אברהם נניקשווילי: "לא ידעתי שחברה ציבורית זה כזה וג'ראס"

לא הרבה ידוע על האיש שעומד מאחורי ג'קי בן זקן, איש העסקים אברהם נניקשווילי, אבל אחרי 11 שעות חקירה בפרשת מנופים פיננסים אפשר לספר, בין השאר, על חשבון בשווייץ, ושהוא קנה חברה בורסאית כי "לא מבקשים ערבות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

 איש העסקים האשדודי אברהם נניקשווילי לא רוצה להיות מפורסם ולא צריך שיכירו אותו. הוא זה שמביא בדרך כלל את הכסף הגדול ונשאר מאחורי הקלעים. מי שמנהל את העניינים העסקיים שלו בישראל הוא בן חסותו האשדודי, ג'קי בן זקן, שפגש עוד כשעבד בסוכנות ביטוח ובן זקן היה בתיכון.

ובכל זאת, יומיים של חקירות בקיץ 2011, במשרדי רשות ניירות ערך, מצליחים להרים חלק מהמסך של עולמו העסקי, שותפיו, הקשרים שהוא טווה ופעילותו בישראל ובעולם. 11 שעות בילה נניקשווילי — שרק הגיע לפנות בוקר ביום החקירה הראשון מנסיעה לחו"ל — בחדר החקירות. זה היה במהלך חקירה שערכה הרשות בחשד להרצת מניות בחברת מנופים פיננסים, שבה היה שותף עם בן זקן, בנובמבר 2010.

באוקטובר 2013 הוגש כתב אישום שבו מואשמים בן זקן, איתן אלדר וצביקה קולנברנר בהרצת מניות החברה, במטרה להכניסה למדד תל אביב 100. נניקשווילי, שנכלל ברשימת עדי התביעה, לא העיד לבסוף, שכן הוסכם שחקירתו במשטרה תצורף כעדות. פרוטוקול החקירה, שהגיע לידי TheMarker, מעלה פרטים מעניינים וחדשים — ולא רק בהקשר של תיק מנופים.

כמה כסף 
יש לו בחשבון?

נניקשווילי, 54, מספר כי הוא נולד בגרוזיה ועלה לישראל בגיל 11. כנער הוא עבד במוסך, ולאחר מכן למד בתעשייה האווירית, עבד במפעל לסריגים באור יהודה ואז עבר לענף היהלומים. במהלך השירות הצבאי הוא היה כבר נשוי ונולדו לו שני ילדים. לאחר שהשתחרר הוא התחיל לעבוד בבנק דיסקונט כפקיד, ואז הצטרף לסוכנות ביטוח כשותף. כשהיה בן 23, הוא הכיר את בן זקן, שאמא שלו היתה המזכירה בסוכנות והוא היה מגיע לבקר אותה. "הוא גדל אצלי", אומר נניקשווילי, "כשעזבתי לחו"ל השארתי את הסוכנות לג'קי ואמא שלו. היא עד היום מנהלת את הסוכנות".

אברהם נניקשוויליצילום: אילן אסייג

אחרי העבודה בתחום הביטוח הגיעה לדברי נניקשווילי "הרומן עם חו"ל". לדבריו, "שם עסקתי בעיקר בלוגיסטיקה בתחום הנפט, בתחום אינטרנט ונדל"ן". כשעדיין רב הנסתר על הגלוי הוא מספר שהתחיל בפעילות וולונטרית להבאת אמנים לישראל בשביל הקהילה הגרוזינית, שבה הוא פעיל מאוד ("היינו עושים עיתון בשפה גרוזינית"), והמשיך בפעילות בתחום הנפט, בעיקר בברית המועצות לשעבר ואז באפריקה.

לפי התשובות של נניקשווילי, הוא לא יודע אם הוא מחזיק בכלל בניירות ערך וכמו מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, והדוגמנית בר רפאלי — גם הוא לא יודע כמה כסף יש לו בחשבון ("אשתי מתעסקת בזה"). בנוסף, הוא מחזיק בחשבון בנק בשווייץ ("אני נחשב תושב חוץ").

על רוב השאלות ביחס למה שידע או לא ידע בהתנהלות הנאשמים או החברה בתקופה שרלוונטית לחקירה, הוא עונה בתשובות נוסח "לא ידעתי", "לא מכיר", "אין לי תפקיד בחברות הציבוריות והפרטיות שלי", "מי שמתעסק בדברים בארץ זה ג'קי", "לא היתה לי מעורבות בהנפקה של החברה בנובמבר 2010", ו"אני לא יודע מה אלדר עשה בהנפקה או מי היה רכז ההנפקה, או היועץ". לדבריו, "ג'קי חי יום־יום בחברה, הוא חבר מועצת המנהלים, הוא הרוח החיה בחברה, הם (בן זקן והמנכ"ל באותה העת דני וקנין; א"נ) נאמנים עלי מכל הבחינות. אין לי צל של ספק שהם בסדר גמור".

כשהוא נשאל על מנופים, ועל הרקע להשקעה בחברה, עונה נניקשווילי כי "יש לנו איזה 10–12 חברות פרטיות ובלתי־אפשרי היה לעקוב אחרי מה שקרה שם. אני מדבר עלי ועל ג'קי ובחלק היה חיים (ליבוביץ; א"נ). אלה עסקים שהתעסקו בנדל"ן ובכל פעם שקונים נכס מבקשים נכסה, אני מעביר נכס ואז מביאים אותי לחתום בבנק, ובבנק רצו ערבות אישית, אני לא מבין מה זה".

הוא מספר שהוא התייעץ עם עו"ד אודי ברזילי (שמו של ברזילי יעלה עוד רבות בחקירה), שייעץ לו בנושא של המיסוי, והוא אמר לו שבחברות ציבוריות לא מבקשים ערבות אישית. "לא ידעתי שחברה ציבורית זה כזה וג'ראס, אם אתה רוצה להיות מפורסם זה טוב, אני לא אוהב להיות מפורסם וג'קי מצא את החברה יחד עם אודי ברזילי. באותו הזמן לא היה לנו את דני. המטרה העיקרית של רכישת החברה זה שהכל יהיה ידוע ולצאת מהערבות האישית".

נניקשווילי מציין בתשובה לשאלות שהוא מימן את כל הרכישות של מנופים ("עד כמה שאני יודע") והוא עזר לחברה בעשרות מיליוני דולרים. את ההנפקה שהיתה באמצע נובמבר, במטרה לעמוד בתנאי הסף לכניסה למדד תל אביב 100, הוביל וקנין ("דני המנכ"ל וג'קי הרוח החיה. ג'קי לא מסוגל לעשות שום דבר בלי שקיבל אישור של דני ודני מקבל ייעוץ מהיועצים המשפטיים שהם הכי טובים במדינת ישראל").

אני וטימור 
קונים חברות

הפרקליטות טוענת כי מי שמימן את פעילות ההרצה במניות מנופים הוא איש העסקים הרוסי ממוצא גרוזיני טימור בן יהודה, שכמעט שלא נחשף עליו עד כה דבר. נניקשווילי מספר בחקירה כי בן זקן אמר לו שיש לו חבילה של מניות למכירה במחיר טוב, ושאל אם יש אפשרות לעניין מישהו שיקנה. הוא ענה לו שהוא יבדוק עם טימור חחינשווילי (בן יהודה), שהוא חבר טוב שלו ומחפש כבר לפחות שנתיים השקעות בארץ. נניקשווילי מוסיף בחקירה שבן יהודה גר 95% מהזמן במוסקווה, וכל משפחתו גרה שם, אבל הוא אזרח ישראלי ובא לכאן לפעמים. הם מכירים מ–1992 והוא "יהודי מאוד מכובד בקהילה הגרוזינית בעולם".

ג'קי בן זקןצילום: שרון בוקוב

נניקשווילי גם מספר שהוא "הכיר לבן יהודה את אודי (ברזילי) בשביל שייתן לו ייעוץ בתחום תושבות, אזרחות. אודי הקים לו חברות בארץ, אני לא יודע בדיוק מה הוא עשה בשבילו, אבל טימור אמר לי שהוא רוצה לעשות עסקים בארץ. הוא יהודי חם מאוד".

מהחקירה גם עולה קיומו של ניסיון לקשר עסקי יוצא דופן למדי בין נניקשווילי, בן יהודה ושרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר. נניקשווילי מספר כי הם היו מעוניינים לרכוש את השליטה בחברת מרחב הציבורית (כיום חמת) בתחילת 2011, אבל "זה לא הצליח כי שרגא ברוש נסע לתאילנד ומישהו אחר קנה את החברה הזאת". מרחב היא יצרנית כלים סניטריים, ברזים ומוצרי אינסטלציה מפלסטיק ובאותה העת אכן נמכרה השליטה מידי קרן פימי בראשות ישי דוידי וכתר פלסטיק שבבעלות סמי סגול לחברת האחזקות ניאור, שבשליטת יואב גולן.

בנוסף, הוא מספר, הוא רצה לעניין את בן יהודה — אך זה לא צלח — בהשקעה בחברת האנרגיה טריפל M אנרגיה ("אנחנו מדברים עם טימור על זה"). נניקשווילי מושקע בחברה זו יחד עם יו"ר חברת החשמל לשעבר, מוטי פרידמן, ויו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, משה טרי.

על השאלה למה בן יהודה רכש רק מניות מנופים אם הוא רוצה להשקיע בארץ ענה נניקשווילי: "אולי הוא לא מצא משהו אחר. אתה צריך לשאול אותו. אני הצעתי לו את מנופים, את שרגא ברוש ועסקה של אנרגיה".

לנניקשווילי, מתברר, יש עסקים נוספים עם בן יהודה. הוא מחזיק לדבריו ב–25% מבית מלון במוסקווה, כשלבן יהודה 75% הנוספים ("אני חושב שהוא כבר מכר 25% והחברה עושה את הבנייה בעצמה"). יש להם גם שותפות בקליניקה יחד עם עוד שלושה שותפים.

מהחקירה גם עולה כי לנניקשווילי ולאפרים גור, שגריר ישראל לשעבר בגיאורגיה, היה נכס משותף במדינה וכי לפחות באותה התקופה של החקירה, יולי 2011, נניקשווילי לא יכול היה לנסוע ללונדון ופריז מהפחד שיעצרו אותו. לדבריו, "ממשלת גרוזיה שלחה מכתב למשרד החוץ הישראלי שבו הם אומרים שהם פתחו בחקירה פלילית נגדי ונגד אפרים גור. היה לנו נכס בגרוזיה, מכרנו אותו כמה שנים קודם לכן, ולפי טענתם לא שילמנו מסים. יש חוות דעת של משרד עו"ד ורו"ח בגרוזיה שאומרת שמכיוון שזה רכוש פרטי אז אנחנו לא חייבים במס".

נניקשווילי גם מסביר למה הוא היה על הכוונת של הממשל הגיאורגי. לדבריו, הוא היה העד המרכזי מטעם איש העסקים רוני פוקס ושותפו במשפט בוררות שהתקיים בלונדון. השניים קיבלו זיכיון ב–1991 מממשלת גרוזיה למעבר של צינור בשטחה, ולאחר שהממשלה לקחה אותו מהם הם תבעו אותה על 100 מיליון דולר וזכו. "הממשלה הגרוזינית עירערה, ואז הם ניסו בערעור בשביל שאני לא אבוא להעיד, לערער בכל מצב את העדות שלי, כי היא היתה חשובה. אני מפחד שיעצרו אותי באינטרפול בגלל העדות שלי".

פוקס וחברו, איש העסקים זאב פרנקל, היו עצורים בגיאורגיה מאז אוקטובר 2010 בחשד שניסו לשלם שוחד של כ–7 מיליון דולר לסגן שר האוצר הגיאורגי. על פי החשד, התשלום נעשה כדי לעודד את הממשלה הגיאורגית שלא לערער על אותו פסק בוררות בינלאומי, שבמסגרתו חויבה לשלם לפוקס לאחר שביטלה מיזם גדול שלו ושל אחד משותפיו.

איתן אלדרצילום: עופר וקנין

באפריל 2011, למרות המאמצים הישראליים, גזר בית המשפט בגיאורגיה שבע שנות מאסר וקנס של 350 אלף דולר על פוקס ו–6.5 שנות מאסר וקנס של 700 אלף דולר על פרנקל. עם זאת, בסוף 2011 הם שוחררו לאחר מאמצים דיפלומטיים מצד ישראל. פוקס כתב באחרונה ספר על הפרשה.

"שיפעילו לחץ 
על אודי"

החוקר משמיע לנניקשווילי קלטות של שיחות שבהן אלדר אומר לבן זקן "ויש חדש בזה?" ובן זקן אומר לו ש"זה מטופל".

בשיחה אחרת, משתמע לפי התביעה שבן זקן סגר עם בן יהודה על מחיר מסוים לרכישת מניות מנופים מאלדר, ועל כך משיב נניקשווילי "אני לא יודע למה הוא מתכוון. אני לא דיברתי עם אודי ברזילי ולא עם טימור על מחיר במיליארד אחוז. וג'קי בטח לא דיבר עם טימור".

חוקר: בהמשך השיחה (מ–24 בנובמבר 2010) איתן אומר, "תעשה לי טובה, שיעשו לחץ על אודי, הוא אומר לי שזה רק עובר היום למקום אחר, ורק מחר הוא יעשה". ג'קי עונה, "אוקיי". על מה השיחה?

נניקשווילי: "אני לא יודע".

חוקר: מי זה אודי?

נניקשווילי: "יכול להיות אודי ברזילי עו"ד ורו"ח".

חוקר: באיזה עניין ג'קי יכול להפעיל לחץ על אודי ברזילי?

נניקשווילי: "אני לא יודע. אם זה קשור לכל הדבר הזה הוא היה אמור לטפל במכירת המניות לטימור. אודי היה האיש שהיה אמור לטפל בזה ולבצע את הרכישה של המניות עבור טימור".

חוקר: האם הכוונה להפעלת לחץ לעניין זירור העברת הכספים שמיועדים לממן את הפעולות של איתן במניית מנופים?

נניקשווילי: "אני לא יודע".

חוקר: בהמשך השיחה (מ–25 בנובמבר 2010) ג'קי אומר לאיתן "בסדר אבל בוא נעשה מהלך מאסיבי אקטיבי". מה הכוונה?

נניקשווילי: "על אמת אני אומר לך, אני לא יודע".

חוקר: עולה כי ג'קי מבקש מאיתן לעשות מהלכים אקטיביים ממשיים במניית מנופים, וזאת כדי להעלות את שער המניה. תגובתך.

נניקשווילי: "אני לא יכול לומר לך על זה שום דבר. לי לא ידוע שום דבר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker