עורכי דין ומשפטנים כועסים: "הרפורמה תהיה הרסנית; זה מהלך קיצוני שגיבש אדם אחד"

עורכי דין, משפטנים ואנשי אקדמיה מתחו ביקורת קשה על אופן גיבוש הרפורמה החדשה בדין האזרחי ■ מגבש הרפורמה, השופט משה גל: "ועדה היתה לוקחת שנים. הטיוטה שלנו לא רעה"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

עורכי דין ואנשי אקדמיה מתחו אתמול ביקורת קשה ביותר על האופן שבו גובשה הרפורמה החדשה במשפט האזרחי בישראל. הביקורת התמקדה בחוסר השיתוף של הציבור ועורכי הדין בהליך גיבוש הרפורמה ובטענה כי משרד המשפטים ניסה להנחית רפורמה מהותית וחשובה בהליך זריז ולא שקוף, שאינו הולם את חשיבות הנושא. במשרד המשפטים מדגישים כי תכלית הרפורמה היא לטייב את ההליך השיפוטי האזרחי ולחסוך בזמן ובמשאבים, וכי ההחלטה לקיים את הליך גיבוש הרפורמה בצורה זו נבעה מהרצון לייצר תקנות מהירות, מחשש שהקמת ועדה ציבורית תביא להתמשכות גיבוש הרפורמה.

מתברר כי השופט בדימוס ומנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, שגיבש את הטיוטה לרפורמה, נעזר בתהליך גיבוש ההמלצות בצוות שכלל את איש האקדמיה, פרופ' מיכאל קרייני מהאוניברסיטה העברית, ושני עורכי דין בכירים בתחום הליטיגציה - עו"ד ד"ר רלי לשם ועו"ד ברוך (בוקי) כצמן.

עו"ד לשם, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, אמר על הרקע לרפורמה כי "צריך לזכור שאנחנו כבר 50 שנה מתנהלים על פי אותן תקנות עם שינויים לא מהותיים, ולא נעשה שינוי כללי שבו בחנו גם את השלד של התקנות. אין שום ספק כי להתפתחות הליטיגציה, לכניסת האלקטרוניקה ולגידול במספר התביעות ובמורכבותן יש השפעה משמעותית".

בהתייחס לסיבה שלשמה נוצרה הרפורמה מדגיש לשם כי "יעילות היא לא מילה גסה. הליך מבוזבז - שבו הצדדים מוזמנים לישיבות קדם משפט מיותרות, וההליכים מתקדמים בצורה אטית - פוגע אמנם גם במערכת, אבל בראש ובראשונה בצדדים ובעורכי הדין". לדבריו, ניתן לייעל את ה-מערכת כך שתהיה בפני השופט אינפורמציה רבה יותר כבר בשלב המוקדם של התיק. "השיטה החדשה לא באה לעשות חיים קלים לשופטים - להיפך, היא דורשת מהם להכיר את התיק בשלבים מוקדמים ולנהל אותו באופן יעיל מבחינת כל הצדדים", אמר.

שרת המשפטים ציפי לבניצילום: אוהד צויגנברג

לשם מסביר כי מתווה התקנות החדש יגרום לכך שההליכים המשפטיים יהיו קצרים יותר וממוקדים יותר. "כיום, כשמוגשת תביעה אזרחית, התובע לא חושב איך הוא יוכיח את הטענות שבכתב התביעה ובית המשפט לא יודע איך הוא מתכוון לעשות זאת. רק בשלב מתקדם יחסית יושבים עורכי הדין וחושבים מי העדים והראיות. הרעיון בשיטה החדשה הוא שכבר בשלב מוקדם הצדדים ידעו מה הראיות של שני הצדדים, והדבר יקדם פשרות ויהפוך את ההליך ליעיל יותר". לשם מודה כי "מדובר בתהליך לא פשוט, שידרוש הטמעה. היו מחלוקות בין היועצים השונים לצוות, אבל לא היו מחלוקות בנוגע לעיקרון".

עו"ד ברוך (בוקי) כצמן, ליטיגטור ושותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, שהשתתף גם הוא בגיבוש התקנות, טוען כי הכיוון של הטיוטה הוא נכון וחשוב. "מבחינתי שתי המטרות המרכזיות של הטיוטה המוצעת הן להקטין את העומס על המערכת בצורת שסתומים כבר בתחילת הדרך, ולקצר את זמן ניהול התיק בבית המשפט לאחר שנפתח ההליך", הוא אומר, ומדגיש כי בכל הנוגע לביקורות שנשמעות כי "אסור לשכוח שמדובר בטיוטה שאף אחד מחברי הוועדה לא חושב שתתקבל ככתבה וכלשונה. כדרכן של טיוטות היא תעבור עוד מספר שינויים. הציבור יהיה שותף והערות והארות יתקבלו בברכה. דבר אחד ברור — המצב כפי שהוא כיום חייב להשתנות". כצמן מציין כי "בנקודות רבות הטיוטה פשוט מיישמת החלטות שיפוטיות שלא מעוגנות בתקנות, ושמטרתן ייעול וקיצור ההליך המשפטי. בנקודות אחרות הטיוטה משמיטה תקנות ישנות, שאינן עולות בקנה אחד עם המצב בשטח".

"יעילות היא לא המטרה היחידה"

מומחים לסדר דין אזרחי מהאקדמיה מותחים ביקורת על תהליך גיבוש התקנות החדשות. כך, למשל, פרופ' אלון קלמנט מהמרכז הבינתחומי בהרצליה אומר כי "הפרויקט התנהל בצורה לא נכונה. מתחילתו נוהל באופן לא ראוי". לדבריו, "במקומות אחרים בעולם, באנגליה למשל, נעשה הליך דומה שמטרתו היתה לבדוק את החלפת תקנות סדרי הדין. זהו הליך שנעשה באמצעות הקמת ועדה רחבה שכללה שופטים, עורכי דין, אנשי אקדמיה ואנשי ציבור. הוועדה שמעה עדויות ופניות מהציבור, ורק אז גיבשה מסקנות ביניים. אחרי שפורסמו המסקנות בדו"ח ביניים הוודעה קיבלה תגובות מכל המגזרים הרלוונטיים - ולאחר מכן ישבה שוב וגיבשה החלטות סופיות".

בנוסף, קלמנט מציין כי קיימת בישראל כיום ועדה מייעצת לשרת המשפטים לעניין תקנות סדר דין אזרחי, שבה יושבים שופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה שביניהם שופט העליון צבי זילברטל, עו"ד אייל רוזובסקי, פרופ' איסי רוזן צבי, עו"ד רלי לשם והשופט בדימוס יהודה זפט. הוועדה אחראית על תיקון או שינוי תקנות סדר הדין האזרחי. "במקרה של הרפורמה הזו — הוועדה המייעצת כלל לא היתה שותפה בתהליך", אומר קלמנט. "השופט בדימוס גל התייעץ עם מי שהוא בחר באופן לא שקוף לציבור. חשוב לי להדגיש שאני לא טוען כנגד השופט בדימוס גל. השופט גל מוכשר ומקצועי, אבל זה לא הופך את ההליך הזה לתקין".

משה גלצילום: סלמן אמיל

קלמנט מוסיף ומדגיש: "רוצים לשנות את הקורפוס הכללי של התקנות. זה מהלך קיצוני, שמעולם לא נעשה בישראל. לעשות מהלך כזה באמצעות מינוי של אדם, מקצועי ככל שיהיה, שמגבש טיוטה אחרי שהוא מתייעץ עם מי שהוא רוצה באופן לא שקוף לציבור - זה לא תקין".

קלמנט מדגיש כי ההשפעה של הרפורמה על הציבור היא לא רק פרוצדוראלית: "לרפורמה השפעות מרחיקות לכת, והן לא טכניות - היא משפיעה על ההתנהלות של כל מערכת השמירה על החוק במגזר הציבורי והפרטי, משפיעה על זכויות של אזרחים במדינה ועל האופן בו ההליך מתנהל בבית המשפט. יעילות היא לא המטרה היחידה ולא העיקרית. יש שורה של מטרות שהפרוצדורה אמורה להגשים - ובראשן זכות הגישה לבית המשפט".

"הנזק יעלה 
על התועלת"

פרופ' איסי רוזן צבי מאוניברסיטת תל אביב, מומחה לסדר הדין האזרחי וחבר הוועדה המייעצת לשרת המשפטים בנושא, קיבל את הטיוטה רק לפני יומיים בתוקף תפקידו בוועדה המייעצת.

"החלקים שהספקתי לקרוא עד כה אינם טובים, ולדעתי הרפורמה לא תצליח להשיג את מטרתה", הוא אומר. לדבריו, השופט בדימוס גל פנה אליו להתייעצות במהלך העבודה על הרפורמה. "אמרתי לו שההליך הזה לא תקין, ושאני מתנגד לכל המהלך באופן שבו הוא נעשה", הוא מדגיש.

עו"ד ברוך (בוקי) כצמןצילום: עופר וקנין

לדבריו, "ההליך לטעמי לא יכול לעמוד בביקורת מנהלית, בטח כאשר מדובר ברפורמה כל כך עמוקה. העובדה שאדם אחד - חכם ככל שיהיה - ישב וכתב טיוטה של תקנות לבדו, בעצם, פוגעת בעקרונות הכי בסיסיים של האופן שבו יש לחוקק תקנות במדינת ישראל". הרפורמה החדשה תיצור, לדבריו, הליך לא ראוי, שיפגע בצדק ובשוויון.

"אני משוכנע שהשופט גל מאמין בכל ליבו שהרפורמה תשפר את המצב הקיים, אבל ללא דיון ציבורי ובלי השתתפות של כל הגופים הרלוונטיים ומחקר רציני - אי אפשר לעמוד על הבעיות האמיתיות ולמצוא דרכים לתקן אותן. התפיסה שלפיה ניתן לעשות הליך כזה ולהגיע לתוצאה טובה יכולה לנבוע מתפיסה שלפיה כללי הפרוצדורה הם ענין טכני של אדמיניסטרציה שיפוטית, כאשר למעשה כללי הפרוצדורה משפיעים על זכויות מהותיות. אם היו מבקשים ממני לכתוב את זה בעצמי - הייתי אומר שאני לא רוצה ולא מסוגל לקחת על עצמי פרויקט כזה לבד".

למרות שבבסיס הרפורמה עומדת השאיפה ליצור יעילות, רוזן צבי סבור כי התקנות החדשות ייצרו דווקא את ההיפך. "אני לא חושב שהעובדה שישנן 532 תקנות היא הסיבה לכך שהדברים לוקחים כיום כל כך הרבה זמן. אני לא אומר שהתקנות עכשיו הן מושלמות. הן לא. אבל הדרך לשפר את המצב הקיים היא לא להפחית את מספר התקנות".

לדבריו, "אם השרה תחתום על התקנות החדשות התוצאה עלולה להיות הרסנית. אם הרפורמה תכנס לתוקף - הנזק שייגרם יעלה על התועלת".

רוזן צבי מוסיף כי ראוי לעגן את הפרוצדורה בחוק, ולא בתקנות. "פרוצדורות הן לא רק עניין טכני. הן משפיעות בצורה ישירה ועקיפה על הזכויות המהותיות של הצדדים. סדר הדין האזרחי צריך להיות מעוגן בחוק כמו סדר הדין הפלילי. אם יש צורך בחקיקה, היא צריכה לעבור בהליך ציבורי שכולל ועדות שמחייבות את הפוליטיקאים בהליך מסודר שיש בו אלמנטים של שיתוף הציבור".

פרופ' אלון קלמנט

רוזן צבי מסכם כי "אין לי ספק שכוונותיהם של כל המעורבים בהליך הזה היו טובות. הם חושבים בכנות שהם ישפרו את המערכת - אבל אני חושב שהם טועים. הליך נכון היה יכול להוציא מוצר שיש בכוחו לשפר את המצב הקיים".

פרופ' דודי שוורץ, רקטור הקריה האקדמית אונו, מומחה בתחום המשפט האזרחי, מדגיש כי "המערכת בבעיה - והיא טעונה רפורמה. המערכת סובלת עומס תיקים עם מעט שופטים, והיא נתפסת כבר שנים כעל סף קריסה. כולם עובדים על הקצה, ומי שסובל מכך הוא הציבור בכללותו. לכן, ברור שצריך רפורמה. מה שהיה לפני זה כיבויי שריפות מקומיים". לדבריו, יש למצוא את האיזון בין הכרעה משפטית צודקת ליעילות. "חשוב לזכור שגם את הצדק צריך לנהל. עד היום כל מי שהציע הצעות היה מהברנז'ה המשפטית, בעוד היה צריך להתייעץ עם מומחים לניהול".

"הזדעזעתי מהמצב של ההליך השיפוטי"

משה גל, מצדו, דוחה את הביקורת: "כשמקימים ועדות זה דבר שנמשך שנים ואף פעם לא נגמר. ועדה לא היתה מסיימת את הרפורמה כל כך מהר - ובדרך הזו אנו מגישים טיוטה, שאני חושב שהיא לא רעה, אחרי שמונה חודשים בלבד".

גל מתייחס גם לאופן העבודה על הרפורמה: "הרפורמה נערכה לאחר מחקר מעמיק. קיימתי עשרות פגישות, נפגשתי עם כל המרצים לסדר דין אזרחי ועם כל הוועדים הרלוונטיים בלשכת עורכי הדין. אני מבין שכל עורך דין וכל פרופסור חושב שהוא מומחה ושהוא היה יכול לעשות את זה טוב יותר, אבל זה לא רק עניין של אקדמיה - אלא עניין של פרקטיקה. אני מניח שבחרו בי בגלל הניסיון הפרקטי שלי; אני הייתי גם עו"ד, גם שופט וגם מנהל בתי המשפט".

עו"ד רלי לשםצילום: אייל טואג

גל מציין כי הוא מוכן לשמוע ביקורת על התוכן של הרפורמה ובדיוק לצורך כך היא מועברת כעת לעיון הציבור. עם זאת, הוא מדגיש כי "הביקורת צריכה להיות עניינית ומאוזנת, ולא ממי שמיד ביום הראשון חשב שזה לא בסדר שאנחנו אלה שעובדים על זה. בסופו של דבר, הנוסחה של התקנות גמישה וטובה. אנחנו פתוחים לדיון, הרי כולנו רוצים לקדם את ההליך השיפוטי - שנמצא כיום במקום לא טוב. דיברתי עם עורכי דין והזדעזעתי מהמצב של ההליך השיפוטי במדינת ישראל".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "חקיקת משנה אינה מחייבת בפרסום להערות הציבור. עם זאת, בשל החשיבות שראתה השרה לבני בקבלת הערות מן הציבור אשר לתקנות אלה, מצאה לנכון לפרסם את טיוטת התקנות להערות הציבור לפרק זמן של 21 יום, כפי שהדבר נעשה ביחס לחקיקה ראשית. ההסדרים המוצעים נקבעו לאחר עבודת מחקר ובדיקה מאומצת, תוך שימוש בעבודה היסודית של הייעוץ האסטרטגי שנעשה על ידי חברת שלדור, מחקרים שערכה מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט וכן בחינה של הסדרים קיימים באנגליה. הטיוטה הופצה להערות הציבור במטרה לשתף את הציבור בהסדרים המוצעים תוך קבלת הערות ושקילתן באופן יסודי וממצה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker