מי שולט בצים? תלוי את מי שואלים

החברה לישראל מנסה, במידה מסוימת, "ללכת בלי שליטה אבל להרגיש עם"

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

מי בעצם שולט כיום בחברת הספנות הלאומית לשעבר, צים? שאלה קצרה, ולה תשובה מסובכת עם השלכות כבדות משקל.

הסדר החוב חובק העולם בצים, שאושר בישראל על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, יצר מחברת הספנות, שהיתה בשליטה מוחלטת של החברה לישראל, חברה שמוחזקת ב–68% על ידי נושיה לשעבר, שהפכו כעת לבעלי מניות. בידי החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, נותרו 32% ממניותיה של צים. החברה לישראל נותרה בעלת המניות הגדולה ביותר.

תקנון צים החדש קובע כי בדירקטוריון תשעה חברים, מהם רק שניים שמונו על ידי החברה לישראל. שאר הדירקטורים עצמאיים ובלתי תלויים ונבחרו על ידי הנושים. לחברה לישראל פחות מרבע מכוח ההצבעה בדירקטוריון - פחות מההחזקה שלה בהון.

עידן עופרצילום: בלומברג

על היחלשות השפעתה של החברה לישראל בצים מעיד כישלונה להכתיב את זהות יו"ר הדירקטוריון. בעלת השליטה לשעבר רצתה למנות לתפקיד את המנכ"ל לשעבר רפי דניאלי, אך הנושים התנגדו ותחת זאת הוקמה כעת ועדת איתור.

עם זאת, הנושים שהפכו לבעלי מניות הם קבוצות מפוזרות. קבוצת הנושים הגדולה היא מחזיקי האג"ח שקיבלו כ–20% ממניות צים. כוח הצבעה זה מאפשר להם למנות בפועל רק דירקטור אחד (המפתח שנקבע דורש 12.5% במניות למינוי דירקטור).

החברה לישראל סבורה, לפי הודעתה לבורסה, כי הסדר החוב נטל ממנה את השליטה בצים. אובדן השליטה יצר לחברה לישראל רווח חשבונאי רעיוני של יותר מ–500 מיליון דולר. זה נתון שיכול לסייע לחברה לישראל להזרים לצים 200 מיליון דולר להבראת החברה, כפי שהתחייבה לעשות.

החברה לישראל גם הבהירה כי תפעל להנפקת מניותיה של צים בבורסה. במקביל, בהודעתה טוענת החברה לישראל כי השינוי בתנאי מניית המדינה ("מניית הזהב"), שהוסכם לאחר התדיינות שהגיעה לבית המשפט העליון, הסיר את המגבלות על החברה ישראל למכירת מניותיה.

תנאי מניית הזהב

המדינה ניהלה מלחמה עיקשת נגד החברה לישראל בעניין תנאי מניית הזהב בצים כדי להבטיח כי צים לא תגיע לידי בעל שליטה שהמדינה אינה רוצה בו. המדינה רואה במניית הזהב כלי פיקוחי־מנהלי על צים. השופט המחוזי בחיפה, ד"ר עדי זרנקין, שניהל את הליך הסדר החוב, סבר שמניית הזהב היא מניה לכל דבר ובסמכותו לשנות את תנאיה. פסק דינו בוטל במסגרת פשרה בעליון. אם כי תנאי מניית הזהב עליהם התפשרו הצדדים דומים לתנאים שקבע השופט זרנקין. כלומר, ביטול פסק הדין החזיר את המדינה למצב שבו השאלה אם מניית הזהב היא מכשיר רגולטורי או תאגידי נותרת פתוחה.

תנאי מניית הזהב כעת קובעים כי מכירה של יותר מ–35% ממניות צים מחייבת הסכמה של המדינה. לעומת זאת, מכירה של 24% עד 35% ממניות צים מחייבת רק ליידע את המדינה וזו רשאית להתנגד למכירה בבית המשפט. החברה לישראל שמחזיקה רק 32% מהמניות רואה בכך הסרת כל המגבלות.

מנכ"ל צים, רפי דניאלי (משמאל), בדיוני בית המשפט המחוזיצילום: רמי שלוש

אלא מה? תנאי מניית הזהב קובעים שגם העברת שליטה בצים מחייבת הסכמה של המדינה.

"שליטה" היא מושג חמקמק בדיני תאגידים. מצד אחד, העובדה שהחברה לישראל היא בעלת המניות הגדולה בצים יכולה להעיד על היותה בעלת שליטה. מצד שני, צמצום כוחה של החברה לישראל בדירקטוריון מעיד על ההיפך. מצד שלישי, לפעמים שליטה מתבטאת רק ביכולת למנוע מאחר לשלוט בחברה. למשל, אם מישהו ירצה להשתלט על צים לאחר הנפקתה, תוכל החברה לישראל להגיע בקלות יחסית להחזקה חוסמת של 50%. בהפוך על הפוך, מגבלות מניית הזהב שמקשות על רכישת שליטה בצים מבצרות את כוחו של בעל המעמד החזק ביותר בחברה כיום. אבל מי זה? הנושים אמנם מחזיקים 68% ממניות אבל פיזורם לקבוצות מחליש אותם ביחס לחברה לישראל שהיא בעל המניות היחיד שמחזיק שני דירקטורים.

העובדה שהחברה לישראל כשלה בהכתבת יו"ר הדירקטוריון מעידה על היעדר שליטה אבל היו ויש בישראל בעלי שליטה בתאגידי ענק שאינם מכהנים בו בשום תפקיד רשמי.

החברה לישראל מנסה, במידה מסוימת, "ללכת בלי שליטה אבל להרגיש עם". גורמי הפיקוח מטעם המדינה, שבוחנים את הדברים מהצד, לא אמרו דבר בינתיים. פנייה לרשות ניירות ערך נענתה בשתיקה. עם זאת, אפשר להניח שהמדינה תחלוק על טענת היעדר השליטה של החברה לישראל בצים, אם אינטרסים לאומיים יחייבו זאת.

אניית צים בנמל חיפהצילום: רמי שלוש

אירועי צוק איתן, ובמיוחד הפסקת הטיסות הבינלאומיות לישראל, המחישו את הצורך של המדינה לשמר כלים להבטחת האינטרסים הלאומיים בתחומי התעבורה וקווי האספקה הבינלאומיים במצבים קיצוניים. אחרי הימים האלה ניתן להבין מדוע התעקשה המדינה על הגישה לפיה מניית הזהב היא בראש ובראשונה אמצעי רגולטורי ולא כלי תאגידי שניתן לשנות את הסמכויות שהוא מקנה בהליך משפטי אזרחי.

עם זאת, במשרד המשפטים צריך להיות גם מי שיפנים שמניית הזהב - עבר זמנה. מספר החברות שבהם עשתה הממשלה שימוש במניית זהב כדי להבטיח אינטרסים לאומיים הוא קטן מאוד. הרעיון של שימוש במניית זהב אומץ בשעתו מבריטניה, אלא שבבריטניה מעולם לא עמדה מניית זהב - ככל הידוע - במבחן של הסדר חוב כפי שקרה בישראל. מכיוון שכבר לפני כמה שנים הבינו בישראל שמניית הזהב היא פתרון בעייתי, עושה כיום הממשלה שימוש במכשיר משפטי אחר, צו אינטרסים חיוניים, כדי להבטיח את האינטרסים של הציבור. פרשת צים ממחישה כי השימוש בצו הזה יהיה כנראה גם הפתרון הנכון לשימור צי ספינות לעת חירום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker