חשד: 5 קבלנים גדולים נתנו שוחד כדי לקבל אישורי בנייה בראשון לציון ורחובות; אחד העצורים - עו"ד רועי בר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשד: 5 קבלנים גדולים נתנו שוחד כדי לקבל אישורי בנייה בראשון לציון ורחובות; אחד העצורים - עו"ד רועי בר

(עדכון) מעצרם של הקבלנים הוארך ב-4 ימים ■ החשד: עו"ד בר, המספק שירותים לעיריית ראשל"צ, קיבל טובות הנאה בתמורה למתן אישורים חריגים בתחום התכנון והבנייה ולקידום אינטרסים של קבלנים ומקורבים

82תגובות

בית המשפט השלום בכפר סבא האריך היום ביום אחד את מעצרם של חמישה קבלנים ידועים העומדים בראש חברות קבלניות גדולות בחשד לביצוע עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים. בין העצורים גם עו"ד רועי בר, המשמש יועץ משפטי חיצוני לעיריות ראשון לציון ורחובות ולוועדות התכנון של רשויות אלה ולחברה הכלכלית של עיריית ראשון לציון.

המשטרה חושדת כי בכמה מקרים קיבל בר טובות הנאה שונות בתמורה לניצול סמכויותיו בתחום התכנון והבנייה למתן אישורים חריגים ולקידום אינטרסים של קבלנים ומקורבים, תוך שהוא פועל בניגוד עניינים.

שלושת הפרויקטים שבמרכז הפרשה נמצאים בראשון לציון וברחובות. פרויקט אחד ברחובות נמצא בשלבים שונים של שיווק ובנייה והוא כולל יותר מאלף יחידות דיור, לאחר שבאחרונה אישרה הוועדה המקומית של רחובות להגדיל את מספר יחידות הדיור בכ-40%. שני הפרויקטים בראשון לציון קטנים וישנים יותר. האחד הוא שותפות בין שתי חברות נדל"ן ונבנה בסוף העשור הקודם. מדובר במגדל שממוקם במערב ראשון לציון, שבו פחות ממאה דירות. הפרויקט השלישי הוא פרויקט שבנייתו הסתיימה לקראת סוף העשור האחרון, ושכולל יותר מ-200 יחידות דיור.

"אינטרס ציבורי בפרסום שמותיהם"

יחידת להב 433 של המשטרה עצרה תשעה חשודים בפרשה, מתוכם הוארך מעצר של שישה מהם, ובהם בר. המעצרים בוצעו בתום חקירה סמויה ממושכת שלוותה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. המשטרה ערכה חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם, בבניין עיריית ראשון לציון, במשרדי הוועדה לתכנון ובנייה של העיר ובמשרדי החברה הכלכלית ראשון לציון. במהלך החיפושים תפסו שוטרי היחידה מסמכים ומחשבים וכן נכסים וחשבונות לצורכי חילוט.

עו"ד רועי בר
עופר וקנין עופר וקנין

סנגוריהם של הקבלנים הגיעו להסכמה עם המשטרה לפיה מעצריהם יוארכו עד היום ב–19:00. בהמשך, הוסכם ישהה כל אחד מהם במעצר בית ולא יוכלו ליצור כל קשר עם עו"ד בר למשך 60 יום, כמו כן, הוצא צו יציאה מהארץ לכל אחד מהם למשך 60 יום.
שמם של הקבלנים נאסר לפרסום לבקשת סנגוריהם, שטענו כי הפרסום עלול לפגוע בחברות הקבלניות. השופט לא קיבל את הבקשה וציין "אני מוכן לצאת מנקודת הנחה כי פרסום שמותיהם של החשודים שלפניי יגרום להם לנזק לא קל, ייתכן שאף לנזק חמור. החשודים הם אנשים נורמטיביים שעומדים בראש חברות בנייה גדולות, ויש אף להניח שפרסום שמותיהם יגרום לנזקים. ואולם ראוי לבחון בשלב זה את אינטרס הציבור. קשה לטעון ברצינות שלציבור אין עניין ממשי בפרסום שמותיהם של חשודים בעבירות חמורות כמו שוחד. דווקא העובדה כי החשודים עומדים בראש חברות גדולות במשק, מעצימה את האינטרס הציבורי בפרסום שמותיהם". עם זאת, סנגוריהם של הקבלנים ביקשו לעכב את ההחלטה ב-24 שעות כדי לערער עליה.

מערכת יחסים ארוכה ומשפחתית

על פי החשדות המיוחסים לבר, במסגרת תפקידו הוא קיבל טובות הנאה בדמות עבודות ושכר טרחה על מכירת דירות בפרויקטים לקידום ענייניהם של אותם קבלנים שנתנו לו עבודות בשווי של מיליוני שקלים. בבקשה להארכת המעצר נכתב כי "בר חשוד בכך שקיבל שוחד בדמות טובות הנאה והפרת אמונים, כל זאת במסגרת תפקידו הציבורי כיועץ משפטי לוועדות התכנון והבניה בעריית ראשון לציון ולחברה הכלכלית בעיר, וכן כיועץ משפטי של הוועדה לתכנון ובנייה ברחובות". בר חשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה.

מערכת היחסים של בר עם עיריית ראשון לציון מתחילה אצל אביו, עו"ד אברהם בר. בר האב החל את דרכו המקצועית כעורך דין שכיר במשרד הררי טויסטר, שם ייצג את עיריית ראשון לציון, עיריית רחובות ועיריית פתח תקוה, שבה נולד. ב–1987 ייסד את המשרד אברהם בר שהתמחה ברשויות מקומיות ונדל"ן.

 "כאיש משפחה, בחר אברהם בכלתו תמר ובבנו רועי כמצטרפים ראשונים לשורות המשרד. כבר אז היה אברהם בר דמות מוכרת ומוערכת בתחום השלטון המקומי והתכנון והבנייה, ובזכות פעילותו הרבה בשירות רשויות מקומיות הצליח למשוך אל המשרד הצעיר רשויות מקומיות מהגדולות בארץ", כך לפי אתר המשרד. אברהם בר נפטר ב–1992 כשהוא בן 61 ובראשון לציון יש רחוב הקרוי על שמו.

בדיון בהארכת מעצרו של רועי בר ביקשו סנגוריו, עו"ד פרופ' דוד ליבאי ועו"ד גיל דחוח, לשחררו למעצר בית וטענו כי מדובר בניסיון של המשטרה להציג שכר טרחה כשוחד. "אני יכול לומר שנתקלתי בסוגיה הזו של ניסיון להציג שכר טרחה כשוחד גם במשפטו של חברי, עו"ד וינרוט. התרענו אז וזו דרך ממוקשת". אמר ליבאי. לדבריו "מדובר בעו"ד שמקבל משימות ומבצע אותן, זו עבודתו, ובשל עבודתו הוא מקבל שכר טרחה. לבוא ולומר שהעבודה שניתנה למשרדו ושכר הטרחה שניתן למשרד זה שוחד - יש צורך להיזהר בכך ולבחון זאת בשבע עיניים ויותר".

השופט מיכאל קרשן לא קיבל את טענותיו של ליבאי וציין כי "בא כוחו של החשוד התייחס בדבריו למדרון החלקלק הטמון לדבריו בניסיונה של המשטרה 'לצבוע' שכר טרחה שניתן לעורך דין כטובת הנאה פלילית. כדי להפיס את דעתו של עו"ד ליבאי אציין כי בשלב זה החשד הוא כי אותו גורם, היועץ המשפטי של הוועדה, העירייה או החברה הכלכלית מצוי בשני המקומות גם יחד. מצד אחד, על פי החשד, הוא העומד מאחורי חוזה ההתקשרות עם קבלנים כאלה ואחרים, ומצד שני הוא מגיע מהצד של הקבלנים. טובות ההנאה המופלגות, שעל פי החשד קיבל החשוד לידיו, לא מתבטאות רק בשכר טרחה הנלקח מרוכשי הדירות, אלא גם בעניינים נוספים".

ניר כפרי

השופט הדגיש כי "עיון בדו"ח הסודי ובחלקים נרחבים מחומר החקירה שכנעוני כי מתקיים חשד סביר ואף למעלה מכך הקושר את בר לא רק לעבירות מן הסוג של אי גילוי לגורמים רלוונטיים, אלא לפחות בשלב הזה גם לעבירות המפורטות בבקשת המשטרה". השופט האריך את מעצרו של בר בארבעה ימים.

"החשדות יתפוגגו"

עו"ד רונאל פישר, בא כוחה של עיריית רחובות, מסר: "לעיריית רחובות נודע כי יועץ משפטי חיצוני שעבד עמה, פעל לכאורה בניגוד עניינים. מיד עם היוודע הדבר, וללא כל קשר לחקירת משטרה, הוחלט לבדוק את העניין עד תום ובסיום הבדיקה, נשלח ליועץ החיצוני מכתב לסיום התקשרותו עם העירייה. המשטרה תזכה לשיתוף פעולה מלא בכל עניין שמרשתי תתבקש לו".  

עו"ד גיל דחוח שמייצג את בר, מסר: "נערכת חקירה של המשטרה ואנו משתפים פעולה באופן מלא. זה נראה יותר כמו שאלות משפטיות של ניגוד עניינים מאשר פרשת שוחד. אנו משוכנעים שבסוף הבירור החשדות יתפוגגו".

עו"ד ציון אמיר, המייצג את אחד החשודים מסר בתגובה: "מרשי דוחה בתוקף את החשדות ויחד עם זאת הוא סומך באופן מלא על חקירת המשטרה, משתף פעולה באופן מלא ומשיב לשאלות של חוקריו. הוא משוכנע כי בתום חקירת המשטרה יתברר כי לא נפל פגם בהתנהלותו".

מעיריית ראשון לציון נמסר: "מדובר בחקירה העוסקת באירועים שארעו לפני יותר מעשור ולא באירועים מהעת האחרונה. עיריית ראשון לציון מסייעת לחוקרי המשטרה ותעמיד את כל הדרוש לעיון כדי להגיע לחקר האמת. עיריית ראשון לציון פועלת בשקיפות ובמקצועיות ותמשיך לפעול כך גם בעתיד".

פרשות נוספות שבהן נחשד בר: זכויות בנייה והטבות לקרובי משפחה

לפני כחודש פירסם העיתון "ישראל היום" תחקיר מקיף על עו"ד רועי בר, שמרכזו עמדה עתירה לבג"ץ שהגיד תושב ראשון לציון יהושע לובינסקי באמצעות עו"ד אייל כהן.
עתירתו של לובינסקי חושפת שתי פרשות עיקריות. הראשונה נוגעת להחלטת משרד הפנים משלהי שנות ה–90 להכריז על 6,000 דונם של אדמות חקלאיות בראשון לציון כעל שטחי פארק ונופש מטרופוליני. המדינה החליטה להפשיר 15% מהשטחים לבנייה למגורים, אבל זכויות הבנייה המוערכות ביותר ממיליארד שקל יחולקו בין כל החקלאים בעלי הקרקעות של השטח.

עו"ד בר טיפל בתוכנית מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ולחץ על משרד המשפטים ומשרד הפנים לחלק את זכויות הבנייה רק לבעלי הקרקע מסוימים שמחזיקים ב–15% מהאדמות המופשרות ולא לכל בעלי הקרקעות. על פי החשד, כבר ב–2000 רכשו אשתו של בר ובני משפחה נוספים 14 דונם מהקרקע החקלאית.

תגובת עו"ד בר, באמצעות פרקליטו, עו"ד דוד ליבאי: "אכן חלק מהקרקעות נמצאות בבעלות אשתי ובני משפחתי", אישר, "אבל עד עכשיו לא ידעתי". לטענתו, דבר הרכישה נודע לו רק ב–2004.

הפרשה השנייה קשורה לתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של רבי קומות מול שכונת וילות שבה מתגוררים בין היתר קרובי משפחה של בר, משפחת יצחקי (עו"ד בר נשוי לאחות של היזם רוני יצחקי, ר.ס). בעלי הוילות לא אהבו את התוכנית וביקשו לעצור אותה. על פי החשד, הוועדה המקומית של העיר ובר עיכבו את התוכנית במשך כ–15 שנים.

תומר אפלבאום

מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס כתב דו"ח חריף על הפרשה, וציין כי "הנימוק היחיד של הוועדה היה אי התאמה לאופי השכונה הגובלת...לא נמצאו מסמכים וחוות דעת תכנוניות המסבירות את הביטול....לקרובי המשפחה של היועץ המשפטי היה עניין הן בעיכוב התוכנית והן בשינוי הבנייה מרוויה לצמודת קרקע... נוצר ניגוד עניינים ולו למראית עין אצל היועץ המשפטי משום שההתנגדות לתוכנית והעיכובים באישורה היטיבו עם קרובי משפחתו... המבקר סבור שהיועץ היה צריך להימנע מלפעול בכל הנוגע לתוכנית".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#