הישראלי שהסתיר 40 מיליון ד' בשווייץ - יצטרך לשלם לאמריקאים קנס 20 מיליון ד' - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלי שהסתיר 40 מיליון ד' בשווייץ - יצטרך לשלם לאמריקאים קנס 20 מיליון ד'

הסכם שנערך באחרונה מחייב את הבנקים ואת המוסדות הפיננסיים בישראל לדווח על חשבונות של אזרחים אמריקאים ■ אפשרות של גילוי מרצון - לפני שהמידע יעבור לאמריקאים - יכולה למנוע קנסות כבדים

35תגובות

בישראל חיים, לפי הערכות, מאות אלפי תושבים בעלי אזרחות אמריקאית ובעלי גרין קארד. אף שאזרחי ארה"ב נדרשים לדווח לרשויות המס האמריקאיות על הכנסותיהם ועל חשבונות בבנקים זרים, גם אם אינם תושבי ארה"ב - עד היום רבים מהישראלים בעלי אזרחות כפולה לא עשו זאת.

הסכם שערך באחרונה שר האוצר, יאיר לפיד, עם רשויות המס האמריקאיות הולך לשנות את התמונה. הוא מחייב את הבנקים והמוסדות הפיננסיים בישראל לדווח על חשבונות של אזרחים אמריקאים, כך שכל אותם בעלי אזרחות אמריקאית שלא דיווחו על לרשויות ארה"ב חשופים לקנסות כבדים. עד היום, הקנס על כך הסתכם ב–27% מהסכום בחשבון הבנק, והחל מהשבוע עלה שיעורו ל–50%.

ההסכם החדש גובש במאי עם משרד האוצר האמריקאי ליישום הוראות Foreign Account Tax Compliance Act ג (FATCA). ההסכם מסדיר העברת מידע מהבנקים והגופים הפיננסיים הישראליים לרשויות המס בארה"ב באמצעות רשות המסים הישראלית. בהסכם נקבע כי המידע שיימסר יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארה"ב, או בידי בעלי גרין קארד. עוד סוכם כי בהמשך תהיה אפשרות לכך שרשות המס האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב.

רשויות המס האמריקאיות ערכו הסכמים דומים עם מדינות נוספות בעולם. לעו"ד יאיר זורע, שותף מיסוי בינלאומי במחלקת המסים של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, הגיע לקוח בשנות ה-80 לחייו בעל אזרחות אמריקאית שהחזיק 40 מיליון דולר בחשבון בנק בשווייץ ושעליו לא דיווח. "לפני כמה שנים דרש ממנו הבנק השווייצי להצהיר שהוא דיווח על הכספים לרשויות המס בארה"ב, או לחילופין להוציא את הכסף מהחשבון".

איור : אילה טל

אותו לקוח ברח לארה"ב במלחמת העולם השנייה, שהה שם בצעירותו וכשהיה בשנות ה-30 לחייו עלה לישראל. מאז, מספר זורע, "כף רגלו לא דרכה בארה"ב" והוא גם לא דיווח לרשויות על החשבון שקיבל בירושה שנים לאחר מכן. "עשינו חישוב של הקנסות, והם הגיעו ל–50% מהחשבון, כלומר 20 מיליון דולר שהוא יצטרך לשלם. לבסוף הוא העדיף להוציא את הכסף מהחשבון ולרכוש אתו נדל"ן במדינה זרה", אומר זורע.

קנסות וחלון הזדמנויות

ההסכם עם ארה"ב הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חובת גילוי ושבירת מחסומים. ביוני דיווח בנק לאומי כי הוא מנהל מגעים מתקדמים עם משרד המשפטים האמריקאי, כדי לסיים את החקירה הנוגעת לחשדות כי הבנק סייע ללקוחות אמריקאים להעלים מס ב–2002–2010. ללאומי זה יעלה 950 מיליון שקל. הקנס מורכב מתשלומי המס שהלקוחות האמריקאים של הבנק נמנעו מלשלם לרשויות ארה"ב כתוצאה מהסתרת הכספים בחשבונות לאומי, ומהחזר מהעברת ההכנסות שהיו לבנק כתוצאה מפעילותו מול הלקוחות האמריקאים. לא רק לאומי, גם הפועלים ומזרחי טפחות מצויים תחת חקירה.

לישראלים בעלי האזרחות האמריקאית הנחשקת בדרך כלל יש גם בשורות טובות - ובאחרונה נוסף עדכון לנוהל הגילוי מרצון האמריקאי. כעת, אזרחים אמריקאים שגרים מחוץ לארה"ב יכולים לדווח על הכנסותיהם בחשבונות בנקים זרים מבלי לספוג קנסות.

חגית גורן

זורע מסביר: "יש פה חלון הזדמנויות לאזרחי ארה"ב שגרים בישראל ועד היום לא הגישו דו"חות לרשויות האמריקאיות. בעזרת ההנחיות החדשות, הם יכולים לצאת נקיים בתוך זמן קצר יחסית. בעבודה של כמה שבועות הם יכולים לארגן את הניירות הרלוונטיים, להגיש דו"חות ולפתוח דף חדש בלי חשש מקנסות".

ומה יוצא לרשויות האמריקאיות שמוותרות על הקנסות? "נראה כי פחות אכפת להם מבעבר, חשוב להן להכניס אנשים למערכות שלהן, ולכן הן מקלות על כניסה לתהליך ומוחלות על הקנסות", אומר זורע.

לדבריו, עד לעדכון זה עמדו בפני מי שלא דיווח על הכנסותיו לרשויות האמריקאיות שתי חלופות עיקריות לגילוי מרצון. הראשונה היתה המסלול הירוק: מי שחבות המס הפדרלי שלו בכל אחת משלוש השנים האחרונות לפני מועד הגילוי מרצון היתה 1,500 דולר או פחות לאחר הקיזוז עם המס ששולם בישראל, נדרש לדווח על הכנסותיו למשך שלוש שנים ועל חשבונות בבנקים זרים למשך שש שנים לפני מועד הגילוי מרצון. האופציה השנייה היא המסלול הרגיל, שבו שאר הנישומים נדרשו לדווח על הכנסותיהם ועל חשבונותיהם בבנקים זרים למשך שמונה שנים לפני מועד הגילוי.

לדברי זורע, מגבלת ה-1,500 דולר הוסרה בתוכנית החדשה, אך נוספה דרישה שלפיה על הנישום להצהיר שעד כה אי הדיווח נעשה בתום לב, שלא במתכוון ושלא במטרה להעלים מס. "עד לתיקון הזה והסרת המגבלה היו לנו לקוחות שלא עמדו במגבלה ונאלצו לשלם קנסות גבוהים", אומר זורע. "טיפלנו בלקוח ששילם קנס של 4 מיליון דולר לאחר שלא דיווח על חלק מההכנסות שלו".

חוקי המס הנוקשים בעולם המערבי

חוקי המס בארה"ב נחשבים לנוקשים ביחס למדינות מערביות אחרות, והיא היחידה בעולם המערבי שממסה על בסיס אזרחות. כלומר, כל מי שמוגדר אזרח ארה"ב מחויב בתשלום מס ובדיווח על הכנסותיו, גם אם הוא אינו תושב וגם אם מעולם לא ביקר בארה"ב. שאר המדינות המערביות, ובהן ישראל, מטילות מס על בסיס תושבות.

ד"ר ועו"ד אמיר חנצ'ינסקי, מנהל בכיר בדסק האמריקאי של פירמת רוה"ח ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי את קסירר מסביר כי על אזרחים אמריקאים חלות שלוש מחויבויות בסיסיות לרשויות המס: הראשונה היא הגשת דו"ח מס מדי שנה, ובו יש לפרט את כל ההכנסות ולשלם עליהן מס; מי שמשלם מס גם בישראל יקבל בדרך כלל זיכוי עליו. מחויבות שנייה היא להגיש לרשויות טופס המפרט את כל חשבונות הבנק הלא אמריקאיים שבבעלותם. חבות שלישית היא תשלום מס עיזבון של 40% לפחות.

הוראות FATCA נחקקו בקונגרס ב–2010 ומטרתן היא מניעת התחמקות מתשלום מס על ידי אזרחים אמריקאים המנהלים חשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב, והגברת האכיפה והציות לדיני המס בארה"ב. ההוראות נחקקו כחלק מניסיונו של ממשל אובמה להרחיב את גביית המס. אובמה, שניצב מצד אחד בפני חוב ממשלתי ענק ומצד שני התקשה להעלות מסים, ניסה למצות ככל הניתן את הגבייה תחת שיעורי המס הקיימים. אחד האפיקים המרכזיים לעשות זאת הוא הגברת הגבייה ממי שחייבים במס וחיים מחוץ לארה"ב.

"האמריקאים התיימרו להגיע לבנקים זרים ולאלץ אותם לתת להם מידע על חשבונות של לקוחות. כשהם חוקקו את החוק זה נראה דימיוני, אבל ארה"ב, בהיותה המעצמה הגדולה בעולם, כופפה מדינה אחר מדינה ובסופו של דבר כולן יישרו קו עם החקיקה הזו ונכנסו להסכם עם ארה"ב". אומר חנצ'ינסקי.

לפעמים כדאי לוותר על האזרחות?

ההסכם החדש עם ממשלת ארה"ב קובע כי הבנקים בישראל צריכים להעביר לרשות המסים בישראל את הפרטים לגבי חשבונות האזרחים האמריקאים מדי שנה, החל ב–1 בינואר 2014. לדברי עו"ד יעל שושנה ממחלקת מסים במשרד גולדפרב זליגמן ושות', הנתונים כוללים את שם בעל החשבון, כתובתו, מספר הביטוח הלאומי (Social Security) בארה"ב, מספר החשבון, סך כל שווי הנכסים בחשבון בסוף השנה וסך ההכנסות בחשבון מדיווידנד ומריבית. אותו הנוהל תקף לגבי בעלי גרין קארד.

לדברי חנצ'ינסקי, "אף שהחוק נחקק כבר לפני כארבע שנים, יש בישראל הרבה אזרחים אמריקאים שלא דיווחו על הכנסותיהם, ועד כה זה עבר מתחת לרדאר. אבל מעכשיו הבנקים נדרשים לדווח עליהם". לכן, הוא מדגיש, "לכל מי שלא הסדיר את העניין יש אינטרס לעשות זאת לפני שהאמריקאים יגיעו אליו - ואז יצטרך לשלם קנסות גבוהים".

לגבי מי שמעוניין לוותר על האזרחות האמריקאית, למרות האפשרות לגילוי מרצון, שושנה מסבירה כי לא מומלץ לעשות זאת לפני שמוודאים כי בחמש השנים שקדמו לוויתור היה דיווח מלא בארה"ב, אחרת יש "מס יציאה" בעת הוויתור. במקרה זה ניתן לעשות גילוי מרצון לגבי חמש השנים האחרונות, ואז לוותר על האזרחות.

חנצ'ינסקי מסכם כי בסיטואציות מסוימות עדיף לוותר על האזרחות האמריקאית, למשל אם אנשים מעוניינים להימנע ממס עיזבון על ירושה גדולה. "אף שגם הוויתור על האזרחות הוא אירוע מס, אפשר לפעמים לתכנן את זה כך שהמס יהיה מינימלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#