ייצוגית בסך כמיליארד שקל בשם כל תושבי מדינת ישראל נגד קצא"א - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ייצוגית בסך כמיליארד שקל בשם כל תושבי מדינת ישראל נגד קצא"א

התובע טוען כי "קצא"א בחרה לזלזל בזכות שניתנה לה, ולסכן את כלל הציבור" ■ קצא"א בתגובה: "החברה מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו"

20תגובות

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כמיליארד שקל הוגשה היום (ב') נגד קצא"א לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעקבות דליפת צינור הנפט בערבה. הקבוצה המוגדרת בבקשה היא כל אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם תושבי ישובי דרום הערבה הסמוכים לאתר הדליפה והעיר אילת.

התובע הייצוגי הוא יואל חדידה, פעיל סביבתי וחברתי מזה שנים ארוכות שאף היה מועמד מטעם מפלגת הירוקים לכנסת ולעיריית הרצליה, וכיהן במשך כעשור בוועדה הסביבתית של הרצליה.

בתביעה מבקש חדידה מבית המשפט לקבוע כי על קצא"א לשלם 820 מיליון שקל לטובת שיקום הנזקים שנגרמו על דרך של העברת הסכום לחברה שתוקם לצורך זה בלבד ולתועלת הציבור, ותפעל למשך 50 השנים הקרובות. כמו כן התביעה דורשת לפצות את הציבור בנזק שנגרם ומוערך על ידו ב-150 מיליון שקל.

"קצא"א קיבלה זכות יתר במדינה, לעשות שימוש במקרקעי הציבור על מנת לשנע נפט גולמי. והיא, בכפיות טובה של ממש, לא מצאה לנכון לנקוט בצעדים המינימאליים המבטיחים כי זכות היתר שניתנה לה לא תהפוך לגזל המרחב הציבורי והריסתו. במקום עמידה בסטנדרט בטיחות נאות, והקפדה על קיומם של אמצעים למניעת דליפות היא בחרה לזלזל בזכות שניתנה לה, לחסוך במשאבים, ולסכן את כלל הציבור, סיכון אשר למרבה הצער התממש". נכתב בבקשה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי.

ששי חורש

"גם לאחר קרות האירוע, לא פעלה קצא"א כפי המצופה ממי שזה עתה זיהמה זיהום חמור ביותר את אחד מנכסי הטבע החשובים הקיימים לציבור בישראל, וממי שהעמידה בסיכון מערכת אקולוגית שלמה של חי וצומח, חלקה ייחודית לאזור. כך, במקום לפעול ביעילות לתיקון הדליפה ולהעברת כלל המידע הרלבנטי לרשויות ולציבור, המשיבה מסרה לציבור ולרשויות מידע חלקי ומטעה, ורק לאחר מספר ימים התברר גודל האסון".

התובע הייצוגי מבקש מבית המשפט להצהיר ולקבוע כי קצא"א התרשלה בניהולה את צינור הנפט אילת-אשקלון וברשלנותה גרמה לנזק לחברי הקבוצה. כמו כן מתבקש בית המשפט לקבוע כי קצא"א הפרה את חובותיה מכוח חוק זיכיון צינור הנפט. בנוסף הוא מבקש מבית המשפט לתת צו עשה, המחייב את קצא"א לפעול באופן מיידי להתאמת הצינורות וכלל המכשירים שבשימושה, להקים מערך ביקורת ופיקוח פנימיים למניעת הישנות אירועים כאלו ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות, על מנת לשקם את הפגיעה האנושה שגרמה לצומח ולחי, בשמורת עברונה ובאזורים הסמוכים לה.

לטענת התובע הייצוגי, למרות קיומו של פיקוח זה או אחר על ידי הממשלה על פעילות קצא"א, פיקוח זה אינו משיג את מטרתו, ואינו מגן על הציבור מפני מעשים רשלניים ומחדלים של החברה. "פעם אחר פעם, במשך חמישים השנים האחרונות, גרמו דליפות נפט ממתקניה של המשיבה לנזקים אקולוגיים חמורים. כבר בשנות השבעים אירעה דליפת הנפט לשמורת עברונה, שנים ספורות לאחר מכן אירעה דליפת נפט למפרץ אילת, לפני שנים ספורות אירעה דליפת נפט לשמורת נחל צין ובחודשים האחרונים דליפת נפט באזור נתניה-בית יהושע, ועתה דליפה נוספת, החמורה בתולדות מדינת ישראל, בשמורת עברונה". הוא הוסיף כי "אלו הן רק הדליפות שהידיעה אודותיהן הגיע לציבור, וסביר שהיו אחרות, אשר נותרו עלומות בשל מעטה החיסיון בו נעזרת המשיבה על מנת שלא להציג בפני הציבור דין וחשבון אמיתי על פעילותה".

מקצ"א נמסר בתגובה: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהייתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף. לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר.

"החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים על פי הנדרש ובזמן אמת ופעלה על פי התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.

"החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת, בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.

"מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורט"ג פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. 

"החברה אינה מקלה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו.

בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#