מי המציא את יום העצמאות וכמה חוקים יש בישראל? מהיום תוכלו לדעת בקלות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי המציא את יום העצמאות וכמה חוקים יש בישראל? מהיום תוכלו לדעת בקלות

הכנסת מתפזרת, אבל בשנה האחרונה הספיקה להקים מאגר חקיקה לאומי, שיעלה היום לאינטרנט ■ המידע בו מגלה, למשל, אילו שרים ממונים על מספר החוקים הגבוה ביותר ומהם החוקים שתוקנו הכי הרבה

5תגובות

היום יעלה לאוויר מאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת. המאגר כולל מידע על כל חוקי המדינה, קישורים לכל חוק ולחוקים שתיקנו אותו, ל"דברי הכנסת" (ישיבות המליאה) ולפרוטוקולים של הוועדה ולנוסחי הצעת החוק בקריאות השונות.

עד כמה שהדבר נשמע מוזר, עד כה נזקקו המעוניינים במידע מסוג זה לשירותי מאגרי מידע משפטיים פרטיים. חוקי ישראל מתפרסמים בדפוס מאז קום המדינה, אך שום גורם רשמי לא ריכז אותם. הכנסת נטלה על עצמה את התפקיד, והיא פועלת כעת להשלים את החסר.

אורן נחשון

עו"ד גלי בן אור, מנהלת פרויקט מאגר החקיקה, מדגישה כי הוא אינו מתחרה במאגרים הפרטיים. "הוא בראש ובראשונה מביא לידי מילוי את חובתה של המדינה להביא בפני האזרח את המידע לגבי החוקים החלים עליו בצורה מפורטת, נגישה ושקופה".

המאגר מאפשר חיפושים וחיתוכי מידע שלא היו זמינים עד היום, מסבירה בן אור, כמו "חיתוך לפי תאריכים, לפי הכנסת שבה התקבל החוק ולפי השר הממונה. ניתן לקבל מידע הן לגבי החוק והן לגבי התיקונים שנעשו בו, שכן לגבי כל חוק מפרט המאגר את רשימת החוקים שתיקנו אותו לאורך השנים. גם רשימה זו לא היתה קיימת בפורמט זה באף מאגר קודם לכן".

מהעבודה על המאגר מתברר כי כיום יש בישראל 898 חוקים תקפים. חוקים אלה תוקנו עם השנים יותר מ-6,000 פעם. המאגר מאפשר לגלות כי בשיא התיקונים מחזיקה כנראה פקודת מס הכנסה עם יותר מ-200 תיקונים. במקום השני, חוק הביטוח הלאומי עם יותר מ-150 תיקונים. חוקים נוספים שעברו יותר מ-100 תיקונים הם חוק התכנון והבנייה ופקודת התעבורה.

המאגר חושף את מספר החוקים שעליהם מופקד כל שר. מתברר כי שר האוצר מופקד על המספר הגדול ביותר של חוקים, כ-180. צמוד אליו שר המשפטים, שמופקד על 178 חוקים. אחריהם במרחק גדול שר הפנים עם כ-80 חוקים.

בן אור מדגישה כי "המאגר עדיין לא כולל את הנוסח המלא של החוקים - כל התיקונים מאז נחקק לראשונה. השלב הראשון המועלה היום ישמש תשתית להכנת הנוסחים המלאים".

היא מוסיפה: "אני לא רואה תחרות בין המאגר הלאומי למאגרים הפרטיים. למאגרים הפרטיים יש חומרים רבים ושונים. ראשית, הנוסח המלא של החוקים, שעדיין לא קיים במאגר החקיקה, ומעבר לכך פסיקה וספרות משפטית". בן אור מודה כי היא מתרגשת מהמאגר ונזכרת בימיה כמתמחה שחיפשה סעיפי חוק בקבצים מודפסים. "אני נהנית כל כך כשאני מקלידה מלה אחת מתוך החוק שאני מחפשת ומוצאת בקלות, וישר יכולה לגשת לחוק. נראה לי שמתמחים יהיו מאושרים מהמאגר החדש".

מפתחי המאגר בחנו מאגרים דומים בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה לפני גיבוש המודל המקומי. כל חוק במאגר מוצג בדף המשמש מעין תעודת זהות, ובו שם החוק, המועדים שבהם פורסם לראשונה ותוקן באחרונה, סוג הצעת החוק ופירוט כל החוקים שתיקנו אותו, או שהוא תיקן. בכל חוק מתקן מוצגים פרטי המידע עליו: שמו, מראה מקום הסדרה שבה פורסם, המועדים שבהם נדון במליאה בקריאות השונות ובוועדות לקראתן, ומכל אחד מהם קישור למסמכים עצמם. בנוסף מוצגים בדף קישורים לנוסחי הצעת החוק על גלגוליה עד לנוסח החוק כפי שהתקבל בקריאה השלישית.

במאגר מוצגים הקשרים בין החוקים המקוריים לחוקים שתיקנו אותם במהלך השנים. לכל חוק מתקן מוצגת "מעטפת פרלמנטרית", הכוללת את נוסחי הצעת החוק מיום הנחתה על שולחן הכנסת ועד קבלת החוק בקריאה השלישית (בשלב זה יש במאגר נוסחי הצעות חוק לקריאה הטרומית רק מהכנסת ה-18); וקישורים לפרוטוקולי הוועדה שעסקה בהכנת החוק (בשלב זה רק פרוטוקולים של דיונים מהכנסת ה-17 ואילך); קישורים ל"דברי הכנסת" לקראת הקריאה הראשונה ולקראת השנייה והשלישית על כלל הצעות החוק, ולקראת הקריאה הטרומית בהצעות חוק פרטיות.

חידוש נוסף הוא הצגת מידע על פקודות שחוקקה מועצת המדינה הזמנית עד הקמת הכנסת ב-1949 ופורסמו ב"עיתון הרשמי", וכן פקודות שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי ופורסמו ב"עיתון הרשמי" המנדטורי. בשלב זה מוצגים חלקית במאגר רק שמות הפקודות; בהמשך יועלו גם נוסחי הפקודות. בכנסת מתכוונים להוסיף למאגר גם חקיקה עותמאנית שעדיין רלוונטית.

יצירת המאגר חייבה סריקה וקליטה של נתונים ומסמכים רבים. בחודשים הקרובים יושלמו הקישורים לפרוטוקולי הוועדות שדנו בהצעות החוק מאז קום המדינה. כבר עתה אפשר לראות באתר מסמכים רבים שעד כה לא היו זמינים לציבור במדיה דיגיטלית בצורה חופשית, חינמית ומאורגנת.

בשלב הבא מתוכננת הצגת הנוסח המלא של החוק - נוסח שישולבו בו כל התיקונים שנעשו בו מאז החוק המקורי. הכנסת פועלת להשלמת התשתית הטכנולוגית המתאימה וליצירת הנוסחים המלאים של החוקים, בהתבסס על התשתית שכבר קיימת במאגר. בשלב זה המאגר אינו כולל חקיקת משנה כמו תקנות, שניתן למצוא במאגרים הפרטיים. בכנסת אומרים כי בעתיד יורחב המאגר גם לכך.

מאחורי המאגר, שזכה לתמיכה ותקצוב ממנכ"ל הכנסת רונן פלוט, עומד שיתוף פעולה רב־זרועות. בן אור הובילה את הפרויקט לצד עו"ד דפנה ברנאי, הממונה על נוסח החוק בלשכה המשפטית של הכנסת, ואסף בן שאול מאגף המחשוב. היא מציינת את תרומתה של מנהלת ארכיון הכנסת, ד"ר רבקה מרקוס, שפועלת כבר שנים למחשוב המידע במשכן, ואת משרד המשפטים, שהשיג לכנסת חומרים היסטוריים.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר כי "מדובר במבצע איסוף נתונים אדיר. יצרנו כלי מרשים לציבור בכלל ולמי שמתעניין בעבודת החקיקה בפרט".

שירן גרנות

מי המציא את יום העצמאות?

מאגר החקיקה מעניק מבט היסטורי על המשפט הישראלי והחוקים שנחקקו מהקמת המדינה. בכנסת מקווים שהמאגר יספק לחוקרים תשתית למחקר על מגמות מדיניות והיסטוריות.

למשל, עיון במאגר מגלה כי אחת מהצעות החוק הפרטיות הראשונות בתולדות המדינה שהתקבלה כחוק היא זו שבה נקבע כי שמה של תל אביב ישונה לתל אביב־יפו. מ"דברי הכנסת" המקושרים לחוק מתברר כי הסיבה לכך היתה הרצון שלא למחוק את שמה של יפו, שיש לה היסטוריה עשירה, ולהותיר את שמה ברשימת ערי ישראל למרות איחוד הרשויות עם תל אביב.

אחת מהצעות החוק הממשלתיות הראשונות היתה חוק יום הקוממיות, ובה הוצע לקבוע כי ה' באייר יצוין כ"חג המדינה". בדיון לקראת הקריאה הראשונה, כפי שאפשר לראות ב"דברי הכנסת", הציע ח"כ אברהם אלמליח מרשימת הספרדים כי השם ישונה ל"יום העצמאות".

משפטני הכנסת אומרים כי מגיעה לו כנראה זכות היוצרים על שם זה. במאגר ניתן לראות כי בכנסת התעורר ויכוח אם תאריך החג ייקבע לפי הלוח העברי או הלועזי.
תחום איכות הסביבה העסיק את הכנסת כבר מראשית ימיה. בכנסת השנייה נחקק החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955.

דברי ההסבר להצעת החוק ממחישים את החשיבות בעיסוק בתחום הסביבה כבר בתחילת ימי המדינה. מטרת החוק היתה לשנות את היחס לחיות הבר. משפטני הכנסת מסבירים כי בפקודה המנדטורית נקבע הסדר ששמר על סוגי בעלי חיים יקרי מציאות, אך התיר לצוד חיות בר. הצעת החוק הממשלתית נועדה לשמור על אוכלוסיית חיות הבר הדלה מפני דילול נוסף. לפיכך ביקשה ההצעה לאסור ציד של חיות, פרט לחיות שצידתן הותרה על פי החוק. ח"כ יעקב אורי ממפא"י העיר בדיון: "אם כי הכנסת עמוסה בעבודה רבה בחקיקת חוקים חיוניים מאוד למדינתנו הצעירה, אני מקבל בסיפוק רב את הבאת החוק הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#