משרדי הממשלה שלא חשפו נתונים כספיים התעלמו מהנחיית משרד המשפטים - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרדי הממשלה שלא חשפו נתונים כספיים התעלמו מהנחיית משרד המשפטים

לאן הולך הכסף של משרדי הממשלה? ■ היחידה לחופש המידע העבירה בתחילת יולי הנחיה מחייבת למשרדים לספק מידע לגבי התקשרויות עם ספקים חיצוניים, אבל בחלק ממשרדי הממשלה היו עסוקים בעיקר בחיפוש תירוצים לכך שלא מילאו אותה

5תגובות

בין הגופים הממשלתיים שלא הגישו מידע על התקשרויותיהם עם ספקים חיצוניים היה משרד הבינוי והשיכון, בראשות השר אורי אריאל, שטען בהמשך לפניית TheMarker בתחילת השבוע כי "לשכת הדובר לא הכירה את הפנייה של התנועה לחופש המידע או כל גורם אחר ביחס לבקשת המידע על הוצאות עבור ספקים, והדבר טופל מול הממונה על חופש המידע במשרד. מבדיקה עם הממונה עולה כי לאור אופי השאלה, המתינו משרדים שונים להנחיות היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. הפנייה נבדקת, והתשובות יישלחו עם סיום הכנתן".

גם דובר משרד התחבורה, בראשות השר ישראל כ"ץ, נימק את אי־מתן המידע בכך שהדובר טען שלא קיבל פנייה בנושא, ושהפנייה נשלחה בוודאי לממונה על חופש המידע במשרד. הממונה לא היתה זמינה לתשובות ביום שבו התבקשה התגובה, ולכן במשרד לא ידעו להגיד מה הסיבה שהמידע לא פורסם והאם יתפרסם בהמשך.

למשרדי ממשלה שלא פירטו את ההוצאות קל למצוא תירוצים כמו "לא ידענו, בעצם המתנו, כל הזמן הזה ביררנו". בפועל, היחידה הממשלתית לחופש המידע הפיצה את ההנחיה המחייבת למשרדי הממשלה לספק את המידע כבר בתחילת יולי, כך שנראה כי התירוצים הללו אינם משכנעים. גם ביחידה לא רווים נחת מהתירוצים ומחוסר שיתוף הפעולה של חלק מהמשרדים. בשלב זה היחידה בודקת אלה משרדים עדיין לא העבירו תשובה - ותפעל על פי סמכויותיה (הבסיסיות למדי) כדי שהמידע יועבר.

אוליבייה פיטוסי

70% מהבקשות למידע נענות

ביחידה לחופש המידע, שהוקמה לפני שנתיים מכוח החלטת ממשלה, אמרו אתמול ל-TheMarker כי "בעקבות פניות של ממונים על חופש המידע במשרדי ממשלה, זיהתה היחידה שהוגשה בקשה רוחבית לקבלת פרטי התקשרויות עם ספקים. כפי שנוהגת היחידה במקרים מסוג זה, היא בוחנת את השאלה העומדת על הפרק ומנחה את הממונים כדי שתהיה עמדה אחידה במענה לבקשה. לאור תקדימיות הנושא וחשיבותו, יזמה היחידה פנייה למחלקת ייעוץ וחקיקה לגיבוש הנחיה מחייבת. עם קבלת ההנחיה, שהיחידה היתה שותפה בגיבושה, היא הופצה לממוני חופש המידע במשרדי הממשלה השונים ב-8 ביולי 2014".

חוק חופש המידע עבר ב-1998 - אבל בלי תקנים, בלי תקציבים ובלי הפנמה של השירות הוא לא מצליח למלא את ייעודו. התגובה של המשרדים מאירה את הבעיה האנושית ביישום החוק: הוא אמנם מחייב כל ראש רשות ציבורית למנות אדם מקרב עובדיו שיהיה "ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור" ועל טיפול בבקשות לקבלתו, אך למרות יוזמות של משרד המשפטים, עד כה לא הוגדרו ברשויות השונות תקנים ייעודיים לממונים - ובהיעדר תקצוב, תפקיד הממונה מוטל כמעט תמיד על עובדים בעלי תפקיד עיקרי אחר.

עופר וקנין

כל ממונה תופש את תפקידו ומיישמו באופן שונה, וזוכה ליחס שונה מהרשות שבה הוא עובד. לפי סקר שערכה היחידה לחופש המידע, במרבית הרשויות הציבוריות הממונה על חופש המידע ממלא את תפקידו ללא סיוע. רק בתשע רשויות ציוותו לממונה עוד עובד: המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד התיירות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי.

ביחידה לחופש המידע, שאותה מנהלת עו"ד רבקי דב"ש, מנסים לקדם הגדרה סדורה יותר של מעמד הממונה על חופש המידע ברשויות, שפעמים רבות אינם מקבלים גיבוי מהמשרד.

הדו"ח השנתי של היחידה לחופש המידע ל-2014 מראה כי 70% מהבקשות למידע ממשרדי ממשלה נענות, מרביתן בתוך 30 הימים הקצובים בחוק. הדו"ח גם מראה כי סיבת הסירוב הנפוצה ביותר - 20% מהמקרים שלא נענו - היא שלא ניתן לאתר את המידע. כלומר, מידע השייך לציבור ומיוצר על ידי רשויות המדינה מכספי ציבור ובעבורו הלך לאיבוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם