הקריירה החדשה של אלשיך - מגשרת בסכסוך בין משה גאון למפרקי אייס

השופט אילן שילה אישר את הפנייה להליך הגישור בין מפרקי חברת אייס לבעלי השליטה לשעבר, משה גאון ושלמה זבידה ■ כעת טוענת 
קבוצת נושים, בהם החברות טמבור ונירלט, כי הליך גישור אינו מתאים לטיפול במחלוקת - וכי נעשה מחטף דיוני על גבם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האם השופטת בדימוס ורדה אלשיך תגשר בין מפרקי חברת אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, לבעלי השליטה לשעבר, משה גאון ושלמה זבידה.

הצדדים הודיעו בשבוע שעבר לבית המשפט כי הסכימו לנסות וליישב את המחלוקות במסגרת הליך גישור, וכי בכוונתם לפנות לאלשיך בבקשה לקיים בפניה את הליך הגישור. גם כונס הנכסים הרשמי, דוד האן, נתן את הסכמתו לכך. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, אילן שילה, נעתר בסוף השבוע האחרון לבקשה, ואולם החלטה זו ניתנה למרות התנגדות נחרצת מצד הנושים.

עוד לפני מתן החלטתו של שילה, הגישה קבוצת נושים שלהם חייבת הרשת 24 מיליון שקל - הכוללת ספקים של הרשת, בהם טמבור, נירלט, ניסקו חשמל ואלקטרוניקה וידיעות תקשורת - הודעה דחופה לבית המשפט, שבה טענו, באמצעות עו"ד רועי אהרוני, כי "מסיבה שאינה ברורה נוהל משא ומתן בין המפרקים לבעלי השליטה באשר לדרך שבה תנוהל התביעה שהוגשה נגד בעלי השליטה - תביעה אשר אמורה לשרת את כלל הנושים, שמרביתם נושים בלתי־מובטחים". לדבריהם, "הליך הגישור שעליו סיכמו הצדדים בלי לקבל את הסכמת הנושים או לשתף אותם אינו המסגרת היעילה או המתאימה לניהול התביעה שמבוססת או אמורה להתבסס, בין היתר, על עדויות הספקים ובעלי תפקידים שונים".

ורדה אלשיךצילום: דודו בכר

השופט שילה לא התייחס להתנגדות הנושים, וקבע כי לאור הסכמת הצדדים יועבר ההליך לגישור. אהרוני הגיש ביום חמישי לבית המשפט בקשה דחופה לביטול ההחלטה. לדבריו, העברת ההליך לגישור היא "מחטף דיוני שנועד לחסוך בעבודת בעלי התפקיד על גבם של הספקים, שהם הנפגעים העיקריים מקריסת אייס".

מבחינת הנושים, מסגרת של גישור אינה מתאימה למסירת העדויות הרבות בתיק, שכן מעצם טבעו, גישור הוא הליך שנועד לגשר בין הצדדים ולא לניהול הליך שכולל ראיות ועדויות. עוד טוענים הנושים, כי ההליכים המשפטיים התחילו בעקבות מאבק שניהלו, ולהם אין ייצוג בהליך הגישור. בנוסף, הם מציינים, מתנהלות תביעות שהגיעו נושים אחרים נגד בעלי השליטה, ואלה לא כלולות בהליך הגישור.

חובות של חצי מיליארד שקל

המפרקים של אייס, אמיר פלמר (מימין) ובועז גזיתצילום: עופר וקנין

רשת אייס אוטו דיפו קרסה בינואר 2012, עקב הפסדים חוזרים לצד חובות של קרוב לחצי מיליארד שקל. לאחר שמנהליה של הרשת הגישו בקשה להקפאת הליכים, מינה השופט שילה את עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית לנאמנים מטעם בית המשפט. בהמשך, החליט שילה גם למנות חוקר - את עו"ד חגי אולמן, שיבדוק את התנהלות החברה ובעלי השליטה שלה, גאון וזבידה, בתקופה שקדמה לקריסתה של הרשת. החלטה זו ניתנה לאחר שהספקים ביקשו להורות לבנקים לפעול למימוש ערבות של 18 מיליון שקל שהועמדה להם ביולי 2011 על ידי בעלי השליטה.

המחלוקות המשפטיות בין המפרקים לגאון וזבידה, המיוצגים על ידי עו"ד רונן מטרי, החלו בעקבות דו"ח החקירה של אולמן. הדו"ח בחן, בין השאר, פירעון של שתי הלוואות פרטיות בסך 50 מיליון שקל לבעלי השליטה ב–2011. הוא קבע כי פירעון ההלוואה הראשונה נמצא במתחם הסבירות, בעוד שפירעון ההלוואה השנייה פגע ביתר הנושים. עוד קבע הדו"ח, כי התחייבות בעלי השליטה להזרים 20 מיליון שקל לחברה, שלא בוצעה, גרמה לנושים הבלתי־מובטחים נזקים משמעותיים. בדו"ח נקבע עוד כי גאון וזבידה שלטו בקבוצה בכוח ובפועל, בעיקר במחצית השנייה של 2011 ועד למינוי הנהלה חדשה בסוף קיץ 2011, וכי ב–2011 ובתחילת 2012 התרחשו אירועים שונים ש"מעלים תהיות ושאלות ביחס להתנהלות בעלי השליטה ולעתים גם באשר להתנהלות הדירקטוריון". בחלק מהמקרים, נקבע, היו כשלים באופן קבלת ההחלטות או בפעולות עצמן.

בעקבות הממצאים, דרשו המפרקים מבעלי השליטה לשאת בהתחייבויות כוללות לנושים הבלתי־מובטחים בסך 200 מיליון שקל. המפרקים דרשו גם מחמישה דירקטורים שכיהנו באייס אוטו דיפו להשיב לקופת הפירוק 27 מיליון שקל, בשל נזקים לכאורה שנגרמו לחברה לאחר שאישרו להקדים תשלום למחזיקי האג"ח. באחרונה החליט השופט שילה, בהמלצת כונס הנכסים הרשמי, למנות את עו"ד עמית פינס כעורך דין חיצוני לניהול התביעה.

משה גאוןצילום: דודו בכר

בהמשך, פנו גם הספקים לבית המשפט בבקשה לחייב את גאון וזבידה להעביר 20 מיליון שקל לקופת הפירוק. הספקים נסמכו על התחייבות שנתנו בעלי השליטה כבר בנובמבר 2011, לפני מתן צו הקפאת ההליכים כנגד החברה. הם ציינו כי החברה דיווחה אז כי בעלי השליטה יעניקו לה הלוואת בעלים בסך 20 מיליון שקל לשם פירעון מיידי של התחייבויותיה עד סוף ינואר 2012. "במועד זה החברה כבר היתה מצויה במצב כספי אקוטי, ולדיווח בדבר העברת הכספים מטעמה היו השלכות נרחבות", הם טענו. כחודש וחצי לאחר מתן ההתחייבות, ביקשה אייס מבית המשפט צו הקפאת הליכים.

בנובמבר האחרון פרשה אלשיך, שככל הנראה תגשר בין הצדדים, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו היתה מופקדת על תחום הפירוקים וכינוס הנכסים. באחרונה הוזכר גם שמה כמי שייעצה למחזיקי האג"ח של חברת דואר ישראל.

הבעיות הניהוליות שהובילו לקריסה של אייס

עורך דין רועי אהרוני

בתחילת 2012 נקלעה רשת אייס לקשיים ומנהליה הגישו בקשה לבית המשפט להקפאת הליכים, כשלחברה חובות של כמעט חצי מיליארד שקל.

הסיבות לקריסתה של אייס היו רבות, אך בענף טענו אז כי היתה זו בעיקר בעיה ניהולית של הבעלים משה גאון ושלמה זביידה שהביאה את החברה למשבר. בשנים שלפני הפנייה לבית המשפט החליפה החברה שלושה מנכ"לים, חמישה יו"רים ו–14 סמנכ"לים ובכירים ובחברה או בחברות הבנות שלה. בנוסף, טענו מתחרים, אייס לא נתנה פתרון ראוי מבחינת מחירים ושירות אישי לתחרות מול הטמבוריות והחנויות הקטנות, שעדיין החזיקו ברוב הענף.

בצעד חריג פנו אז מנהלי החברה בעצמם, דוד מטלון ומשה שמש, בבקשת להקפאת הליכים. כמה חודשים לאחר מכן, באפריל 2012, קנתה חברת אלקטרה מוצרי צריכה את אייס אוטו דיפו תמורת כ–129 מיליון שקל.

בענף מוצרי החשמל היו רבים שחששו כי אלקטרה, שחקנית גדולה מאוד בענף, תנצל את שטחי המדף של אייס כדי להגדיל עוד יותר את כוחה. ואולם הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את העסקה בתנאים מגבילים שלא נחשפו, למעט הסבר שלפיו התנאים אמורים להגביל את יכולתה של אלקטרה ליצור בחנויות אייס שטחי תצוגה למוצרי חשמל ממותגים.

באוגוסט 2012 הודיעה אלקטרה מוצרי צריכה כי החזירה את אייס לרווחיות, לראשונה זה שנתיים, והציגה רווח תפעולי של 1.2 מיליון שקל ו–112 מיליון שקל הכנסות לעומת הפסד נקי של 50 מיליון שקל ב–2011. כיום מונה אייס 34 סניפים ופועלת תחת שפה פרסומית חדשה תחת הסיסמה: "אייס, עושים זאת בהצלחה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker