העוקץ מלונדון |

ההורים של הנוכל ניק לוין לא יצטרכו לוותר על הדירה באילת

בית המשפט העליון קיבל ערעור על פסיקת המחוזי, וקבע כי לא ניתן להכיר בצו פשיטת רגל שהוצא בבריטניה כדי לממש נכסים של לוין בישראל ■ עו"ד רוי בר־קהן: "לפסק הדין השלכה רוחבית על מגוון סכסוכים הנידונים בבתי המשפט"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפרת נוימן

האם צו לפשיטת רגל שניתן בבריטניה יכול להיות תקף גם למימוש נכסים של חייב בישראל? השאלה הזאת עמדה במרכז הדיון בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים התיר בתחילת 2011 לממש דירה על סמך צו פשיטת הרגל שהוצא בבריטניה.

במרכזו של הסיפור נמצא ניק לוין, איש עסקים יהודי בריטי, . לוין עבד בבית השקעות בלונדון כמומחה לשוקי המניות והנגזרים, ועמד בראש חברת השקעות. הוא התבלט כסוחר מבריק אך חלקלק ושחצן, ניהל באמצעות כספי לקוחותיו אורח חיים ראוותני ורכש מטוסים פרטיים, יצירות אמנות ובתי נופש.

כדי לאתר לקוחות פוטנציאליים נהג לוין להגיע לאירועי צדקה יהודיים בצפון לונדון. עם אלה שהונה - בנוסף לאנשי עסקים בולטים בבריטניה - גם שמות ישראליים כמו איש העסקים ויזם הנדל"ן הישראלי יגאל אהובי, שאותו הונה בסכום של 14.9 מיליון ליש"ט, ואיש העסקים מיקי דורסמן.

באוקטובר 2009 ניתן כנגד לוין בלונדון צו פשיטת רגל, ובנובמבר 2012, בתום משפט שנמשך ארבע שנים, גזר בית המשפט בבריטניה 13 שנות מאסר על לוין, שהודה כי ביצע הונאת פונזי.

ניק לוין צילום: Getty Imagesצילום: Getty Images

הנאמנת לנכסי לוין שמינה בית המשפט הבריטי הגישה לבית המשפט המחוזי בישראל בקשה לאכיפת צו פשיטת הרגל הבריטי ולמינוי כונס נכסים. הכונס הזמני שמונה ביקש להורות על מימוש דירה באילת שרשומה אמנם על שם הוריו של לוין, מרטין ואן, אך נרכשה בכספו. מרטין ואן מתגוררים באילת ומשכירים את הדירה המדוברת.

בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן לממש את הנכס הספציפי ולהכיר בצו פשיטת הרגל הבריטי. על כן נקבע כי מסירת הדירה להורים היא בגדר הענקה פסולה שדינה להתבטל.

את הערעור הגישו ההורים באמצעות עו"ד ד"ר רוי בר־קהן, ובו נבחנו שתי שאלות: האם יש להכיר במקרה זה בצו פשיטת הרגל - שהיא הכרעה שניתנה על ידי ערכאה שיפוטית זרה, שאינה נקלטת באופן אוטומטי בישראל - ואם התשובה חיובית, האם מדובר בהענקה פסולה להורים שדינה להתבטל.

המפתח - מציאת האיזון הנכון

השופט ניל הנדל ציין כי כל קליטה של פסק חוץ מבטאת שיתוף פעולה של בית המשפט הישראלי עם מערכת משפטית זרה, ובית המשפט הישראלי מוותר, ולו במקצת, על שיקול דעתו לטובת ערכאה זרה, כשייתכן שיש טעמים כבדי משקל שמצדיקים זאת. המפתח הוא במציאת האיזון הנכון. לדבריו, היבט נוסף שמעצים את הוויתור מצד בית המשפט הישראלי על סמכויותיו הוא העובדה שמדובר בנדל"ן, "אשר 'גורלו' להישאר בתוך המדינה והוא כפוף לדיניה".

המסקנה של הנדל היתה כי במקרה זה אין מקום להכרה "אגבית" בצו פשיטת הרגל הבריטי או בהכרה ישירה של פסק חוץ, וזאת בהתבסס על הדין הקיים, שיקולים של מדיניות שיפוטית וסקירת משפט משווה. מאחר שהצו אינו חל, גם אין טעם לדון אם מדובר פה בהענקה פסולה.

השופט אורי שהם הצטרף לדעתו של הנדל, וציין חיזוק נוסף לכך – אמנה מ–1970 שנכרתה בין ישראל ובריטניה "בדבר הדדיות בהכרתם ובאכיפתם של פסקי דין בעניינים אזרחיים", שהחריגה במפורש את נושא ההכרה ההדדית בפסקי דין שעוסקים בפשיטת רגל.

השופט חנן מלצר הסכים אף הוא, בנסיבות הקיימות, עם התוצאה שאליה הגיעו שני השופטים האחרים בערעור. עם זאת, לדבריו, על רקע המבוי הסתום והעובדה שהותרת הנאמנים הזרים ללא תרופה בארץ אינה מצב רצוי, הוא רמז בקצרה ובכלליות על דרך אפשרית של נקיטת הליכים משלימים בבריטניה בהקשר לצו הזר, שתאפשר להיעזר אחר כך בישראל ב"חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998".

בא כוח המערערים, עו"ד בר־קהן, ציין כי לפסק הדין השלכה רוחבית על מגוון רחב של סכסוכים הנדונים כיום בערכאות השונות בבתי המשפט. "פסק הדין קובע אמות מידה פרשניות ומעשיות להתמודדות עם בקשות להכרה בצווים שונים שמוציאות ערכאות שונות של מדינות זרות, ומתווה עקרונות כלליים להתאמה ופרשנות של חוק אכיפת פסקי חוץ, שנחקק לפני למעלה מ–50 שנה, לדינים המודרניים המעודכנים של המשפט הבינלאומי המשווה".

נוסף לדירה באילת שרשומה על שם ההורים היתה ללוין גם וילה שרכש בהרצליה פיתוח תמורת 5 מיליון ליש"ט, והרשומה על שם אשתו, טרייסי. הבית כבר נמכר, ובמקרה זה מדובר היה בהליך נפרד שנפתח לצורך מימוש המשכנתא שביקש הבנק הבינלאומי, כך שהמימוש היה מכוח המשכנתא ולא מכוח צו הכינוס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker