המרוץ אחרי מתמחים מצטיינים: כך עוקפים משרדי עוה"ד את הכללים החדשים

אף שמותר להודיע על קבלה להתמחות רק שבועיים לאחר תחילת הראיונות, המשרדים מצאו שיטות לאותת למועמדים שהתקבלו: הרמות כוסית, ארוחות בוקר ושיחות חשאיות

יסמין גואטה
יסמין גואטה

מיון המועמדים להתמחות בשבועיים האחרונים היה אתגר לא פשוט עבור משרדי עורכי הדין. לפני שבועיים נכנסה לתוקף הוראת שעה ששינתה את כללי המשחק. לפיה, המשרדים חייבים להמתין שבועיים ממועד תחילת הראיונות לפני שיוכלו לתת תשובה חיובית לאלה שהתקבלו. לסטודנטים, מצדם, יש 72 שעות להתלבט מרגע קבלת ההצעה.

מתברר כי חלק מהמשרדים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את הכללים - ועוררו את זעמם של משרדים שפעלו לפי ההוראות. בין השאר, משרדים הזמינו סטודנטים שבלטו בראיונות לארוחות בוקר ולאירועי הרמת כוסית, ויצרו עמם קשר בשיחות טלפון חשאיות.

שורש הבעיה הוא במהפך שיצרה שרת המשפטים, ציפי לבני, בשיתוף לשכת עורכי הדין, יומיים בלבד לפני ה–15 במארס - התאריך שממנו רשאים המשרדים לראיין מועמדים להתמחות. הכללים החדשים נועדו לתת למשרדים זמן רב יותר להתרשם מהמועמדים, ולמועמדים זמן רב יותר להחליט על מקום התמחות מתאים.

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושליםצילום: מיכל פתאל

הכללים העמידו את המשרדים בפני חוסר ודאות חמור. המשרדים אינם יודעים אם מועמדים טובים ייענו להצעתם, אך מכיוון שהההצעות מחייבות - הם אינם רוצים להסתכן ולהציע התמחות למספר מועמדים גדול מדי. החשש הוא כי משרד יהיה מחויב לקלוט יותר מתמחים מהכמות שהתכוון לקלוט, או לחילופין שיקבל הסכמה ממספר קטן מדי של מתמחים ובחלוף 72 שעות יגלה כי יתר המועמדים שביקש לקלוט כבר התחייבו להתמחות במשרדים אחרים.

חוסר הוודאות גרם למשרדים לחפש דרכים יצירתיות לגלות מראש מי מהסטודנטים ייענה להצעותיהם בחיוב. כמה משרדים ערכו אירועים מיוחדים שיועדו לאותת לסטודנטים שהמשרד מעוניין בהם. בין המשרדים שערכו אירועים כאלה היו פישר בכר חן וול אוריון, שערכו מפגש צהריים; פירמת יגאל ארנון, שערכה ערב מיוחד; ומשרד עמית פולק מטלון, שערך גם הוא מפגש למועמדים מובילים.

לדברי סטודנט שהשתתף בכמה אירועים בלתי־פורמליים, מספר המועמדים שזומנו למפגשים עלה בהרבה על מספר מקומות ההתמחות, מה שמעיד בעיניו על מאמץ למפות את סיכויי ההיענות בקרב המועמדים המועדפים. באירוע שנכח בו היה מספר הסטודנטים שהוזמנו ל"מפגש ארוחת בוקר" בערך פי שלושה ממספר המקומות שמתכוון המשרד לאייש.

סטודנטית שהשתתפה במפגש דומה ציינה כי "לא חייבו אף אחד לומר את דעתו, אך היו ניסיונות לגשש מהן ההעדפות. כנראה שהם מניחים שסטודנט שהגיע למפגש במשרד גם נוטה להעדיף אותו".

במקרים אחרים דיווחו סטודנטים על גישושים טלפוניים ממשרדים, בניסיון לברר היכן ממוקם המשרד ברשימת ההעדפות של הסטודנט. יש משרדים שאף זימנו את הסטודנטים לפגישה הבוקר (מותר להודיע פורמלית על קבלה להתמחות החל מאמש) - כדי לאותת להם כי הם התקבלו. יש אף משרדים שבהם הסטודנטים הוזמנו לראיון שני, שבו נאמר להם כי המשרד מעוניין בהם ויחזירו להם תשובה רשמית בתום השבועיים.

בכמה משרדים אף התקשרו להגיד לסטודנטים שהם מעוניינים בהם, אך לא יכולים להודיע זאת באופן רשמי. סטודנטים סיפרו כי כך נהג למשל משרד ליפא מאיר. מליפא מאיר נמסר כי "מדובר בכללים חשובים שמסייעים למועמדים להתמחות, כמו גם למשרדים. משרדנו מקפיד על קיום הכללים כלשונם. לאור פניית העיתון, נבהיר שוב את הנהלים בתוך המשרד".

"עובר את הגבול"

"הפרה של הכללים היא עבירת משמעת", מדגיש עו"ד אורן פרסקי, יו"ר ועדת ההתמחות הארצית בלשכת עורכי הדין. "אפשר להעמיד לדין עורך דין או מתמחה שמפר את הכללים. הסטודנטים לא כפופים לדין המשמעתי, וזאת אחת הסיבות שהכללים נוסחו כלפי המאמן". לדבריו, "הזמנה להרמת כוסית היא לא דבר אסור. מה המשרד השיג בזה? הוא נתן למעשה איתות לסטודנט כמו שהוא מחייך לסטודנט בראיון, אבל הסטודנט הזה יכול ללכת לארבעה משרדים אחרים". בנוגע לשיחות הטלפון אומר פרסקי כי "זו כבר הפרה של הכללים, וזה כבר עובר את הגבול. אם יהיה לנו מידע לגבי משרדים שעשו את זה - אנחנו נבדוק את העניין".

"מבחינת הסטודנטים זה היה קצת יותר מדי", אומר רואי צור, יו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "הפניות האלה הגיעו מהרבה משרדים והלחיצו את הסטודנטים. יש כאלה שלא יכלו להגיע לאירועים, וחששו שהמשרדים יפרשו את זה בכך שהם לא מעוניינים להתמחות אצלם, וכתוצאה מכך יאבדו את מקומם".

במשרדים שלא נקטו בשיטות חיזור ואיסוף מידע זועמים על הקולגות. "איזו מן כניסה ערכית למקצוע אתם נותנים לסטודנטים?" תוהה שותף בפירמה מובילה. לדבריו, "ההתנהגות של המשרדים מעקרת מתוכן את ההחלטה שהתקבלה. וחמור מזה - היא משמשת דוגמה שלילית לסטודנטים".

תיקון הכללים נועד לפתור את כשל השוק, אך מיד עם פרסומם הלינו משרדי עורכי הדין על הבעיות הקשות שהם ניצבים מולם. לשכת עורכי הדין הגיבה בגילוי דעת, שבו הנחיות ליישום הכללים.

אחת השאלות הנפוצות שהעלו המשרדים היא איך ניתן להתגבר על הקושי שבמתן תשובות כעבור 14 יום מתחילת הראיונות כשהם לא יודעים מי מהמועמדים יקבל את הצעותיהם. בגילוי הדעת נכתב כי המשרדים יוציאו מכתבי הודעה על קבלה למספר מועמדים כמספר מקומות ההתמחות. במקביל, נכתב, רשאי כל משרד להוציא מכתבים למועמדים נוספים, המודיע על הימצאותם ברשימת ההמתנה ועשויים לקבל הצעה לסכם על התמחות בהמשך, על פי תוצאות הסבב הראשון. שאלה נוספת היא האם מותר לתת תשובה שלילית לפני שעברו 14 יום? תשובת הלשכה היא שאין איסור על כך בכללים.

גם הסטודנטים נערכו להתמודד עם הלחץ. פורום מועצות הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות הפיץ בקרב הסטודנטים הודעה הקוראת להתנהל בצורה סולידארית: "אל תחזיקו אופציות בקנה. זה לא קלפים של סופרגול. אין שום סיבה שסטודנטים ימתינו בזמן שלסטודנטים אחרים יש 5 הצעות", נכתב בהודעה. "המשרדים לא יעריכו מועמד שמתעכב במתן התשובה לחינם, ויש סטודנטים שכל שהם מחכים לו הוא התשובה מהמשרד שאתם שומרים כעתודה לא רלוונטית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker