מצעד המבריחים במכס: 250 אלף יורו בתפילין, 100 אלף דולר במזוודה

במחצית הראשונה של 2014 הטילה רשות המסים קנסות של כמיליון שקל על כאלה שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים והוצאתם

אפרת נוימן

רשות המסים הטילה עיצומים כספיים בהיקף של כמיליון שקל במחצית הראשונה של 2014 על אנשים שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים והוצאתם. בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם והיא חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף - מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים - העולים על מאה אלף שקל וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על סכום זה בדואר או בדרך אחרת.

מדובר ב-32 החלטות כשהקנס שנקבע באחת מהן, הוא חלק נכבד מהסכום - 650 אלף שקל. מדובר באדם בשם יעקב דרעי שנכנס לישראל ועבר במסלול האדום כשבנרתיק התפילין שלו 250 אלף יורו במזומן - מבלי שהצהיר עליהם. הוא סיפר בחקירה כי הוא נשלח לאמסטרדם על מנת להביא את הכסף מבחור מקסיקני אותו פגש במרכז קניות שם והוצאות המסע מומנו ע"י השולח, אלון נחמיאס שהוא איש עסקים העוסק בטקסטיל ומתגורר במקסיקו.

צילום: בלומברג

הטענה היתה כי הכספים מיועדים לתרומה לכוללים ולקמחא דפסחא. דרעי הודה בכך שהובטח לו כי אם ייתפס, נחמיאס ישלם עבורו את הקנס. בחקירתו התברר כי שבוע קודם לכן הוא נכנס לישראל עם 38 אלף יורו בלי שהצהיר עליהם. לאחר הטלת העיצום הכספי הוא ערער לביהמ"ש והסכום הופחת ל- 565 אלף שקל.

מקרה נוסף היה של דוד בן שטרית, איש עסקים ישראלי תושב אוגנדה שבבעלותו שני בתי קזינו, מסעדה ומלון באוגנדה. הוא עבר במסלול הירוק בבן גוריון כשברשותו 35 אלף דולר, שמקורם, לטענתו, מעסקיו באוגנדה ויעדם לתשלומים שוטפים וכיסוי חובותיו למס הכנסה, מזונות ועוד. הוטל עליו עיצום כספי של 10 אלפים שקל.

מקרה נוסף הוא של מיכאל ספיר, עורך דין אמריקאי שעלה לישראל ב-2004 שעבר במסלול הירוק באולם הנוסעים בנתב"ג כשברשותו 100 אלף דולר אמריקאי במזומן ו-34 אלף דולר אמריקאי בהמחאות נוסעים מבלי שדיווח על הכנסתם. הוא אמר כי הוא מודע לכך שבכניסה לארצות הברית צריך להצהיר על סכום שעולה על 10,000 דולר, אך לא ידע שיש חובה להצהיר גם ביציאה מארצות הברית ולא הכיר את חובות הדיווח בישראל ובאירופה. לטענתו, הוא אינו קורא עברית ולא מקדיש תשומת לב לשלטים בהם הכיתוב בעברית. הוא נקנס ב-40 אלף שקל.

בנוסף, לראשונה, הוטל עיצום על חברה מפרה - החברה הישראלית למדליות ומטבעות - שהכניסה לארץ כספים במשלוח יחד עם טובין מיובאים אחרים, מבלי שדווחה על הכנסתם. החברה טענה כי חברת הבלדרות היא שהייתה אחראית על העברת המשלוח לישראל וככזו היא המפרה.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. הוועדה בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. השיקולים של הוועדה יהיו, בין השאר האם זו הפרת דיווח ראשונה או חוזרת, ההיקף הכספי, המודעות של המפר לחובת הדיווח, שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסבריו למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker