שבוע אחרי תחילת הראיונות להתמחות:

לבני נתנה למתמחים עוד זמן להגיב - אך לא כולם מרוצים

שלב הראיונות להתמחות של הסטודנטים למשפטים מעורר לחץ רב - בקרב הפירמות ובקרב המתמחים ■ בהוראה חדשה קבעה שרת המשפטים כי הסטודנטים לא יידרשו להסכים מיד להצעה, אלא לאחר 72 שעות ■ עו"ד אהרן פולק: "זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בימים כתיקונם, שבת אינו יום שבו דולקים האורות במשרדי עורכי הדין הגדולים. גם עורכי הדין אוהבים לנפוש ביום המנוחה, או לפחות לעבוד מהבית.

ואולם בשבת לפני יותר משבוע, ב–15 במארס, היתה תנועה ערה במסדרונות המשרדים הגדולים: כולם נערכו לקראת הערב, שבו החל שלב הראיונות המכריע לקראת ההתמחות של אלפי סטודנטים למשפטים.

אחת מהסטודנטים שבילו את מוצאי השבת בקומות הגבוהות של מגדלי המשרדים היא ענבר בן ארי מאוניברסיטת תל אביב. באותו ערב נקבעו לה שני ראיונות, במשרד ארדינסט בן נתן ובמשרד פישר בכר חן. למחרת, בחג הפורים, היא עברה בין שישה משרדי עורכי דין שונים. "קבעתי 18 ראיונות לשבוע הזה", היא אומרת. "אחרי הימים הראשונים המלחיצים השאלות חוזרות על עצמן, וזה אפילו הופך לנחמד".

ציפי לבניצילום: אוליבייה פיטוסי

השבוע האחרון היה שבוע קריטי למאות סטודנטים למשפטים שניצבים בפני אחת ההחלטות המשמעותיות בקריירה שלהם. על פי חברת ההשמה קודקס, בשבוע האחרון קבעו באמצעותם סטודנטים כ–6,000 ראיונות להתמחות. גם במגזר הציבורי הלחץ מורגש, ונקבעו בו דרך קודקס כ–5,800 ראיונות. רוב הראיונות נקבעו לתקופה שבין 15 במארס ל–1 באפריל.

השנה נדרשו משרדי עורכי הדין להיערכות מיוחדת. "אנחנו מקיימים עשרות ראיונות ביום ועובדים בשישה צוותים במקביל מסביב לשעון כדי להספיק לראיין וגם לעבוד במקביל", אומר עו"ד מתן מרידור, שותף והאחראי על גיוס המתמחים במשרד אגמון, רוזנברג, הכהן ושות'.

"בעקבות הרפורמה (שנכנסה לתוקף לפני שנתיים, ואוסרת על משרדים לראיין לפני ה–15 במארס בשנה השלישית של הלימודים, י"ג) נוצר לחץ גדול בימים הראשונים, במיוחד השנה - כשהם חלו בשבת ובפורים".

הרפורמה מתבטאת גם בשירות הציבורי, שיישר קו עם המשרדים הגדולים בנוגע למועד תחילת הראיונות. "השינוי ברפורמה הוא מבורך, חשוב ותורם לשוויון. סטודנטים מצטיינים יכולים להתראיין גם למקומות ציבוריים ולבתי משפט ולקבל החלטה מושכלת", אומר עו"ד עמית בכר, ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות שריאיין בשבוע החולף סטודנטים.

מראיינים בשיטת הסרט הנע

משרדי עורכי הדין ריאיינו את הסטודנטים בשיטת הסרט הנע. "הסטודנטים נמצאים תחת מכבש לחצים - יש מספר מצומצם של משרדים שמתחרה על קבוצה מצומצמת של סטודנטים", מספרת עו"ד נטלי ג'ייקובס, שותפה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, שהשתתפה בראיונות.

במשרד של ג'ייקובס החליטו לא להתחיל את סבב הראיונות במוצאי שבת. "המרתון התחיל ביום ראשון", היא אומרת. "הסטודנטים סיפרו על הלחץ והאי־ודאות. יש משרדים שמכניסים אותם לשניים ושלושה ראיונות ברצף. היו סטודנטים שסיפרו שחזרו הביתה ב–22:00. היו גם סטודנטים שאמרו להם שאמנם אי־אפשר לתת תשובה (בשל תקנה חדשה של שרת המשפטים - ראו בהמשך; י"ג), אבל אם היה אפשר - הם היו מחזירים להם תשובה חיובית".

השבוע הזה קריטי לא רק לסטודנטים, אלא גם למשרדי עורכי הדין עצמם. המשרדים הגדולים נאבקים זה בזה על הסטודנטים המצטיינים - תחרות שמתנקזת לשבוע אחד אינטנסיבי ולחוץ לכל הצדדים.

שרת המשפטים
 טרפה את הקלפים

השנה, יומיים בלבד לפני תאריך היעד, החליטה שרת המשפטים, ציפי לבני, לטרוף את הקלפים. ביום חמישי לפני כשבוע וחצי - פחות משלושה ימים לפני תחילת הראיונות - חתמה לבני על הוראת שעה שבה נקבע כי משרדי עורכי הדין יוכלו להעניק תשובה למתמחים לגבי קבלתם לעבודה רק בתום שבועיים. עוד נקבע כי לסטודנטים תינתן שהות של 72 שעות לשקול את תשובתם.

היוזמה נולדה לאחר שסטודנטים הלינו כי עורכי הדין דרשו מהם תשובה מיידית בסוף הראיון להתמחות, והעמידו אותם בסיטואציה מלחיצה במיוחד. לדברי רואי צור, יו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות, "דחפנו את היוזמה מאז שנכנסה לתוקף הרפורמה. המשרדים היו מתנפלים על הסטודנטים ומכריחים אותם לסגור את ההתמחות כמה שיותר מהר. כל המערכת פעלה בהיסטריה".

גם במשרד המשפטים מדגישים כי הכללים שונו לטובת הסטודנטים. "טובת המתמחים היא שעמדה לנגד עינינו, והרצון לאפשר חופש בחירה, שלא התאפשר בהסדר הקודם", אומרת עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. "גם עכשיו נמשיך לחפש את ההסדר הטוב ביותר כדי לאפשר למתמחים לבחור בשיקול דעת, ולא תחת סד זמנים בלתי אפשרי, את מקום ההתמחות שבו יעבירו את השנה המשמעותית בחייהם המקצועיים".

הוראת השעה, שהגיעה ברגע האחרון, הותירה את הסטודנטים ואת המשרדים מבולבלים. "כניסת הרפורמה לתוקף ברגע האחרון מהווה פגיעה בלתי מידתית בנו, הסטודנטים הצפויים להתראיין", אמר רועי לביא, סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לביא הדגיש כי הסטודנטים מברכים על גיבוש הכללים החדשים, אך מתנגדים להחלתם באופן מיידי. "הסטודנטים נערכו מראש למצב שבו יתראיינו באופן אינטנסיבי, ולכן ביטלו את כל הראיונות שנקבעו למועדים מאוחרים יותר, כי חשבו שכבר יקבלו תשובה מהמשרדים", אמר.

"המתמחים הם לא הצד החלש במשא ומתן"

לא רק הסטודנטים הלינו על הכללים החדשים. בשבוע שעבר שיגר עו"ד אהרן פולק ממשרד עמית־פולק־מטלון מכתב ללבני שבו התריע כי הכללים החדשים מציבים את המשרדים בפני מצב בלתי אפשרי. "כמגייס, אני נמצא במלכוד", כתב. "היה ואודיע ל–20 מתמחים כי אני מציע להם מקום במשרד, רק חלקם יקבלו את ההצעה ולמשרדי יחסרו מתמחים. מצד שני, היה ואודיע למספר גבוה יותר של מתמחים על קבלתם להתמחות, הרי הצעתי מחייבת, ובמקרה שבו יותר מ–20 מתמחים ישיבו לי תשובה חיובית, לא תהיה בידי אפשרות להעסיק את כולם, ונמצא את עצמנו מפירים הצעת עבודה".

לדברי פולק, "הכלל הקובע להמתין 14 ימים לפני הודעה למתמחה כי יש לו מקום הוא כלל ראוי ונכון, מכיוון שהוא מאפשר למתמחה לבחון את המשרדים השונים ולקבל החלטה שקולה וזהירה באיזה משרד הוא מעדיף להתמחות. לעומת זאת, הוראת 72 השעות היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

פולק התייחס גם למתמחים עצמם, והדגיש כי "אמנם נהוג לראות במתמחים כצד החלש במשא ומתן, ואולם אין הדבר כך. המועמדים המוכשרים והמוצלחים מחוזרים על ידי משרדים רבים, ומקבלים הצעות רבות לשמש מתמחים".

גם עו"ד מרידור מסכים כי הכללים החדשים בעייתיים. "אני מבין את הרציונל של לתת למתמחים זמן לחשוב, אבל יישור של כל השוק על אותו פרק זמן מייצר בעייתיות", אומר מרידור. "משרד צריך להציע עבודה ליותר אנשים ממה שצריך, וכשהוא יגלה כמה אנשים באמת יש לו, הוא ייאלץ לפנות לאנשים ברמה נמוכה יותר. זה יוצר בעיה ופוגע במשרדים וגם בסטודנטים".

עו"ד שמואל גלינקא, שותף ואחראי המתמחים במשרד עורכי הדין ראב"ד מגריזו בנקל ושות', דווקא מברך על הכללים החדשים. "הם עושים סדר, ויש בהם משהו הגון", אומר גלינקא. "זו דרך ביניים הגונה גם כלפי הסטודנטים וגם כלפי המשרדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום