היום המוצלח של "המורשע מספר 1"

נראה שהשופט עמית - אחד מחמישה - מקבל את הגרסה של צ'רני כי לא הודה במתן שוחד

עידו באום
עידו באום

בית המשפט העליון החל לשמוע השבוע את ערעוריהם של מורשעי פרשת הולילנד. מעולם לא היה משפט הולילנד קרוב כל כך לפרויקט המיתולוגי המתנשא קילומטרים ספורים בלבד ממשכנו של בית המשפט העליון בירושלים.

המצלמות התמקדו בדני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים וכיום עבריין מורשע עטוי מדי אסיר, אבל היום הראשון לדיוני הולילנד בעליון היה היום של הלל צ'רני, היזם. משפט הולילנד הוא פרויקט חייו של צ'רני, המכנה עצמו לעתים "מורשע מספר 1", לציון העובדה שבכתב האישום בפרשת הולילנד הופיע ראשון ברשימה. צ'רני עירער על ההרשעה והפרקליטות, מצדה, עירערה ודרשה להחמיר את עונשו, בנימוק שעונש של שלוש שנות מאסר וחצי בפועל אינו משקף את חומרת ההרשעה במתן שוחד.

ניסיון ללמוד על הלך רוחם של שופטי העליון משאלות שהפנו לסניגורים הוא תמיד הימור מסוכן. בינתיים נשמעו טיעוניהם של המורשעים צ'רני, אורי לופוליאנסקי ואביגדור קלנר. בהמשך תשמיע התביעה גם את עמדתה, וגם אליה יפנו השופטים שאלות לא קלות.

חמשת השופטים בהרכב המורחב של העליון הפגינו שלשום בקיאות יוצאת מן הכלל בפרטי תיק הולילנד. ראש ההרכב, השופט סלים ג'ובראן, שב ואיתגר את עו"ד גיורא אדרת, סניגורו של צ'רני, בשאלות על התמונה העולה ממערכת היחסים המורכבת בין צ'רני לעד המדינה מחולל השוחד, שמואל דכנר. בבית המשפט המחוזי קבע השופט דוד רוזן כי צ'רני הבין שהכספים שהוא מזרים לדכנר משמנים את מכונת השוחד.

"עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד — זה נותן תמונה לא טובה", העיר השופט ג'ובראן לסניגור בפינג־פונג שהתנהל סביב משמעותם של מכתבי בקשות הכספים שכתב דכנר לצ'רני. צ'רני העביר לדכנר בשלבים מוקדמים סכומי כסף גדולים, הרבה מעל למה שהיה מחויב להעביר לו. אדרת הסביר כי לדכנר היתה מערכת יחסים עסקית מורכבת עם צ'רני. דכנר, שניהל את פרויקט הולילנד, אמור היה לקבל אחוזים ניכרים מרווחי הולילנד בהמשך הדרך.

הלל צ'רניצילום: אוליבייה פיטוסי

הסניגור הסביר שצ'רני נתן את הכספים מראש לבקשת דכנר בהנחה שהם יתחשבנו ביניהם בהמשך. "תשובה מצוינת", החמיא השופט יצחק עמית לסניגור, "למה הלקוח שלך לא אמר את זה קודם?"

השופט עמית היה גם נקודת האור בדיון מבחינתו של צ'רני. אחת הראיות שהביאה הפרקליטות נגד צ'רני היתה הודאתו בחקירת המשטרה כי הבין שסכום של 300 אלף שקל שהעביר לדכנר משמש לשוחד. השופט רוזן ראה באמירה זו הודאה וחיזק באמצעותה את הקביעה לפיה צ'רני הבין שמכלול מעשיו משמש תשתית למכונת השוחד.

"מה שבית המשפט ראה כהודאה, לשיטתי זו אינה הודאה", העיר בנחרצות מפתיעה השופט עמית. סניגורו של צ'רני טען כי היזם רצה לומר בחקירה שלנוכח מה שהסבירו לו החוקרים, הוא מבין בדיעבד שהכספים שנתן לדכנר שימשו לשוחד — לסוגיית המודעות לכך שהכספים שימשו לשוחד חשיבות רבה בערעור. נראה שהשופט עמית — אחד מחמישה — מקבל את הגרסה של צ'רני כי לא הודה במתן שוחד. מבחינת צ'רני מדובר בקרן אור של ממש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker