בענף הפטנטים דווקא משתלם לחכות - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בענף הפטנטים דווקא משתלם לחכות

לפסיקת העליון בארה"ב, בעניין אליס, יש משמעות כלכלית לא מבוטלת עבור חברות ישראליות רבות

תגובות

תעשיית הפטנטים הפכה משמעותית ביותר בשנים האחרונות, כאשר חברות ענק וחברות סטארט אפ כאחד תולות את עתידן הפיננסי בשוויים של הפטנטים הרשומים על שמן. בחברות רבות מהווים הפטנטים כוח מניע, "הנשק הסודי" שעוזר לאותן חברות להתמודד בסביבה תחרותית, במרוץ הבלתי נגמר אחר הטכנולוגיה והחדשנות.

כיום לפטנטים יש משמעות כספית ניכרת (שיכולה גם להגיע לסכומים בני 10 ספרות - דוגמת תביעות הפטנטים בין אפל וסמסונג), ולכן חברות פועלות בדרכים שונות למימוש הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם - בין אם על ידי מכירת הפטנטים לחברות או גופים עסקיים אחרים או על ידי תביעת תמלוגים/פיצויים ממפרי זכויות שימוש שניצלו שלא כדין את הפטנטים וכו'.

חברות משקיעות ממיטב משאביהן בפיתוח הפטנטים, ברישומם ובהגנה עליהם, מתוך הבנה עמוקה שעל תרנגולת שעשויה להטיל ביצי זהב צריך להגן היטב. ואולם, בקיץ האחרון פסיקה של ביהמ"ש העליון בארה"ב טרפה במידת מה את הקלפים.

בפסק דין שניתן בחודש יוני השנה (פס"ד ALICE) קבע בית המשפט העליון בארה"ב כי שיטה ממוחשבת לחילופי התחייבויות פיננסיות בין שני צדדים תוך שימוש בצד שלישי כנאמן, עליה נתבקש ביהמ"ש לאשר הגנת פטנט, אינה כשירה לפטנט. ביהמ"ש קבע בין היתר כי ההמצאה הינה בגדר "רעיון אבסטרקטי" שניתן היה לממשו גם באופן אינטואיטיבי על ידי קבוצת אנשים, וכי ההמצאה אינה משפרת את יעילות המחשב אשר מיישם אותה, ולכן אינה ראויה להגנת פטנט.

החלטת ביהמ"ש שלא לאשר מתן פטנט בקשר להמצאה הספציפית שהוא דן בה לא הפתיעה איש, אולם נימוקי בית המשפט אכזבו רבים לנוכח הציפיות הגדולות מפסק הדין. בתעשיית התוכנה ובקהילה המשפטית קיוו לפסיקה שתקבע קווים מנחים וברורים אילו המצאות תוכנה המיושמות בעולם העסקי הינן כשירות להגנת פטנט. בפועל, בית המשפט בחר להתמקד בנתיב צר של דיון בהמצאה הספציפית שהובאה בפניו ולא ניצל את ההזדמנות לקבוע כללים שיאפשרו להגדיר מהו רעיון אבסטרקטי ככלל, ובתחום העסקי בפרט.

אי-פי

היעדר הגדרה ברורה של המונח "רעיון אבסטרקטי" יצר גל הדף, שהצליח להפתיע רבים בתעשייה. הקהילה המשפטית, משרד הפטנטים בארה"ב וגורמים רלוונטיים בעולם העסקי העוסקים במכירת וקניית פטנטים, נתנו לפסק הדין פרשנות שמרנית לפיה רעיון אבסטרקטי איננו מוגבל רק לשיטות עסקיות אלא חל במקרים רבים גם על המצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה. לפרשנות זו משמעות דרמטית, היא מטילה צל כבד על ענף התוכנה אשר נהנה במשך שנים ארוכות מרמת ודאות גבוהה באשר לתקפותם של פטנטים טכנולוגיים, בין היתר בעקבות סדרת החלטות קודמות של בתי משפט בארה"ב.

מומחים רבים סבורים כי החלת המונח רעיון אבסטרקטי על המצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה מהווה תגובת יתר לא פרופורציונית. עמדה זו נסמכת על ההיגיון הפשוט שאם כוונת ביהמ"ש היתה להחיל את ההגבלה הזו על המצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה זה היה נאמר בפסק הדין באופן מפורש, ללא הותרת מקום לספק, פרשנות ו/או חיפוש מסרים סמויים בדברי בית המשפט. אבל עד שייעשה "תיקון" על ידי רשות משפטית מוסמכת כמו הכרעה/הבהרה של ביהמ"ש לערעורים (CAFC) או פסיקה נוספת של העליון, אנו מצויים בתקופת ביניים של אי ודאות.

התוצאה הנוכחית היא שגורמים בתעשייה המעוניינים לממש זכויות הקשורות לפורטפוליו של פטנטים בתחום התוכנה, יתקלו בשוק זהיר וחשדן, גם כשמדובר בפטנטים איכותיים. תג המחיר בעסקאות של מכירת פטנטים בשטח התוכנה צנח ב-50% לפחות אל מול ערכם לפני פסק הדין.

עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מדובר בכשל שוק ובמצב זמני, ויש להניח שכמו בתחומים אחרים בהם אנו עדים לתיקון "כשל שוק", גם כאן אנו צפויים לחזור בתוך כשנה-שנתיים למצב שהיה טרום פסק הדין. מאחר וישראל הינה מעצמה בשטח התוכנה, ואף מצויה בין המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים (רביעית אחרי ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה), יש לפסיקת העליון בארה"ב משמעות כלכלית לא מבוטלת עבור חברות ישראליות רבות.

מדיניות נבונה היא להמתין עד שוך הסערה ולא לקבל החלטות חפוזות שעלולות להתברר כשגויות, כגון מכירת פטנט במחירי שפל או לחילופין הפחתת ההשקעה בהגנה על פטנטים. החלטה מסוג זה עלולה להיות שגיאה עסקית משמעותית שתביא לצמצום או ביטול היתרון התחרותי מול חברות מתחרות. לצד זה, הגנת פטנט מהווה גם גידור סיכונים להשקעות מחקר ופיתוח בחברה, כך שבמקרה של כישלון עסקי ניתן יהיה "להציל" חלק מההשקעה בחברה על ידי מכירת הקניין הרוחני שלה. מי שיחליט היום לנטוש את הנתיב של הגנת פטנט או יזדרז בביצוע עסקאות בקניין רוחני עלול למצוא את עצמו בעוד תקופה לא ארוכה מכה על חטא.

הכותב הינו עו"ד ועורך פטנטים, שותף בכיר וראש מחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#