חוק הסרטונים: פופוליזם מיותר או הצהרה ערכית חשובה? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק הסרטונים: פופוליזם מיותר או הצהרה ערכית חשובה?

תיקון חדש לחוק למניעת הטרדה מינית מאפשר להטיל חמש שנות מאסר על מי שמפיץ תכנים מיניים באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט ■ גם אם רבים מסכימים שזוהי חקיקה חשובה, התיקון משאיר הרבה שאלות פתוחות - שהתשובה עליהן תגדיר עד כמה הוא יחולל שינוי אמיתי

5תגובות

אם אתם פעילים ברשת החברתית פייסבוק, כנראה גם אתם קיבלתם בחודשים האחרונים סטטוס מאחד החברים שלכם עם הלינק: "מאקו עשו עליך כתבה". גם אם לחצתם על הלינק, בוודאי הבנתם שבאתר מאקו לא עשו עליכם כתבה ושהלינק לא באמת הגיע מחבר שלכם. אבל לא בטוח שהבנתם שהלינק הזה הכניס לכם סוס טרויאני לחשבון, שמאפשר לשלוף את כל התמונות שהעליתם - חלקן אולי בבגד ים מהחופשה האחרונה - וחשבתם שרק החברים שלכם יכולים לראות.

מרגע שלחצתם על הלינק, התמונות האלה כבר לא בשליטתכם. "יש אנשים שמוכרים את התמונות לאתרים פורנוגרפיים וסוחרים בהן", אומר גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב ומרצה על סכנות באינטרנט. "התופעה של הפצת תמונות ללא שליטה היא רחבה. רק באחרונה ילדה בת 16 אמרה לי שתמונות שלה רצות בווטסאפ, ואין לה שום יכולת לשלוט בזה".

בניסיון להילחם בתופעות מסוג זה, עבר בשבוע שעבר תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, האוסר הפצה של תכנים מיניים באינטרנט וברשתות החברתיות, והמכונה גם "חוק הסרטונים". התיקון נעשה ביוזמתה של ח"כ יפעת קריב מיש עתיד, שאליה הצטרפו חברי כנסת נוספים, בהם אלעזר שטרן ודוד צור (התנועה), מיכל רוזין ותמר זנדברג (מרצ). הוא אוסר על "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". עבירות אלה ייחשבו להטרדה מינית, שדינה עד חמש שנות מאסר.

עם זאת, התיקון לחוק מותיר בשלב זה שאלות פתוחות, שהתשובה עליהן תגדיר גם עד כמה הוא יחולל שינוי אמיתי: מי נחשב למפרסם? האם מפרסם הוא גם מי שמעביר הלאה תמונות, ולא רק מי שמעלה אותן לראשונה? האם האכיפה כאן היא בכלל ריאלית? האם העונש הוא מידתי? האם ההגנות שבחוק אינן רחבות מדי?

לא כולם מסכימים שזהו תיקון הכרחי. "החקיקה הזו היא פופוליסטית ולא יותר מזה", אומר עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות. "החוק החדש מיותר, כי האיסור הזה כבר קבוע בחוק הגנת הפרטיות - שאוסר בצורה ברורה ומפורשת פרסום תצלום של אדם שנלקח מרשות הפרט, ובנוסף לכך הוא אוסר פרסום תמונה של אדם שנלקחה ברשות הרבים, אם הוא נראה בה מבוזה ומושפל. גם העונש על עבירה על חוק הגנת הפרטיות הוא חמש שנות מאסר. כל מה שהחוק הזה מוסיף הוא רק עוד כותרת לחוק, כלומר שמי שמפיץ לא רק עבר על חוק הגנת הפרטיות - אלא גם הטריד מינית".

לדברי חי, חקיקת התיקון היא סימפטום לבעיה גדולה בהגנה על הפרטיות: היעדר אכיפה ראויה ונמרצת בתחום. "אם אדם יגיש תלונה למשטרה על פגיעה בפרטיות, הסיכוי שהתיק שלו יטופל בזמן הקרוב הוא כמעט אפסי. אולי למי שיזם את החוק יש תחושה שאם יקראו לזה הטרדה מינית, המשטרה תפעל יותר בנחישות. אם זה באמת כך, זה מצער שהזכות לפרטיות מוצאת את עצמה נזנחת ונדחקת לקרן זווית".

"צעד גדול ומבורך"

פרופ' תמר גדרון, מומחית לדיני נזיקין וזכויות אדם מבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, אינה מסכימה עם הטענה שהתיקון החדש הוא אמירה פופוליסטית בלבד. לדבריה, "החוק מאפשר צעד קדימה, וזה בהחלט צעד גדול ומבורך. הצעת החוק האחרונה שאושרה עברה הרבה גלגולים. זה לא שבאו עם רעיון והשיגו איזון ערכים אופטימלי מלכתחילה, אלא השקיעו מחשבה. הנוסח הראשון היה כולל יותר ואולי יותר מתריע, אבל לא ריאלי. הנוסח האחרון הוא יותר מאוזן".

בניגוד לחי, גדרון סבורה שבהכנסת התיקון תחת החוק נגד הטרדה מינית - ולא כחלק מחוק הגנת הפרטיות - יש הצהרה ערכית חשובה. "יש כאן אמירה מבחינת היררכיה של חומרה, אמירה חברתית ששמה את ההטרדה המינית מעבר לפגיעה בשם הטוב והפרטיות. יש כיום טיפול יותר רציני בעבירות של הטרדה מינית מאשר בעבר. לכן, ברגע שזאת הטרדה מינית ומישהי תתלונן - זה יטופל יותר טוב מאשר במקרה שבו היתה תלונה על פגיעה בפרטיות".

מובן שזה לא אומר שאין בעייתיות גם בתיקון החדש, למשל הקושי של המשפט לטפל בעבירות ברשת - או במלים אחרות, ניסיונו של המשפט לרוץ אחרי המציאות המהירה יותר. לדברי גדרון, "הכלים לטפל במעשים ברשת הם מוגבלים יותר, והם מופעלים אחרת ובעירבון מוגבל. אין גם אחריות של בעלי אתרים - לפחות היא לא מוגדרת בחוק. לכן ניתן לומר שכל הנושא יכול להיחשב חסר שיניים או בעל שיניים תותבות".

בעיה נוספת שמעלה גדרון נוגעת לשאלה מה נחשב "פרסום". "אין חולק על כך שאם אני מעלה חומר חדש זה פרסום, אבל מה קורה אם אני שולחת תמונה או סרטון בעל תוכן מיני פוגעני, ומישהו אחר מעביר אותו הלאה? בהפצה משנית, מעבר לעובדה שלא תמיד ניתן לאתר את כל המעבירים, ספק אם יש אחריות. יש פסיקה שאומרת שהעברה כזאת היא לא פרסום. הפסיקה הזאת עושה את האיזונים שגם המחוקק ניסה לעשות - בין הגבלות מוגזמות על שיח ברשת ובין הצורך להילחם בתופעה. האחריות היא רק על המפרסם הראשון, ולכן השאלה שבתי המשפט יצרכו להתמודד אתה היא אם שרשור מעבר למפרסם הראשון יהווה פרסום לפי החוק הזה".

לבסוף, עולה השאלה בנוגע להגנות שמעניק החוק. הגנות אלה ניתנות, למשל, כשהפרסום נעשה בתום לב; בשים לב לנסיבות הפרסום; כשהוא נעשה למטרה כשרה; וכשיש בפרסום עניין ציבורי, המצדיק אותו בנסיבות העניין. "אלה הן הגנות שנתונות במידה מסוימת לשיקול דעת", אומרת גדרון. "בנוסח הראשון היו פחות מגבלות. מהי למשל מטרה כשרה של עניינים מיניים?"

גדרון מסכמת את הדיון בכך שלמרות החשיבות של התיקון, מוקדם מדי להגיד כיצד יטפלו בתי המשפט בעניין, ואם התוצאה תהיה שהכלבים ינבחו והשיירה תעבור - או שהתיקון ייהפך למשהו אמיתי.

גם האן סבור שהחוק חשוב, אבל מעריך שתהיה בעיה לאכוף אותו. "החוק יכול לשמש בעיקר להרתעה. אף שיש טכנולוגיה שמאפשרת לאתר תמונות ולעצור הפצה של תמונות, המדינה לא השכילה להקים גוף שיעשה זאת ולהשתמש בטכנולוגיות האלה, כך שברוב המקרים המשטרה תהיה חסרת אונים".

"טלאי נוסף 
לחוק מיושן"

בצד המברכים על התיקון נמצא גם עו"ד צבי גלמן ממשרד אריאל שמר, מומחה ללשון הרע. לדבריו, "התופעה של הפצת פוסטים ברשתות החברתיות קפצה עלינו בשנתיים האחרונות, והיא לא מעוגנת מבחינה ראויה בדינים בישראל ובעולם. זו תופעה מסוכנת, שפוגעת בשמו הטוב של אדם. המחוקק צריך להתגייס כדי להתמודד עם הקלות הבלתי־נסבלת של האמצעים האלקטרוניים להפצה ללא ביקורת והגבלה ולפגיעה אנושה, עד כדי נזק בלתי־הפיך ולפעמים עד כדי פגיעה בבני אדם - בעיקר אצל בני נוער". לדברי גלמן, למרות האיסור בחוק הגנת הפרטיות, שהיה הכלי הבלעדי נגד אירועים כאלה עד כה, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לא עשו שימוש פלילי בחוק.

עו"ד ניב סבר, ראש תחום הגבלים עסקיים והגנת הפרטיות במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', אומר כי "העובדה שהיה צריך לתקן את החוק למניעת הטרדה מינית היא עדות נוספת לחולשה של חוק הגנת הפרטיות בישראל, שהוא חוק מיושן, העשוי טלאים על טלאים".

לדבריו, "התיקון המוצע הוא טלאי נוסף, שנועד להתמודד עם חוסר העדכניות של החוק. אמצעי התקשורת המודרניים המיידים מאפשרים כיום פגיעה בקנה מידה שלא יכולנו להעלות על הדעת רק לפני כמה שנים. אם בעבר היה צורך בשליטה בתחנת טלוויזיה כדי לשדר סרטון שיצפו בו אלפי אנשים, כיום כל אחד עם גישה לאחת מאפליקציות המדיה החברתית יכול לעשות זאת בהצלחה תוך דקות. מכאן הצורך להציב הגנות חדשות על הזכות לפרטיות, ורק חבל שהדרך לעשות את זה היא טלאי נוסף - במקום תיקון מסיבי שדרוש בחוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם