כך תיראה הרפורמה שתשנה את כל התביעות האזרחיות בישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תיראה הרפורמה שתשנה את כל התביעות האזרחיות בישראל

לאחר שנת עבודה תחת מעטה סודיות, יפרסם בקרוב צוות בראשות השופט בדימוס משה גל הצעת רפורמה מקיפה ■ שרת המשפטים תומכת, אך הרפורמה גובשה בלחץ זמן, בלי שקיפות ובדגש חזק על אינטרס השופטים ■ ומי בכלל צריך מהפכה?

46תגובות

אחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתחום המשפט האזרחי - בלי הגזמה - מתרחש כבר כמעט שנה מתחת לרדאר, ומגיע בימים אלה לסיומו. צוות בראשות השופט המחוזי בדימוס משה גל, לשעבר מנהל בתי המשפט, השלים את גיבושה של טיוטה המציעה רפורמה מקיפה בתקנות סדר הדין האזרחי. הדרך שבה מתנהלים משפטים אזרחיים בישראל, ובסוגיות מסוימות גם הליכים משפטיים אחרים, תשתנה מהיסוד. עבור עורכי הדין זו מהפכה של ממש, ולא כולם יאהבו אותה, בלשון המעטה.

עבודת הצוות בראשות השופט גל נעשתה תוך שמירה על סודיות. גל נבחר לתפקיד על ידי משרד המשפטים, בין היתר בגלל היכרותו המעמיקה עם מערכת המשפט. העובדה שהוא זוכה לאמונו של נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, היא סיבה נוספת.

עופר וקנין

גרוניס הוא מומחה ידוע בתחום סדר הדין האזרחי. הדעה הרווחת היא שרפורמת סדר הדין האזרחי היא אחד הדברים שהוא מעוניין להשאיר כמורשת עם סיום כהונתו כנשיא. גרוניס קידם שורה ארוכה של מהלכים שנועדו לייעל את מערכת המשפט ולהפחית את העומס עליה, כלומר על שופטיה. רפורמת התקנות של גל שואבת את השראתה מאידיאולוגיה המאזנת בין זכות הציבור לגישה לערכאות לרצון לקדם יעילות שיפוטית. הטיוטה אמנם עדיין לא פורסמה, אך ממה שכבר ידוע עליה, היעילות השיפוטית מקבלת בה משקל גדול.

שרת המשפטים, ציפי לבני, תומכת במהלך, אך מבינה שהרפורמה לא תעבור בקלות. אולי כדי לרכך את המהלומה, פירסמה השרה הודעה השבוע, שנשמעת כמו קדימון לקראת המסמך שעומד ליפול על עורכי הדין. בהודעה נאמר כי היא מתכננת להפיץ בקרוב "טיוטה של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה–2014, הכוללת רפורמה מקיפה ושינוי של סדרי הדין בהליכים אזרחיים, ותכליתה לטייב את ההליך השיפוטי האזרחי, לחסוך בזמן ובמשאבים, מבלי לפגוע בעשיית הצדק". ברור, מי לא רוצה לטייב את ההליך בלי לפגוע בעשיית הצדק? שילוב מובן מאליו, בדיוק כמו מדינה יהודית ודמוקרטית.

לבני מציינת כי הרפורמה נערכה על ידי גל בשיתוף עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט "ובהתייעצות עם גורמים שונים", אבל האמת היא שהטיוטה נוסחה תחת מעטה של סודיות. מעטים מחוץ לצוות של גל זכו לעיין בה. השופט אמנם התייעץ עם אנשי אקדמיה, עורכי דין ושופטים, אבל ההתייעצויות ברובן לא כללו חשיפה של הטיוטה, אלא הצגה כללית של הרעיונות. זו בעיה, כי בענייני פרוצדורה - השטן מצוי בפרטים הקטנים. רק שאלה עדיין לא נחשפו. עינם של עורכי דין בודדים בלבד זכתה לשזוף את טיוטת התקנות, ולא כולם מתלהבים.

הקדימון של לבני חושף בקווים כלליים מה טמון ברפורמה.

1. רק סוג תביעה אחד

בהודעת השרה נאמר כי ברפורמה "מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים המקובלים כיום. כמות התקנות צומצמה באופן משמעותי, ופתיחתו של הליך תיעשה לפי המוצע בדרך אחת של הגשת כתב תביעה, ולא יהיו עוד דרכים אחרות לפתיחת ההליך".

ככל הנראה, הרפורמה מציעה לבטל מסלולי דיון מהירים כמו "המרצת פתיחה" (סוג תביעה המיועד לעניינים שבהם המחלוקת העובדתית פשוטה, ונדרשת בעיקר הכרעה בסוגיה משפטית) וסדר דין מקוצר. ועוד דבר, ברפורמה מוצע כי כל תביעה תהיה מגובה בתצהירים - חובה שקיימת כיום רק בהליכי תביעה מהירים.

הרפורמה אמורה להצעיד את מערכת המשפט לעידן האינטרנט, ולאפשר סוף־סוף למסור כתבי תביעה באופן אלקטרוני במקום המצב הארכאי הקיים.

2. הגבלות על כמות הניירת

עורכי דין נוטים לכתוב הרבה, וכתבי טענות המוגשים לבתי משפט מגיעים למאות עמודים מודפסים כעניין של יום ביומו. "ברפורמה נבחנו חסמים הגורמים להתארכות הדיונים בבתי המשפט - השימוש בניירת רבה, דבר הגורם לקושי באיתור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וכן תופעה של היעדר התייחסות למועדים", נכתב בהודעת השרה.

לדבריה, "כל אלה גורמים לבזבוז זמן יקר, המהווה משאב ציבורי מובהק. על כן, מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות, לתחום את היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד, וכן לקבוע הסדר שלפיו מסמך אשר מבקשים להגישו לבית המשפט ואשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יתקבל לרישום".

זוהי הכרזה שתעמיד על הרגליים האחוריות את לשכת עורכי הדין, גוף שיחסיו עם השופטים ממילא קוצניים. עורכי דין אוהבים לטעון טענות, ובאריכות. הגבלות על היקף כתבי הטענות נחשבות לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי.

ואולם שופטים צריכים לסגור תיקים מהר. כדי שמשהו מתוך ההכרזה הזו יתממש במציאות, צריך יהיה לייצר שינוי תודעתי של ממש במערכת המשפט. ספק אם אישור חטוף של תקנות חדשות יספיק לכך.

אמיל סלמן

3. ידברו הצדדים לפני המשפט

ברפורמה ייכלל הסדר שמחייב תובע ונתבע להחליף ביניהם מידע עוד לפני הגשת התביעה. כן, לפני שמגיעים לבית המשפט.

בהודעת השרה נכתב כי "אחת הבעיות היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה, ולא אחת נתקל השופט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם אודות המחלוקת. לפיכך, מוצע לכלול הסדר מחייב, עובר לשלב הגשת כתבי הטענות, הכולל פעולות שעל בעלי הדין לנקוט בטרם יוגש ההליך לבית המשפט". זה ממש חידוש שרק פרטי הפרטים יוכלו ללמד כיצד ניתן לעכל אותו.

4. הזכות להליך ראוי והוגן

אחת הבעיות בתקנות סדר הדין היא היעדר דברי הסבר וקווים מנחים, שידריכו את השופטים ואת עורכי הדין. במסמך הרפורמה כתב השופט גל עקרונות מנחים כאלה. "התקנות המוצעות כוללות עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים.

לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים", מבטיחה הודעת השרה.

שקודם יתחילו ליישם את התקנות הקיימות

כללי סדר הדין האזרחי משתרעים כיום על פני 532 תקנות. חלקן ארכאיות ומיותרות. חלק אחר נתון לפרשנויות ויוצר חוסר ודאות. בהחלט יועיל לעשות שם סדר, אבל לאורך השנים קבע בית המשפט העליון שוב ושוב כי הסנקציה העיקרית שתושת על מידיינים שאינם מקפידים על התקנות היא הוצאות משפט. שופטים בעצמם אינם מקפידים במיוחד על התקנות. בהכללה, אפשר לומר שהבעיה אינה התקנות אלא מי שאוכף אותן - בתי המשפט. הבעיה מתחילה מלמעלה. חוץ מהנשיא גרוניס, אגב, שידוע בהקפדה יתרה.

עוד לפני שפורסמה הרפורמה, נשמעת ביקורת. ראשית, לא ברור מדוע נחוצה רפורמה שלמה שמטרתה לגרום לשופטים ולעורכי הדין להקפיד על כללי הדיון. מדוע לא להורות לשופטים ליישם את תקנות סדר הדין הקיימות ככתבן וכלשונן? החלפת כל תקנות סדר הדין עתידה לגרום להתפוצצות של הידיינויות משפטיות על פרשנות התקנות החדשות. ספק אם המהלך יפחית עומס בטווח המיידי. בטווח הארוך - אין לדעת.

שנית, גיבוש הרפורמה עד כה נעשה ללא שיתוף הציבור. רק לאחר שהושלמה הטיוטה יוכל הציבור לחוות דעה. יש הבדל בין האפשרות להעיר הערות על מכלול קיים ומגובש של תקנות לבין שותפות והשפעה על תהליך הגיבוש מתחילתו. הרושם הוא שבדיוק את השיתוף הזה היה מי שרצה למנוע. מעניין יהיה לראות כיצד תקבל קהילת עורכי הדין את ההתנהלות הזאת.

ובכלל, למה תקנות? במדינות רבות מעוגנות הוראות סדר הדין בחוק, כלומר במדרג חוקי גבוה יותר המחייב אישור בכנסת. בישראל, שרת המשפטים מוסמכת לקבוע את התקנות בעצמה, ולכן יכולה לשנות את כל התקנות בקלות. אם כבר עושים רפורמה, כדאי היה לחשוב על העברת כללי הדיון מתקנות לחקיקה. אולי כך יזכו הכללים גם ליחס קפדני יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#