הבנקים דוחפים הלוואות, אבל לא ממהרים להסביר ללקוחות מה יקרה אם לא ישלמו

כאשר לקוח לא משלם את חובו לבנק, התיק שלו לרוב עובר לאחד מעשרות משרדי עורכי דין שעוסקים בגביית חובות עבור הבנקים ■ כך חוב שמתחיל באלפי שקלים בודדים מתנפח עם ריביות, אגרות, קנסות ושכר טרחה

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בהודעות דואר אלקטרוני, בתכתובות SMS, בטלפון מתקתק מהבנק - נראה כי כמות ההצעות לקחת הלוואה מהבנק מעולם לא היתה גדולה יותר. "שיחת טלפון אחת, ויש לך 50 אלף שקל", "רוצה לנסוע לחו"ל עם המשפחה? קח 30 אלף שקל", "לא הגיע זמן להחליף את הרכב? קח 60 אלף שקל". זה נשמע פשוט, זה מאוד מפתה, אבל זה עוד משקולת על חובות משקי הבית, שלא תמיד קל להסיר אותה. וכשזה מגיע לשלב שבו יש עיכוב בתשלומים, אז גם הנדיבות, החייכנות והסבלנות מסתיימת באחת.

כל מי שצבר חוב כלשהו, אפילו אם הוא זעום או נראה לא הוגן, מול רשות ציבורית, גופים מסחריים או בנקים כנראה מכיר את הרגשת חוסר האונים. מכתבי האיום, החוב שלא מספיק לתפוח עם ריביות, אגרות ושכר טרחה לעורכי הדין.

במקרה של המוזיקאי יונתן קוטנר, שפירסם החודש פוסט בנושא, זה גם הגיע להוצאה לפועל. קוטנר סיפור איך חוב של 43 אלף שקל לבנק הפועלים תפח ל–68 אלף שקל ואיך, אחרי שלא הגיש בקשת רשות להתגונן בהליך של סדר דין מקוצר (הליך משפטי שבו מוגשת תביעה על סכום כסף קצוב כאשר יש ראיה בכתב להוכחת סכום החוב) - הוא נכנס לסחרור של הוצאה לפועל ועיקולים עד שהגיע להסדר חדש עם הבנק ובעקבותיו להסדרת תשלומו המלא של החוב.

עורך הדין שי פיאדה, ממשרד שאול קוטלר עורכי דין, שמתמחה בייצוג לקוחות נגד בנקים, מציין כי לרוב בהסדרי חוב קטנים בהיקף של 40–50 אלף שקל (על אחת כמה וכמה בהיקפים גדולים מכך) הבנקים שוכרים עשרות משרדי עורכי דין חיצוניים שעובדים לפי תיק לצורך גביית החוב בהליכים משפטיים. אותם משרדים עובדים במיקור חוץ לפי חלוקה שעושה הבנק.

"יש הרבה לקוחות שנפגעו בגלל סיטואציה שבה לא עמדו בהחזר מסוים. בלי עורך דין - שזאת גם עלות - הם מתקשים להתמודד מול הבנק"צילום: איור: אילה טל

עו"ד נחום פלג, שסייע לקוטנר להגיע להסדר חדש עם הבנק, מסביר כי ברגע שהחייב לא עומד בלוח הזמנים מול גופים כמו הבנקים, הם מנצלים את הסיטואציה. "זה לגיטימי מבחינה חוקית. הם רצים להוצאה לפועל וכאן נכנסת לתמונה מכונת גבייה משומנת מאוד. פתאום מגלים שחשבון הבנק מעוקל וכרטיס האשראי לא מכובד וזה גורם לחייב להרים ידיים ולהגיע לנושה עם הגב אל הקיר. רוב האנשים מעדיפים להגיע להסדר, כל הסדר, כדי שיסירו את ההגבלות".

פלג מוסיף לגבי אותם משרדי עורכי דין חיצוניים כי חלקם עובד לפי הספר וחלקם יותר מתחשבים כשהתנאים של הריביות ויתרת החוב, כמו גם אישור הסדרי חוב, מגיעים מהבנק. כשהחייב לוקח עורך דין משלו, גם מאזן הכוחות משתנה או כמו שפלג מתאר זאת: "הם מתנדבים לדבר בגובה העיניים ולא מהאולימפוס". מדובר במקור פרנסה מכובד עבור אותם משרדי עורכי דין על גבם של אותם משקי בית והעסקים הקטנים והבינוניים שמהווים את רוב החובות בלשכת ההוצאה לפועל, כשהבנקים אחראים לשליש מהיקפם הכספי של חובות הציבור בלשכת ההוצאה לפועל — כ–21.5 מיליארד שקל.

פיאדה מציין כי בדרך כלל החייב לא יודע מהו אותו הסדר שכר טרחה שבין עורכי הדין לבנק. החייב אמנם משלם את כל ההוצאות, אבל בלי לדעת אם הסכום שמיוחס לשכר טרחת עורכי הדין הולך ישירות לעורך הדין או שהבנק מקבל אותו ומעביר לעורך הדין סכום אחר.

"יש פסק דין של נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס מ–2012 שדן אמנם במינוי כונס נכסים, אבל אפשר להשליך אותו גם למקרים של בעל תפקיד אחר כמו עורך דין חיצוני ולפיו צריכה להיות שקיפות של שכרו כלפי בעלי הדין האחרים. אנחנו משתמשים בו לעתים ומבקשים לדעת איך שכר הטרחה מתבצע כאשר מעלים דרישות לכיסוי הוצאות עבור שכר טרחה בהליכי כינוס נכסים", אומר פיאדה.

"הכל רשום, אבל באותיות קטנות"

את שורשי הבעיה אפשר לראות נובטים כבר באותו הרגע שבו האדם הממוצע, לעתים רבות נטול ההשכלה המשפטית, יושב מול אותו פקיד או פקידה בבנק וחותם על הסכם הלוואה. "ביום שהחייב הקטן נכנס לסניף הבנק ומקבל את האשראי כמענק, הוא לא יודע באמת מה צפוי לו אם לא יחזיר", אומר פיאדה. "זה נכון שהכול רשום, אבל באותיות הקטנות. על פי רוב מהניסיון שלנו, הפקיד לא מסביר באמת, בצורה מספקת, מה המשמעות של הפרטים לכשיגיע אותו יום והעננה השחורה תרחף מעל ראשו. זה רשום בצורה כללית והלקוח ההדיוט לא ידע באמת לנתח את הדברים בצורה נכונה.

עו"ד שי פיאדהצילום: עופר וקנין

"הלקוח צריך לקבל הסבר מקיף ברמה שלא מספקת דיו כיום בבנקים. צריך לשנות את כל הגישה. זה לקוח קטן ולא איש עסקים והדברים מעורפלים וחד־צדדיים. המציאות לא בהכרח תואמת את הטפסים וההנחיות. אם הלקוחות היו יודעים את מה שמצפה להם, על כל היבטיו ופרטיו, יכול להיות שהם גם היו יותר זהירים. הבעיה היא שהאינטרס של הבנק הפוך כי הוא מרוויח מאותן הלוואות ושיעורי הריבית בהן מחויבות לרבות ריביות חריגות בשלב של פיגורים. ריבית חריגה 'רצה' כשהחוב לא משולם והוא מתווסף להוצאה לפועל ולאגרות (1% מפתיחת התיק) ושכר טרחה (במסגרת הליכים משפטיים והסדרים לפני כן) - והכל צובר ריביות. שום דבר לא עומד במקום. הכסף 'עובד' וכך החוב תופח".

כמי שמייצגים לקוחות נגד בנקים שהם הנושים הגדולים ביותר גם פיאדה נתקל בלא מעט מקרים - גם מהפן העסקי וגם מהפן של משקי הבית. "יש הרבה לקוחות שנפגעו בגלל סיטואציה שבה לא עמדו בהחזר מסוים. בלי עורך דין - שזאת גם עלות - הם מתקשים להתמודד מול הבנק. את זה לא מסבירים ללקוח חדש, להפך, מעודדים אותו לקחת הלוואות".

פיאדה מביא דוגמה למצב מקומם מקרה של לקוחות שלקחו הלוואות שלא מיועדות לדיור בסכום של יותר מ–750 אלף שקל. "במקרה כזה, הכללים אומרים שכאשר הלקוח מחזיר את ההלוואה לפני הזמן, הבנק רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם לפי כללים סבירים שיבטאו נזק. עם זאת, הבנק עובד לעתים בשיטת מצליח בגביית אותה עמלת פירעון מוקדם, ומבלי לבסס נזק. יש לי לקוחות שגבו מהם עמלת פירעון מוקדם בשיעור של 10%-15% מסכום ההלוואה. זה כל כך מקומם כי כל חטאם הוא השבת ההלוואה לפני המועד לפירעונה ולעתים הם 'נקנסים' מבלי הצדקה ומחויבים בעמלת פירעון מוקדם בהיקף של מאות אלפי שקלים וגם מעבר לכך".

הבנק יחזיר 
הוצאות משפטיות

נושא ההוצאות המשפטיות במקרה של גבייה נגד לקוחות בנקים עמד גם במרכזה של תביעה ייצוגית שהגיעה לסיומה לאחרונה. בהסכם פשרה שאושר על ידי שופט בית המשפט המחוזי בלוד, פרופ' עופר גרוסקופף, נקבע כי בנק לאומי ישיב 2,500 שקל לכל לקוח שחשבונו חויב בהוצאות בגין הליכי גבייה בבית משפט או בהוצאה לפועל. בסך הכל ישיב הבנק ללקוחות סכום המוערך בעשרות מיליוני שקלים.

הקבוצה המוגדרת בהסכם היא כל לקוחות לאומי שהבנק מנהל או ניהל נגדם הליך משפטי בגין חובות החל במאי 2001 והחשבונות המתנהלים על שמם חויבו בהוצאות משפטיות. במרכז התביעה שהוגשה ב–2008 עמדה טענה שלפיה לאומי חייב חשבונות בנק של לקוחות שנפתחו נגדם הליכי גבייה בבתי משפט ובלשכות ההוצאה לפועל בהוצאות משפטיות שלבנק לא היתה זכות לחייב בגינם וכן בריבית בגין הוצאות משפטיות העולה על הריבית הקבועה בחוק.

הסדר הפשרה כולל התייחסות לשני עניינים מרכזיים: הסדרה עתידית והסדרי פיצוי בגין האפשרות שבוצעו חיובים שגויים בעבר. באשר להסדרה העתידית קובע ההסכם הוראות שתכליתן יצירת מנגנון שימנע היווצרות חיובים שגויים מעתה ואילך.

השופט עופר גרוסקופף

גרוסקופף ציין כי מורכבות ההליכים בתיק נבעה בין היתר משום שהטענה לקיומם של חיובים שגויים התייחסה למספר עצום של חשבונות בנק, כ–100 אלף חשבונות, כאשר גודל החיובים השגויים משתנה מחשבון לחשבון. לדבריו, הסדר הפשרה שנערך בין הצדדים מתמודד עם הקושי בצורה המיטבית.

לתובעת הייצוגית אושר גמול בסך של חצי מיליון שקל על הגשת התביעה ועורכי הדין קיבלו סכום מרשים של 5 מיליון שקל. גרוסקופף ציין כי הוא מצא לנכון לאשר סכומים אלו "בגלל היקף העבודה שנדרשה במקרה זה, שכן ההליך נוהל שש שנים וכלל התדיינות משפטית בשתי ערכאות ומשא ומתן ממושך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker