ייצוגית משתלמת: כל הקבוצה קיבלה 
18 מיליון שקל - עורך הדין קיבל 3 מיליון

ב–2013 הוגשו 1,132 תביעות ייצוגיות והושגו 121 פשרות ■ מספר מצומצם יחסית של משרדים שולט בתחום, 
כשהמרוויחים הגדולים הם לרוב עורכי הדין ■ כמחצית מהתביעות הוגשו בתחום הצרכנות - ושליש נגעו לרשויות מקומיות

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

מי הם המרוויחים הגדולים מהגשת תביעות ייצוגיות? מסתבר שעורכי הדין, שגרפו לכיסם בשנה האחרונה מיליוני שקלים - כך עולה מנתונים שהוצגו השבוע בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל שערך מרכז הלכה ומעשה להשתלמויות מקצועיות.

התביעה הייצוגית מאפשרת לאדם בודד להגיש תביעה, לעתים בסכומי עתק, בשם קבוצת נפגעים פוטנציאלית, ולייצג את הקבוצה בבית המשפט בתביעה. כדי לעודד הגשת תביעות אלה, הן פטורות מאגרה. בשבוע עבודה שגרתי מוגשות לבתי המשפט בישראל עשרות בקשות לתביעות ייצוגיות.

הכנס, שמרכז עו"ד אסף פינק ממשרד עוה"ד יעקב פינק, עסק בהתפתחויות שחלו בחוק התובענות הייצוגיות בשנים האחרונות. בכנס הציג פינק סיכום שנתי של התביעות הייצוגיות שהוגשו ב–2013. הנתונים מבוססים על פנקס התובענות הייצוגיות, רשימת התביעות בנט־המשפט, מאגרים משפטיים ופנייה למשרדי עורכי דין לקבלת נתונים. חלק מהנתונים מבוססים על תשובות שהתקבלו.

ב–2013 הוגשו 1,132 תביעות ייצוגיות - 60 תביעות יותר מאשר ב–2012. בתי המשפט דחו 85 מהבקשות ואישרו 58 ב–373 בקשות הודיע התובע הייצוגי על הסתלקות וב–69 בקשות הגיש הנתבע הודעת חדילה.

איל רזצילום: דן קינן

הנתונים מראים כי הייצוג של תובעים ייצוגים בידי עורכי דין נשלט בידי מספר מצומצם יחסית של משרדים ומאופיין בריכוזיות. עורך הדין שגרף את הסכום הגבוה ביותר בתביעה ייצוגית הוא עו"ד רון דרור, שקיבל 3.24 מיליון שקל במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש נגד חברת דיסקונט השקעות; התובע הייצוגי קיבל 325 אלף שקל. בפשרה שאושרה על ידי השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים נקבע כי הקבוצה התובעת, בעלי מניות בחברת כור שלא מימשו זכות בהנפקת זכויות שנערכה ב–2008, יפוצו ב–18 מיליון שקל.

במקום השני נמצאים עורכי הדין יעקב סבו, דורון רדעי, ניצן גדות, עמית מנור ויוקי שמש קיבלו שכר טרחה של 2.18 מיליון שקל במסגרת פשרה בייצוגית שהגישו נגד מפעלי פ.מ.ס־מיגון, בטענה של היעדר דיווח לבעלי המניות שלה, שגרם להם לטענתם להפסדים. התובע הייצוגי זכה לגמול של 350 אלף שקל והפיצוי הכולל שנקבע לחברי הקבוצה הוא 9.8 מיליון שקל.

גם עורכי הדין איל רז, גיא גלילי, ירון ובר, רונן עזורי ומשה וקרט גרפו לכיסם סכום נאה של 2 מיליון שקל בעקבות תביעה שהגישו נגד המדינה, מנורה־מבטחים והסתדרות המהנדסים, בגין אי־העברת התמורה ממכירת האחזקות לעמיתים בקופות. בפשרה נקבע תשלום של כ–24 מיליון שקל לקבוצה התובעת, כשהתובע הייצוגי קיבל גמול של 40 אלף שקל. עמותת הצלחה קיבלה בכנס את אות התובענות הייצוגיות ל–2013 על פועלה בתחום.

"עלייה תלולה במספר ההליכים שהסתיימו"

עו"ד יעקב סבוצילום: עופר וקנין

השנה הוצגו 121 פשרות לאישור בית המשפט. תביעות ייצוגיות אמורות להיות כלי משפטי מרכזי של הציבור להבטחת זכויות צרכניות ואחרות, אך לא מעט פשרות כאלה נסגרות מאחורי גבם של הניזוקים, ופוגעות בהם. הפשרות הבעייתיות מטרידות את השופטים, את היועץ המשפטי לממשלה, שלפי החוק רשאי להגיש התנגדות מנומקת להסדרי פשרה שמוגשים לבתי המשפט, ואת עורכי הדין שמייצגים את החברות הנתבעות. בכמה הזדמנויות הביעו שופטים את מורת רוחם מהסכמי פשרה שבהם עיקר הנהנים הם התובעים הייצוגיים ועורכי דינם, על חשבון יתר הציבור.

מתוך 947 תביעות שהוצגו בפנקס התובענות הייצוגיות, התחום בו הוגשו מרב התביעות בדיוק כמו בשנה שעברה הוא תחום הצרכנות. כ–50.8% (481) מהתביעות ב–2013 עסקו בעוולות צרכניות. הרשויות המקומיות מדורגות במקום השני במספר הייצוגיות שהוגשו נגדן - כ–37.3% (353) הוגשו נגדן ובמקום השלישי בפער ניכר - חברות הביטוח, ש–5.2% (49) מהתביעות הוגשו נגדן.

בתחום ניירות ערך הוגשו בשנה החולפת 23 תביעות ייצוגיות. יותר מ–200 תביעות הוגשו בתחום המזון ועוד כ–100 תביעות הוגשו נגד רשתות בתחומים שונים.

פינק אמר בכנס כי "השנה אנו רואים התייצבות במספר הייצוגיות המוגשות, אך עלייה תלולה במספר ההליכים שהסתיימו. הסתלקויות הן המגמה הדומיננטית ביותר עם יותר מ–50% אחוזים מההליכים שהסתיימו. ייתכן שיש לשקול הקמת מחלקת תובענות ייצוגיות לאור מספר ההליכים הייצוגי הגדול שעל כל שופט מחוזי לטפל בו. אני מקווה שהמגמה של שופטים לתגמל תובעים ובאי־כוח על פשרות שבהן יש השבה משמעותית לציבור תגדל".

לראשונה מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני 8 שנים, שרת המשפטים מוסיפה ארגונים לרשימה הקבועה בחוק. הארגון הראשון שהתווסף לחוק הוא עמותת קו לעובד. ההכרה של שרת המשפטים בעמותה כארגון לפי החוק תאפשר לו להביע את עמדתו, לרבות הגשת התנגדויות להסכם פשרה, ללא צורך באישור של בית הדין לעבודה, ותאפשר לעמותה להגיש תובענה ייצוגית אף ללא תובע ייצוגי. ההכרה בעמותה נעשתה בשיתוף הקליניקה לתובענות ייצוגיות מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker