סנגורו של דני דנקנר בערעור לעליון: "אין שום הצדקה לשנת מאסר" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סנגורו של דני דנקנר בערעור לעליון: "אין שום הצדקה לשנת מאסר"

העליון דן הבוקר בערעורו של דנקנר על עונש של שנת מאסר - אך טרם נתן גזר דין ■ יו"ר בנק הפועלים לשעבר הורשע בהסדר טיעון בעבירות מרמה והפרת אמונים ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי ■ המדינה: "ככל שמעמדו של הנאשם רב יותר - כך העונש שצריך לגזור חמור יותר"

26תגובות

"מעולם לא עמד אדם לדין על הפרת אמונים בתאגיד כאשר עבירה זו עומדת לבדה. מעולם לא ניתן מאסר בפועל כאשר עבירה זו עמדה לבדה. מעולם לא נקבע מאסר בפועל על משהו שאינו שחיתות. מעולם לא נקבע מאסר בפועל על קבלת דבר בתחבולה", כך אמר היום עו"ד יעקב וינרוט, המייצג את יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, במהלך דיון בערעור שהוגש על העונש שהוטל על דנקנר - שנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל.

דנקנר הורשע בהסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי לפי פקודת הבנקאות ותחבולה לפי חוק העונשין. דנקנר נידון גם לשלוש שנות מאסר בפרשת הולילנד לאחר שהורשע במתן שוחד. בגזר הדין נכתב על דנקנר כי "פעולותיו היו נגועות בניגוד עניינים חריף שהיה עלול לפגוע בבנק". השופט התייחס גם לדנקנר עצמו ואמר: "הנאשם הוא בעל אישיות כריזמטית ודומיננטית ודווקא בשל כך אסור לו לערב את עסקיו הפרטיים עם הבנק, יד רוחצת יד עלולה להוביל לפגיעה אנושה באמון הציבור הבנק". אין מנוס מלתת עונש שיהווה נר לרגלי דירקטורים בכלל ודירקטורים בבנק גדול". הוא הדגיש כי "הפרת האמונים של הנאשם זועקת וראוי היה להאשימו גם בעבירות אלו".

דנקנר טוען כעת כי העונש שהוטל עליו הינו "חסר תקדים בחומרתו, אשר אינו עולה בקנה אחד עם העיקרון המנחה בענישה בדבר קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".

אורן נחשון

דנקנר מבקש מבית המשפט להמיר את העונש לעבודות שירות ומותח ביקורת על הפרקליטות שביקשה מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל. הוא התייחס לעמדת הפרקליטות בגזר הדין של אולמרט, שבו ביקשה הפרקליטות להטיל עונש מאסר קצר בדרך של עבודות שירות, ולא למאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.

בכתב האישום שהוגש לבית המשפט באוקטובר 2012 מתוארות ארבע פרשות שונות שמעלות תמונה לפיה דנקנר פעל בניגוד עניינים בכמה מקרים, גם כאיש עסקים ובעל חברה ציבורית וגם כשהיה בכיר בבנק. במהלך השנה האחרונה ניהל השופט דיוני הוכחות ארוכים בהם העידו גם בכירי בנק הפועלים, ביניהם מנכ"ל הבנק לשעבר, צבי זיו. אך ביום בו היה אמור דנקנר עצמו להיחקר על דוכן העדים, ולתת תשובות לשאלות הפרקליטות הוא הודה במסגרת הסדר טיעון במספר עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר בתחבולה ופגיעה בניהול התקין של הבנק. הסדר הטיעון הגיע, לאחר משא ומתן ממושך, בין התביעה לבין עורכי דינו של דנקנר.

דנקנר הודה כי סגר עסקה שבה שולם לקרן RP סכום של 25 מיליון דולר תמורת נתח מניות מבנק פוזיטיף הטורקי, בשעה שהקרן שקיבלה את הכסף עשתה עסקים עם חברת אלרן, שבשליטת משפחתו של דנקנר.

במקרה שני, דנקנר הוביל את בנק הפועלים לרכישת מניותיו של איש העסקים הטורקי הליט צ’ינגלולו בבנק פוזיטיף, מבלי שגילה כי צ’ינגלולו אירגן לו במקביל הלוואה אישית של 5 מיליון יורו ללא כל בטוחה. בהתאם לכך, השופט גורפינקל הרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי לפי פקודת הבנקאות ותחבולה לפי חוק העונשין - כפי שמיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

עו"ד יעקב וינרוט אמר היום בדיון כי "העבירה של הפרת אמונים בתאגיד כפי שנמצאת בנוסח הישראלי לא קיימת בעולם המערבי. עו"ד שמפר את האמון כלפי לקוח או חסוי לא עובר עבירה - אך מנהל שהפר אמון בתאגיד עובר עבירה - מדובר באבסורד. אין בפסק הדין אשמה אחת שמבססת את הצורך במאסר בפועל.

"יש כאן עסקת טיעון. לנאשם אמנם לא קיימת הזכות להסתמך על שום עונש, אך בעבר השופט מלצר אמר שלא צריך להרים את הרף - שכן הנאשם שעושה עסקת טיעון רואה עולם משפטי לפניו ומסתמך על המתחם שנקבע לעבירות שלו במעשים של הנאשם לא היו כל שחיתות או קבלת טובת הנאה ולא נגרם נזק לבנק הפועלים".

השופטת חיות שאלה את וינרוט האם טענתו כי 'לא נגרם נזק לבנק' אינה מנוגדת לערעור שהגיש, ואילו וינרוט השיב כי "אני מדבר על נזק כלכלי. לא רק שהוא לא נגרם אלא הבנק הרוויח. אם העבירה אינה נמצאת ברף העליון של החומרה לא צריך מאסר.

"דנקנר לא פגע ביודעין בעסקי הבנק או ביכולתו לפרוע את חובותיו ואם הפרקליטות היתה סבורה שהוא כן עשה מעשה של עבירה כזאת היא היתה מעמידה אותו לדין על כך. ברגע שהמדינה בחרה לא להאשים את דנקנר בעבירה זו, אי אפשר להרשיע אותו על כך. לכן לא ברור איך בית המשפט הגיע למסקנה זאת מבלי שהמסקנה היתה בכתב האישום. אנחנו לא מבקשים לקבל אות שבח", המשיך וינרוט. "דנקנר השעה את עצמו במשך 4 שנים. הוא היה יו"ר בנק הפועלים, אין לזה כל חשיבות?"

"דנקנר חווה את הדבר הקשה ביותר"

"ההחלטה לקנות את בנק פוזיטיף היתה של שלמה נחמה", המשיך וינרוט. "דנקנר נכנס לתמונה רק לאחר הקנייה. מספר קבוצות קנו את הבנק, ואחת מהן היתה rp. הבנק דרש שהיא לא תעמוד על הרכישה והחליטו לתת לה פיצוי. לא דנקנר דרש את הפיצוי - מנכ"ל הבנק החליט לתת אותו. המשא ומתן בין הבנק ל-rp הגיע למבוי סתום. דנקנר הוסמך להוציא את ההצעה של rp לפי מכפיל של 2.3. הוא נפגש עם הליט צ’ינגלול וסיכם שהמכפיל יהיה לפי 1.9. זאת פגישת סתר? הוא סיפר על הפגישה לבנק. נכון - הוא לא סיפר שהוא נתן לו הלוואה של 5 מיליון יורו ללא בטוחה. אך על כך צריך להכניס אותו לבית סוהר? צריך לתת לו עבירות שירות - אך מאסר בפועל של שנה?", תהה וינרוט. "בשום מקום לא נטען כי חלוקת הדיווידנד יש בה כדי לפגוע בבנק. בנק צריך למכור כסף".

וינרוט עבר לדבר על הפן האישי וקשייו של דנקנר כיום: "דנקנר חווה את הדבר הקשה ביותר, נפילה ממקום של יו"ר הבנק למצב בו הוא נטול כסף, על סף משבר כלכלי נוסף, בשל תביעות בנקים ונושים. 5 שנים הוא היה מושהה מטעם המפקח על הבנקים, כשמעל ראשו ריחפו עבירות נוראות של מרמה ושוחד. בנסיבות הקיימות אין להכניס אותו לבית הסוהר".

המדינה בתגובה השיבה כי "העונש שנגזר תואם את המעשים והעבירות שנעברו. אין מדובר בעבירה אחת אלא מכלול עבירות שבוצעו במשך תקופה ארוכה. אין מדובר בתאגיד פרטי או ציבורי רגיל אלא בתאגיד בנקאי - אחד משני הבנקים הגדולים במדינה. דנקנר לא כיהן כפקיד אלא כיו"ר הבנק. לא היה מקרה שמי שעומד בראש תאגיד כזה יבצע שורה של עבירות כאלו במשך שנים.

"תפקידו של דנקנר כיו"ר היה לפקח על פעילות הבנק ובפועל הוא פעל בניגוד עניינים, קיבל מהבנק דבר בתחבולה וגם מבנק זר. עקרונות הענישה בעבירות צווארון לבן שנקבעו במשך שנים ברורים. ככל שמעמדו ותפקידו של הנאשם רב יותר - כך העונש שצריך לגזור חמור יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#