תרגיל בענווה

גיוס סטודנטים להתמחות בעריכת דין יהיה השנה דומה למשחק שחמט מאתגר

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

גיוס סטודנטים להתמחות בעריכת דין יהיה השנה תרגיל אינטלקטואלי מאתגר. כדי להצליח בו צריך יכולות של רב אמן בשחמט בסגנון גארי קספארוב בשילוב מידה של ענווה, לא בדיוק התכונה שמאפיינת עורכי דין מצליחים.

בעוד פחות משבוע יגיע היום שבו מותר למשרדים לפנות לסטודנטים שהרשימו בראיונות ולהציע להם מקום התמחות. כפי שהסביר לשרת המשפטים עו"ד אהרן פולק, ממייסדי משרד עמית־פולק־מטלון, הצעת ההתמחות מחייבת ולכן קולעת את המשרדים המציעים למלכוד.

הסדרת הראיונות להתמחות היא דוגמה מצוינת לתופעה המוכרת במקומותינו - כוונות טובות עם ביצוע חצי אפוי, ע"ע יאיר לפיד.

תחילת הבעיה בשנה שעברה, אז נכנסה לתוקף הרפורמה שקבעה כי ראיונות קבלה לסטודנטים המועמדים להתמחות ניתן לקיים רק בשנה השלישית ללימודי המשפטים, החל ב–15 במארס. הרפורמה החשובה פתרה את הנוהג של משרדי עורכי דין לראיין מועמדים בשלבים מוקדמים מדי של הלימודים, כשלא ניתן להתרשם מיכולותיהם ורובם אינם יודעים מה הכיוון המקצועי הרצוי להם.

מאידך גיסא, פרצה תחרות איומה בין המשרדים על המועמדים הבולטים שהם הדם - סליחה, כוח האדם - המניע את המערכת. הסטודנטים זומנו לסדרות התשה של ראיונות החל ב–15 לחודש, ובמקרים רבים נדרשו להשיב להצעות התמחות תוך שעות ספורות, כדי שלא יברחו למשרד מתחרה.

השנה נחלצו ח"כ עדי קול, שרת המשפטים ציפי לבני ולשכת עורכי הדין לקריאות המצוקה של הסטודנטים המטורטרים ושל המשרדים שנערכו למרתונים של ראיונות.

בדקה ה–90 הותקנו תקנות חירום לשימוש חד־פעמי הקובעות כי המשרדים יוכלו להודיע למועמדים על קבלה רק בחלוף שבועיים מתחילת הראיונות. למועמדים מותר לעכב את תשובתם להצעה במשך 72 שעות כדי לקבל הכרעה מושכלת.

המשרדים נקלעו לתסבוכת שנדרש מודל מסובך למדי של תורת המשחקים כדי להיחלץ ממנה. נניח שמשרד המדורג בעשירייה הראשונה של הפירמות הבולטות בישראל זקוק ל–30 מתמחים. אם יפנה ל–30 המועמדים הטובים ביותר שרואיינו, הוא עלול לגלות בחלוף 72 שעות כי חלק מהם בחרו במשרד אחר. המשרד ייאלץ לפנות לבאים בתור ולתת גם לכל אחד מהם 72 שעות להשיב, אלא שהבאים בתור אולי כבר קיבלו הצעות והכריעו לטובת משרד אחר. לכן, המשרד ייאלץ לבחור בין קבלת מספר מתמחים קטן מהדרוש לבין קבלת מתמחים מתחתית הדירוג.

מה עושים? מציעים התמחות למספר מרואיינים גדול יותר מהמספר שאותו מוכנים לקלוט, כי הרי ברור שלא כל המועמדים ישיבו בחיוב. לכמה מועמדים צריך המשרד להציע התמחות כדי למלא את השורות בכמות המדויקת?

כאן נדרש תרגיל בענווה. השותפים במשרד חייבים להעריך עד כמה באמת מבוקש המשרד בעיני הסטודנטים. ככל שהמשרד אטרקטיבי, גדל הסיכוי לקבלת תשובות חיוביות, ולכן מספר ההצעות צריך להיות קרוב יותר למספר הריאלי של מקומות התמחות. לעומת זאת, משרד פחות מבוקש צריך להכיר בכך ולשגר כמות הצעות העולה על מספר המקומות הריאליים כדי להבטיח ששיעור ההצעות שייענו בחיוב ימלא את השורות כבר בסבב הראשון.

כמובן, ככל שהמשרד מבוקש פחות ומציע התמחות למועמדים רבים יותר, כך עולה הסיכוי שהמועמדים שיקבלו הצעה ממנו פחות מבוקשים, ועולה הסיכוי שישיבו בחיוב. אם כך, משרדים פחות אטרקטיביים צריכים לפנות לסטודנטים רבים יותר, אבל לא להגזים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום