עתירה לבג"ץ: "נבחרת הדירקטורים מקצינה את הקשר בין הון לשלטון" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ: "נבחרת הדירקטורים מקצינה את הקשר בין הון לשלטון"

עו"ד עוזי שוחט, לשעבר שותפו של מנכ"ל משרד רה"מ, הראל לוקר, עתר לבג"ץ אחרי שנופה מנבחרת הדירקטורים ■ "בעלי הון תורמים לפוליטיקאים, ואלה גומלים להם בשליטה בחברות ממשלתיות"

25תגובות

"רשימת נבחרת הדירקטורים מביאה לידי ביטוי מוקצן את הקשר שבין הון לשלטון, כשמצד אחד בעלי ההון תורמים לפוליטיקאים סכומי כסף ומממנים אותם לצורך בחירתם לשלטון - ומהצד השני הפוליטיקאים גומלים להם בחזרה ומעצימים את הונם הרב ממילא" - במלים אלה תוקף עו"ד עוזי שוחט את מתווה נבחרת הדירקטורים, בעתירה שהגיש לפני חודשיים לבג"ץ, ועודכנה בימים האחרונים. זאת, לאחר שנפסל בעצמו מלהיכלל בנבחרת, בטענה להיעדר ניסיון ניהולי מספיק.

בעתירה, שהוגשה נגד יוזמי התוכנית - שר האוצר, יאיר לפיד, ומנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, וכן נגד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, טוען שוחט כי התוכנית שנועדה ליצור בנק מועמדים לתפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות על בסיס קריטריונים מקצועיים לכאורה, ולא פוליטיים - יושמה שלא בסמכות, ללא עיגון חקיקתי, ויצרה לבסוף עיוות חמור יותר. "הפעם שר האוצר לפיד הוא גומל החסדים של בעלי ההון, שמעניק להם את השליטה בחברות הממשלתיות באמצעות קריטריוני סינון אפלים, שמעדיפים את בעלי ההון על פני בעלי הכישורים המקצועיים לתפקיד", נטען בעתירה.

אוליבייה פיטוסי

את עיקר חציו מפנה שוחט כלפי תנאי הסף השרירותי לכאורה שקבעה רשות החברות, וחייב מועמדים גברים בהוכחת 15 שנות ניסיון ניהולי בכיר, עם מתן עדיפות לניסיון עסקי - לעומת 8 שנות ניסיון לנשים. זאת, תוך הדרה לכאורה של מנהלים צעירים, של בעלי ניסיון שאינו עסקי או של נציגי אוכלוסיות מוחלשות.

ברשות החברות טענו בחודשים האחרונים כי נדרשו לקבוע רף גבוה יחסית כדי להתמודד עם 14 אלף המתמודדים שהגישו מועמדותם לנבחרת, והודו כי הקריטריונים "לא היו מושלמים" ויידרשו בתיקון. אגב, הגיל הממוצע של המועמדים שבחרה הרשות לנבחרת הדירקטורים נע סביב 50.

"העצמה פי חמש של הניסיון הניהולי הבכיר, משלוש שנים ל–15 שנה, שיבשה את הליך הבחירה, והוציאה מתוך הרשימה מגזרים שלמים מהציבור שמופלים לרעה: צעירים, חרדים, בני עדות המזרח או בעלי מקצועות חופשיים ומשכילים שעומדים בראש משרדי בוטיק - ושאינם שותפים באחד המשרדים הגדולים", קבל שוחט. "העצמת הקריטריון גרמה להעדפת דרג המנהלים הוותיק, השבע והמדושן עונג על פני אחרים, צעירים יותר, וכאילו לא מספיקה לבעלי ההון השליטה בחברות הפרטיות, הציבוריות ובהון העצום שבו הם שולטים - ניתנת להם על מגש של כסף גם השליטה בחברות הממשלתיות, בניגוד לכל דין".

לדבריו, "במקום לנטרל את קשרי ההון־שלטון למינימום - גרמו המשיבים במו ידיהם להעצמתם פי מאה, תוך יצירת קשר הדוק, ואף תלות מסוכנת של משרד האוצר ושל יתר משרדי הממשלה בבעלי ההון, שכעת ישלטו על הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות".

בעתירה, שהוגשה גם על ידי עו"ד בן ציון כהן, נטען כי לפיד ויוגב חרגו מסמכותם, היות שיצירת מאגר מועמדים לדירקטורים היתה מחויבת בתיקון חקיקה - ולאחר דיון פומבי ופרלמנטרי בהיבטים החברתיים והציבוריים של הקריטריונים שנקבעו. "לא יעלה על הדעת כי אחד מפקידי האוצר, בכיר ככל שיהיה, יקבע בעצמו את הקריטריונים שבהתבסס עליהם יוקם המאגר", נכתב בעתירה.

"עסקינן בהחלטה עקרונית בעלת השלכות ציבוריות, חברתיות, כלכליות ואחרות - שעוסקת בחלוקת כוח והשפעה עצומים על נכסי המדינה, ולפיכך החלטה זו היא בתחום סמכותה של הממשלה", נכתב בעתירה.

לחלופין, נטען כי רשימת הדירקטורים הנבחרים אמורה היתה להיות בגדר המלצה בלבד, ולהתבסס על חלוקה שוויונית יותר בין שכבות האוכלוסיה. "לא יעלה על הדעת לקפח מועמדים בעלי השכלה אקדמית, ניסיון בעבודה ויכולות זהות, רק בגלל שמקום עבודתם הוא במשרד בוטיק ולא במשרד גדול", נכתב בעתירה.

שתי דירקטוריות התמודדו ביש עתיד

עו"ד שוחט, לשעבר שותפו למשרד של עו"ד הראל לוקר - כיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה - ביקש בעתירתו לבג"ץ להורות למדינה לנמק מתוקף איזו סמכות היא עקפה את ועדת ברנר לבחינת המינויים במגזר הציבורי, החליטה על בחירת דירקטורים מתוך מאגר בלבד וקבעה תנאי סף של 15 שנות ניהול בכיר להיכללות במאגר.

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב–TheMarker, התהיות נבחנות בימים אלה גם על ידי משרד מבקר המדינה, שכבר ביקש הבהרות מצד רשות החברות. על חלק מהשגותיו של שוחט ענה בינתיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. בחוות דעת שפירסם הבהיר ליכט כי שרי הממשלה אינם מחויבים למנות דירקטורים מקרב הנבחרת - וכי האישור המקדמי שקיבלו מועמדי הנבחרת לכהן כדירקטורים יהיה קצוב לשלושה חודשים.

אלא שלטענת שוחט, מדובר לכאורה בהכאה מאוחרת על חטא מצד משרד המשפטים. זאת, כשלפיד ויוגב, כך נטען, ממילא אינם שועים להוראת ליכט, וכופים למעשה מינויי דירקטורים על השרים.

שוחט ביקש מבג"ץ צו ביניים במעמד צד אחד שיאסור על מינוי דירקטורים ויורה על פרסום רשימת המועמדים הסופיים לנבחרת - אך בקשתו נדחתה. בינתיים עיבה את השגותיו, כשביקש להצביע גם על הכישלון לכאורה בנטרול שיקולים פוליטיים או בבחירה איכותית יותר של דירקטורים.

כך, שוחט הזכיר את בחירתה לדירקטורית של יונה אדמון, ששובצה בבחירות המקומיות במקום השישי ברשימת יש עתיד לעיריית רמת גן. עוד ציין את שמה של איילה רזניק דותן, לשעבר סמנכ"לית בדלק נדל"ן, שאותה שיבץ יוגב לדירקטורית בקרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים - אף שדורגה במקום 13 ברשימת יש עתיד בבחירות בהוד השרון.

מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: "העתירה מטופלת, כמקובל, על ידי פרקליטות המדינה. בהתאם להשלמת טענות העותר, התגובה תוגש באמצע יולי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#