמרוץ של מנהלים רק בעקבות המשבר הפיננסי הגדול של 2008, המיוחס בין היתר לסיכונים קצרי טווח שנטלו מנהלים תאבי סיכון ונטולי רסן.

השאלה עד כמה יעילים סעיפי clawback שנויה במחלוקת. סנקציות מהסוג הזה מרתיעות רק כשהמנהלים חוששים להיתפס, והסטטיסטיקה מלמדת שרק במיעוט קטן של המקרים מנהלים באמת נדרשים להחזיר את הכסף, בארה"ב ובוודאי אצלנו. בישראל אומצו סעיפים להחזרת מענקים בחוזים של בכירי הבנקים בשנים האחרונות, אבל רף ומאור אינם חלק מהדור הזה.

כדי להמחיש את הקושי שבדיון על החזרת המענקים, אפשר לשאול, למשל, כיצד יחושב החלק מתוך המענקים שניתנו לרף ולמאור שנבע מההתנהלות הפסולה. האם יחושב על בסיס הקנס ששולם עכשיו? אולי על בסיס שיעור הרווחים שנבעו לבנק מהפעילות שהתבררה כלא חוקית? ואם כך, האם ייחשף הציבור לכל הנתונים הללו? מי יחשב אותם?

אולי פשוט יחזירו את כל המענקים בגין השנים שבהם הודה הבנק בפעילות האסורה, כדי שילמדו את הלקח וישמשו דגל התרעה למנהלים הבאים בתור? האם מוצדק להשית סנקציה כזאת על כל התקופה, או שמא יש להשית אותה רק על התקופה מ–2008 עד 2011, שבה לכאורה כבר הונף דגל אדום מצד הממשל האמריקאי, והוא התחיל לנקוט צעדי אכיפה נגד בנקים שווייציים שנתפסו בקלקלה דומה? לכאורה, רק על התקופה האחרונה יהיה הגיוני לייחס אחריות פיקוחית לרף ומאור, הטוענים כי לא ידעו דבר על מה שנעשה מתחת לאפם.

אלון רון

למה רק עכשיו 
נזכרים לבדוק?

ככל הידוע, ואם מזג האוויר לא יטרפד זאת, יתכנס הבוקר דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית בנק לאומי. לפי הדיווחים, יש כוונה לבחון בין היתר אם הבנק היה מעורב במעשים הנחשבים עבירות נגד חוק איסור הלבנת הון. במקרה כזה צפויים קשיים לא מעטים.

ב–2010 ספגה פרקליטות המדינה זיכוי צורב מהשופט המחוזי דוד רוזן בפרשת "הדסק הרוסי" בבנק הפועלים, שבה הואשמו בכירים בסניף הירקון של הבנק בכך שעשו יד אחת עם לקוחות כדי להעלים מרשויות איסור הלבנת הון בישראל את זהותם האמיתית של בעלי חשבונות. הדמות הזכורה ביותר בפרשה הזאת היתה ארקדי גאידמק, שגם התיק נגדו נגמר בהסדר טיעון מינורי שכלל מעין תרומה של 3 מיליון שקל לקופת המדינה.

הזיכוי ההוא התבסס בין היתר על כך שבתקופה הנדונה האיסורים הפליליים על הלבנת הון היו עדיין טריים, ובבנקים לא הפנימו את הנהלים. מצד אחד, חלק מהמעשים בבנק לאומי התרחשו גם הם בתקופה הזאת. לעומת זאת, חלק אחר התרחש לאחר 2008, בתקופה שבה החוקים כבר היו ברורים ונוקשים. מצד שני, לא ידוע אם המעשים שנעשו בבנק לאומי היו עבירות על חוקי ארה"ב בלבד, או שהיו גם עבירות דיווח בישראל. מצד שלישי, למה רק עכשיו נזכרים לבדוק?

אם בכירי בנק לאומי ביצעו עבירות פליליות כלשהן - ובשלב זה אין ראיה לכך - ניתן אמנם לתבוע מהם אישית להחזיר מענקים שהתקבלו, אבל מבחינת הציבור זו עלולה להיות חדשה לא טובה. הרשעה פלילית משמעה בדרך כלל שביטוח נושאי המשרה של הבנק לא יכסה את הנזק: החוק אוסר לבטח נושאי משרה נגד עבירות פליליות. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, לציבור בעלי המניות עדיף לגלות שכל מה שקרה בבנק קרה מפני שרף ומאור נהגו ברשלנות, ולא בעבריינות.

עוד לפני חקירה בישראל, אם בכלל תהיה כזאת, ואחרי שהבנק כבר שילם כ–1.56 מיליארד שקל כקנס מנהלי בארה"ב ועוד כ–250 מיליון שקל שכר טרחת עורכי דין, השאלה אם ביטוח נושאי המשרה בבנק לאומי יחול אינה פשוטה. לאומי הודה במעשים שנחשבים לעבירות פליליות בארה"ב, אך אלה אינן עבירות פליליות בישראל. החוק הפלילי בישראל - לפחות בתקופה שבה ביצע לאומי את המעשים - לא אסר על סיוע לעבירות מס בארה"ב.

כל מדינה אמורה לאכוף את החוק על עברייני המס שלה בעצמה. זו בדיוק הסיבה שבגללה הממשל האמריקאי נוקט יד קשה כלפי בנקים זרים המבקשים לפעול בשטחו, כמו בנק לאומי. הבנקים הזרים מצויים לכאורה מחוץ להישג ידו של המחוקק האמריקאי ויכולים לסייע כך להעלמת מס. ברגע שבנק זר נלכד ברשת של החוק האמריקאי, כפי שאירע ללאומי, האמריקאים ממצים את הדין באופן המחמיר ביותר, כדי להשיג התרעה.

שירן גרנות

על המדינה לשמש דוגמה למוסדיים

בחזרה אלינו. אם מעשי בנק לאומי ומנהליו אינם עבירה בישראל, יש לבנק לאומי סיכוי טוב לתבוע ממבטחיו תגמולים בגין הקנס העצום ששילם בארה"ב. שיעור התגמולים בביטוח של לאומי מוגבל ל–250 מיליון דולר. זהו לא סכום פעוט, גם אם אינו מכסה את הקנס, וזהו בוודאי סכום גדול יותר ממה שאפשר להוציא מכיסיהם הפרטיים של רף ומאור.

זו בדיוק הסיבה שבגללה מתמקדת התביעה הנגזרת שהוגשה נגד לאומי ומנהליו בעבר בטענה כי רף ומאור הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם - ובמלים אחרות, התרשלו. בשבוע החולף פורסם כי החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שמכוח תפקידה אחראית על אחזקות המדינה בשיעור של כ–6% מהמניות של בנק לאומי, דורשת כי כל הסדר שיגובש על רקע התביעה הנגזרת יובא לאישור אסיפת בעלי המניות. יו"ר הבנק, דוד ברודט, השיב במכתב לחשבת בתשובה מעורפלת, המבטיחה שהבנק ינהג כמתחייב מהחוק.

בעניין הזה, המדינה, המחזיקה בשיעור מהותי מהמניות בבנק ופועלת בשם הציבור, חייבת לשמש דוגמה ומופת לגופים מוסדיים אחרים. האינטרס של ציבור בעלי המניות בבנק לאומי - שחלק גדול מהם הם אנחנו - הוא שכספי הקנס העצום שהסכימה הנהלת הבנק הנוכחית לשלם יושתו על המנהלים ועל חברות הביטוח.

בצד זאת, אינטרס לא פחות חשוב של המדינה הוא שגם אם המנהלים לא ישיבו את המענקים באופן אישי, הציבור יידע מהי אחריותם האישית. לשם כך, עשויה להיות חשיבות להתייצבות נחרצת של היועץ המשפטי לממשלה בתביעה הנגזרת, שתבטיח כי זו תנוהל באופן ממצה. למשל, כדי להבטיח שפרוטוקולים ומסמכים של הבנק ייחשפו לציבור, מנהלי הבנק בעבר ייחקרו על דוכן העדים, והתנהלות הבנק תיחשף.

למעורבות מסוג זה של היועץ תהיה השלכת רוחב חשובה. בנק לאומי אינו יחיד במערכה. בנקים אחרים נהגו כנראה כמותו, גם אם לא בהיקפים הללו. בכירים בבנקים אחרים צופים מהצד וממתינים לראות מה יהיה גורלם של רף ומאור ושל הפרשה כולה. נחישות מצד היועץ המשפטי לממשלה במקרה הזה תעביר את המסר גם אליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#