קוליברי של ורטהיימר סוערת: המהנדס קפץ מהחלון עם חומר סודי, המנכ"ל גנב ידע

על פי תביעה שהוגשה, המנכ"ל שפוטר ב-2010 ומהנדס בכיר בחברה העתיקו ידע, שרטוטים, תוכניות ומוצרים עתידיים - ומוכרים כיום מוצרים 
לא מקוריים באיכות ירודה ■ הנתבעים: "דוחים את כל העובדות - התביעה הוגשה משיקולים זרים"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפרת נוימן

מהנדס שקופץ מהחלון עם חומר סודי שצילם, מנהלי חברה שעושים שימוש בידע גנוב ומנכ"ל לשעבר שמעתיק פיתוחים ומוכר אותם במחירים נמוכים ובאיכות ירודה - אלה הן ההאשמות העיקריות בכתב תביעה שהוגש לאחרונה בבית משפט המחוזי בחיפה על ידי חברת קוליברי ספינדלס, שבבעלות משפחת ורטהיימר. את החברה, שנמצאת בפארק התעשייה לבון, הקים ומנהל כיום אורן הרפז, נכדו של סטף ורטהיימר (בנה של הבת אירית), שרשום כבעל המניות היחיד של החברה שמחזיקה בקוליברי.

קוליברי, שהוקמה בתחילת 2003 ומעסיקה 33 עובדים, עוסקת בייצור חלקי מתכת למכונות, בין השאר בפיתוח וייצור ספינדלים לתעשיות עיבוד השבבים והמתכת. ספינדלים הם צירים מסתובבים שנמצאים בכלים שמרכיבים מכונות לייצור תעשייתי. ישקר, שהבעלות בה נמכרה לוורן באפט על ידי משפחת ורטהיימר, היא לקוחה מהותית של קוליברי. על פי כתב התביעה ישקר אף סייעה לקוליברי להגן על פיתוחיה באמצעות רישומי פטנטים.

על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עורכי הדין מדלן כהן וערן פרזנטי ממשרד מ.פירון ושות', ביוני 2010 פוטר תאודור (תדי) יפה מתפקיד מנכ"ל החברה, שאותו מילא מאז 2006, לאור חילוקי דעות בינו ובין הרפז, ו"לאחר שעזב את החברה עם 'בטן מלאה' - גמר אומר 'לנקום את פיטוריו' על ידי גזילת פיתוחים וידע שהצטברו בתובעת לאורך שנים".

הטענה היא כי יפה חבר לבכיר אחר בקוליברי, יצחק עוז, שהמשיך בתפקידו כמהנדס בחברה כשנה וחצי לאחר עזיבתו של יפה, וכי "בתקופה זו פעל עוז להעביר ליפה את כל הידע, הקניין הרוחני והסודות המסחריים שפותחו בחברה, בין היתר, בתקופת עבודתו של יפה וכאשר עוז לוקח חלק פעיל במהלכי הפיתוח".

"היו יושבים מסוגרים שעות על גבי שעות"

על פי כתב התביעה, עוז הועסק בקוליברי שנים רבות, בהתחלה כמהנדס ראשי ולאחר מכן כמנהל הנדסה, הוא בעל ידע מקצועי נרחב והיה שותף בפיתוחם של מוצרים רבים אצל התובעת. באוגוסט 2011 עוז התפטר. קוליברי טוענת כי "המזימה" בין יפה ועוז נרקמה עוד לפני עזיבתו של עוז, ולכן הוא נשאר בחברה לאחר שיפה פוטר. "יחסי העבודה בין יפה לעוז היו הדוקים וקרובים. קודם לעזיבתו של יפה את תפקידו כמנכ"ל התובעת, היו השניים יושבים מסוגרים שעות על גבי שעות בחדרו של יפה ועוסקים בעניינים שלאף אחד מעובדי החברה ובעליה לא נודע דבר לגביהם. יחדיו, באופן מסודר ומתוכנן, הם פעלו להעתיק את כל הידע, השרטוטים, התוכניות והמוצרים העתידיים של החברה".

על פי הנטען בתביעה, עוז נראה מצלם קלסרים רבים שבהם שרטוטים של מפרטי הפיתוח של כל הספינדלים שמיוצרים בקוליברי, וערב אחד הוא אף עזב את המשרד דרך החלון כשהוא אוחז בידו חבילת צילומים, "עובדה אשר לא הותירה מקום לספק בדבר גניבת חומרים וידע מקצועי מהתובעת".

בנוסף ליפה ועוז, התביעה הוגשה גם נגד חברת "גל־ווי טכנולוגיות חיתוך מתכת" מפארק תעשיות דורה בשלומי ונגד איל מילמן ועדין יחזקאל, בעלי המניות העיקריים, הדירקטורים והמנהלים בפועל בגל־ווי. נטען כי מילמן ויחזקאל קשרו קשר עם יפה ועוז לייצור ושיווק מוצרים שמבוססים על קניינה הרוחני של קוליברי וסודותיה המסחריים, בידיעה גמורה שהמידע שמסרו לה יפה ועוז הינו מידע שנגזל על ידם מקוליברי.

לטענת קוליברי, הנתבעים עושים שימוש שלא כדין בטכנולוגיות שפותחו אצלה. בין עילות התביעה: עשיית עושר ולא במשפט, גניבת קניין רוחני, גזל סוד מסחרי וגזל מוניטין.

על פי כתב התביעה, חמישה חודשים לאחר עזיבתו של עוז הגיש יפה - שהוא אינו איש פיתוח - בקשה לרישום פטנט לפיתוח ספינדל ממשפחת הספינדלים החדשה של קוליברי. "ההשוואה בין המסמכים בשרטוטים, בתוכניות העבודה ובאבי הטיפוס שפותחו אצל התובעת והיו מצויים בשלבי פיתוח שונים סמוך לעזיבתו של עוז, לבין בקשת הפטנט שהגיש יפה - העלתה ללא צל של ספק כי בקשת הפטנט מבוססת על קניין רוחני וידע ומידע שפותחו אצל התובעת".

עוה"ד של קולירבי - עבר לייצג את גל־ווי

על פי הנטען, לאחר עזיבתו של עוז התברר לקוליברי מסוכני מכירות בחו"ל שעובדים איתה כי עוז ויפה "מציעים להם הצעות לפיתוח מוצר שדומה דמיון מפתיע לספינדל הראשון שפותח בקוליברי. כחצי שנה ממועד עזיבתו של עוז את החברה החלו להגיע שמועות כי גל־ווי מציעה למכירה מוצר דומה מאוד למוצר שפותח בקוליברי, ושלימים התברר כי נמכר לגל־ווי על ידי עוז ויפה כמוצר פרי פיתוחם".

גן התעשייה לבון, שממנו פועלת קוליברי. "המשיבים פועלים להציף את השוק ומביאים לידי זילות את מוצריה המקוריים של המבקשת" צילום: גני התעשייה

אצבע מאשימה מופנית גם לעו"ד ארז כהן, שהיה בעבר, על פי כתב התביעה, עורך דינה של קוליברי. עו"ד כהן חתום על מסמכי ההתאגדות של גל־ווי, הוא ייצג את החברה בהליכים שקדמו לתביעה ואף נמנה עם בעלי המניות של החברה שמחזיקה בגל־ווי. הטענה היא כי כהן, כמו בעלי המניות האחרים, ובניהם מילמן ויחזקאל, היו מודעים היטב לעברם התעסוקתי של עוז ויפה כך שהם עשו יד אחת במעשה הגזל שבבסיס תביעה זו. כהן אינו בין הנתבעים.

קוליברי טוענת כי עוז ויפה, שעבדו אצלה, הפרו את חוזי העסקתם כשגזלו ממנה מידע, ידע וסודות מסחריים - ועשו בקניין הרוחני שלה כבשלהם. היא מבקשת מבית המשפט לתת צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים לחדול מייצור, שיווק והפצה של הספינדלים שבבסיס התביעה, כמו גם לאסור עליהם להציג את עצמם כמי שקשורים באופן כלשהו לפעילות קוליברי. כמו כן, מבקשת קוליברי לחייב את הנתבעים להשיב לה את כל המסמכים, השרטוטים והסרטונים "שגזלו ללא הרשאה".

"הנתבעים לא רק שמתעשרים על חשבון התובעת, אלא שהם אף גורמים לתובעת נזקים כספיים גדולים. כל מוצר מפר שמוכרים הנתבעים, נמכר על חשבון מוצר מקורי של התובעת. התובעת השקיעה רבות בפיתוח וייצור המוצרים המקוריים. הנתבעים בהינף יד קטעו את פעולותיה של התובעת, תוך שהם מחדירים לענף ספינדלים שאינם מקוריים ובאיכות ירודה". קוליברי גם דורשת שהנתבעים יתנו לה דין וחשבון באשר להכנסות שלהם ממכירות הספינדלים המפרים ופיצוי ממוני, שכולל פיצוי מתבקש בגין מניעת הכנסות ויצירת רווחים.

בקשה לסעדים זמניים

בנוסף, בתחילת החודש הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה נגד עוז ויפה ובקשה למתן סעדים זמניים (במעמד צד אחד), בטענה כי השניים מציעים למכירה מוצרים מועתקים ומפרים, שמבוססים על קניינה של קוליברי ועל מאמצי השקעותיה במחקר ופיתוח שנמשכו שנים רבות. התביעה היא מכוח יחסי עובד־מעביד שהיו לשניים עם קוליברי כשהם, על פי הנטען, "פעלו בניגוד להתחייבויותיהם בהסכמי ההעסקה, הן לעניין אי התחרות והן לעניין שמירת הסודיות וניצול מידע על החברה לטובתם ולטובת צד ג'".

קוליברי ביקשה צווי מניעה זמניים שיורו לשניים, בין השאר, להימנע מלהשתמש במסמכים, תוכניות, ידע מסחרי וכל מידע אחר לייצור ספינדלים, אם אלה פותחו בחברה בתקופה שבה הועסקו על ידה, לאסור עליהם להשמיץ את החברה ואת מוצריה בפני לקוחותיה, ולאסור עליהם להציג את עצמם כמפתחי המוצרים המפרים בכל דרך שהיא.

"המבקשת עמלה רבות, תוך השקעת משאבים אנושיים וכספיים ניכרים, בפיתוח הספינדלים המקוריים, כמו גם ברכישת מוניטין למוצרים אלו שמיוצרים במפעל שבבעלותה ובשליטתה, ועתה משבאה העת לקטוף את פירות השקעתה, מצאה כי המשיבים, בעזות מצח, נטלו מלוא החופן את סודותיה המסחריים לייצור ספינדלים כאמור, וכי הם סוחרים בהם תחת חברות שונות ובשמות תואר שונים. המשיבים פועלים להציף את השוק בספינדלים המפרים ולמעשה מביאים לידי זילות את מוצריה המקוריים של המבקשת, תוך שהם גורמים לדילול המוניטין של המבקשת ובאופן פרדוקסלי נבנים הם ממוניטין זה".

עורך הדין אילן יחזקאלי שמייצג את יפה ועוז מסר: "מוזר מאוד שאנשי קוליברי 'נזכרו' להגיש תביעה זו לאחר ארבע שנים. מרשי דוחים את כל העובדות בכתב התביעה אשר לאחר קריאה ראשונית נראה כי הוגשה משיקולים זרים. אנו לומדים את החומר וננהל את התביעה בבית המשפט".

את תגובתם של מילמן ויחזקאל לא ניתן היה להשיג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker