פרקליט המדינה: "לא ייתכן שמי שהורשע בשוחד יהפוך לסלב" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרקליט המדינה: "לא ייתכן שמי שהורשע בשוחד יהפוך לסלב"

ניצן התייחס לגזר הדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת הולילנד ומתח ביקורת על מקורביו - שמיהרו לגנות את פסק הדין ■ "רק ביום שבו מי שהורשע בעבירות אלה יסבול מגינוי חברתי כללי - נדע כי יש סיכוי ממשי להדברת התופעה"

6תגובות

"לא ייתכן שמי שהורשע בשוחד יהיה גיבור תרבות - או כמו שאומרים היום, סלב". כך אמר הערב (א') פרקליט המדינה שי ניצן במושב הפותח את כנס לשכת עורכי הדין באילת. ניצן התייחס לגזר הדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת הולילנד ומתח ביקורת על מקורביו - שמיהרו לגנות את פסק הדין. "רק ביום שבו מי שהורשע בעבירות אלה יסבול מגינוי חברתי כללי, ולא מיחס סלחני, מתחשב ומבין - נדע כי יש סיכוי ממשי להדברת התופעה", הוסיף.

ניצן התייחס לגישה הסלחנית כלפי מי שסרחו, לדבריו: "לכך תורמים לעתים גם מי שממהרים להתרוצץ בין אולפני הטלוויזיה, תוך שהם מסבירים - לעתים גם שלא מדעת - כי המעשים שבהם הורשעו האנשים - ואינני מדבר על פרשה כזו או אחרת - הם "כמעט נורמטיביים", וכי מדובר ב"רדיפה". זאת, לפעמים, גם תוך תקיפה ישירה של בית המשפט או הפרקליטות והמשטרה, ותוך ייחוס שיקולים זרים לכל הרשויות הללו".

אוליבייה פיטוסי

באשר לפרשת הולילנד אמר ניצן כי "קראתי ושמעתי בימים האחרונים כל מיני פרשנויות על פסק הדין, חלקן אובייקטיביות וחלקן מטעם, חלקן רציניות וחלקן פחות. כולנו חייבים בכבוד המערכת המשפטית בכלל, ובכבודו של בית המשפט בפרט. לא ניתן להסכים עם מצב דברים שבו כל אימת שתוצאת המשפט היא לטובת מאן דהוא, מהללים את בית המשפט ומעלים אותו על נס ואילו כאשר תוצאת המשפט היא לרעתו, מכוונים חיצי ביקורת אישית רעילים כלפי בית המשפט".

לדבריו, "יש לגנות ביקורת אישית, המייחסת שיקולים זרים כביכול - לבית המשפט, לתביעה, למשטרה, ולכל מי שמעז לפעול נגד גורמים עתירי כוח. כלל זה מחייב כמובן, בראש ובראשונה אותנו, את רשויות התביעה ואת המשטרה, אנחנו הראשונים שחייבים לכבד את בית המשפט". 

ניצן הדגיש כי מדובר באחת מפרשות השחיתות הגדולות שידעה המדינה. "מה שנחשף בתיק זה הוא מרבץ שחיתות בסיסי ועמוק, שקשר בין הנאשמים, שבמשך למעלה מעשור דבקו בהם מעשים פסולים". לדבריו, "חריגותו של התיק נובעת מהיקף השחיתות שפשתה בכל חלקה טובה, מהיקף כספי השוחד ששולמו, מזהות המשחדים והמשוחדים ומעמדם, משיטות ההסוואה השונות של תשלומי השוחד ומהפרויקטים האדירים ועצומי הממדים שעמדו על הפרק".

הוא הוסיף כי "ההשפעה של המעשים האלה, החומרה שלהם, היא הרסנית למרקם היחסים בין הציבור לרשויות השלטון, מרקם שבנוי על הנחת האזרח כי הרשות פועלת ביושר ובשוויוניות, ומבלי ששיקולים זרים ופסולים ינחו את עובדי הציבור בקבלת החלטותיהם".

באשר להשפעה שיש לתופעות השחיתות על האזרח הקטן הדגיש ניצן כי "אותו אזרח שרואה שבעלי הממון מוצאים אוזן קשבת במשרדי העירייה ובמשרדי הממשלה, ואילו הוא נאלץ להתבוסס בבוץ הביורוקרטיה, עלול להגיע להכרה העגומה כי הדרכים הלגיטימיות להביא דברו בפני השלטון, אין בהן כדי לשרת את צרכיו. כל זמן שאלה הנורמות הנוהגות, הרי שכרוכה בכך סכנה של ממש להתפוררותנו כמדינה שומרת חוק.

"לעתים נדמה כי רבים בישראל כבר הרימו ידיים והסתגלו לתופעות השחיתות, והם מתייחסים אליהן כמעט בשוויון נפש". לדבריו, הדבר נובע, אולי, מתחושת חוסר אונים ומהיעדר אמונה באפשרות לשנות את המציאות. הסבר אפשרי נוסף שהוא מציין הוא "הגישה הסלחנית, לעתים המופגנת, כלפי מי שסרחו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#