יש שופטים בפייסבוק |

השופטים יורשו להצטרף לרשתות חברתיות, 
אבל בהגדרות פרטיות מחמירות

דו"ח מיוחד במערכת המשפט ממליץ: שופטים יורשו להצטרף לרשתות חברתיות, אבל רק לאחר שילמדו איך לקבוע את הגדרות הפרטיות שלהן, כדי להגביל את יכולת עורכי הדין לעקוב אחריהם או להיהפך ל"חברים" שלהם ברשת ■ גם חופש הביטוי של השופטים ברשת יוגבל ■ עם זאת, הוועדה שהוקמה לעניין עדיין חוששת: "במציאות הישראלית, חברות ברשת חברתית עלולה לעורר חשש של פגיעה במראית פני הצדק"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האם יוסר האיסור החמור שהוטל על שופטים לפתוח חשבונות בפייסבוק? לאחר כמעט שנה וחצי של התלבטות, החליטה ועדה מיוחדת שהוקמה במערכת בתי המשפט להשיב על השאלה הזו ב"כן, אבל...".

השופטים יורשו בקרוב להצטרף לרשתות חברתיות, אבל רק לאחר שיעברו השתלמויות שבהן ילמדו, בין היתר, כיצד לקבוע את הגדרות הפרטיות של רשתות כמו פייסבוק כדי להגביל – בין היתר - את היכולת של עורכי דין לעקוב אחריהם או להיהפך ל"חברים" שלהם ברשת. גם חופש הביטוי של השופט ברשת יוגבל, כפי שהוא מוגבל בעולם האמיתי. השופטים לא יורשו, למשל, לדבר על התיקים שלהם - וגם לא על דעותיהם הפוליטיות.

בספטמבר 2012 הוקמה ועדה מייעצת לוועדת האתיקה לשופטים כדי לבחון אם יש להותיר על כנו את האיסור המוחלט על שופטים להיות חברים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר או לינקד אין. בראשות הוועדה המייעצת לוועדת האתיקה לשופטים לעניין שימוש השופטים ברשתות חברתיות מקוונות עמד השופט אברהם אברהם, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, וחברים בה גם ברק לייזר, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, וד”ר קרן אזולאי, העוזרת המשפטית הבכירה לנשיא בית המשפט העליון. עו"ד מורן פרוינד מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט ליוותה את עבודת הוועדה.

כיום, חיפוש אחר שמותיהם של שופטים ברשתות החברתיות לא יעלה דבר. האיסור משפיע על השופטים לפחות במישור הפורמלי. במישור הלא פורמלי יש כנראה שופטים יחידים שפעילים ברשתות החברתיות בשמות בדויים או באמצעות חשבונות של בני משפחה.

ההשתלטות של הרשתות החברתיות על החיים והתקשורת הבין־אישית בעידן המודרני הכניעה גם את חברי הוועדה, ואלה המליצו כי למרות הסיכונים, אין למנוע באופן מלא מהשופטים לקחת חלק ברשתות. "הרשתות החברתיות הפכו לכלי תקשורת משמעותי, שיש להניח שהשימוש בו יתרחב בעתיד", נכתב במסקנות הוועדה.

בהמשכו של הדו"ח העמיק שערכה הוועדה כבר ניכר כי הכניעה לרשת החברתית היא כורח המציאות. "יש להניח שבתוך זמן קצר יהיה השימוש באמצעי התקשורת החדשים, ובכללם הרשתות החברתיות, בבחינת מצוי־חיוני (במיוחד עבור שופטים צעירים), ועל כן איסור על שימוש בהם יהווה תקנה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, ושהמערכת תתקשה לאכוף", כתבה הוועדה. "זאת ועוד, יכולה להישמע הטענה שמניעת האפשרות לשימוש ברשתות חברתיות על ידי שופטים משמעה ניתוקם מהחברה ופגיעה בחופש הביטוי שלהם".

למרות האישור העקרוני, הוועדה הטילה כמה מגבלות משמעותיות על פעילות השופטים ברשתות - חלקן במטרה למנוע ניגודי עניינים, אחרות כדי למנוע זילות של מעמד השופט. במישור העקרוני המליצה הוועדה כי השימוש בפייסבוק של השופטים יהיה חברתי ופרטי בלבד. לכן ייאסר על השופטים לציין בפרטיהם האישיים בחשבונות הרשת את התואר השיפוטי שלהם.

נוסף על כך, המליצה הוועדה כי לא ניתן יהיה לגלוש לרשתות החברתיות ממחשבי בית המשפט. במלים אחרות, מחשבי בתי המשפט ייחסמו לרשתות חברתיות. מטרתה של ההמלצה הזו היא ליצור הבחנה בין הפעילות השיפוטית לפעילות הפרטית ברשת חברתית כלשהי. פייסבוק - בבית. בלשכה - רק עבודה.

חלק ניכר מהמלצותיה של הוועדה עסקו בשאלות שנוגעות ליחסים בין השופט ברשת החברתית לעולם המקצועי הסובב אותו. הוועדה התייחסה בעיקר ליכולת של השופט לשלוט על פרטיותו. "הגדרות הפרטיות של הרשתות החברתיות, ובמיוחד אלה של פייסבוק, הן סבוכות. כתוצאה מכך, חלק מן המשתמשים ברשתות החברתיות מתבססים על הגדרות ברירת המחדל של הרשת החברתית. ברירות מחדל אלה הן לרוב רחבות, כך שמידת השליטה של המשתמש על זליגה של מידע פרטי לספירה הציבורית היא קטנה יחסית", הסבירה הוועדה בדו"ח את מה שהדאיג את חבריה.

להציע חברות
 לעורך דין?

אחד האתגרים הגדולים של הוועדה היה התמודדות עם יחסי החברות בפייסבוק. בעולם האמיתי, חברות או שותפות מהעבר של שופט עם עורכי דין עשויה למנוע ממנו לדון בתיק שבו הם טוענים בפניו. דוגמה לכך עלתה בעת האחרונה, כששופט שית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין, המטופל בתיק אי.די.בי, הביע בגלוי תמיהה על הבחירה של נוחי דנקנר לשכור את שירותיו של עו"ד שמוליק קסוטו, שהיה שותף של אורנשטיין לפני שנים רבות.

הוועדה ממליצה להחיל את כללי העולם האמיתי גם על העולם הוירטואלי. במלים אחרות - חברות בפייסבוק עלולה לפסול את עורך הדין מהופעה בפני השופט. למעשה, המלצת הוועדה מורכבת יותר. היא מציעה כי לשופטים אסור יהיה בכלל לאשר חברות עם עורכי דין - אלא אם כן אלה עורכי דין שבין כה וכה אינם מופיעים בפני השופט בשל היכרות מוקדמת ביניהם. "במציאות הישראלית, ובהתחשב בכך שישראל היא מדינה שבה מרבית השופטים מגיעים מהמיליה של עורכי הדין, חברות ברשת חברתית עלולה לעורר חשש של פגיעה במראית פני הצדק", נכתב במסקנות הוועדה. עם זאת, הוועדה מבהירה כי "חברות עם עורכי דין כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסלות אוטומטית של שופטים".

רשת חברתית יכולה להיות גם אמצעי לקידום עצמי. השופטים יהיו מוגבלים גם בהיבט הזה. הוועדה המליצה כי השימוש ברשתות החברתיות יהיה מוגבל לשימוש פרטי בלבד, ויחולו עליו כללי האתיקה לשופטים. בשל כך, הוועדה מציעה כי שופטים לא יוכלו להעלות לרשת החברתית פסקי דין שכתבו, והפצתם של פסקי דין תותר באמצעות דוברות בתי המשפט בלבד.

בנוסף, מציעה הוועדה כי שופטים לא יביעו עמדתם בנושאים מקצועיים במסגרת הרשת החברתית ולא ימסרו תגובה על דברים שפורסמו עליהם, אלא באמצעות דוברות בתי המשפט.

מגבלות נוספות ממליצה הוועדה להטיל על שופטים כדי למנוע מראית עין של יכולת להשפיע על השופט באמצעים של מדיה חברתית. כך, למשל, מדגישה הוועדה כי שופטים לא יתבטאו ברשתות החברתיות בנוגע לעניין התלוי ועומד בפניהם, ויהיה עליהם להימנע מצפייה בעמוד הרשת החברתית של צדדים להליך המתנהל בפניהם או של עדים המעידים בפניהם, וייאסר השימוש ברשתות החברתיות כדי להשיג מידע בנוגע לעניין התלוי ועומד לפניהם.

הוועדה גם הביעה חשש שמא פרסומים פרטיים של שופטים ברשתות החברתיות יגמרו לזילות מעמד השופט. "על שופטים להימנע מפרסום תמונה או סטטוס שיש בהם כדי לפגוע במעמדם המקצועי או באמון הציבור ברשות השופטת ובמעשה השפיטה", נכתב במסקנות. בנוסף, קובעת הוועדה כי על השימוש יחולו כללי האתיקה הפרטניים. כך, למשל, בהתאם לכללים האוסרים על פעילות פוליטית, על שופטים להימנע מהתבטאויות פוליטיות ומתמיכה בגופים פוליטיים או בהתבטאויות פוליטיות של אחרים.

הוועדה נעזרה בשורה ארוכה של מומחים, ובהם פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב; עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט ואינטרנט; עו"ד עמית אשכנזי מהרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים; גלעד האן, חוקר פשעים באינטרנט; והשופט דורי ספיבק מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הוועדה נעזרה גם בפרופ' קרן אלטיס מאוניברסיטת אוטווה.

לייק לשופטת

המומחים הרבים שהעידו בפני הוועדה הציגו תמונה מורכבת של עולם טכנולוגי שספק אם יש לרוב השופטים יכולות וידע להתמודד איתו כרגע, כשרובם מנועים כאמור משימוש ברשתות החברתיות. החשש אינו מוגבל רק ליכולת של גולשים מתוחכמים לפרוץ לחשבון הרשת של השופט ולעשות בו שימוש. בוועדה התעורר גם החשש כי השופטים לא יידעו כיצד להגדיר נכונה את הגדרות הפרטיות ברשת החברתית בצורה שתבטיח כי זרים לא יוכלו לצפות בפרופיל שלהם, וכיצד ניתן להבטיח שעורך דין אלמוני לא יוכל לשלוח לשופט בקשת חברות על דעת עצמו או חלילה להדביק "לייק" לשופט או שופטת.

כדי להיערך למהפכה הדיגיטלית של השופטים, הוועדה ממליצה להכשיר את השופטים לקראת הפעילות ברחבי הרשת. הוועדה ממליצה על עריכת הרצאות וימי עיון באשר לשימוש באינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט. הוועדה מציעה כי כל השופטים יהיו מחויבים להשתתף בהרצאה או יום עיון. למעשה מרוח המלצות הוועדה עולה כי זה עשוי להיות תנאי מוקדם לפתיחת הרשתות החברתיות בפמני השופטים.

מסקנה זו מבוססת לדברי הוועדה על כך שמרבית המשתמשים באינטרנט וברשתות החברתיות אינם מודעים למכלול הסיכונים הטמונים בשימוש זה, ואינם מודעים לאפשרויות השונות להגביל את חשיפת המידע הפרטי המועלה לרשת.

הוועדה מציינת בהקשר הזה כי חלק מהרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, כוללות אפשרויות נרחבות להגבלת המידע, כך שבתנאים מסוימים מתאפשרת שליטה טובה יחסית עם הפצת המידע. השימוש באפשרויות האלה, על פי הוועדה, מחייב ידע והבנה, ולכן ישנה חשיבות בקיום הרצאות וימי עיון לעניין זה. לשם כך מציעה הוועדה כי עותק מהדו"ח המפורט שהכינה יועבר גם למכון להשתלמות שופטים.

"שימוש מושכל 
ברשת החברתית"

הוועדה דנה גם בתרחישים שעשויים להיות בעייתיים מבחינת פרסום מידע רגיש, למשל במקרים של פריצה והשתלטות על חשבונות של שופטים ברשתות החברתיות; או חשש שמא פוסט או סטטוס של שופט יחשפו את המיקום הגיאוגרפי שלו בעת הפרסום - דבר שעשוי להיות בעייתי מבחינת שופטים מאובטחים. על פי הוועדה, "חלק מהסכנות אלה יכולות להימנע על ידי שימוש מושכל ברשת החברתית". לכן, ממליצה הוועדה כי מחלקת המחשוב של הנהלת בתי המשפט תהיה מעורבת בהכנת ימי העיון לשופטים ותבחן את האפשרויות הנתונות בידיה לשם הגנה על המידע הארגוני בעידן הרשתות החברתיות.

לא רק פעילות השופטים תעמוד לבחינה בזכוכית מגדלת, אלא גם של עוזרי השופטים. למעשה, תחולת המגבלות על פעילות ברשתות חברתיות לא מסתיימת ברשת של השופט. במסקנות הוועדה נכתב כי במהלך עבודתה נתקלו חבריה בכמה מקרים שבהם עוזרים משפטיים הביעו עמדה על תיקים תלויים ועומדים במסגרת דיונים ברשתות החברתיות. "הואיל ומסירת מידע כגון זה עשויה להיות מיוחסת לשופטים שעמם עובדים העוזרים המשפטיים, הוועדה ממליצה על הקמת ועדת משנה נוספת שתבחן את השימוש של עוזרים משפטיים ברשתות החברתיות", נכתב בדו"ח.

איור: דן לוינשטיין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker