טיוטת האישום נגד נוחי דנקנר: כך התנהלה הרצת המניות באי.די.בי - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפה

טיוטת האישום נגד נוחי דנקנר: כך התנהלה הרצת המניות באי.די.בי

טיוטת כתב האישום נגד דנקנר חושפת את ההתרחשויות סביב "הנפקת החברים" של אי.די.בי ב–2012, שבה הריץ לפי החשד את מניות החברה ■ בין העדים: אילן בן דב, שמעון וינטרוב, יוסי ויליגר, איתן אלדר, ישראל אליהו, בכירי הבנק הבינלאומי וענף החיתום

43תגובות

בשבוע שעבר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לסנגוריו של נוחי דנקנר בשיחה טלפונית כי טענותיו בשימוע שנערך לו באפריל נדחו וכתב אישום יוגש נגדו בימים הקרובים. לידי TheMarker הגיע עותק מטיוטת כתב האישום. החשדות המיוחסים לדנקנר הם תרמית בקשר לניירות ערך, עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח ועבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור.

במרכז טיוטת כתב האישום עומדת הנפקה שביצעה חברת אי.די.בי בפברואר 2012 וזכתה לכינוי "הנפקת החברים", שכן השתתפו בה חברים רבים ועשירים של דנקנר. החשד הוא כי קודם להנפקה, בוצעה הרצת מניות, במטרה להעלות את שווי מניית אי.די.בי בבורסה, וכך להגדיל את היקף גיוס ההון בהנפקה.

נאשמים נוספים עם דנקנר הם איש שוק ההון איתי שטרום, שלפי החשדות שררו בינו לבין דנקנר יחסי חברות והוא סייע לו במעשי התרמית לכאורה, החברה של שטרום ISP שדרכה התנהלה הפעילות, וחברת אי.די.בי. בטיוטת כתב האישום מתוארת השתלשלות האירועים מאחורי הקלעים של אותם שבעה ימים בפברואר שבהם בוצעה לכאורה התרמית והמהלכים שביצעו דנקנר ושטרום במטרה להעלות את שער המניה.

לפי טיוטת כתב האישום, פנה דנקנר עוד לפני ההנפקה לכמה משקיעים שהביעו בפניו או בפני מקורבים לו הסכמה וכוונה להשתתף בהנפקה, וביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתכננו הם ירכשו מניות של אי.די.בי משטרום.

דניאל בר און

הטיוטה כוללת רשימה ארוכה של 66 עדי תביעה ובהם שותפיו של דנקנר באותה העת באי.די.בי, עד המדינה עדי שלג שהיה שותפו של שטרום ב-ISP, ראשי חברות החיתום שהיו מעורבים בהנפקה ובהם צחי סולטן מכלל חיתום, אליאב בר דוד ואהרון סמרה מאיפקס חיתום וארז גולדשמיט מאי.בי.אי חיתום, אנשי עסקים, אנשי שוק הון ופיננסיירים ובהם שמעון וינטרוב, יוסי ויליגר, אילן בן דב, צביקה בארינבוים ואיתן אלדר. כמו כן ברשימת עדי התביעה בכירים בנק הבינלאומי, ובהם המנכ"לית סמדר ברבר צדיק. לפי החשדות, דנקנר הפעיל את השפעתו על הנהלת הבנק במטרה להעניק לשטרום את האשראי הנחוץ לרכישת המניות.

ואולם, ייתכן שהגשת כתב האישום תתעכב בשל הנאשמת הרביעית בסיפור – חברת אי.די.בי אחזקות. דנקנר אמנם נמצא מחוץ לקבוצה, אחרי שהפסיד לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה במאבק השליטה על הקונצרן. ובכל זאת, טיוטת כתב האישום כוללת גם את חברת אי.די.בי כנאשמת. נאמני החברה, חגי אולמן ואיל גבאי, ניסו לשכנע בשימוע שניתן להם באפריל כי יש לסגת מהכללת החברה במסגרת כתב האישום - אבל זה לא עזר.

במכתב שהוגש ביום חמישי ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין ולפרקליט המדינה שי ניצן, מבקש בא כוחה של אי.די.בי, עו"ד משה ישראל, בשם הנאמנים, לבחון שוב את ההחלטה. הוא מציין כי אם יחליטו בשלילה, בכוונת הנאמנים למצות את מלוא האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותם ומבקש לעכב את הגשת כתב האישום ב-96 שעות כדי "לאפשר לנאמנים לפעול ככל שימצאו לנכון".

ישראל טוען כי "מדובר במקרה ייחודי ויוצא דופן, שבו ציבור הנושים, שאין לו כל קשר לפרשת כתב האישום, ושעליו יצא בית המשפט המחוזי להגן מבעלי השליטה בחברה, מר נוחי דנקנר, הוא הנפגע היחיד מהחלטת הפרקליטות והוא אשר עלול לשלם את מחיר החשדות המיוחסים למר דנקנר".

לטענת ישראל, כתב האישום נגד החברה יפגע פגיעה נוספת ומשמעותית בציבור הנושים מחזיקי האג"ח. במסגרת ההסדר נותרה אי.די.בי אחזקות ללא נכסים ופעילות כשיש כוונה למכור אותה כשלד בורסאי. לכן, העמדת החברה לדין תביא לתהליך ארוך ומסורבל "שימנע את מכירת השלד הבורסאי בטווח הקרוב ובנוסף עלות החזקת החברה כשלד בורסאי הנה מאות אלפי שקלים בחודש. בהינתן הרשעתה של מרשתי, קרוב לוודאי כי ערכה כשלד בורסאי, המוכתם בהרשעה פלילית חמורה, יירד באופן משמעותי. לפגיעה זו יש להוסיף את האפשרות כי במקרה של הרשעה יוטל על מרשתי קנס אותו ישלמו הנושים מכיסם". בנוסף, יהיו לחברה עלויות הגנה בניהול התיק, שאף הם יוצאו מכיסם של הנושים.

ישראל מסכם ואומר כי מאחר שהמעשים, כפי שעולים מחומר החקירה, בוצעו לאחר שדנקנר חבר לאנשים מחוץ לחברה, בלי להשתמש במשאביה וללא הפעלת אורגנים נוספים בחברה – הרי שלא היתה בידי החברה אפשרות לאתר ולמנוע אותם. "על פעולות שעושה בעל השליטה מחוץ למסגרת פעולתו בחברה – אין אפשרות איתור ומניעה".

"למקסם את המחיר"

בכתב האישום מתארת הפרקליטות את הפעולות של אי.די.בי בין 17 בפברואר ל-21 בפברואר 2012. ואולם, לפי הטיוטה הכל התחיל כבר ב–2011 כשעלה חשש שלפיו אי.די.בי עשויה להיקלע למצוקת תזרים מזומנים עתידית על רקע מועדי פירעון קרובים של חלק מאיגרות החוב שהנפיקה בעבר. "באותה עת, החל המסחר בניירות הערך של החברה לסבול מירידות שערים חדות, ואיגרות החוב שלה גילמו במחיריהן שיעורים גבוהים של תשואה לפדיון. נתון זה הכביד על יכולת החברה לגייס הון על דרך של הנפקת איגרות חוב נוספות, והן באמצעות גיוס אשראי בנקאי", נכתב בטיוטה.

על רקע זה פעלה החברה בפברואר 2012 לגיוס הון מהציבור בדרך של הנפקת מניות וכתבי אופציה. "להצלחת ההנפקה נודעה חשיבות מכרעת בעיני דנקנר והנהלת אי.די.בי, וזאת הן לצורך עמידתה של החברה בפירעון חובותיה, והן כמדד לאמון של שוק ההון והגופים המרכזיים במשק הישראלי בחברה ובעומד בראשה". נכתב. "החברה אף התכוונה לפעול, בכפוף להצלחת ההנפקה ולהגדלת שיעור החזקות הציבור במניות החברה בעקבותיה, להוצאת מניית החברה ממדד מניות היתר ולהכללתה במדד תל אביב 75 ובמדד תל אביב 100 של הבורסה".

ישראל הדרי

כפועל יוצא מכך, נכתב, "השקיע דנקנר מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים ושכנועם להשתתף בה, בין אם בשלב המשקיעים המסווגים ובין אם בשלב המכרז הציבורי".

ההנפקה החלה ב–17 בפברואר 2012 ב–10:29 בבוקר. אי.די.בי דיווחה כי היא בוחנת אפשרות לגיוס הון בדרך של הצעה לציבור באמצעות הנפקת מניות רגילות וכתבי אופציות. החברה הודיעה כי ההנפקה תבוצע בדרך של הצעה אחידה לציבור על פי דו"ח הצעת מדף, שיפורסם על בסיס תשקיף מדף של החברה מ–27 במאי, וכי ההנפקה כפופה להחלטה סופית של דירקטוריון החברה.

אך מה קרה באותם ימים מאחורי הקלעים? לפי הטיוטה, במועד כלשהו לפני ההנפקה הסכימו ביניהם דנקנר ושטרום, שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של המניה בבורסה, "במטרה למנוע את המשך ירידת השער שלה ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים".

לפי הנטען, מטרת תוכנית ההשפעה היתה "לגרום לכך שמחיר המניה בבורסה יהיה גבוה ככל האפשר, כדי לאפשר קביעת מחיר אפקטיבי מינימלי גבוה ככל האפשר במכרז המוסדי, ובהמשך כדי שהמחיר בבורסה לא יהיה נמוך מהמחיר המינימלי שעליו הודיעה החברה. כל זה נעשה כדי להגביר את העניין בהנפקה וברכישת מניות החברה במסגרתה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה".

תוכנית ההשפעה

שטרום החל לפעול כדי לקדם את התוכנית שרקם עם דנקנר, ולצורך כך זימן אליו את עדי שלג, לימים עד המדינה בפרשה, לפגישה במשרדי ISP בשעות הבוקר של 21 בפברואר. שטרום, על פי הנטען "הורה לשלג לפעול באמצעות חשבונות ISP, ולרכוש מניות של חברת אי.די.בי בבורסה במטרה להשפיע על שער המניה ולהעלותו או למנוע את ירידתו". לפי הטיוטה, עוד באותו היום, בין 11:39 ל–12:13 בצהרים רכש שלג מניות של אי.די.בי בסך 3.2 מיליון שקל. חלק מאותן רכישות בוצעו על ידי שלג באמצעות פעולות מתואמות מול חשבון חברת סיטי ברוקר שבבעלות אשתו מאיה שלג.

לפי הנטען, רכישות אלה הובילו לניצול מלוא מסגרת האשראי שהיתה קיימת בחשבונות ISP. לאחר שניצל את כל מסגרת האשראי וכדי להמשיך במימון התוכנית, פנה שטרום על פי הנטען למנהלת מחלקת שוק ההון בסניף המרכזי של הבינלאומי, שבו התנהלו חשבונות ISP, וביקש ממנה להעמיד לרשות החברה מסגרת אשראי בסך 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי. אולם כאן נתקל שטרום בקושי, שכן בבנק הבינלאומי סירבו לבקשתו על רקע היעדר ביטחונות והון עצמי נמוך.

לפי טיוטת כתב האישום, שטרום עידכן בכך את דנקנר מיידית והוא הפעיל את השפעתו על הנהלת הבנק, וגרם להעמדת האשראי המבוקש, ללא העמדת כל בטוחה למעט המניות הנרכשות עצמן. בהמשך אותו יום המסחר, נכתב בטיוטה "הוסיף ופעל שלג על פי הנחיית שטרום, בידיעתו ובהסכמתו של דנקנר, להמשך הוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה, באמצעות האשראי שהועמד על ידי הבנק".

במשך כל אותו הזמן, "דנקנר ושטרום עמדו בקשר שוטף זה עם זה לאורך כל יום המסחר, ובהתאם לעדכונים שקיבל דנקנר משטרום על תמונת המסחר, הסכימו ביניהם לגבי המשך הפעילות ושטרום הנחה את שלג בהתאם". לטענת הפרקליטות, כתוצאה מביצוע תוכנית ההשפעה ירד שער המניה ביום זה ב-1.9% בלבד למרות היצעים כבדים. "אלמלא פעילותם של הנאשמים במסחר, לרבות דומיננטיות מכרעת בשלב הנעילה, היה נקבע שער המניה בסיום יום המסחר בירידה חזקה יותר", נכתב. בהמשך, וכתוצאה מהרכישות שביצעו שטרום ושלג נוצלה על פי הנטען גם מלוא מסגרת האשראי שהועמדה במהלך היום על ידי הבנק הבינלאומי.

"כדי להמשיך בביצוע תוכנית ההשפעה ביום המסחר הבא בו התקיים המכרז המקדים פנה דנקנר למספר משקיעים שהביעו בפניו או בפני מקורבים לו הסכמה וכוונה להשתתף בהנפקה, וביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתכננו הם ירכשו מניות של אי.די.בי משטרום".

לפי הפרקליטות "לאור הסכמתם של המשקיעים האלו ביצעה ISP במהלך היומיים הבאים עסקאות מחוץ לבורסה ובבורסה עם המשקיעים אותם הפנה דנקנר. בעסקאות האלה מכרה ISP 499,500 מניות בסכום כולל של 18.9 מיליון שקל. שערי המניות האלה היו נמוכים מהשער הממוצע בו הם נרכשו על ידי ISP". כך, על פי הנטען "בהנחיית שטרום ובידיעתו ובהסכמתו של דנקנר, המשיך שלג לפעול בבורסה במטרה להשפיע על שער מניית אי.די בי, למנוע במידת האפשר את ירידתו ולהציג מצג שווא של מסחר ער, במחזורי מסחר גדולים, בהשתתפות קונים משמעותיים".

הפעילות של שלג "התאפיינה ברכישות אגרסיביות תוך העלאת שער ביחס לעסקאות קודמות, הן במהלך שלב המסחר הרציף והן במהלך מכרז הנעילה", נכתב בטיוטה. "החשבונות היו דומיננטיים בצד הרכישות, פעלו בהיקף של יותר מ-20 מיליון שקל ליום בממוצע, וריכזו כ-46% בממוצע מהמחזור בצד הקונים בתקופת ההרצה, כאשר ב-21 ליוני היוו 65.04%. המכירות שבצעו חשבונות ISP בתקופת ההרצה בוצעו בשערים נמוכים יותר משערי הרכישות".

האישה גם עזרה

לפי הנטען, לצורך מימוש תוכנית ההשפעה השתמש שלג גם בחשבון ניירות ערך של חברת סיטי ברוקר, ואף הורה לאשתו לרכוש מניות אי.די.בי במהלך המסחר בבורסה, ובהמשך להציע אותן למכירה במחיר גבוה ממחיר השוק, על פי הנחיותיו. בשלב השני, על פי הנטען, הוא פעל לרכישת מניות אלה על ידי חשבונות ISP באמצעות מתן הוראות רכישה בשערים התואמים את השערים הגבוהים שבהם הציעה אשתו את המניות האלה, ורכש אותן כשהוא קובע באמצעות עסקות אלו את שער המניה. מתוך סך כל המניות שרכשו חשבונות ISP בתקופת ההרצה, כ-30% נרכשו במסגרת עסקות מתואמות מול חשבון סיטי ברוקר.

לפי הפרקליטות, עם סיום תקופת ההרצה נותרה בחשבונות ISP יתרה של 368 אלף מניות אי.די.בי. בהמשך, על פי הנטען, תבע הבנק הבינלאומי משטרום לסגור את מסגרת האשראי שהועמדה לרשות ISP ב-21 בפברואר. "כדי לעמוד בדרישות הבנק, ביצע שטרום ב-28 בפברואר עסקה מחוץ לבורסה שבה מכר את היתרה מחשבון ISP לחשבונו הפרטי בבנק הפועלים". לפי הפרקליטות, "עסקת רכישת המניות בוצעה בשער של 38.7 שקל למניה, אף ששער השוק באותו מועד היה 30.99 שקל למניה", כל זאת "על מנת שהתמורה שתתקבל, בסך 14.2 מיליון שקל, תענה לדרישות הבנק הבינלאומי".

הטיוטה מפרטת גם את אופן מימון הרכישה: "סכום של 5.5 מיליון שקל נטל שטרום במסגרת הלוואה מבנק הפועלים, כשהמניות שנרכשו שימשו כבטוחה להלוואה זו, יתרת המימון, שנדרשה על ידי הבנק במזומן הועמדה על ידי דנקנר שהעביר לשטרום ב-28 בפברואר סך של 8 מיליון שקל מחשבונו הפרטי בבנק איגוד". לטענת הפרקליטות, גם נכון למועד פתיחת החקירה שטרום לא החזיר לדנקנר את הכספים שקיבל ממנו.

"דנקנר ואי.די.בי פנו לציבור בהצעה לרכישת מניות החברה בהנפקה, בלי לגלות כי קודם להנפקה הם משפיעים על שער המניה במטרה לסייע להצלחת ההנפקה", נכתב בטיוטה. "דנקנר ואי.די.בי הסתירו מהציבור, ובכלל זה הגופים המוסדיים, את תוכנית ההשפעה, אף שזו היתה אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, ולא דיווחו עליה".

כתב האישום כולל אישום נוסף המייחס רק לשטרום עבירה של הדחה בחקירה. לפי הפרקליטות, בסוף יום המסחר של 23 בפברואר, בסמוך לאחר תום הוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה, "פנה שטרום לשלג והנחה אותו כי אם יום אחד יבואו לשאול אותו למה קנו, עליו להגיד שקנו כי האמינו שאלו קניות טובות".

בהמשך, "בכמה מועדים מאוחרים יותר פנה שטרום לשלג ובירר איתו אם מישהו דיבר איתו לגבי הקניות, והביע שביעות רצון כשנענה שלא נעשתה פנייה כזו". לפי הטיוטה, "גרסתו הראשונית של שלג בחקירתו היתה כי המניות נקנו על פי שיקול דעתו של שטרום, ומתוך אמונה כי שער הנייר יעלה לאחר ההנפקה, ובכך תאמה את הנחייתו של שטרום".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג, המייצגות את איתי שטרום מסרו: "אנחנו סבורות כי הדיון המשפטי צריך להתקיים בבית המשפט ולא בתקשורת. לשטרום יש טענות כבדות משקל שאנו נשמיע בפני בית המשפט, שם גם תתברר התמונה המלאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#