וינשטיין יבדוק את פרשת הלבנת ההון בבנק לאומי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

וינשטיין יבדוק את פרשת הלבנת ההון בבנק לאומי

היועץ המשפטי לממשלה יכנס דיון עם הרשות לאיסור הלבנות הון, רשות המסים, הפרקליטות ובנק ישראל ■ ההסתבכות של לאומי בארה"ב תעלה לבנק יותר מ-1.8 מיליארד שקל ■ לבדיקה של וינשטיין עלולות להיות השלכות משמעותיות על בכירים לשעבר בבנק

27תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, מתחיל לבדוק את פרשת הלבנת ההון בבנק לאומי וינשטיין בחן את הסדר הכופר שחתם בנק לאומי עם הרשויות האמריקאיות והחליט לפתוח בבדיקה הכוללת את כל גורמי האכיפה הרלוונטיים: רשות איסור הלבנת הון, רשות המסים, הפרקליטות ובנק ישראל. 

פרשת בנק לאומי חושפת כי הבנק הלך רחוק מאוד בעשור האחרון כדי לסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס בארה"ב. היא תעלה לבנק קנס חסר תקדים של 1.4 מיליארד שקל.

כזכור במסגרת ההסדר שבנק לאומי חתם לפני שבועיים עם משרד המשפטים האמריקאים והרשות לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק, בנק לאומי הודה כי במשך יותר מעשור ועד לשנת 2011 הבנק סייע ביודעין ללקוחות אמריקאיים להונות את רשויות המס בארה"ב.

אמיל סלמן

הבנק עשה זאת באמצעות בנקאים ומנהלים העובדים בבנק לאומי בישראל, בבנק לאומי שווייץ, בנק לאומי לוקסמבורג ולאומי ארה"ב. במסגרת ההסדר לאומי התחייב להסגיר לאמריקאיי רשימה של 1,500 לקוחות אמריקאים שהסתירו את כספם בבנק בישראל וכן התחייב לשלם קנסות של 400 מיליון דולר.

בתמורה לכך משרד המשפטים האמריקאי הודיע כי יבטל את כתב האישום שהוגש כנגד הבנק בעניין. נושאי המשרה בבנק יצאו עד כה ללא פגע - לא נדרשו לקחת חלק בתשלום הקנס כן לא נדרשו לשאת באחריות פלילית - אף כי הבנק הודה במעשים כאלו. 

מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, והיו"ר לשעבר, איתן רף, נערכים משפטית לתביעות האישיות הצפויות נגדם בגין אחריותם להסתבכות הבנק עם הרשויות האמריקאיות - הסתבכות שעלותה לבנק מסתכמת ביותר מ-1.8 מיליארד שקל.

לבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה עלולות להיות השלכות משמעותיות על נושאי המשרה לשעבר בבנק שלקחו חלק בפעילות העבריינית וכן השלכות על הסדר הפשרה שנושאי המשרה ניסו לגבש בתיק התביעה הנגזרת שבעלי המניות בבנק הגישו נגדם.

בנוסף, לבדיקה עשויות להיות השלכות גם על בנקים אחרים הנמצאים כיום תחת חקירה, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות - וזאת אם יתברר כי אכן ביצעו עבירות דומות לאלו שלאומי הודה בהן.

כזכור, לאומי הודה כי איפשר ללקוחות לפתוח אצלו חשבונות בשמות בדויים, סיפק ללקוח טלפון סלולרי אנונימי מגרמניה באמצעותו הלקוח יוכל לתקשר בדיסקרטיות לבנק בשווייץ. בנוסף, הבנק הפנה את הלקוחות ליועצי מס שהקימו עבור הלקוחות חברות אוף שור בפנמה ובמקלטי מס אחרים וזאת במטרה להסוות את היותם של בעלי החברות אזרחים אמריקאיים (המחויבים בדיווח ומס).

הבנק גם הדריך את הלקוחות כיצד לנהוג על מנת שרשויות המס בארה"ב לא יעלו על עקבות הכסף של הלקוח - בין היתר באמצעות הפקדת הכספים בחשבון סודי בתל אביב וקבלתו באמצעות חברה מבנק לאומי בארה"ב - מבלי שהבנק בארה"ב מציין כי מדובר בהלוואה כנגד כספים שהלווה מחזיק בישראל.

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "מכלול סוגיית הלקוחות האמריקאים תלוי ועומד להכרעת בית המשפט. הבנק מברך על כך שהנושא המערכתי הנוגע לפעילות מול הלקוחות האמריקאים בישראל נבחן עתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה  והמפקח על הבנקים".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי "אני מברכת על ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה להיענות לפניות שלנו ולחקור את פרשת העלמות המס בבנק לאומי. החקירה של היועמ"ש שמצטרפת לחקירה עליה הצהיר שלשום מבקר המדינה, משדרת לאליטת ההון בישראל שהחגיגה שהם התרגלו אליה הגיעה אל סופה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#