עובד לשעבר בישקר לבג"ץ: דורש 
תמורה על פטנטים שהמצאתי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובד לשעבר בישקר לבג"ץ: דורש 
תמורה על פטנטים שהמצאתי

גדעון ברזני, שהועסק בחברה בשנות ה–90, טוען כי יש לבטל את ההכרעה של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שקבעה 
כי ויתר על זכותו לתמורה בעת שחתם עם סיום עבודתו בחברה על כתב ויתור כולל לתביעות עתידיות נגדה

43תגובות

אפרת נוימן

>> למי שייך פטנט שהמציא עובד במהלך עבודתו? מה דינה של הסכמה כללית שנתן עובד ובה הוא מוותר על זכויות? שאלות אלה עולות בעתירה שהוגשה באחרונה לבג"ץ על ידי עובד לשעבר של ישקר.

העותר, גדעון ברזני, הוא מהנדס מכונות שהועסק בחברה ב–1992–1995 וב–1997–2001 בתפקיד זוטר של מתכנן כלים לעיבוד שבבי. במהלך עבודתו הוא המציא שש המצאות שנרשמו כפטנטים והוגנו על ידי החברה בכמה מדינות. כשעמד לסיים את עבודתו בחברה, חתם ברזני על כתב ויתור כללי שהסדיר את העברת כספי הפיצויים שהופקדו בקופת פנסיה. הוא חתם על כך שאין לו ולא יהיו לו תביעות עתידיות נגד החברה.

אייל טואג

ב–2010 פנה ברזני לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים בתביעה לקבלת תמורה עבור המצאותיו. הוועדה היא הגוף שלו הסמכות הבלעדית בעניין. הוועדה בראשות שופט העליון בדימוס, יצחק אנגלרד, דחתה את טענותיו וקבעה כי לאור העובדה שחתם על כתב ויתור כולל, המתייחס לזכות קיימת או עתידית, הוא ויתר על זכותו לתמורה.

טענות העותר, המיוצג על ידי עורכי הדין זיו גלסברג ונדב אפלבאום ממשרד גלסברג, אפלבאום ושות', הן כי החלטות הוועדה היו שגויות ולקו בטעויות מהותיות, וכי הוועדה לא דנה בחלק מטענותיו — ולכן הוא עותר לביטול ההכרעה. לטענתו, בין השאר, יש לבחון את כתב הוויתור במסגרת ההלכות החלות בדיני עבודה, הוועדה העניקה בניגוד לדין תוקף לוויתור על זכות עתידית, טעתה כשקבעה כי אינה מוסמכת לדון ברלוונטיות של תנאי מקפח בחוזה אחיד והיא התעלמה מטענות ומראיות שהוצגו בפניה.

הדיונים בפני הוועדה מתנהלים בדלתיים סגורות. בעתירתו לבג"ץ, טוען ברזני כי יש להתיר לפרסום את החלטת הוועדה בעניינו ואת כל המידע הנוגע להליך. לטענתו, אין כל הצדקה לכך ו"התכלית האמיתית שלשמה עמדה ישקר על הסתרת פרטי ההליך היא הותרת ציבור עובדיה בבורותם לעניין הזכויות הנגזלות מהם. בנוסף, ישקר מבקשת כי הציבור לא יהיה מודע להתנהגותה הקלוקלת, כפי שהתגלה במהלך ההליך".

ירון קמינסקי

ברזני מבקש שהכרעות הוועדה יבוטלו ושבג"ץ יכריע. מה הסיכוי שלו? עד היום הרוב המוחלט של החלטות הוועדה הסתיים בפשרה, כך שבג"ץ לא נדרש לתת פסק דין לגופו של עניין. יש מקרה אחד מ–2011 שבו בג"ץ התערב בהחלטותיה והגדיל סכום פיצוי לעובד. "זו הזדמנות מהותית לעליון להתערב בהגנה על הממציאים", אמר אפלבאום ל–TheMarker. "לאור העובדה שמדובר בהכרעות ראשוניות של הוועדה שכוללות גם טעויות מהותיות שיש בהן כדי לפגוע בעובדים, נדרשת התערבותו".

אנצ'ו גוש / ג'יני
ג'יני - אנצ'ו גוש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#