העליון: ישראלי ייחשב תושב חוץ לצרכי מס גם אם משפחתו מתגוררת בישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רילוקיישן נעים

העליון: ישראלי ייחשב תושב חוץ לצרכי מס גם אם משפחתו מתגוררת בישראל

שופטי העליון שדחו את ערעורו של פקיד השומה על החלטת המחוזי קבעו כי על אף שלמקום המגורים של בני המשפחה משקל משמעותי לצורך ההכרעה בסוגיית התושבות, הוא לבדו אינו יכול להכריע את הכף

51תגובות

בית המשפט העליון נתן אתמול החלטה חשובה בעניין רלוונטי לישראלים שעוברים להתגורר בחו"ל: מתי ייחשבו "תושבי ישראל" לצרכי מס? שלושת שופטי העליון - אסתר חיות, חנן מלצר ועוזי פוגלמן - אישרו את פסיקתו התקדימית של השופט מגן אלטוביה שניתנה בבית המשפט המחוזי במאי 2013, לפיה אדם יכול להיחשב תושב חוץ לצרכי מס גם אם אשתו וילדיו נשארו לגור בישראל.

החל מ-2003 שיטת המיסוי בישראל היא על בסיס פרסונלי ולא טריטוריאלי, כלומר מי שמוגדר כ"תושב ישראל", יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, לרבות אלו שהופקו, נצמחו או נתקבלו בידיו מחוץ לישראל.

המבחן המכריע לצורך קביעת התושבות הנו מבחן "מרכז החיים", כלומר, היכן נמצא מרכז חייו של הנישום - בישראל או במדינה אליה עבר. הגישה של רשות המסים היתה כי במידה ובני המשפחה נשארו בישראל אזי מרכז החיים נחשב "אוטומטית" ישראל.

Emmanuel Huybrechts / Flickr

המקרה המדובר עסק במיכאל ספיר שהתגורר רוב חייו בישראל. ב-2001 הוא קיבל הצעת עבודה בסינגפור ועבר לגור שם. בהמשך הוא הועסק על ידי חברות אחרות ואף פתח חברה בבעלותו. אשתו ובנותיו הבגירות לא הצטרפו אליו והמשיכו להתגורר בישראל. המחלוקת עם פקיד השומה היתה אם הכנסותיו בסינגפור צריכות או לא צריכות להיחשב כהכנסות של תושב ישראל החייבות במס.

ספיר טען כי מרכז חייו הנו בסינגפור. המחוזי קבע כי על רשות המסים מוטלת חובה לבצע בחינה מהותית של כל הזיקות והאינטרסים ובעצם יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט העניק חשיבות לעבודה שמקום העבודה של הנישום היה בסינגפור, הוא היה פעיל שם חברתית, החזיק בתעודת תושב קבע, היה בעלים של חברה סינגפורית ומנהל חשבונות בבנקים שם. על כן נקבע כי ככל הנוגע לשומות המס שלו בין השנים 2002 ל-2005 יש לראות בספיר תושב סינגפור.

השופטת חיות, אליה הצטרפו שני עמיתיה, קבעה כי יש לדחות את הערעור של רשות המסים שכן "הנתונים האובייקטיבים שהציג המשיב, יש בהם כדי ללמד על זיקתו המובהקת לסינגפור במכלול ההיבטים הרלוונטיים ובמידה המטה את הכף אל עבר הקביעה כי מאז 2002 הפכה סינגפור למרכז חייו.

"זאת למרות העובדה כי במהלך השנים הרלוונטיות שהה פרקי זמן בלתי מבוטלים גם בישראל". חיות התייחסה לעובדה שבני המשפחה הקרובה חיים בישראל ואמרה כי המציאות מלמדת כי יש משפחות שבוחרות לחיות אחרת ועל אף שמדובר בנתון משמעותי הנושא משקל ממשי לצורך ההכרעה בסוגיית התושבות, הוא לבדו אינו יכול להכריע את הכף".

את ספיר ייצגו בעליון עורכי הדין נועה לב גולדשטיין ואדם קדש ממשרד איתן מהולל & שדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#