ביטול מאסר חייבים - מה המשמעות? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטול מאסר חייבים - מה המשמעות?

ביטול הליך המאסר לא רק שלא פגעה בגביית החובות אלא אף שיפרה אותה

2תגובות

לאחרונה נחקק חוק המבטל מאסר חייבים שתיקם הגיע לידי ההוצאה לפועל. למעשה, עד לפני 3 שנים היתה נתונה לרשמי ההוצאה לפועל הסמכות להורות על מאסר חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובם. אמצעי אכיפה זה שימש כלי מרכזי בהוצאה לפועל, ואולם התחוור כי הליך המאסר היה אמצעי לא מידתי לתשלום חובות. לפיכך, בוטלה סמכות המאסר (למעט בחוב מזונות) בתיקי הוצאה לפועל ב"הוראת שעה" שהסתיימה ב-16 במאי 2014.

בפועל, ביצוע של פקודת מאסר של חייב היה אירוע נדיר. תחת זאת, הליך "מוצלח" של ביצוע פקודת מאסר הסתיים, בדרך כלל, כאשר החייב הובא (או בא לבדו) לחקירה בדבר יכולתו הכלכלית בפני רשם ההוצאה לפועל. לרוב קבעו הרשמים כי החייב ישתחרר תמורת תשלום חד פעמי נמוך יחסית שכמעט תמיד שולם בפועל. באותו מעמד, נקבע צו תשלומים חודשי, שברוב המקרים לא נפרע בקביעות על ידי החייב. מכאן, שמעבר לפגיעה התדמיתית במנגנון ההוצאה לפועל עקב השימוש בהליכי מאסר – הלכה למעשה אמצעי זה לא תרם רבות לגביית החובות.

על אף האמור לעיל, במצבי קיצון, כאשר מדובר בחייב העושה הכל כדי לסכל את הליך הגבייה תוך הסתרת נכסיו, עדיין קיימת אפשרות לבקש הליך מאסר וזאת במסגרת פקודת ביזיון בית משפט. בפועל, המדובר בהליך נדיר וספק רב אם השימוש בו יתרחב לאור האווירה הציבורית השלילית ביחס להליכי מאסר חייבים.

לעניין זה נציין כי בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן אשתקד, הורה על ביטול צו מאסר לפי פקודת ביזיון בית משפט שניתן כנגד חייב על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הדגיש כי לא ניתן לאסור חייב כל עוד לא התאפשר לו לטעון את טענותיו בפני בית המשפט וכי הליך המאסר יאושר רק במקרים קיצוניים (שם דובר בחייב במסגרת הליכי פשיטת רגל; ניתן לשער כי עמדת בית המשפט תהא אף מחמירה יותר לגבי חייב בהוצאה לפועל).

טלי מאייר

מקרה קיצוני שאירע לפני כשנה וחצי, בו אישר בית המשפט העליון ביצוע צו מאסר כנגד חייב, היה בעניינו של השף אייל שני. שני, שהיה באותה עת פושט רגל, הפר צו תשלומים שנקבע בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי שם דחה את טענתו של שני כי הוא שכיר בעל שכר צנוע במסעדות בהן עבד וקבע כי, הלכה למעשה, המסעדות הנן בבעלותו. בית המשפט העליון אישר את צו המאסר כנגד שני על סך של כ-200 אלף שקל למחרת ההחלטה, הפקיד שני את הכסף בידי הנאמנים על נכסיו. עם זאת, יש להדגיש כי מקרה שני הינו חריג וספק אם בשנים הבאות נהיה עדים למקרים רבים של מאסר חייבים.

על מנת שלא לפגוע באמצעי הגבייה של הנושים, בד בבד לביטול הליך המאסר בהוצאה לפועל נתן המחוקק בידי הנושים אמצעי גבייה חדשים ולמעשה יותר אפקטיביים מהליך המאסר. מעבר להליכים הקיימים מאז ומתמיד (דוגמת עיקולי בנקים, מיטלטלין ורכב) – נוספו הליכים כגון הגבלה בהנפקת דרכונים או תעודות מעבר, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד והגבלת השימוש בכרטיס אשראי, הגבלת החייב מייסוד או חברות בתאגיד, הגבלתו מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה ועוד.  
לדעתי, ביטול הליך המאסר ויצירת ההליכים החלופיים הנ"ל כאמצעים לגביית חובות, לא רק שלא פגעה בגביית החובות אלא אף שיפרה בפועל את הגבייה. עוד יש לציין, כי ההליכים החדשים התבררו כאפקטיביים, בראש ובראשונה, בחובות בסכום של עד 10,000 שקל. לעניין זה חשוב להזכיר, כי הליכים אלו פתוחים בפני נושים במסלול הרגיל של ההוצאה לפועל אך לא בפני נושים הבוחרים לפנות ל"מסלול המקוצר" המנוהל ישירות בידי רשות האכיפה והגבייה.   

עו"ד מרדכי האן-מרקוביץ שותף במשרד גלר, האן-מרקוביץ, פרג ושות' העוסק באכיפת חיובים/ גביה

ללא קרדיט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#