נוחי דנקנר: "זו הייתה באמת הנפקת חברים, לא עניין אותם שער המניה; לא היה שום צורך להריץ מניות"

השופט קבע דיון מקדמי לחודש ספטמבר, בסיומה של פגרת בית המשפט ■ דנקנר: "הייתי מעדיף לא להימצא תחת רקטות של הפרקליטות אבל אנחנו נביא את כיפת הברזל שלנו"

יסמין גואטה
יסמין גואטה

 "גייסתי לצורך העניין הזה גם את משפחתי, את שותפי ופניתי לחברים שלי - לא סתם ההנפקה הזו נקראה בתקשורת 'הנפקת החברים של נוחי'; באותה עת היינו הרבה יותר אופטימים, כל האנשים שפניתי אליהם הסכימו לקנות מניות אי.ד.בי; הם התחייבו להשקיע סכומים מסוימים — לא X מניות, אלא סכומים מסוימים; את אף אחד מהם לא עניין מחיר המניה, לא היה צורך להריץ מניות; המניות גם לא רצו, אבל גם לא היה צורך לעשות את זה" - כך אמר היום נוחי דנקנר, לאחר שהסתיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הדיון הראשון בתיק שבו הוא מואשם בעבירות חמורות, ובראשן תרמית בקשר לניירות ערך.

דנקנר חשוד כי לפני אותה "הנפקת חברים" בפברואר 2012, שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל, הוא השפיע, יחד עם הברוקר איתי שטרום, על מחיר מנייתה של אי.די.בי. מטרת הצעד, על פי החשד, היתה למקסם את הערך בהנפקה.  

גם פרקליטיו של דנקנר, עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור נהרי, חזרו על הצהרתו של דנקנר — הצהרה שלא נזרקה כדרך אגב ויש מאחוריה מחשבה. מבחינתם, אם לאותם בני משפחה וחברים לא היה אכפת ממחיר המניה, הרי שלא היתה לדנקנר סיבה להריץ את מניותיה של אי.די.בי.

בהנפקת החברים אכן השתתפו בני משפחה, כולל דנקנר עצמו ואחותו שלי ברגמן, שהשקיעו כ–20 מיליון שקל. בין החברים שהשתתפו בהנפקה והשקיעו מכספם הפרטי: יאיר המבורגר, שלמה אליהו, מיכאל שטראוס ורעיה בן דרור, משפחות לבנת ומנור, משפחת שימל ואבי פישר.

אבל בהנפקה הושקע גם כסף ציבורי. יוסי ויליגר השקיע 2.4 מיליון שקל באמצעות ויליפוד הציבורית, עופר נמרודי השקיע מכספי הכשרה אנרגיה 4 מיליון שקל, חברת מ.ש.נ.ד של מבטח שמיר הציבורית, שבשליטת מאיר שמיר, השקיעה 2 מיליון שקל, וקבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, רכשה 6 מיליון שקל לנוסטרו שלה.

רוב גופי החיתום שהשתתפו בהנפקה והזרימו 60 מיליון שקל הם חברות ציבוריות או חברות בנות של חברות ציבוריות. מדובר בין השאר בכלל פיננסים חיתום, לידר הנפקות, אקסלנס חיתום, פועלים אי.בי.אי חיתום, דש איפקס, מנורה חיתום, מגדל חיתום, מיטב הנפקות ופיננסים וגם דיסקונט חיתום והנפקות.

נוחי דנקנרצילום: דרור עינב, וואלה! חדשות

שאלה של נאמנות

טיעונו של דנקנר בדבר "הנפקת החברים" מציב שאלות קשות בפני אותן חברות ציבוריות. אם בחברות אלה לא התחשבו בכדאיות הכלכלית של העסקה, בעלי השליטה לא מילאו את חובת הנאמנות שיש להם לבעלי המניות שלהם. בעלי השליטה האלה יטענו קרוב לוודאי שהיו להם סיבות להיענות להצעת דנקנר. כך, הם יכולים לטעון שאי.די.בי היה באותם ימים הקונצרן הגדול במשק, והחברות הרבות שנכללו בו פעלו כמעט בכל מגזר במשק. לכן, היה חשוב לשמור על קשרים עסקיים טובים עם דנקנר - כך ש"עשיית טובה" לבעל השליטה, תשרת למעשה גם את האינטרס של בעלי המניות.  

ויליפוד, למשל, היתה ספקית מוצרי מזון לשופרסל מקבוצת אי.די.בי וקשר טוב עם בעל השליטה בשופרסל ודאי לא יזיק.  כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי היתה משקיע מוסדי משמעותי ובעלת עניין במבטח שמיר. כלל ביטוח גם היתה ממחזיקי האג"ח הגדולים של דלק נדל"ן, כשמצד שני הפניקס ואקסלנס, שבשליטת תשובה, החזיקו בנתח מהאג"ח של אי.די.בי.

מבחינת החתמים, עזרה לדנקנר היתה מסייעת להביא עוד עסקים. ואכן, לאחר ההנפקה התבטאו חתמים שהשתתפו בה והצהירו כי האינטרס היה לשמור על מערכת יחסים טובה עם הקבוצה — למרות הידיעה שזו הנפקה שיפסידו בה.

מרכז הכובד בשאלה אם היתה הפרת אמונים, יהיה אם היה כאן שיקול כלכלי לטובת בעלי המניות - אף שהטיעון הזה צורם, זה יכול שלא להיחשב הפרת אמונים - או שמדובר בשיקול אישי חברי של מישהו שהוא חלק ממועדון ומאמין שדנקנר יעזור לו בעסק אחר שלו.

נוחי דנקנר יחד עם ניר חפץ (מימין)
נוחי דנקנר יחד עם ניר חפץ (מימין)צילום: עופר וקנין

אגב, גם בקו ההגנה הזה, שטוען כי לא היה לדנקנר תמריץ להריץ מניות שכן המשקיעים אדישים למחיר, יכולים להיות חורים שכן לדנקנר יכולות להיות סיבות נוספות לרצות שמחיר המניה בשוק, בזמן ההנפקה, יהיה גבוה יותר. הנפקה שנסגרת במחיר גבוה היא מצוינת מבחינה תדמיתית, וחלק מהמניות שימשו כביטחונות — כך ששווי הביטחונות יהיה גבוה יותר.

מעניין היה לשמוע מה יש לאותם חברים שהשקיעו כספי ציבור להגיד על ההצהרה של דנקנר על כך שלא היה אכפת להם מהמחיר. ובכן,  חברת דלק, הכשרת הישוב וויליפוד - העדיפו להתחבא תחת מעטה של "אין תגובה". ממבטח שמיר נמסרה אותה התגובה שנמסרה לאחר ההנפקה ב–2012: "חברת מ.ש.נ.ד העריכה אז כי ההשקעה באי.די.בי היא השקעה נכונה. השקעה בסדר גודל כזה לא באה על חשבון השקעות אחרות".

בתום הדיון נתן דנקנר הצהרה ארוכה לתקשורת: "אני מאוכזב מכך שהוגש כתב אישום שלדעתי לא היה צריך להיות מוגש. הוא נשען במידה רבה על עדות של עד המדינה, עדי שלג, שאותו לא הכרתי ואני לא מכיר אותו גם היום. מחומר החקירה מתברר שהוא ביצע פעולות של תרמית בניירות ערך. קראתי את העדויות, וממה שקראתי הבנתי שהוא ככל הנראה גם רימה יחד עם אשתו את איתי שטרום שלכאורה פעל עבורו".

האמירה הזאת עשויה להיות בעייתית עבור דנקנר, שבעצם מכיר בכך שהיתה תרמית - אבל משליך אותה על שלג, בלי שברור מהו האינטרס של שלג.

בנוגע לשטרום אמר דנקנר שפעולותיו היו עצמאיות משיקולים כלכליים ועסקיים שלו בלבד: "אני לא יזמתי את הפעולות שלו, אני לא הייתי שותף שלו בפעילות הזו ולא הייתי אחראי לה - לא כלפיו ולא כלפי אף אחד. אני סומך על בית המשפט ומשוכנע שהאמת תתבהר".
בפרפראזה עדכנית, התייחס דנקנר גם למצב הביטחוני ואמר: "בעבר, כשהיתה פעילות לחימתית בצפון ובדרום אני הייתי שם ועזרתי לאזרחים. הייתי מעדיף להיות גם היום במצב הזה ולא להימצא תחת רקטות של הפרקליטות, אבל אנחנו נביא את כיפת הברזל שלנו".

17 ארגזים של חומר ו–25 תקליטורים

 השופט חאלד כבוב, שינהל את התיק הפלילי, קבע דיון מקדמי ראשון בספטמבר. באותו דיון ידונו בבקשתה של אי.די.בי להימחק מכתב האישום. בדיון  שנערך היום נכחו גם נאמני החברה, עורך הדין חגי אולמן ואיל גבאי.

הסנגורים ניסו לדחות את פתיחת שלב ההוכחות למועד רחוק ככל האפשר. אדרת, סנגורו של דנקנר, ביקש להתחיל את המשפט רק במארס. הוא ציין כי בידי התביעה ארבעה ארגזים של חומר עיקרי ו–13 ארגזים של חומר נוסף. עוד אמר אדרת שרק עם קבלת כתב האישום נחשפו הסנגורים לעד המומחה, מה שיצריך גם עד מומחה מטעם דנקנר.

עו"ד איריס ניב סבאג, המייצגת את שטרום, הוסיפה שבידי הפרקליטות יש גם 25 תקליטורים, תמלולים של 160 שיחות. לדבריה, הסנגורים קיבלו רשימה של 42 עמודים הכוללת גם חומר שהפרקליטות מסרבת למסור לסנגורים.

מנגד, עו"ד חנה קורין מהפרקליטות אמרה כי התיק הוא ממוקד, חומר החקירה אינו רב וחוות דעת המומחה היא קצרה.

כבוב קבע ששלב ההוכחות יתחיל כבר בנובמבר ויסתיים לפי המתוכנן במארס. עם זאת, העד המומחה ועד המדינה יתחילו את עדותם רק בינואר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker