גזר הדין של דני דנקנר: שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גזר הדין של דני דנקנר: שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל

כך קבע בית הדין המחוזי היום ■ השופט צבי גורפינקל: "הפרת האמונים של הנאשם זועקת וראוי היה להאשימו גם בעבירות אלו" ■ יו"ר בנק הפועלים לשעבר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובפגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי

126תגובות

גזר הדין של דני דנקנר: שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שנה וקנס של מיליון שקל. כך קבע בית הדין המחוזי היום. זאת, אחרי שהשבוע קבע בית המשפט כי נוחי דנקנר יאבד את השליטה באי.די.בי, היום הכריע בית המשפט את גזר דינו של בן דודו - דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר.

שופט בית המשפט המחוזי בת"א צבי גורפינקל ציין כי אין להקל ראש בחומרת מעשיו של דנקנר. לדבריו "פעולותיו היו נגועות בניגוד עניינים חריף שהיה עלול לפגוע בבנק". השופט התייחס גם לדנקנר עצמו ואמר "הנאשם הוא בעל אישיות כריזמטית ודומיננטית ודווקא בשל כך אסור לו לערב את עסקיו הפרטיים עם הבנק, יד רוחצת יד עלולה להוביל לפגיעה אנושה באמון הציבור הבנק". אין מנוס מלתת עונש שיהווה נר לרגלי דירקטורים בכלל ודירקטורים בבנק גדול". הוא הדגיש כי "הפרת האמונים של הנאשם זועקת וראוי היה להאשימו גם בעבירות אלו".

תומר אפלבאום

בכתב האישום שהוגש לבית המשפט באוקטובר 2012 מתוארות ארבע פרשות שונות שמעלות תמונה לפיה דנקנר פעל בניגוד עניינים בכמה מקרים, גם כאיש עסקים ובעל חברה ציבורית וגם כשהיה בכיר בבנק.

במהלך השנה האחרונה ניהל השופט דיוני הוכחות ארוכים בהם העידו גם בכירי בנק הפועלים, ביניהם מנכ"ל הבנק לשעבר, צבי זיו. אך ביום בו היה אמור דנקנר עצמו להיחקר על דוכן העדים, ולתת תשובות לשאלות הפרקליטות הוא הודה במסגרת הסדר טיעון במספר עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר בתחבולה ופגיעה בניהול התקין של הבנק.

הסדר הטיעון הגיע, לאחר משא ומתן ממושך, בין התביעה לבין עורכי דינו של דנקנר, יורם ראב”ד, יוסי בנקל ונבות תלצור. ראב”ד היה זה שניהל את המשא ומתן מול ראש צוות התביעה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו”ד ד”ר מאור אבן־חן, שעבד על התיק עם עורכי הדין טל פרג’ון ומורן ברטפלד.

דנקנר הודה כי סגר עסקה שבה שולם לקרן RP סכום של 25 מיליון דולר תמורת נתח מניות מבנק פוזיטיף הטורקי, בשעה שהקרן שקיבלה את הכסף עשתה עסקים עם חברת אלרן, שבשליטת משפחתו של דנקנר.

במקרה שני, דנקנר הוביל את בנק הפועלים לרכישת מניותיו של איש העסקים הטורקי הליט צ’ינגלולו בבנק פוזיטיף, מבלי שגילה כי צ’ינגלולו אירגן לו במקביל הלוואה אישית של 5 מיליון יורו ללא כל בטוחה. בהתאם לכך, השופט גורפינקל הרשיע אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי לפי פקודת הבנקאות ותחבולה לפי חוק העונשין - כפי שמיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לגזור על דנקנר עונש מאסר של שנה וחצי, מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל. "את מעשי הפרת האמונים עשה דנקנר בתפקידו כיושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים - אחד מהתפקידים הבכירים ביותר בכלכלת ישראל, ואחד התפקידים המשפיעים ביותר במשק", טען ד"ר מאור אבן חן, נציג הפרקליטות בבית המשפט.

תומר אפלבאום

הוא הוסיף כי "דנקנר ביצע את המעשים מתוך בצע כסף וכי  האירועים מעידים כל אחד בנפרד, על השימוש שעשה הנאשם בכוחו ומעמדו כיו"ר בנק הפועלים. הכל במטרה לקדם את ענייניו האישיים, במקביל לעבודתו בבנק".

לדבריו, דנקנר "ביקש לקדם את האינטרסים הכלכליים האישיים שלו, על ידי ניצול תפקידו הרם בבנק וניצול האמון שניתן בו, הן על ידי עובדי ומנהלי בנק הפועלים, הן על ידי עובדי ומנהלי בנק DHB. דנקנר, לטענת הפרקליטות "לא הצליח לעמוד בפיתוי של קידום האינטרסים האישיים שלו, תוך ניצול תפקידו".

מנגד, סנגוריו של דנקנר ביקשו מבית המשפט להטיל עליו קנס בלבד. בדיון בעניין הטיעונים לעונש בעניין אמר דנקנר עצמו "אני מתרגש מהמעמד, אני מצטער ויש לי צער עמוק מכל הפרשה, נטלתי אחריות למעשים שמתוארים בכתב האישום המתוקן בתחילת הדרך כשפרשתי מבנק הפועלים ומיד עם תחילת החקירה, יוחסו לי מעשים של שוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון, אותם דחיתי בתוקף לאורך כל הדרך, שזכו לכותרות בתקשורת והסבו לי נזק בלתי הפיך, נפשי וכלכלי. אלמלא האישומים החמורים הללו, שנמצאו חסרי בסיס לא הייתי פורש מהתפקיד הבכיר לו מוניתי, כל האירועים היו ידועים בזמן שמוניתי, מה שלא היה ידוע זה הסעיפים החמורים שהתבררו כלא נכונים".

דנקנר כיהן כדירקטור בבנק הפועלים החל מנובמבר 1997 ועד ינואר 2004 אז מונה לסגן יו"ר דירקטוריון הבנק. במאי 2004, בעקבות דרישת המפקח על הבנקים, הוא הפסיק לכהן כסגן יו"ר דירקטוריון הבנק, ושב לתפקידו כדירקטור. במקום זאת, מונה דנקנר ליו"ר הפועלים שוק ההון. ביוני 2007 מונה דנקנר ליו"ר דירקטוריון הבנק, תפקיד שבו כיהן עד יולי 2009, אז נאלץ לפרוש בעקבות דרישת בנק ישראל. במקביל לתפקידיו בבנק היה דנקנר בעל עסקים פרטיים ענפים, ובהם אחזקות בחברה הציבורית אלרן ד.ד. השקעות, שהחזיקה בזרוע נדל"ן ובחברת טלוויזיה רומנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#