אדון/גברת נכבדים, יש לכם 30 יום לגלות לנו אם אתם מעלימים הכנסה

105 אלף ישראלים קיבלו באחרונה דרישה להצהרת הון - בהם אנשי היי-טק, ספורטאים, מרצים, גמלאים, תושבים זרים, מובטלים, ואפילו ילדה בת חמש ■ האם המהלך הזה באמת יעיל?

אפרת נוימן
אפרת נוימן

שרה, 65, היא גמלאית שעבדה שנים רבות במשק בית כדי להגיע לדירה משלה בשטח 40 מ"ר בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בשנים האחרונות היא עובדת עם קשישים כמה שעות ביום ומקבלת משכורת מחברת כוח אדם. שרה אינה נוסעת לחו"ל, היא חיה בצניעות, וכיום היא משכירה את דירתה בשכונת שפירא ושוכרת במקביל דירה גדולה יותר, כדי שבתה ושני נכדיה יוכלו לגור אתה.

לפני שבועיים וחצי הגיע לשרה בדואר מכתב שגרם לה לדפיקות לב מואצות. העמוד הראשון היה מכתב בחתימתו של מישאל כהן, מנהל בכיר באגף מודיעין ארצי ברשות המסים. הנדון: דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בישראל ובחו"ל. היא התבקשה למלא את הפרטים הנדרשים בטופס ולהחזירו בתוך 30 יום בדואר, במייל או בפקס.

העמוד השני כלל את הדו"ח עצמו, וכבר מתחת לכותרת הופיעה שורה קטנה ומאיימת: פתיחת תיק עצמאי/ניכויים. בטופס הזה נדרשה שרה למלא פרטים מזהים שלה ושל בן זוגה. אם היא עצמאית - את פרטי העסק ופרטי חשבון הבנק; אם היא שכירה - את פרטי המעסיקים של בני הזוג, איזה נדל"ן יש ברשותה, איזה כלי רכב או מקורות הכנסה אחרים, אם יש. הנתונים מתייחסים לישראל ולחו"ל.

שרה נלחצה. למה היא קיבלה את הטופס הזה? איזה מודיעין יש עליה? מייד התקשרה לבתה, וזו מילאה בעבורה את המידע ושלחה אותו לרשות המסים. "אמא שלי היא לא מאלה שמסתירים", אומרת בתה. "היא לא שמעה על היוזמה הזאת של רשות המסים. היא לא הבינה מה היא עשתה ואם היא חייבת כספים. בגלל זה היא נכנסה ללחץ".

קטע מהמכתב ששלח אגף המודיעין ברשות המסים לאזרחיםצילום: TheMarker

שרה (כל המרואיינים העדיפו להתראיין בשם בדוי) היא אחת מ–105 אלף ישראלים שקיבלו בשבועות האחרונים דרישה להצהרת הון. ברשות המסים מצהירים כי מהלך זה נעשה במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות המס, וכחלק ממהלך רחב להגדלת רשת המדווחים לרשות. השלב הבא, אם רשות המסים תחליט שהדו"ח מצריך זאת, יהיה דרישה להגשת דו"חות שנתיים על הכנסות של ממלא הדו"ח. כמו כן, מתוכנן משלוח דרישה לעוד כמה עשרות אלפי אזרחים.

נכנסה לרשימה על דמי שכירות של 2,000 ש'

קשה לדעת באופן מדויק מהו היקף ההון השחור בישראל. האומדנים נעים בטווח רחב, 70–200 מיליארד שקל - ובהתאם, אובדן ההכנסות ממס מגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים. זהו סכום לא מבוטל, וחלק גדול מאותו הון שחור מרוכז בנדל"ן.

ברשות המסים נעזרו במאגרי מידע שונים, כמו אלה שנותנים מידע על רכישת כלי רכב, יציאות תכופות לחו"ל ורכישות נדל"ן, המופיעים במחשבי משרדי הממשלה, עשו הצלבות - למשל, עם ההכנסה של אותם רוכשים ונופשים - ובנו רשימה.

ברשות המסים לא מפרטים את הקריטריונים המלאים שלפיהם בוצע החתך שלהם. "מטבע הדברים, לא ניתן להרחיב על הקריטריונים העומדים בבסיס הבחירה של נמענים או איזה שימוש נעשה במידע זה, שכן פעולות מודיעיניות אינן נעשות בפומבי", אומרים ברשות. "אך יש סימנים המעוררים חשד שאותם ניתן להציג, כמו אדם בעל הכנסה נמוכה יחסית הנוסע לחו"ל באופן תדיר, או אדם בעל כמה נכסי מקרקעין אך ללא תיק שבו מדווחות הכנסות משכר דירה, או שאין די לכאורה בהכנסתו כדי לממן את רכישת הדירות".

קשה להאמין ששרה שייכת לאותם אלה שיש לגביהם מידע מודיעיני. יותר הגיוני להניח שנכנסה לרשימה משום שהיא מחזיקה בבעלות על דירה ובמקביל שוכרת דירה במקום אחר - כך שיש חשש שהיא מעלימה מס על השכרת דירתה. במקרה שלה, מדובר בדמי שכירות של כ–2,000 שקל, כך שהמס כלל אינו רלוונטי.

טופס הצהרת הון של רשות המסיםצילום: TheMarker

אודי, שקיבל גם הוא את הדרישה להצהרת הון, הוא בעלים של דירה שרכש לפני נישואיו. כיום הוא מתגורר בדירה אחרת, שרכשה אשתו לפני נישואיה. היות שהם זוג נשוי, אפשר להניח שברשות המסים הוצלב המידע וראו שהוא מתגורר במקום אחד ובעלים של דירה במקום אחר. גם במקרה שלו דמי השכירות נמוכים מהרף של 5,000 שקל בחודש שנדרש לתשלום מס.

אודי אינו עובד בשנה האחרונה, ואף קיבל דמי אבטלה מביטוח לאומי - מה שיכול להדליק עוד נורית אזהרה ברשות המסים. אם הוא אינו שכיר ואין לו הכנסות מוצהרות, אולי הוא מעלים הכנסות.

בין הנוסעים המתמידים לחו"ל שקיבלו את הדרישה נמצא רועי, איש אקדמיה שעובד בכמה מקומות כשכיר, ונוסע במסגרת עבודתו לכנסים כמה פעמים בשנה. בנוסף, הוא שהה בתחילת השנה כמה חודשים בחו"ל כמרצה אורח - כך שבסך הכל נסע חמש פעמים לחו"ל בארבעת החודשים הראשונים של 2014. גם גיא, איש היי־טק שעובד בחברה בת של חברה אמריקאית וקיבל דרישה לדיווח, נוסע הרבה לחו"ל - פעם־פעמיים בחודש. "מילאתי מה שהבנתי ושלחתי להם", הוא אומר. "זה הזכיר לי שאני צריך לעשות תיאום מס. הם עוררו אותי". גם ספורטאים שנוסעים לחו"ל באופן תדיר כדי להשתתף בתחרויות, ומצד שני הכנסתם אינה גבוהה במיוחד, קיבלו דרישה להצהרת הון.

קבוצה נוספת שנמצאת על הכוונת היא אנשים שעובדים כעצמאים. מירב, שעובדת כפסיכולוגית במעמד של עוסק מורשה, קיבלה באחרונה את הדרישה לדיווח; וכך גם רונה, שעובדת כשכירה ובמקביל פתחה באחרונה חברה שבמסגרתה היא מתכננת לפתוח עסק. גם נהנים בחשבונות נאמנות קיבלו דרישה להצהרת הון.

לעומתם, יש אנשים שקיבלו את הדרישה ללא כל סיבה ברורה. למשל, זוג בשנות ה–50 לחייו שגר בקריות, שניהם שכירים, בבעלותם דירה אחת שהם עדיין משלמים עליה משכנתא, הם נוסעים פעם בשנה לחופשה לחו"ל ואין להם נכסים במדינות אחרות. באופן טבעי, קבלת המכתב הלחיצה אותם. מקרה נוסף שלא ברור איך נפל ברשימה הוא שכיר שמתגורר באזור המרכז, אשתו עובדת מדינה, בבעלותם דירה אחת והם נוסעים לחו"ל במקרה הטוב פעם בשנה לחופשה.

מעלימים מס 
באופן פסיבי

המלחמה בהון השחור היא הכרחית, והיוזמה של רשות המסים - חיובית. השאלה היא באמצעות היוזמה הרשות אכן היא תצליח להניח יד על מעלימי מס רציניים, או שבמקרה הטוב, היא רק תדוג כמה דגי רקק.

קשה לדעת באופן מדויק מהו היקף ההון השחור בישראלצילום: דורון פלם

"שליחת המכתבים היא חלק ממלחמה כוללת שאני מאוד בעדה", אומר עו"ד טל עצמון, שותף וראש מחלקת מסים ותגמול בכירים במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. "כמות ההון השחור במדינה עצומה, וכל פעולה שרשות המסים עושה כדי להביא יותר אנשים למעגל המס היא מבורכת. אם הדרישה הגיעה לשכיר שאין לו מה להסתיר, מה הפסדנו? אז כיום זה בעיקר כאלה שנוסעים הרבה לחו"ל ומחזיקים בשתי דירות, ובסיבוב הבא זה יכול להיות אנשים שקונים טלוויזיית ענק או מוציאים סכומים גבוהים ברכישות אחרות. מה שחשוב זה שאנשים מרגישים שיש שינוי ברשות המסים, שלא היה בעבר. התחילו לחפש אנשים בצורה רוחבית - ואני בעד".

עצמון מציין כי ממה שהוא רואה, חלק גדול מהאנשים שקיבלו את המכתב נלחצו, גם אם אין להם מה להסתיר. "זה נראה להם פולשני", הוא אומר. "זה נותן תחושה שמישהו מחפש אחריהם, הם רואים שיש חתימה של מחלקת מודיעין. זה מגיע לאנשים שלא רגילים להתחכך עם רשות המסים, ולכן זה יכול להלחיץ. המכתבים האלה מייצרים אפקט. אז אולי אפשר לעשות את זה חכם יותר, ואולי המכתב צריך להיות מנוסח בצורה עדינה יותר - אבל הוא עושה את העבודה. אנשים מספרים זה לזה, וגם אלינו הגיעו להתייעצויות אנשים שלא קיבלו דרישה, אבל שמעו מחבר שלהם שקיבל".

יש גם מצבים שבהם נשלחו לאנשים מכתבים על סמך קריטריון מסוים, כמו נסיעות רבות לחו"ל, אף שהם נוסעים מטעם העבודה, אבל לאותם אנשים יש מה להסתיר מסיבה אחרת: למשל, יש להם חשבון בנק ישן בשווייץ, שלא דיווחו עליו. "עד עכשיו הם היו מעלימים מס באופן פסיבי, ולכן הם לא הרגישו שהם עבריינים. עכשיו, כשהם נדרשים למלא הצהרת הון, זה משנה את התמונה מבחינתם, ויש סיכוי טוב שידווחו על החשבון הזה", אומר עצמון.

"הרשימה של רשות המסים היא כמו מסננת עם חורים לא קטנים", סבור עו"ד זיו נויפלד, שותף מסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר. "אין לי משהו שלילי להגיד על היוזמה הזאת, אבל אני לא בטוח שהקריטריונים מחודדים ואפקטיביים מספיק, ובספק אם יהיו 'פגיעות' טובות. גם תרנגול עיוור תופס מדי פעם גרגר, וסביר להניח שברשימת ה–100 אלף יעלו גם אנשים שיש להם הכנסות לא מדווחות. בתוך כמה חודשים יידעו ברשות המסים מה מידת האפקטיביות של המהלך הזה".

הדרך הנכונה: 
חובת דיווח כללית

עו״ד רני שורץ, שותף במשרד ירון־אלדר, פלר, שורץ ושות' ולשעבר פרקליט ברשות המסים, פחות מרוצה מהיוזמה: "דרישת הפרטים האישיים לובשת מעטה של טופס תמים, אבל הלכה למעשה, אין מדובר בטופס תמים כלל ועיקר. כבר זהותו של שולח המכתב - מחלקת המודיעין ברשות המסים - גורמת לכולנו לתהות ממתי נהפכנו ליעד מודיעיני. לא רק ליעד מודיעיני נהפכו אזרחים תמימים, כי אם מושא לפתיחת תיק במס הכנסה לכאורה. האמנם כל מי שנוסע פעמים רבות לחו״ל אך רמת הכנסתו נמוכה, צריך להפוך ליעד מודיעיני? האמנם לכל אזרח שכזה צריך שיהיה תיק ברשויות המס? ברור שלא, וברור גם שלא כל אחד כזה הוא מעלים מס פוטנציאלי".

עו"ד טל עצמון
עו"ד טל עצמוןצילום: מיכאל טופיול

גם עצמון וגם נויפלד סבורים כי בסופו של דבר הדרך הנכונה היא חובת דיווח כללית. "רשות המסים אומרת שאין לה מספיק כוח אדם כדי לבדוק את הדו"חות, אבל עצם העובדה שיש חובה תגרום לאנשים לחשוב לפני שהם נמנעים מלדווח. אם בארה"ב, עם 300 מיליון תושבים, יש חובת דיווח - גם ישראל יכולה", טוען נויפלד.

ברשות המסים מציינים כי עד כה היתה היענות יפה מצד 105 אלף האנשים שקיבלו את הדרישה, ומציינים כי "אי־מענה על דרישת הדיווח של רשות המסים מהווה עבירה פלילית. ההצהרות אינן בחזקת דו"ח הכנסות שנתי, והן נועדו לתת תמונה שלמה יותר של מקורות הכנסה, ולוודא כי הם מדווחים כראוי לרשות".

"מרבית הטפסים 
לא ייבדקו"

בין המכותבים של רשות המסים יש גם תושבים זרים שמחזיקים נכסים בישראל, או ישראלים שעברו לגור בחו"ל ולא רואים עצמם כתושבי ישראל. אבי, ישראלי שחי כבר יותר מעשר שנים בחו"ל, התקומם כשקיבל לפני חודש את מכתב הדרישה. מבחינתו, מכיוון שאינו תושב ישראל ומרכז חייו בחו"ל, הוא לא אמור להיות מחויב במס או בדיווח בישראל - אף שהוא בעלים של דירה בישראל ויש לו חשבון בנק שמשמש רק לתשלום חשבונות שוטפים של הדירה.

עו"ד רני שוורץצילום: תומר יעקובסון

החוק מגדיר את סוגיית "מרכז החיים" באופן הנתון לפרשנויות שונות, והדבר מעורר כעס וגם חשש אצל ישראלים המתגוררים בחו"ל, שמא מס הכנסה ינסה עתה לכפות את הפרשנות שלו על תושבים זרים בניסיון להעמיק את גביית המסים בישראל.

נויפלד מציין כי למי שאינו תושב ישראל באופן מובהק אין חובה למלא את הדרישה. עם זאת, לא יהיה נכון להתעלם מהדרישה. "יש לנו כמה לקוחות שלא גרים בישראל, אבל מחזיקים כאן כמה נכסים וחשבון בנק", אומר עצמון. "אנחנו לא מציעים להתעלם, אלא עונים לרשות המסים שמדובר במישהו שלא גר כאן ואינו תושב. במקרה כזה, אין טעם למלא את הטופס, למעט תגובה של 'לא רלוונטי'".

גם שורץ סבור כי אין להתעלם מדרישת מילוי הטופס, מלבד במקרים מיוחדים, שכן רשות המסים מבצעת מעקב אחרי משלוח הטפסים ומילויים, ואף צפויה לשלוח מכתבים נוספים. מקרה מיוחד כזה שבו הוא טיפל באחרונה הוא טופס שנשלח לילדה בת חמש — ככל הנראה, בשל נסיעותיה הרבות לחו"ל עם הוריה. "ברור שבנסיבות כאלה לא נכון יהיה למלא את הטופס, לא עבור ההורים ולבטח לא עבור הקטינה", הוא אומר.

עו"ד זיו נויפלדצילום: אייל פרידמן

"חשוב להזכיר כי כבר כיום רשות המסים לא בודקת כל דו"ח ודו"ח שמגיש מי שחייב בהגשת דו"ח", אומר נויפלד. "מטבע הדברים, גם מרבית הטפסים לא ייבדקו, אלא ישמשו מאגר נתונים. אבל עצם קיומו של מאגר נתונים שכזה, שעלול לצוץ שנים רבות לאחר מכן, מחייב לנהוג בטופס במשנה זהירות".

שורץ מציין כי המהלך של רשות המסים, שנועד להגדיל את מאגר הנתונים של הרשות, תואם מגמות דומות בעולם המסים ובמערכות הפיננסיות, שלפיו אין עוד מידע שנסתר מעיני רשויות המס, לא בישראל ולא בחו״ל. "שינויים במערכת המשפט הבינלאומי מובילים לכך שמידע על אזרחים נמסר ממוסדות בנקאיים למדינה, מידע מועבר בין מדינה למדינה, והוראות שונות בדבר חובות גילוי צצות חדשות לבקרים", הוא אומר.

ובכל זאת, עצמון, שבאופן כללי בעד היוזמה של רשות המסים, מביע מורת רוח מכך שהמהלך לא נעשה במקביל לאישורו של נוהל גילוי מרצון. "יש נוהל כללי של גילוי מרצון מ–2005, אבל הוא בעייתי. ברשות המסים שיתפו פעולה גם עם לשכת עורכי הדין והכינו נוהל מתוקן, המאפשר לאדם לבוא ולהגיד אילו הכנסות העלים ולשלם על כך מס, בלי שיישא באחריות פלילית. הנוהל עדיין בבחינה אצל היועץ המשפטי לממשלה. לכן, המצב קצת לא הוגן. צריך היה לעשות את הדברים במקביל. יש כאלה שרצו להיענות לנוהל של הגילוי מרצון והמתינו לאישור שלו - ואז החלו לקבל מכתבי דרישה. צריך היה קודם לאשר את הנוהל, ורק אז לשלוח את המכתבים", הוא אומר.

כעת עולה השאלה איך יתייחסו עכשיו ברשות המסים למי שיבחר בגילוי מרצון, אף שקיבל את מכתב הדרישה - כך שכביכול זו כבר אינה פנייה כנה. "היו לי כמה שיחות עם רשות המסים בנושא", אומר עצמון. "לדעתי, אסור בשום אופן לפסול גילוי מרצון רק בשל מכתב כללי שכזה, והבנתי כי זו תהיה גם עמדת רשות המסים - אם המכתב הגיע רק בגלל הסימנים הכלליים, ולא בגלל חשד ספציפי. ואולם עדיין אין החלטה רשמית בנושא של הרשות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ