הערכת שווי של משרד עורכי דין - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכת שווי של משרד עורכי דין

כיצד נקבע ערכו של משרדי עורכי דין? מה המשקל למוניטין של שם המשרד או שמות השותפים? וכיצד ניתן לשקלל ולכמת מוניטין?

משרד עורכי דין הינו ארגון למטרת רווח אשר עיקר פעילותו במתן שירותים בתחום המשפט. הנכס העיקרי של משרד עורכי דין הינו הידע המשפטי של עורכי הדין אשר מאוגדים בצורה של שותפות. כיצד נקבע ערכו של משרדי עורכי דין? מה המשקל למוניטין של שם המשרד או שמות השותפים? וכיצד ניתן לשקלל ולכמת מוניטין?


מבנה משרד עורכי דין

מבחינת בעלות על השותפות ניתן לאפיין את המבנה בצורה מעמדית:

א. השותפים הבכירים הם בעלי האחוזים המשמעותיים מרווחי השותפות. אחוזים אלה יכולים להיות קבועים או משתנים. מבחינת תהליך קבלת ההחלטות, השותפים הבכירים קובעים את המדיניות האסטרטגית של המשרד ואת הפיתוח העסקי.

ב. השותפים הזוטרים (או כפי שהם נקראים - ה"צעירים") מקבלים נתח קטן יותר מהאחוזים של רווחי המשרד. לעתים שכרם בנוי ממשיכות קבועות ומבונוסים מחלקתיים וכלל משרדיים.

על מנת לתגמל הישגיהם בצורה נאותה השותפים הזוטרים נוהגים לקבל בונוסים. שותפים מסוג זה אינם יכולים להשתוות (מבחינת ההכנסות) לשותפים הבכירים והתקדמותם חסומה ע"י שיטת ה-lockstep. שיטה זו יוצרת עיוותים וסכסוכים בין השותפים הצעירים לבין עצמם, ובינם לבין השותפים הבכירים.

ג. עורכי הדין השכירים מקבלים שכר קבוע ופעולות מסוימות - כמו, לדוגמה, הבאת לקוח למשרד - מתוגמלות בבונוסים. קיימת קורלציה בין ותק עורך הדין במקצוע וותק במשרד בפרט לבין שכרו. יש להוסיף שגם התקדמות בשכר היא עד לתקרה מסוימת, במטרה למנוע מצב בו אלה יקבלו שכר גבוה יותר מהשותפים הצעירים. בכל הנוגע להתקדמות בשכר צריך לזכור שמדובר במקצוע אשר פועל בשיטת up or out system, כלומר - עורך דין שאינו מתקדם למעמד של שותף מקבל את המסר מהשותפים (בצורה גלויה או סמויה) שהוא אינו ראוי להיות שותף.

ד. המתמחים אשר עדיין אינם עורכי דין שואפים לרוב להתקבל כעורכי דין שכירים במשרד בו הם עוברים את ההתמחות. המציאות מראה שרוב המתמחים אינם מצליחים לממש שאיפה זו, עקב אי הזדקקות של המשרד לעורכי דין צעירים ובלתי מיומנים וכך הם נפלטים אל שוק העבודה.


נכסיהם של משרד עורכי דין

הנכס העיקרי של משרד עורכי דין הוא כאמור הידע של עורכי הדין - ה-know how - והיכולת לתת שירות משפטי בתחום.

ככל שהידע המשפטי הוא מתוחכם יותר והוא נחלתם של מיעוט עורכי דין, כך ערכו עולה. ערך זה מתבטא בתגמול שהלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור ייעוץ משפטי מחד, ומהיכולת הכספית של הלקוח מאידך. לדוגמה: תאגידים גדולים ומבוססים נדרשים לשירותיהם של עורכי דין בתחום המיסוי, ניירות הערך, ההנפקות וההגבלים העסקיים. עם זאת, המציאות מראה שמעט עורכי דין עוסקים בתחומים האלו.

ניתן לומר שתחום הידע המשפטי מאופיין גם על ידי פירמידה, אשר בראשה תחומים משפטיים שלהם קשר ישיר עם נושאים כלכליים כגון מיסוי, הנפקות, בנקאות ברמה גבוהה, הגבלים עסקיים, עסקות בינלאומיות, צווארון לבן, היי-טק ועוד.

בתחתית הפירמידה נמצאים נושאים כגון הוצאה לפועל, מעמד אישי, דיני תעבורה ותחום פלילי ברמה נמוכה. באמצע הפירמידה קיימים תחומים מסחריים מגוונים שמעמדם בספקטרום היוקרה של הנושאים המשפטיים הוא פועל יוצא של ההיקף הכספי ושל מעמד הלקוח: ביטוח, כינוסים ופירוקים, מקרקעין, דיני עבודה ועוד.

לרוב, המשרד שוכר את שטח המשרד ואינו הבעלים של הנכס הפיזי - מדובר כאן בשכירות לטווח ארוך. במקרים בודדים השותפים הם בעלי הנכס, אשר מושכר לשותפות. נכס אחר שבידי משרד עורכי הדין הוא הציוד אשר המשרד רכש במהלך השנים, דהיינו - מערכות מחשוב (תוכנה וחומרה), ספרות מקצועית וריהוט. במקרה הטוב, אלה מהווים כ-15% משווי המשרד, אם בכלל.

כאמור, הנכס העיקרי הוא הידע של משרדי עורכי הדין, אשר מקבל הכרה מצד הלקוחות של המשרד בצורה של מוניטין ומהווה גורם למשיכת לקוחות. משתמע מכך שלא די במיומנות אינטלקטואלית ורטורית בתחום המשפט למען ההצלחה המסחרית של משרד עורכי דין. לאלה צריך להוסיף כישורים מתחום האסטרטגיה הניהולית בכלל והעסקית והשיווקית בפרט, אשר תורמים לבניית המוניטין.


מוניטין מהו?

שאלת המוניטין של משרד עורכי דין מהווה בסיס לסכסוכים ותביעות בין שותפים ולערעורים בפני רשויות המס בגלל הקושי בהערכתו הכמותית. מוניטין הינו כוח משיכה של עסק, הגורם לבואם של לקוחות: "הוא השם המסחרי או תדמית של עסק או אדם. הודות להכרה שקנה לעצמו קיים ציבור לקוחות שיש לו עניין לרכוש ממנו מוצרים ושירותים" (פרידמן, ד. דיני עשיית עושר ולא במשפט).

בהחלטתו בדבר תביעתו של ד"ר אמנון רפאל כנגד שותפיו לשעבר, קובע השופט ד"ר גבריאל קלינג כי "כוח המשיכה הגורם ללקוחות לבוא לשם קבלת שירות מורכב מגורמים רבים. כאשר מדובר במשרד עורכי דין, ראש וראשון לגורמים אלה הוא צוות עורכי הדין שעומד לרשות הלקוחות. יש חשיבות אף לשמו של המשרד שיצא שמעו בציבור ולמיקומו של המשרד שאליו שמים לקוחות פעמיהם. יש ועצם ההימצאות של מסמכים מטיפול קודם בעניינו של לקוח מביא את הלקוח לאותו משרד. המשכיות הזדקקות של לקוחות לשירותיו של המשרד הוא המשווה לו ערך כלכלי למוניטין".

פסיקת בית המשפט העליון בעניין שלמה שרון קובע שהמוניטין מבטא את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו: מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק.

ליאורה לבנשטיין היא יועצת ארגונית למשרדי עורכי דין בחברת אנשי מפתח בע"מ מקבוצת סקירה משפטית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#